במאמר למדנו שיש רק סוגיה מרכזית אחת שמולה ניצבים כל היצורים התבוניים:‏ קידוש שמו האדיר של יהוה.‏ סוגיית הריבונות,‏ כלומר השאלה אם שלטונו של יהוה הוא הטוב ביותר,‏ וכן סוגיית תומתם של בני האדם הן היבטים של הסוגיה המרכזית.‏

נבחן שלוש סיבות לכך שאנחנו מדגישים כעת שהסוגיה המרכזית היא שמו של יהוה וקידוש שמו.‏

ראשית,‏ השטן תקף את שמו של יהוה,‏ או המוניטין שלו,‏ בגן עדן.‏ בשאלה הערמומית שהשטן שאל את חוה,‏ הוא רמז שיהוה הוא אל לא־נדיב שמציב הגבלות לא־הגיוניות לנתיניו.‏ לאחר מכן הוא סתר ישירות את דברי יהוה ולמעשה קרא לו שקרן.‏ כך הוא השמיץ את שמו של יהוה.‏ הוא הפך ל”‏שטן”‏ שמשמעו ”‏משמיץ”‏ (‏יוח׳ ח׳:‏44‏)‏.‏ בגלל שחוה האמינה לשקריו של השטן היא המרתה את פי אלוהים ומרדה בריבונותו (‏בר׳ ג׳:‏1–6‏)‏.‏ השטן מעולם לא הפסיק להשמיץ את שמו של יהוה ולהפיץ עליו שקרים.‏ מי שמאמינים לשקרים האלה לרוב לא מצייתים ליהוה.‏ מסיבה זו משרתי אלוהים מחשיבים את השמצת שמו הקדוש של יהוה לעוול הגדול ביותר.‏ זה למעשה השורש של כל הסבל והרשע בעולם.‏

שנית,‏ יהוה נחוש לקדש את שמו ולטהר אותו מכל חרפה לטובת הבריאה כולה.‏ זה הדבר החשוב ביותר עבור יהוה.‏ לכן הוא אומר:‏ ”‏אקדש את שמי הגדול”‏ (‏יח׳ ל״ו:‏23‏)‏.‏ ישוע ציין מה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות בתפילותיהם של כל משרתיו הנאמנים של יהוה כשאמר:‏ ”‏יתקדש שמך”‏ (‏מתי ו׳:‏9‏)‏.‏ המקרא מדגיש שוב ושוב כמה חשוב לכבד את שם יהוה.‏ שים לב לכמה דוגמאות:‏ ”‏תנו ליהוה את הכבוד הראוי לשמו”‏ (‏דה״א ט״ז:‏29;‏ תהל׳ צ״ו:‏8‏)‏.‏ ”‏זמרו תהילות לשמו המפואר”‏ (‏תהל׳ ס״ו:‏2‏)‏.‏ ”‏אכבד את שמך לעולם”‏ (‏תהל׳ פ״ו:‏12‏)‏.‏ אחת הפעמים שבה יהוה דיבר מהשמיים הייתה בבית המקדש בירושלים.‏ לאחר שישוע ביקש:‏ ”‏אבי,‏ פאר את שמך”‏,‏ יהוה ענה לו:‏ ”‏פיארתי ושוב אפאר”‏ (‏יוח׳ י״ב:‏28‏)‏.‏ a

שלישית,‏ מטרתו של יהוה תמיד תהיה קשורה לשמו,‏ או למוניטין שלו.‏ חשוב על כך:‏ מה יקרה אחרי המבחן הסופי בסוף אלף שנות שלטון המשיח?‏ האם היצורים התבוניים ימשיכו להיות מפולגים בנוגע לסוגיה המרכזית — קידוש שמו של יהוה?‏ כדי לענות על השאלה הזאת,‏ זכור את שני ההיבטים שקשורים לסוגיה:‏ תומתם של בני האדם והריבונות האוניברסאלית.‏ האם לבני האדם שהוכיחו את נאמנותם עדיין יהיה קשה לשמור על תומתם?‏ לא.‏ הם יהיו מושלמים,‏ והם  כבר נבחנו עד תום.‏ תהיה להם התוחלת לחיות לנצח.‏ האם הריבונות האוניברסאלית תמשיך להיות נושא לדיון ואף תמשיך לגרום לפילוגים בין היצורים התבוניים?‏ לא.‏ יהיה ברור מעל כל ספק שדרך שלטונו של יהוה היא הצודקת והנעלה ביותר.‏ אבל מה לגבי שם יהוה?‏

באותה תקופה אף אחד לא ישמיץ את שמו של יהוה,‏ והוא כבר יתקדש לחלוטין.‏ אבל הוא ימשיך להיות הדבר החשוב ביותר עבור כל היצורים הנאמנים,‏ בשמיים ובארץ.‏ למה?‏ כי הם יראו שיהוה ממשיך לעשות דברים מדהימים.‏ ישוע יעביר בענווה את השלטון ליהוה וכך ”‏אלוהים יהיה הכול לכול”‏ (‏קור״א ט״ו:‏28‏)‏.‏ לאחר מכן בני האדם שיחיו על הארץ ייהנו מ”‏חירותם המפוארת של ילדי אלוהים”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏21‏)‏.‏ ויהוה יגשים לגמרי את מטרתו לקבץ את כל היצורים התבוניים — גם בשמיים וגם בארץ — למשפחה מאוחדת גדולה (‏אפ׳ א׳:‏10‏)‏.‏

איך ההתפתחויות האלה ישפיעו על משפחתו של יהוה בשמיים ובארץ?‏ אין ספק שיהיה לנו רצון עז להמשיך להלל את שמו המפואר של יהוה.‏ דוד,‏ מחבר התהלים,‏ כתב בהשראת אלוהים:‏ ”‏ברוך יהוה אלוהים.‏.‏.‏ יבורך שמו המפואר לעולם”‏ (‏תהל׳ ע״ב:‏18,‏ 19‏)‏.‏ נמשיך למצוא סיבות חדשות ומרגשות לעשות את זה לנצח.‏

שמו של יהוה מייצג את כל מהותו.‏ בראש ובראשונה,‏ הוא מזכיר לנו את אהבתו (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ אנחנו תמיד נזכור את האהבה שיהוה הראה כלפינו כשברא אותנו וסיפק את קורבן הכופר בעבורנו.‏ ותמיד נזכור שדרך שלטונו צודקת ואוהבת.‏ אבל אנחנו עוד נמשיך לראות איך יהוה מרעיף את אהבתו על ברואיו.‏ נרצה להמשיך להתקרב אליו כאבינו ולשיר תהילות לשמו המפואר לנצח נצחים (‏תהל׳ ע״ג:‏28‏)‏.‏