יהוה לא ידחה לב שבור
מזמור נ”א נכתב על־ידי דוד לאחר שנתן הנביא חשף את חטאו החמור עם בת שבע. מצפונו ייסר אותו, והוא התוודה בענווה על חטאו (שמב י”ב:1–14).
דוד חטא, אך עדיין יכול היה להשתקם מבחינה רוחנית
-
לפני שגילה חרטה והתוודה על חטאו, מצפונו אמלל אותו
-
הוא התייסר קשות מכך שעורר את מורת רוחו של אלוהים והרגיש כמו אדם שרוסקו עצמותיו
-
הוא ייחל לסליחת אלוהים וחפץ להשתקם רוחנית ולחוש שוב את השמחה שהייתה לו בעבר
-
הוא התחנן בענווה ליהוה שיעזור לו לפתח נכונות לציית
-
הוא היה בטוח שיהוה יסלח לו