1.‏ מה העניק יהוה לכל אחד ממשרתיו הנאמנים?‏

ברוב אהבתו העניק יהוה לכל אחד ממשרתיו הנאמנים מקום בקהילתו.‏ תפקידינו אומנם שונים,‏ אך כולנו יקרי ערך וכולנו זקוקים איש לרעהו.‏ השליח פאולוס עוזר לנו להבין לקח חשוב זה.‏ כיצד?‏

2.‏ מדוע עלינו להוקיר איש את רעהו ולעבוד שכם אחד,‏ על־פי הכתוב באפסים ד׳:‏16‏?‏

² כפי שנאמר בפסוק הנושא של המאמר,‏ פאולוס הדגיש שאל לאיש מאיתנו להביט במשרת יהוה אחר ולומר לו:‏ ”אין לי צורך בך” (‏קור״א י״ב:‏21‏)‏.‏ כדי שישרור שלום בקהילה עלינו להוקיר איש את רעהו ולעבוד שכם אחד.‏ ‏(‏קרא אפסים ד׳:‏16‏.‏)‏ כשאנו פועלים באחדות,‏ הקהילה משגשגת ונבנית באהבה.‏

3.‏ במה נדון במאמר?‏

³ מה הם כמה תחומים שבהם נוכל לגלות כבוד כלפי משיחיים אחרים בקהילה?‏ במאמר זה נלמד כיצד יכולים זקני־הקהילה לגלות כבוד כלפי עמיתיהם הזקנים.‏ לאחר מכן נראה כיצד כולנו יכולים להראות שאנו מוקירים את אחינו ואחיותינו שאינם נשואים.‏ לבסוף נלמד כיצד נוכל להביע את הערכתנו כלפי מי שאינם דוברים היטב את שפתנו.‏

4.‏ איזו עצה שכתב פאולוס ברומים י״ב:‏10 צריכים הזקנים ליישם?‏

⁴ כל זקני־הקהילה מתמנים ברוח קודשו של יהוה,‏ אך לכל אחד מהם יש מתנות ויכולות שונות (‏קור״א י״ב:‏17,‏ 18‏)‏.‏ יש שהתמנו לאחרונה ולכן הם פחות מנוסים מזקנים אחרים.‏ אחרים מוגבלים בשל גילם ובריאותם.‏ אולם אל לאף זקן־קהילה להביט בזקן אחר וכביכול לומר לו:‏ ”אין לי צורך בך”.‏ על כל זקן־קהילה ליישם את העצה שכתב פאולוס ברומים י״ב:‏10 ‏(‏קרא)‏.‏

5.‏ כיצד זקני־הקהילה מראים שהם מכבדים את עמיתיהם הזקנים,‏ ומדוע חשוב שיעשו כן?‏

⁵ זקני־הקהילה מראים שהם מכבדים את עמיתיהם הזקנים כשהם מקשיבים להם בתשומת לב.‏ הדבר חשוב במיוחד כשהזקנים מתאספים כמועצה כדי לדון בעניינים חשובים.‏ מדוע?‏ שים לב למה שצוין בהוצאת המצפה מ־1 באפריל 1989:‏ ”על זקני־הקהילה להכיר בכך שהמשיח,‏ באמצעות רוח הקודש,‏ יכול לכוון את מחשבותיו של כל זקן שבמועצת הזקנים כדי שיספק את העיקרון המקראי המתאים,‏ על מנת להתמודד עם אי אילו מצבים או להחליט החלטה חשובה (‏מה״ש ט״ו:‏6–15‏)‏.‏ לאף זקן מקרב מועצת הזקנים אין בלעדיות על רוח הקודש”.‏

6.‏ כיצד יכולים הזקנים לעמול באחדות,‏ ואיזו תועלת צומחת לקהילה כשהם עושים כן?‏

⁶ זקן־קהילה המכבד את עמיתיו הזקנים אינו מנסה להיות תמיד הראשון שמדבר בישיבות הזקנים.‏ הוא אינו משתלט על הדיון ואינו חושב שדעתו היא תמיד הנכונה.‏ הוא מביע את השקפתו בענווה ובצניעות.‏ הוא מקשיב בתשומת לב לדברי הזקנים האחרים.‏ חשוב מכך,‏ הוא רוצה לחלוק עימם עקרונות מקראיים ולהישמע להנחיות ”העבד הנאמן והנבון” (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ כשהזקנים דנים בעניינים שונים באווירה אוהבת ומכובדת,‏ רוח קודשו של אלוהים תהיה איתם ותדריך אותם לקבל  החלטות שיחזקו את הקהילה (‏יעקב ג׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏

7.‏ מה הייתה השקפתו של ישוע על רווקות?‏

⁷ כיום יש בקהילה זוגות נשואים ומשפחות.‏ אך יש גם אחים ואחיות שאינם נשואים.‏ מה צריכה להיות השקפתנו על הרווקים?‏ חשוֹב מה הייתה השקפתו של ישוע על רווקוּת.‏ במהלך שירותו הארצי ישוע לא התחתן.‏ הוא נותר רווק והקדיש את מלוא זמנו ותשומת ליבו למשימתו.‏ ישוע מעולם לא לימד שנדרש מהמשיחי להתחתן או להיות רווק.‏ אולם הוא כן אמר שכמה משיחיים יבחרו שלא להתחתן (‏מתי י״ט:‏11,‏ 12‏)‏.‏ ישוע כיבד את מי שלא היו נשואים.‏ הוא לא ראה ברווקים אנשים נחותים או אנשים שחסר להם משהו בחיים.‏

8.‏ מה עודד פאולוס את המשיחיים לשקול,‏ על־פי הכתוב בקורינתים א׳.‏ ז׳:‏7–9‏?‏

⁸ בדומה לישוע,‏ השליח פאולוס ביצע את שירותו כאדם רווק.‏ הוא מעולם לא לימד שיהיה זה פסול שמשיחי יתחתן והכיר בכך שמדובר בעניין אישי.‏ אולם פאולוס עודד את המשיחיים לשקול את האפשרות לשרת את יהוה כאנשים רווקים.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ז׳:‏7–9‏.‏)‏ אין ספק שפאולוס לא זלזל במשיחיים הרווקים.‏ למעשה,‏ הוא בחר בטימותיאוס הצעיר,‏ שהיה אח רווק,‏ למלא משימות כבדות משקל (‏פיל׳ ב׳:‏19–22‏)‏.‏ * מכאן שיהיה זה פסול לאמוד את כשירותו של אח כלשהו רק על בסיס מצבו המשפחתי (‏קור״א ז׳:‏32–35,‏ 38‏)‏.‏

9.‏ מה נוכל לומר על נישואין ורווקות?‏

⁹ ישוע ופאולוס לא לימדו שהמשיחיים חייבים להתחתן או להישאר רווקים.‏ אם כן,‏ מה נוכל לומר על נישואין ורווקות?‏ הוצאת המצפה מ־1 באוקטובר 2012 (‏אנג׳)‏ הסבירה זאת בבירור:‏ ”למעשה,‏ ניתן לתאר את שניהם [הנישואין והרווקות] כמתנות מאת אלוהים.‏.‏.‏ יהוה אינו רואה ברווקות סיבה לבושה או לצער”.‏ לאור זאת,‏ עלינו לכבד את מקומם של האחים והאחיות הרווקים בקהילה.‏

10.‏ כיצד נוכל לגלות כבוד כלפי אחינו ואחיותינו הרווקים?‏

 ¹⁰ כיצד נוכל לגלות כבוד כלפי רגשותיהם ונסיבותיהם של אחינו ואחיותינו הרווקים?‏ טוב נעשה אם נזכור שכמה משיחיים רווקים הציבו לעצמם מטרה להישאר רווקים.‏ משיחיים רווקים אחרים אומנם רוצים להתחתן,‏ אבל הם פשוט לא מצאו את האדם הנכון.‏ אחרים איבדו את בן זוגם.‏ בכל מקרה,‏ האם ראוי שאחים ואחיות בקהילה ישאלו משיחיים רווקים מדוע אין הם נשואים או יציעו להם עזרה למצוא בן זוג?‏ כמובן,‏ יש משיחיים רווקים שאולי יבקשו עזרה שכזו.‏ אך אם אחינו ואחיותינו הרווקים לא ביקשו עזרה,‏ כיצד הצעות מעין אלה עלולות לגרום להם להרגיש?‏ (‏תסל״א ד׳:‏11;‏ טימ״א ה׳:‏13‏)‏ נבחן כעת כמה דברים שאמרו אחים ואחיות רווקים נאמנים.‏

11,‏ 12.‏ כיצד אנו עלולים לייאש את הרווקים?‏

¹¹ משגיח נפה רווק הממלא את תפקידו בצורה יעילה מאוד חושב שיש יתרונות רבים לרווקות.‏ אך הוא ציין שזה יכול להיות מייאש כשאחים ואחיות בעלי כוונות טובות שואלים אותו:‏ ”למה אתה לא נשוי?‏” אח רווק המשרת באחד ממשרדי הסניף אומר:‏ ”לפעמים אחים ואחיות גורמים לי להרגיש שצריך לרחם על הרווקים.‏ זה עלול ליצור את הרושם שהרווקות היא מעמסה ולא מתנה”.‏

¹² אחות רווקה המשרתת בבית־אל סיפרה:‏ ”יש מבשרים שחושבים שכל הרווקים מחפשים בן זוג או שכל הרווקים רואים בכל מפגש חברתי הזדמנות למצוא בן זוג.‏ פעם אחת,‏ במסגרת משימה שקיבלתי,‏ נסעתי לאזור אחר במדינה והגעתי לשם בערב שבו התקיימה אסיפה.‏ האחות שאירחה אותי אמרה לי שבאותה קהילה יש שני אחים בגילי.‏ היא אמרה לי שהיא לא מנסה לשדך לי מישהו,‏ אך ברגע שנכנסנו לאולם המלכות היא מיהרה לקחת אותי לפגוש את שני האחים.‏ מיותר לציין ששלושתנו היינו מאוד נבוכים מהמצב”.‏

13.‏ אילו דוגמאות עודדו אחות רווקה אחת?‏

¹³ אחות רווקה אחרת המשרתת בבית־אל אמרה:‏ ”אני מכירה חלוצים וחלוצות שהם רווקים כבר שנים רבות והם יציבים,‏ ממוקדים,‏ מוכנים להקריב מעצמם ומסופקים בשירותם;‏ הם תורמים כל כך הרבה לקהילה.‏ יש להם השקפה מאוזנת על רווקותם — הם לא מרגישים שהם נעלים מאחרים בגלל שהם עדיין רווקים,‏ ולא מרגישים מסכנים בגלל שאין להם בן זוג ומשפחה”.‏ עד כמה מהנה להיות בקהילה שבה אתה חש שמכבדים אותך ומעריכים אותך;‏ אינך חש שמרחמים עליך או שמקנאים בך,‏ ואינך חש שמתעלמים ממך או שמרוממים אותך מעל אחרים.‏ אתה פשוט מרגיש שייך.‏

14.‏ כיצד נוכל להראות שאנו מכבדים את הרווקים?‏

¹⁴ אחינו ואחיותינו הרווקים ישמחו שנוקיר אותם על בסיס תכונותיהם היפות ולא על בסיס מצבם המשפחתי.‏ במקום לרחם עליהם,‏ מוטב שנעריך את נאמנותם.‏ כך אחינו ואחיותינו הרווקים לעולם לא ירגישו שאומרים להם:‏ ’‏אין לי צורך בכם’‏ (‏קור״א י״ב:‏21‏)‏.‏ הם ידעו שאנו מכבדים אותם ומוקירים את מקומם בקהילה.‏

15.‏ אילו שינויים עשו כמה כדי להרחיב את שירותם?‏

¹⁵ בשנים האחרונות מבשרים רבים הציבו לעצמם מטרה ללמוד שפה נוספת כדי להרחיב את שירותם.‏ הדבר מצריך מהם לערוך שינויים בחייהם.‏ אותם אחים ואחיות עזבו קהילה הדוברת את שפת אימם כדי לשרת בקהילה שבה דוברים שפה אחרת ויש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות (‏מה״ש ט״ז:‏9‏)‏.‏ זו החלטה אישית שמחליטים משיחיים אלה על מנת לקדם את ענייני המלכות.‏ אף־על־פי שאולי יחלפו שנים עד שידברו את השפה החדשה בצורה שוטפת,‏ הם תורמים רבות לקהילה.‏ תכונותיהם היפות וניסיונם תורמים לחיזוקה וליציבותה של הקהילה.‏ אנו מוקירים אחים ואחיות אלה המגלים הקרבה עצמית!‏

16.‏ על בסיס מה בוחנים זקני־הקהילה את כשירותם של האחים לשרת כזקני־קהילה וכמשרתים עוזרים?‏

¹⁶ מועצת זקנים לא תימנע מלהמליץ על מינויו של אח לזקן־קהילה או למשרת עוזר רק כי אינו דובר היטב את שפת הקהילה.‏ הזקנים יבחנו את כשירות האח על בסיס הדרישות המקראיות לזקני־קהילה ולמשרתים עוזרים,‏ ולא על בסיס רמת בקיאותו בשפת הקהילה המקומית (‏טימ״א ג׳:‏1–10,‏ 12,‏ 13;‏ טיט׳ א׳:‏5–9‏)‏.‏

17.‏ מול אילו החלטות ניצבות כמה משפחות כשהן עוברות למדינה אחרת?‏

¹⁷ מספר משפחות משיחיות עברו למדינה אחרת כדי לחפש מקלט או כדי למצוא עבודה.‏ במקרים אלה הילדים לומדים בבית־הספר שבו דוברים את השפה העיקרית של המדינה החדשה.‏ ייתכן שגם הוריהם צריכים ללמוד את השפה העיקרית כדי למצוא עבודה.‏ מה אם יש באזור מגוריהם קהילה או קבוצה בשפת אימם?‏ לאיזו קהילה על בני המשפחה להשתייך — לקהילה שבה דוברים את השפה העיקרית של המדינה או לקהילה שבה דוברים את שפת אימם?‏

18.‏ כיצד נוכל לגלות כבוד כלפי החלטת ראש המשפחה,‏ לאור הכתוב בגלטים ו׳:‏5‏?‏

¹⁸ על ראש המשפחה להחליט לאיזו קהילה תשתייך משפחתו.‏ עליו לשקול את טובתם המרבית של בני ביתו ‏(‏קרא גלטים ו׳:‏5‏.‏)‏ הואיל ומדובר בעניין אישי,‏ עלינו לכבד את החלטת ראש המשפחה.‏ תהא אשר תהא החלטתו,‏ עלינו לקבל בברכה את המשפחה ולראות בה חלק יקר מקהילתנו (‏רומ׳ ט״ו:‏7‏)‏.‏

19.‏ מה צריכים ראשי המשפחות לשקול בליווי תפילות?‏

¹⁹ במקרים אחרים ישנן משפחות המשרתות בקהילה שבה דוברים את שפת  אימם של ההורים,‏ אך הילדים אינם דוברים היטב שפה זו.‏ אם הקהילה ממוקמת באזור שבו דוברים את השפה הלאומית,‏ ייתכן שהילדים מתקשים להבין את הנאמר באסיפות ואינם מתקדמים מבחינה רוחנית.‏ מדוע?‏ מפני שהילדים לרוב לומדים בבית־ספר שבו דוברים את השפה הלאומית,‏ ולא את שפת האם של הוריהם.‏ במקרים אלה ראשי המשפחות צריכים לשקול בליווי תפילות מה עליהם לעשות כדי לעזור לילדיהם לקרוב אל יהוה ואל משרתיו.‏ הם יצטרכו לעזור לילדיהם לשלוט בשפת אימם או לשקול לעבור לקהילה הדוברת שפה שהילדים מבינים היטב.‏ תהא אשר תהא החלטת ראש המשפחה,‏ על האחים בקהילה שבה הוא בוחר לשרת לעשות את מיטבם כדי שהוא ומשפחתו ירגישו שמכבדים אותם ומוקירים אותם.‏

20.‏ כיצד נוכל להראות שאנו מכבדים את אחינו ואחיותינו הלומדים שפה חדשה?‏

²⁰ לאור כל הסיבות שציינו,‏ בקהילות רבות יש אחים ואחיות המתאמצים ללמוד שפה חדשה.‏ ייתכן שקשה להם להביע את מחשבותיהם.‏ אך אם לא נתמקד בדרך שבה הם דוברים את השפה החדשה,‏ נצליח לראות את אהבתם ליהוה ואת רצונם לשרתו.‏ אם נבחין בתכונות יפות אלה,‏ נוקיר לעומק את אותם אחים ואחיות ונרחש להם כבוד.‏ איש מאיתנו לא יאמר:‏ ’‏אין לי צורך בכם’‏ רק כי הם אינם דוברים היטב את שפתנו.‏

21,‏ 22.‏ איזו זכות נפלאה יש לנו?‏

²¹ יהוה העניק לנו זכות נפלאה — יש לנו מקום בקהילתו.‏ אין זה משנה אם אנו גברים או נשים,‏ רווקים או נשואים,‏ צעירים או מבוגרים,‏ דוברים שפה מסוימת היטב או מתקשים מאוד באותה שפה,‏ אנו יקרים ליהוה ואיש לרעהו (‏רומ׳ י״ב:‏4,‏ 5;‏ קול׳ ג׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏

²² הבה נמשיך ליישם את הלקחים הנפלאים הרבים שלמדנו מהדוגמה שבה השתמש פאולוס על גוף האדם.‏ כך נוכל לחפש דרכים רבות אף יותר להראות שאנו מוקירים את מקומנו ואת מקומם של אחרים בקהילת יהוה.‏