מאמר לימודי 32
שיר 44 תפילה מלב נדכא
יהוה חפץ ש”הכול יחזרו בתשובה”
”אין הוא [יהוה] חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה” (פט״ב ג׳:9).
במה נתמקד
במאמר זה נבין מהי חרטה, מדוע היא חיונית וכיצד יהוה עוזר לאנשים ממגוון רקעים לחזור בתשובה.
1. מה כוללת בתוכה החרטה?
כשאנחנו עושים מעשה פסול, חיוני שנגלה חרטה. על־פי המקרא, כשאדם מתחרט הוא משנה את השקפתו על צורת התנהגותו הפסולה, מפסיק לנהוג בדרך הזו ונחוש לעולם לא לחזור על המעשה הפסול (ראה ערך ”חרטה; חזרה בתשובה” במונחון).
2. מדוע חשוב שכולנו נבין מהי חרטה? (נחמיה ח׳:9–11)
2 נושא החרטה והחזרה בתשובה נוגע לכל אדם. מדוע? משום שכולנו חוטאים מדי יום. בתור צאצאיהם של אדם וחוה, כולנו ירשנו את החטא המוביל למוות (רומ׳ ג׳:23; ה׳:12). אף אחד מאיתנו לא חסין מפניו. אפילו אנשים בעלי אמונה יוצאת דופן, כמו השליח פאולוס, נאבקו קשות בחטא (רומ׳ ז׳:21–24). אך האם זה אומר שעלינו לחוש אומללים כל הזמן בשל חטאינו? לא. יהוה הוא אל רחמן החפץ באושרנו. חשוב על היהודים בימי נחמיה. (קרא נחמיה ח׳:9–11.) יהוה לא רצה שתחושת האשמה על חטאי העבר שביצעו תשבור את רוחם, אלא שהם יעבדו אותו בלב שמח. יהוה מלמד אותנו מהי חרטה, משום שהוא יודע שהיא מובילה לשמחה. אם נתחרט על חטאינו, נוכל להיות בטוחים שאבינו הרחמן יסלח לנו.
3. מה נבחן במאמר?
3 כעת נתעמק יותר בנושא החרטה. במאמר נבחן שלושה היבטים: ראשית, נראה מה לימד יהוה את עם ישראל בנוגע לחרטה וחזרה בתשובה. שנית, נבין כיצד פעל יהוה למען החוטאים כדי להוביל אותם לחרטה. שלישית, נדון בלקחים שהפיקו תלמידיו של ישוע בנושא זה.
מה לימד יהוה את עם ישראל בנוגע לחרטה וחזרה בתשובה
4. מה לימד יהוה את עם ישראל בנושא החרטה והחזרה בתשובה?
4 לאחר שהפך יהוה את בני ישראל לאומה מאורגנת, הוא כרת איתם ברית, כלומר בא איתם בהסכם רשמי. הוא הסביר להם שאם ישמרו את חוקיו, הוא יגן עליהם ויברך אותם. יהוה הבטיח להם: ”המצווה הזאת אשר אני מצווה עליך היום אינה קשה מדי עבורך ואינה רחוקה ממך” (דב׳ ל׳:11, 16). אך אם הם ימרו את פיו — למשל, יבחרו לעבוד אלילים — הוא יסיר מהם את ברכתו, ויהיה עליהם לשאת בהשלכות מרות. אך אפילו במקרה כזה, תהיה להם דרך לזכות שוב בחסדו. האפשרות ’לשוב ליהוה אלוהיהם ולשמוע בקולו’ תישאר פתוחה בפניהם (דב׳ ל׳:1–3, 17–20). במילים אחרות, הם יוכלו להתחרט על מעשיהם, ואם יחזרו בתשובה, יהוה יהיה מוכן להתקרב אליהם ולהרעיף עליהם שוב את ברכותיו.
5. כיצד הראה יהוה שהוא לא ויתר על עמו הממרה? (מלכים ב׳. י״ז:13, 14)
5 עמו הנבחר של יהוה הפר שוב ושוב את מצוותיו. לא רק שהם עבדו אלילים, אלא הם גם ביצעו מעשים מתועבים אחרים, ובעקבות כך סבלו רבות. אך יהוה לא ויתר על עמו הממרה. הוא המשיך לשלוח אליהם נביאים כדי לקרוא להם להתחרט ולשוב אליו (קרא מלכים ב׳. י״ז:13, 14).
6. כיצד השתמש יהוה בנביאים על מנת להסביר לעמו את חשיבות החרטה? (ראה גם תמונה.)
6 פעמים רבות השתמש יהוה בנביאים כדי להזהיר את עמו ולעזור להם לתקן את דרכם. למשל, הוא אמר להם את הדברים הבאים ביד ירמיהו הנביא: ”שובי, ישראל המרדנית... לא אביט מטה בכעס עליכם, כי נאמן אני... לא לעולם אטור. רק הכירי בעוונך, כי מרדת ביהוה אלוהייך” (יר׳ ג׳:12, 13). בנוסף, הוא מסר את המסר הבא דרך יואל הנביא: ”שובו אליי בכל לבבכם” (יואל ב׳:12, 13). הוא גם הכריז באמצעות ישעיהו הנביא: ”היטהרו; הסירו את רוע מעלליכם מנגד עיניי; חדלו להרַע” (יש׳ א׳:16–19). כמו כן, יהוה שאל את עמו דרך יחזקאל: ”האם חפץ אני במות רשע? ... האם איני מעדיף שישוב מדרכיו וימשיך לחיות? אינני חפץ במותו של איש... לכן שובו וחיו” (יח׳ י״ח:23, 32). אין ספק שחרטה כנה מסבה שמחה לליבו של יהוה מפני שהוא חפץ שבני האדם ימשיכו לחיות — ולא רק למספר שנים, אלא לנצח! מכאן שיהוה אינו ממתין בחיבוק ידיים שהחוטאים ישנו את דרכם כדי להושיט להם עזרה. נתייחס לכמה דוגמאות נוספות הממחישות זאת.
יהוה שלח שוב ושוב את נביאיו לעמו הממרה כדי לקרוא להם לחזור בתשובה (ראה סעיפים 6, 7)
7. מה לימד יהוה את עמו דרך המקרה של הושע ואשתו?
7 יהוה השתמש בדוגמה חיה — בגומר, אשתו של הושע הנביא — על מנת ללמד את עמו לקח חשוב. היא נאפה ועזבה את בעלה לטובת גברים אחרים. אך האם מצבה היה אבוד? יהוה, בוחן הלבבות, אמר להושע: ”לך שוב, אהב אישה אשר אהובה היא על אחר ומנאפת, כפי שאוהב יהוה את בני ישראל בעודם פונים אל אלוהים אחרים” (הוש׳ ג׳:1; מש׳ ט״ז:2). שים לב שבאותו שלב אשתו של הושע עדיין ביצעה חטאים חמורים. בכל זאת יהוה ביקש מהושע לגשת אליה, לנהוג בה בסלחנות ולהתפייס איתה. a באותו אופן, יהוה לא ויתר על עמו קשה העורף. אפילו כשהם ביצעו חטאים מתועבים, הוא עדיין אהב אותם והמשיך לנסות לעזור להם להתמלא חרטה ולשנות את דרכיהם. אך האם המקרה הזה מלמד אותנו שיהוה, ”בוחן הלבבות”, מושיט את ידו לעזרה גם ליחידים אשר עדיין מבצעים חטאים חמורים בניסיון להוביל אותם לחרטה? (מש׳ י״ז:3) נבחן זאת כעת.
כיצד יהוה מוביל חוטאים לחרטה
8. כיצד ניסה יהוה להוביל את קין לחרטה? (בראשית ד׳:3–7) (ראה גם תמונה.)
8 קין היה בנם הבכור של אדם וחוה. הוא ירש מהם את הנטייה לחטוא. בנוסף, המקרא מציין ש”מעשיו היו רעים” (יוח״א ג׳:12). ייתכן שזו הסיבה שיהוה ’לא שעה אל קין ואל מנחתו’. אך במקום לשנות את דרכיו, ”כעסו של קין בער מאוד ונפלו פניו”. מה עשה יהוה לאחר מכן? הוא דיבר עם קין. (קרא בראשית ד׳:3–7.) שים לב שיהוה פנה לקין באדיבות. הוא הראה שעדיין יש לו תקווה והזהיר אותו מפני הסכנה שבחטא. למרבה הצער, קין דחה את דבריו. הוא לא נתן ליהוה להוביל אותו לחרטה. לאחר תגובתו השלילית, האם הפסיק יהוה לנסות לעזור לחוטאים אחרים לחזור בתשובה? לא, ההיפך הוא הנכון.
יהוה פנה לקין באהבה. הוא הסביר לו שעוד יש לו תקווה והזהיר אותו מהסכנות הטמונות בחטא (ראה סעיף 8)
9. כיצד הוביל יהוה את דוד לחרטה?
9 יהוה אהב מעומק ליבו את דוד המלך. הוא אף כינה אותו ”איש כלבבי” (מה״ש י״ג:22). אולם דוד ביצע חטאים חמורים, כגון ניאוף ורצח. על־פי התורה, אדם כזה ראוי לעונש מוות (וי׳ כ׳:10; במ׳ ל״ה:31). אך ברוב אהבתו, יהוה בחר להתערב במקרה זה. b הוא שלח אליו את נתן הנביא, למרות שדוד עדיין לא גילה סימני חרטה. נתן סיפר לו משל שנועד לגעת לליבו. כשדוד הבין את חומרת מעשיו, הוא התחרט (שמ״ב י״ב:1–14). הוא כתב מזמור שלם שבו הביע את עומק חרטתו (תהל׳ נ״א, כתובת). המזמור הזה היווה מקור נחמה עבור רבים ועורר באינספור חוטאים את הרצון להתחרט. אין ספק שאנו שמחים שיהוה נהג בעבדו היקר דוד באהבה והניע אותו לחזור בתשובה.
10. מה אתה חש לגבי סבלנותו וסלחנותו של יהוה כלפי חוטאים?
10 יהוה מתעב את החטא על כל צורותיו ואינו מגלה סובלנות כלפיו (תהל׳ ה׳:4, 5). אך הוא גם יודע שכולנו חוטאים מטבענו, ומתוך אהבתו כלפינו הוא מושיט לנו עזרה להילחם בחטא. ועד כמה מנחם לדעת שמאז ומתמיד הוא ניסה לעזור אפילו לחוטאים הגדולים ביותר לחזור בתשובה ולהתקרב אליו. ככל שאנו מהרהרים בסבלנותו ובסלחנותו של יהוה, כך מתחזקת החלטתנו לשמור לו אמונים, ואם חטאנו, אנו נחושים להתחרט מהר ככל האפשר ולשוב מדרכנו. נראה כעת מה לימד ישוע את הקהילה המשיחית בנושא החרטה.
מה למדו תלמידיו של ישוע בנושא החרטה
11, 12. מה לימד ישוע את שומעיו על סלחנותו של אביו? (ראה תמונה.)
11 המאה הראשונה לספירה הייתה העת שבה נועד לבוא המשיח. כפי שצוין במאמר הקודם, יהוה השתמש גם ביוחנן המטביל וגם בישוע המשיח כדי להבהיר את חשיבות החרטה והחזרה בתשובה (מתי ג׳:1, 2; ד׳:17).
12 לאורך כל שירותו עלי אדמות לימד ישוע על סלחנותו של יהוה. אחת הדרכים הבולטות שבהן עשה זאת הייתה כשסיפר את משל הבן האובד. המשל עסק בבחור צעיר שבחר להתהלך לזמן מה בדרך החטא. ”כאשר התעשת” הוא חזר לביתו. כיצד הגיב אביו? ישוע ציין ש”עוד בהיותו רחוק ראה אותו אביו ונתמלא רחמים; הוא רץ אליו, חיבק אותו ונשק לו ברוך”. הבן התכוון לגשת לאביו ולבקש ממנו להפוך לעבד בביתו. אך האב כינה אותו ”בני זה” והשיב אותו אל חיק המשפחה. האב אמר שבנו ”אבד ונמצא” (לוקס ט״ו:11–32). אין ספק שעוד לפני שנשלח ישוע לכדור הארץ, הוא ראה את החמלה הרבה שגילה אביו יהוה כלפי חוטאים רבים מספור ששבו מדרכם הרעה. המשל הזה מצייר בשכלנו תמונה מחממת לב של גודל רחמיו של אבינו השמימי יהוה.
האב במשל הבן האובד שסיפר ישוע רץ לחבק את בנו, אשר שב הביתה (ראה סעיפים 11, 12)
13, 14. מה למד השליח פטרוס על חרטה, ומה הוא לימד עליה? (ראה גם תמונה.)
13 השליח פטרוס למד מישוע שיעור חשוב על חרטה וסלחנות. הוא ביצע הרבה טעויות, אך ישוע סלח לו ברוחב לב. לדוגמה, פטרוס התכחש לאדונו שלוש פעמים. אחרי כן הוא התייסר עמוקות בשל תחושת האשמה (מתי כ״ו:34, 35, 69–75). אך לאחר שישוע הוקם לתחייה, הוא התגלה לפטרוס, כנראה ביחידות (לוקס כ״ד:33, 34; קור״א ט״ו:3–5). באותו מקרה ישוע ודאי אמר לשליחו מוכה הצער שהוא סולח לו וחיזק את ביטחונו (ראה מרקוס ט״ז:7).
14 אחרי שפטרוס עצמו התחרט וזכה למחילה, הוא יכול היה ללמד אחרים על חרטה וסלחנות. זמן מה לאחר חג השבועות, הוא עמד בפני קהל של יהודים והסביר להם שהם הרגו את המשיח. אך הוא פנה אליהם באהבה והאיץ בהם: ”התחרטו ושובו מדרככם כדי שיימחו חטאיכם, למען יבואו עליכם עיתות רענון מאת יהוה עצמו” (מה״ש ג׳:14, 15, 17, 19). בזאת הראה פטרוס שהחרטה יכולה להניע את החוטאים לשנות את דרך חשיבתם והתנהגותם ולבחור בדרך חדשה הרצויה בעיני אלוהים. הוא גם ציין שיהוה מוכן למחות את חטאיהם, כך שלא יישאר להם שום זכר. לאחר כמה עשורים אמר פטרוס למשיחיים: ”יהוה... נוהג איתכם בסבלנות, כי אין הוא חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה” (פט״ב ג׳:9). כמה מעודד לדעת שגם אם חטאנו, אפילו חטאים חמורים, עדיין יש לנו תקווה!
ישוע סלח ברוב אהבתו לשליחו המתחרט וחיזק את ביטחונו (ראה סעיפים 13, 14)
15, 16. (א) כיצד למד השליח פאולוס מהי סלחנות? (טימותיאוס א׳. א׳:12–15) (ב) מה נלמד במאמר הבא?
15 שאול מטרסוס הוא דוגמה מובהקת לאדם שצריך היה לחזור בתשובה ולזכות למחילה. הוא רדף באכזריות את תלמידיו היקרים של המשיח. רובם ודאי ראו בו מקרה אבוד ולא שיערו לעצמם שהוא אי פעם ישנה את דרכו. אולם השקפתו של ישוע התעלתה בהרבה על ראייתם הצרה של בני אדם לא מושלמים. הוא ואביו הבחינו בתכונותיו הטובות של שאול. ישוע אמר עליו: ’איש זה הוא כלי נבחר עבורי’ (מה״ש ט׳:15). ישוע אפילו חולל נס כדי להוביל אותו לחרטה (מה״ש ז׳:58 עד ח׳:3; ט׳:1–9, 17–20). לאחר שהפך למשיחי ונודע בתור השליח פאולוס, הוא הרבה להביע את הערכתו לחסד והרחמים שזכה להם. (קרא טימותיאוס א׳. א׳:12–15.) מתוך לב שופע הכרת תודה הוא כתב: ”אלוהים מנסה בטובו להוביל אותך לחרטה” (רומ׳ ב׳:4).
16 בשלב מסוים אירע מקרה מזעזע של אי־מוסריות מינית בקהילה בקורינתוס. כיצד טיפל פאולוס בבעיה? האופן שבו הוא פעל במצב זה מלמד אותנו רבות על הדרך האוהבת שבה יהוה מטיל עלינו מוסר. הוא גם מבליט עד כמה חשוב לנהוג ברחמים. במאמר הבא ננתח את המקרה הזה לעומק.
שיר 33 השלך על יהוה את משאך
a מקרה זה היה יוצא דופן. כיום יהוה אינו דורש מבן הזוג הנאמן להישאר נשוי לאדם הנואף. למעשה, יהוה הנחה את בנו להסביר שבמקרה של ניאוף, הצד החף מאשמה יכול לבחור להתגרש (מתי ה׳:32; י״ט:9).
b ראה המאמר ”איזו משמעות נושאת סלחנותו של יהוה עבורך?” בהוצאת המצפה מ־15 בנובמבר 2012, עמ׳ 21–23, ס׳ 3–10.
