1.‏ מה המשיחיים צריכים לעשות כדי להשלים את המרוץ לחיים?‏

המשיחיים נמצאים במרוץ לחיים.‏ בין שבדיוק התחלנו במרוץ ובין שאנו רצים כבר שנים,‏ עלינו להמשיך לרוץ עד שנגיע לקו הסיום.‏ האיגרת שכתב השליח פאולוס למשיחיים בפיליפי יכולה לדרבן אותנו להשלים את המרוץ.‏ כמה מחברי קהילה משיחית זו בת המאה הראשונה כבר שירתו את יהוה במשך שנים כאשר קיבלו את איגרתו של פאולוס.‏ הם אומנם רצו היטב,‏ אך פאולוס הזכיר להם עד כמה חשוב לרוץ בהתמדה.‏ הוא רצה שהם ימשיכו לחקות את דוגמתו ו’‏יחתרו אל המטרה’‏ (‏פיל׳ ג׳:‏14‏)‏.‏

2.‏ מדוע העידוד שנתן פאולוס לפיליפים היה בעיתו?‏

² העידוד שנתן פאולוס לפיליפים היה בעיתו.‏ עוד מראשיתה התמודדה הקהילה עם עוינות.‏ פאולוס וסילא הגיעו לפיליפי בסביבות שנת 50 לספירה בתגובה להזמנתו של אלוהים ’‏לבוא אל מקדוניה’‏ (‏מה״ש ט״ז:‏9‏)‏.‏ שם פגשו אישה בשם לידיה,‏ אשר ”הקשיבה,‏ ויהוה פתח את ליבה” לבשורה הטובה (‏מה״ש ט״ז:‏14‏)‏.‏ תוך זמן קצר היא ובני ביתה נטבלו.‏ אולם השטן לא ישב בחוסר מעש.‏ אנשי העיר סחבו את פאולוס וסילא אל פקידי הממשל והאשימו אותם האשמת כזב שלפיה הם גורמים למהומה.‏ כתוצאה מכך,‏ פאולוס וסילא הוכו,‏ נאסרו ובהמשך ביקשו מהם לעזוב את העיר (‏מה״ש ט״ז:‏16–40‏)‏.‏ האם הם ויתרו?‏ לא ולא!‏ ומה לגבי האחים והאחיות בקהילה שזה עתה נוסדה?‏ לשבחם ייאמר שגם הם החזיקו מעמד.‏ אין ספק שהם התעודדו מאוד מהדוגמה הטובה שהציבו להם פאולוס וסילא.‏

3.‏ מה הבין פאולוס,‏ ואילו שאלות נבחן?‏

³ פאולוס היה נחוש שלא לומר נואש (‏קור״ב ד׳:‏16‏)‏.‏ אך הוא ידע שכדי להשלים את המרוץ עליו להמשיך להתמקד  במטרה.‏ מה נוכל ללמוד מדוגמתו?‏ אילו דוגמאות מודרניות לאמונה מראות שאנו יכולים לגבור על מכשולים המקשים עלינו להחזיק מעמד?‏ וכיצד תקוותנו לעתיד יכולה לחזק את נחישותנו לא לוותר לעולם?‏

4.‏ כיצד נותר פאולוס פעיל חרף נסיבותיו?‏

⁴ חשוב על המאמצים הרבים שעשה פאולוס בתקופה שבה כתב אל הפיליפים.‏ הוא היה במאסר בית ברומא.‏ חירותו לבשר הוגבלה משמעותית.‏ בכל זאת,‏ הוא המשיך לבשר למי שביקרו אצלו וכתב איגרות לקהילות מרוחקות.‏ גם כיום משיחיים רבים המרותקים לביתם מנצלים כל הזדמנות לחלוק את הבשורה הטובה עם מי שמגיעים לביתם.‏ כמו כן,‏ הם כותבים מכתבים מעודדים לבעלי בתים שלא ניתן לפגוש אותם פנים אל פנים.‏

5.‏ על־פי דבריו של פאולוס בפיליפים ג׳:‏12–14‏,‏ מה סייע לו למקד את עיניו במטרה?‏

⁵ פאולוס לא אפשר לדבר להסיח את דעתו,‏ לא לדברים שהשיג ולא לטעויות שביצע בעבר.‏ למעשה,‏ הוא אמר שהיה זה הכרחי ’‏לשכוח את מה שמאחוריו’‏ כדי ’‏להטיל את גופו קדימה לעבר מה שלפניו’‏,‏ כלומר כדי לסיים את המרוץ בהצלחה.‏ ‏(‏קרא פיליפים ג׳:‏12–14‏.‏)‏ מה היו כמה מהדברים שהיו עלולים להסיח את דעתו של פאולוס?‏ ראשית,‏ הישגיו ביהדות היו מרשימים.‏ אך הוא ראה בדברים האלה ”ערימת פסולת” (‏פיל׳ ג׳:‏3–8‏)‏.‏ שנית,‏ הוא לא אפשר לרגשי אשמה על כך שרדף בעבר את המשיחיים לשתק אותו.‏ ושלישית,‏ הוא לא חשב שכבר עשה מספיק למען יהוה.‏ לפאולוס היה שירות פורה חרף העובדה שנאסר,‏ הוכה,‏ נרגם באבנים ושסירתו נטרפה,‏ וכן חרף מחסור במזון ולבוש דל (‏קור״ב י״א:‏23–27‏)‏.‏ אולם ללא תלות בהישגים שכבר היו לו ובסבל שכבר חווה,‏ פאולוס ידע שהוא צריך לחתור קדימה.‏ הדבר נכון גם לגבינו.‏

6.‏ מה הם כמה מהדברים שהותרנו ’‏מאחורינו’‏ שאולי יהיה עלינו לשכוח?‏

⁶ כיצד נוכל לחקות את דוגמתו של פאולוס ו’‏לשכוח את מה שמאחורינו’‏?‏ חלקנו צריכים לגבור על רגשות אשמה בשל חטאים מהעבר.‏ אם כך אנו חשים,‏ מדוע שלא נתחיל לערוך פרויקט לימוד אישי שיתמקד בקורבן הכופר של המשיח?‏ אם נלמד,‏ נהרהר ונתפלל על נושא מעודד זה,‏ הדבר יכול לעזור לנו עד מאוד לשכך רגשות אשמה מיותרים.‏ אנו עשויים אף לחדול להלקות את עצמנו על חטאים שיהוה כבר סלח לנו עליהם.‏ חשוב על לקח נוסף שנוכל ללמוד מפאולוס.‏ יש שוויתרו על קריירות שהיו יכולות להיות מכניסות כדי לרדוף אחר ענייני המלכות.‏ אם זה מצבנו,‏ האם אנו יכולים לשכוח את מה שמאחורינו ולא להביט לאחור בערגה על הזדמנויות חומריות שאולי החמצנו?‏ (‏במ׳ י״א:‏4–6;‏ קהלת ז׳:‏10‏)‏ ’‏מה שמאחורינו’‏ יכול לכלול אפילו הישגים שהיו לנו או ניסיונות שבהם עמדנו בעבר.‏ כמובן,‏ כשאנו מביטים לאחור באופן שבו בירך אותנו יהוה ותמך בנו לאורך השנים,‏ הדבר עשוי לקרב אותנו לאבינו.‏ אולם לעולם לא נרצה להיות שבעי רצון מעצמנו יתר על המידה  במחשבה שמלאכתנו הושלמה (‏קור״א ט״ו:‏58‏)‏.‏

7.‏ על־פי הכתוב בקורינתים א׳.‏ ט׳:‏24–27‏,‏ מה דרוש כדי לנצח במרוץ לחיים?‏ המחש.‏

⁷ פאולוס הבין היטב את דבריו של ישוע:‏ ”התאמצו בכל מאודכם” (‏לוקס י״ג:‏23,‏ 24‏)‏.‏ פאולוס ידע שעליו,‏ בדומה למשיח,‏ להתאמץ עד הסוף,‏ ולכן דימה את דרך החיים המשיחית למרוץ.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ט׳:‏24–27‏.‏)‏ הרץ במרוץ נשאר ממוקד בקו הסיום ונמנע מהסחות דעת.‏ לדוגמה,‏ רצים במרוצים עירוניים עשויים לרוץ במסלול העובר דרך בתי עסקים רבים והסחות דעת אפשריות אחרות.‏ התוכל לדמיין לעצמך את אחד הרצים עוצר כדי לבחון את הסחורות המוצגות בחלונות הראווה?‏ לא אם הוא מעוניין לנצח!‏ במרוץ לחיים גם אנו צריכים להימנע מהסחות דעת.‏ אם נישאר ממוקדים במטרתנו ובדומה לשליח פאולוס נתאמץ בכל מאודנו,‏ נוכל לזכות בפרס!‏

8.‏ באילו שלושה קשיים נדון?‏

⁸ הבה נבחן שלושה קשיים העלולים לגרום לנו להאט את הקצב — ציפיות שטרם התממשו,‏ התנוונות כוחנו הפיזי וקשיים מתמשכים.‏ נוכל להפיק תועלת אם נלמד כיצד אחרים התמודדו עם המצבים האלה (‏פיל׳ ג׳:‏17‏)‏.‏

9.‏ כיצד עלולות להשפיע עלינו ציפיות שטרם התממשו?‏

⁹ ציפיות שטרם התממשו.‏ באופן טבעי אנו משתוקקים לדברים הטובים שיהוה הבטיח.‏ למעשה,‏ כאשר חבקוק,‏ נביאו של יהוה,‏ הביע את כמיהתו שיהוה ישים קץ לתנאים המרושעים ששררו ביהודה,‏ יהוה הורה לו להמשיך ’‏לחכות’‏ בציפייה (‏חב׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ אולם כאשר נראה שציפיותינו אינן מתממשות במועד שחשבנו,‏ התלהבותנו עלולה לדעוך,‏ ואנו אף עלולים להתייאש (‏מש׳ י״ג:‏12‏)‏.‏ מצב כזה אירע  בתחילת המאה ה־20.‏ בתקופה זו משיחיים משוחים רבים ציפו לקבל את גמולם השמימי ב־1914.‏ כאשר הדבר לא אירע,‏ כיצד התמודדו הנאמנים עם ציפיות שלא התממשו במועד שחשבו?‏

10.‏ כיצד זוג אחד התמודד עם ציפיות שטרם התממשו?‏

¹⁰ חשוב על דוגמתם של שני עדים נאמנים שגברו על קושי זה.‏ אח רוֹיאל סְפַּאץ נטבל בשנת 1908 כשהיה בן 20.‏ הוא היה משוכנע שעד מהרה יזכה לגמולו.‏ למעשה,‏ כאשר בשנת 1911 הציע נישואין לפֶּרל,‏ כלתו המיועדת,‏ הוא אמר לה:‏ ”את יודעת מה עומד לקרות ב־1914.‏ אם אנחנו רוצים להתחתן,‏ עדיף שנעשה את זה מהר!‏” האם זוג משיחי זה פרש מהמרוץ לחיים לאחר שלא זכה לגמולו השמימי ב־1914?‏ לא,‏ שהרי חייהם היו ממוקדים בעשיית רצון אלוהים בנאמנות,‏ ולא בהשגת גמולם.‏ הם היו נחושים לרוץ בהתמדה את המרוץ.‏ ואכן,‏ רויאל ופרל נותרו פעילים ונאמנים עד שחייהם הארציים הסתיימו עשרות שנים לאחר מכן.‏ אין ספק שאתה משתוקק ליום שבו יהוה יצדיק את שמו ואת ריבונותו ויגשים את כל הבטחותיו.‏ היה בטוח שהדברים יתרחשו במועד שקבע יהוה.‏ עד אז הבה נמשיך להיות עסוקים בשירות אלוהינו,‏ ולעולם לא נאפשר לציפיות שטרם התממשו לגרום לנו לחוש רפיון ידיים או להאט את הקצב.‏

11,‏ 12.‏ מדוע נוכל להמשיך לחתור קדימה גם אם כוחנו הפיזי נחלש?‏ הבא דוגמה.‏

¹¹ התנוונות כוחנו הפיזי.‏ אדם אשר רץ במרוץ אומנם זקוק לכוחות פיזיים רבים,‏ אך אינך צריך להיות חזק מבחינה פיזית כדי להמשיך להתחזק מבחינה רוחנית.‏ למעשה,‏ רבים שכוחם הפיזי התנוון נחושים בכל ליבם להמשיך להתקדם מבחינה רוחנית (‏קור״ב ד׳:‏16‏)‏.‏ לדוגמה,‏ בגיל 88 אח ארתור סֶקורד * כבר שירת בבית־אל במשך 55 שנה והיה מוגבל מבחינה פיזית.‏ אחות ניגשה למיטתו כדי להעניק לו טיפול רפואי.‏ היא התבוננה בו ואמרה לו בחיבה:‏ ”אח סקורד,‏ הגוף הזה נסע קילומטרים רבים בשירות יהוה”.‏ אך ארתור לא חי את העבר.‏ הוא הביט בעיניה,‏ חייך והשיב:‏ ”כן,‏ את צודקת.‏ אבל מה שחשוב הוא לא מה שעשינו,‏ אלא מה שעוד נעשה”.‏

 ¹² ייתכן שאתה משרת את יהוה כבר שנים רבות,‏ וכעת אתה מרגיש שבריאות לקויה מונעת ממך לעשות את מה שעשית בעבר.‏ אם זה מצבך,‏ אל תתייאש.‏ היה בטוח שיהוה מוקיר את השירות הנאמן שביצעת (‏עב׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ ומה באשר להווה?‏ זכור שמסירות בלב ונפש אינה נמדדת בכמות הדברים שאנו עושים בשירות יהוה.‏ אנו מראים עד כמה עמוקה מסירותנו כאשר אנו מגלים גישה חיובית ועושים את כל מה שכוחנו הפיזי מאפשר לנו (‏קול׳ ג׳:‏23‏)‏.‏ יהוה מבין את מגבלותינו ואינו דורש מאיתנו לעשות מה שמעבר ליכולותינו (‏מר׳ י״ב:‏43,‏ 44‏)‏.‏

13.‏ כיצד דוגמתם של אנטולי ולידיה מעודדת אותנו לחתור קדימה חרף קשיים רבים?‏

¹³ קשיים מתמשכים.‏ כמה ממשרתיו של יהוה התמודדו במשך עשרות שנים עם קשיים ורדיפות.‏ לדוגמה,‏ אנטולי מֶלְניק * היה רק בן 12 כאשר אביו נעצר,‏ נכלא והוגלה לסיביר,‏ למעלה מ־000,‏7 קילומטר הרחק ממשפחתו במולדובה.‏ כעבור שנה אנטולי,‏ אימו,‏ סבו וסבתו הוגלו גם הם לסיביר.‏ לאחר מכן התאפשר להם לנכוח באסיפות באחד הכפרים,‏ אך היה עליהם לצעוד 30 קילומטר בשלג בטמפרטורות של מתחת לאפס.‏ בהמשך ריצה אח מלניק שלוש שנות מאסר בכלא,‏ הרחק מאשתו לידיה ובתם בת השנה.‏ אף־על־פי שאנטולי ומשפחתו סבלו קשיים במשך שנים,‏ הם המשיכו לשרת את יהוה בנאמנות.‏ כיום בגיל 82 משרת אנטולי כחבר ועד בסניף במרכז אסיה.‏ בדומה לאנטולי ולידיה,‏ הבה נעשה כל שביכולתנו בשירות יהוה,‏ ונמשיך להחזיק מעמד כפי שעשינו בעבר (‏גל׳ ו׳:‏9‏)‏.‏

14.‏ מה הבין פאולוס שעליו לעשות כדי להשיג את מטרתו?‏

¹⁴ פאולוס היה בטוח שהוא ישלים את המרוץ וישיג את מטרתו.‏ כמשיחי משוח הוא ציפה ליום שבו יזכה ב”פרס — הקריאה של מעלה,‏ קריאתו של אלוהים”.‏ אולם על מנת להשיג מטרה זו,‏ הוא הבין שעליו להמשיך ’‏לחתור’‏ קדימה (‏פיל׳ ג׳:‏14‏)‏.‏ פאולוס הציג לפיליפים השוואה מעניינת כדי לעזור להם להמשיך להתמקד במטרתם.‏

15.‏ כיצד השתמש פאולוס בנושא האזרחות כדי לעודד את המשיחיים בפיליפי להמשיך ’‏לחתור’‏ קדימה?‏

 ¹⁵ פאולוס הזכיר לפיליפים את אזרחותם השמימית (‏פיל׳ ג׳:‏20‏)‏.‏ מדוע אזרחות זו הייתה חשובה?‏ בימים ההם אזרחות רומית נחשבה ליקרת ערך.‏ * אולם למשיחיים המשוחים הייתה אזרחות טובה בהרבה,‏ אזרחות שתועיל להם פי כמה וכמה.‏ האזרחות הרומית החווירה לעומתה!‏ מסיבה זו קרא פאולוס לפיליפים:‏ ”התנהגו כאזרחים כראוי לבשורה הטובה על אודות המשיח” (‏פיל׳ א׳:‏27‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ משיחיים משוחים בימינו מציבים מופת כמי שחותרים קדימה אל מטרתם לזכות לחיי עולם בשמיים.‏

16.‏ בין שתקוותנו לחיות בשמיים ובין שהיא לחיות עלי אדמות,‏ מה עלינו להמשיך לעשות על־פי הכתוב בפיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏?‏

¹⁶ בין שתקוותנו היא לחיות לנצח בשמיים ובין שהיא לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות,‏ עלינו להמשיך לחתור קדימה אל מטרה זו.‏ ללא תלות בנסיבות שלנו,‏ אל לנו להביט אל הדברים שמאחורינו,‏ ואל לנו לאפשר לדבר לעכב את התקדמותנו (‏פיל׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ אולי נראה שציפיותינו אינן מתממשות במועד שחשבנו.‏ אולי כוחנו הפיזי נחלש.‏ אולי אנו מתמודדים עם קשיים ורדיפות כבר שנים רבות.‏ כך או כך,‏ ’‏אל תהיה מודאג לגבי שום דבר’‏.‏ במקום זאת,‏ הצג לאלוהים את בקשותיך ואת תחינותיך,‏ והוא יעניק לך שלום העולה על כל מה שתוכל לדמיין ‏(‏קרא פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

17.‏ מה נבחן במאמר הבא?‏

¹⁷ בדומה לרץ במרוץ המתאמץ להגיע לקו הסיום,‏ הבה נמשיך להתמקד לגמרי במטרה לסיים את המרוץ לחיים.‏ הבה נתאמץ ונתקדם בלהיטות אל הדברים הנפלאים שלפנינו,‏ ככל שכוחנו ונסיבותינו מאפשרים לנו.‏ מה עלינו לעשות כדי לחתור קדימה בכיוון הנכון ובקצב שנוכל לשמור עליו?‏ המאמר הבא יסייע לנו לקבוע לעצמנו סדר עדיפויות נכון ו’‏להבין מה הם הדברים החשובים יותר’‏ (‏פיל׳ א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏