ספר מתי מתאר את המאורעות הקשורים ללידת ישוע וחייו המוקדמים בצורה שונה במידת מה מספר לוקס, מפני שכותבי ספרי הבשורה תיעדו את האירועים מנקודות מבט שונות.‏

ספר מתי מתמקד באירועים שבהם היה מעורב יוסף. הוא מתאר את תגובתו הראשונית להריונה של מרים, את החלום שבו הסביר לו מלאך את המצב וכיצד הוא קיבל את ההסבר (‏מתי א’:19–25‏). בהמשך מספר מתי על החלום שבו האיץ המלאך ביוסף לברוח למצרים, על המעבר לשם עם בני משפחתו, על החלום שבו הורה לו המלאך לשוב לארץ ישראל, על חזרתו ארצה ועל החלטתו להתיישב עם משפחתו בנצרת (‏מתי ב’:13, 14,‏ 19–23‏). בפרקים הראשונים בספר הבשורה של מתי מוזכר שמו של יוסף שבע פעמים, ואילו מרים מוזכרת ארבע פעמים בלבד.‏

עם זאת, ספר לוקס מתמקד הרבה יותר במרים. הוא מספר על הופעתו של המלאך גבריאל, על ביקורה של מרים אצל קרובתה אלישבע ועל דברי ההלל שאמרה מרים ליהוה (‏לוקס א’:26–56‏). לוקס גם מזכיר את המילים שאמר שמעון למרים באשר לסבלותיו העתידיים של ישוע. אפילו במקרה שבו ביקרה המשפחה בבית המקדש כאשר היה ישוע בן 12, לוקס מצטט את דברי מרים, ולא את דברי יוסף. לוקס מוסיף שמרים הושפעה עמוקות מכל המאורעות הללו (‏לוקס ב’:19,‏ 34, 35,‏ 48,‏ 51‏). בשני הפרקים הראשונים בספר הבשורה של לוקס, מרים מוזכרת 12 פעם, ואילו יוסף מוזכר 3 פעמים בלבד. לפיכך מתי מרבה לתאר את מחשבותיו ומעשיו של יוסף, בעוד שלוקס מספק יותר פרטים על תפקידה של מרים וחוויותיה.‏

גם השושלות המוצגות בשני ספרי הבשורה שונות זו מזו. מתי מתחקה אחר שושלתו של יוסף ומראה שבתור בנו המאומץ, ישוע היה היורש החוקי של מלכות דוד. מדוע? מכיוון שיוסף היה צאצאו של דוד המלך דרך שלמה בן דוד (‏מתי א’:6,‏ 16‏). אולם לוקס ככל הנראה מתחקה אחר שושלתה של מרים ומראה שישוע היה היורש הטבעי, ‏”לפי הבשר”, של מלכות דוד (‏רומ’ א’:3‏). מדוע? מפני שמרים באה משושלתו של דוד המלך דרך נתן בן דוד (‏לוקס ג’:31‏). אך מדוע לוקס אינו מציין בשושלת שבספרו שמרים הייתה בתו של עלי? מכיוון שרישומי יוחסין רשמיים התחקו בדרך כלל אחר שושלת הגבר. מכאן שכאשר לוקס מזכיר את יוסף כבנו של עלי, הכוונה היא שיוסף היה חתנו של עלי (‏לוקס ג’:23‏).‏

שושלות היוחסין המצויות במתי ובלוקס מראות בבירור שישוע הוא המשיח המובטח. למעשה, העובדה שישוע היה צאצא של דוד המלך הייתה כה ידועה שאפילו הפרושים והצדוקים לא יכלו להכחיש זאת. כיום שושלות היוחסין של מתי ולוקס עדיין מהוות חלק חיוני מאמונתנו ומעידות על התגשמותן הוודאית של הבטחות אלוהים.‏