1,‏ 2.‏ ‏(‏א)‏ במה שונה התקווה שבה מחזיקים המשיחיים האמיתיים מהתקוות שיש לאנשים בעולם השטן?‏ (‏ב)‏ באילו שאלות חשובות נדון כעת?‏

איזו תקווה נפלאה יש למשיחיים האמיתיים!‏ בין שאנו משוחים ובין שאנו מקרב ’‏הכבשים האחרים’‏,‏ כולנו מחזיקים בתקווה לחזות בהתגשמות מטרתו המקורית של יהוה ובקידוש שמו (‏יוח׳ י׳:‏16;‏ מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אלו הדברים החשובים ביותר שניתן לייחל להם.‏ אנו גם משתוקקים לקבל את הגמול המובטח של חיי הנצח כחלק מ’‏השמיים החדשים’‏ או ’‏הארץ החדשה’‏ (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ בינתיים אנו תקווה שעמו של אלוהים ימשיך ליהנות משגשוג רוחני.‏

² גם למי שמהווים חלק מעולמו של השטן יש תקוות שונות,‏ אך הם אינם בטוחים אם הן אי פעם יתממשו.‏ לדוגמה,‏ מיליוני מהמרים מקווים לזכות בלוטו אף שהם יודעים שסיכויי הזכייה קלושים.‏ אולם אמונה אמיתית היא ”הציפייה הוודאית” לתקוותנו המשיחית (‏עב׳ י״א:‏1‏)‏.‏ ייתכן שאתה שואל את עצמך כיצד תוכל לחזק את אמונתך בדברים שאתה מצפה להם,‏ ואיזו תועלת יש באמונה חזקה בדברים המקווים.‏

3.‏ על איזו עובדה מבוססת האמונה המשיחית?‏

³ כאנשים חוטאים איננו נולדים עם אמונה,‏ ותכונה זו אינה  מתפתחת מאליה.‏ האמונה המשיחית היא פרי שמניבה רוח קודשו של אלוהים בלב עניו (‏גל׳ ה׳:‏22‏)‏.‏ במקרא לא נאמר שליהוה יש אמונה או שהוא זקוק לאמונה.‏ הואיל ויהוה הוא האל הכול יכול וכליל החוכמה,‏ אין דבר היכול למנוע ממנו לממש את מטרתו.‏ אבינו השמימי כה בטוח בהתגשמות הבטחותיו,‏ שהוא מתייחס אליהן כאילו הן כבר התממשו.‏ לכן הוא אומר:‏ ”הן התגשמו!‏” ‏(‏קרא ההתגלות כ״א:‏3–6‏.‏)‏ האמונה המשיחית נובעת מן העובדה שיהוה הוא ”האל הנאמן” אשר תמיד מגשים את הבטחותיו (‏דב׳ ז׳:‏9‏)‏.‏

4.‏ באיזו תקווה החזיקו גברים ונשים בעלי אמונה מהתקופה הטרום משיחית?‏

⁴ פרק י״א באיגרת אל העברים מזכיר את שמותיהם של 16 גברים ונשים שנודעו באמונתם.‏ מחבר האיגרת כתב בהשראת אלוהים שהם ורבים אחרים ”קיבלו עדות חיובית בזכות אמונתם” (‏עב׳ י״א:‏39‏)‏.‏ לכל אותם אנשים הייתה ”הציפייה הוודאית” שאלוהים יקים את ’‏הזרע’‏ המובטח על מנת למגר את מרד השטן ולהגשים את מטרתו המקורית של יהוה (‏בר׳ ג׳:‏15‏)‏.‏ אותם נאמנים מתו לפני ש’‏הזרע’‏ המובטח,‏ ישוע המשיח,‏ סלל את הדרך לחיים שמימיים (‏גל׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ עם זאת,‏ הודות לכך שהבטחותיו של יהוה לעולם אינן מכזיבות,‏ הם יוקמו לתחייה כדי לחיות בגן עדן ארצי כבני אדם מושלמים (‏תהל׳ ל״ז:‏11;‏ יש׳ כ״ו:‏19;‏ הוש׳ י״ג:‏14‏)‏.‏

5,‏ 6.‏ במה תלו אברהם ומשפחתו את תקוותם,‏ וכיצד הם שמרו על אמונה חזקה?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

⁵ בעברים י״א:‏13 נאמר על כמה אנשים מהתקופה הטרום משיחית:‏ ”כל אלה דבקו באמונה עד מותם,‏ אף־על־פי שלא זכו בדברים שהובטחו,‏ אך ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה”.‏ אחד האנשים הללו היה אברהם.‏ האם התקווה המשמחת לחיות תחת שלטונו של ’‏הזרע’‏ המובטח הייתה צלולה בשכלו?‏ ישוע השיב בבירור על שאלה זו כאשר אמר למתנגדיו:‏ ”אברהם אביכם שמח עד מאוד בתקווה לראות את יומי,‏ ואכן ראה אותו ושמח” (‏יוח׳ ח׳:‏56‏)‏.‏ ניתן לומר את אותו הדבר באשר לשרה,‏ יצחק,‏ יעקב ורבים אחרים שתלו את תקוותם במלכות העתידית,‏ ”אשר אדריכלה ומקימה הוא אלוהים” (‏עב׳ י״א:‏8–11‏)‏.‏

⁶ כיצד שמרו אברהם ומשפחתו על חוסן אמונתם?‏ הם קרוב לוודאי למדו על אלוהים מאנשי אמונה מבוגרים יותר,‏ מהתגלויות אלוהיות או באמצעות כתבים מהימנים קדומים.‏ חשוב מכך,‏ הם לא שכחו את מה שהם למדו,‏ אלא הוקירו את הבטחותיו ודרישותיו של אלוהים והרהרו בהן.‏ גברים ונשים אלה היו כה בטוחים שתקוותם תתממש שהם היו מוכנים לסבול כל קושי כדי לשמור אמונים לאלוהים.‏

7.‏ אילו אמצעים מספק לנו יהוה ברוב טובו כדי לסייע לנו לפתח אמונה חזקה,‏ וכיצד עלינו לנצל את האמצעים הללו?‏

⁷ על מנת לסייע לנו להישאר חזקים באמונה סיפק לנו יהוה ברוב טובו את דברו הכתוב בשלמותו.‏ כדי להיות ’‏מאושרים’‏ ו’‏להצליח’‏,‏ עלינו לקרוא בדבר־אלוהים באופן קבוע,‏ ואם אפשר מדי יום.‏ (‏תהל׳ א׳:‏1–3‏;‏ קרא מעשי השליחים י״ז:‏11‏.‏)‏ בנוסף,‏ בדומה למשרתי יהוה מהתקופה הטרום משיחית,‏ עלינו תמיד להרהר בהבטחותיו של אלוהים ולציית לדרישותיו.‏ יהוה גם מברך אותנו בשפע מזון רוחני שאנו מקבלים באמצעות ”העבד הנאמן והנבון”  ‏(‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ לכן אם נוקיר את מה שאנו לומדים דרך האמצעים הרוחניים שמספק לנו יהוה,‏ נהיה כאותם אנשי אמונה מימי קדם שהייתה להם ’‏ציפייה ודאית’‏ להתממשות תקוות המלכות.‏

8.‏ כיצד יכולות התפילות לחזק את אמונתנו?‏

⁸ כמו כן,‏ התפילות היו גורם מפתח שסייע לעדים מהתקופה הטרום משיחית לשמור על חוסן אמונתם.‏ אמונתם התחזקה כשהם ראו כיצד השיב אלוהים לתפילותיהם (‏נחמ׳ א׳:‏4,‏ 11;‏ תהל׳ ל״ד:‏5,‏ 16,‏ 18;‏ דנ׳ ט׳:‏19–21‏)‏.‏ גם אנו יכולים לשטוח את דאגותינו בפני יהוה בביטחון מלא שהוא ישמע אותנו וייסוך בנו את הכוח לעמוד איתן ולשמור על שמחתנו.‏ כשתפילותינו זוכות למענה,‏ אמונתנו הולכת ומתחזקת.‏ ‏(‏קרא יוחנן א׳.‏ ה׳:‏14,‏ 15‏.‏)‏ מאחר שהאמונה היא אחד ממרכיבי פרי הרוח,‏ עלינו ’‏להמשיך לבקש’‏ את רוח אלוהים,‏ כפי שהורה לנו ישוע (‏לוקס י״א:‏9,‏ 13‏)‏.‏

9.‏ בנוסף לתפילות שאנו נושאים עבור עצמנו,‏ עבור מי עלינו להתפלל?‏

⁹ אולם איננו צריכים להתפלל לאלוהים רק כדי לבקש עזרה.‏ אנו יכולים להודות ליהוה ולהלל אותו מדי יום על ’‏נפלאותיו’‏ אשר ”עצמו מִסַפֵּר” (‏תהל׳ מ׳:‏6‏)‏.‏ כמו כן,‏ תפילותינו צריכות להראות שאנו זוכרים ”את הנתונים בכבלי מאסר כאילו גם [אנו] במאסר אתם”.‏ עלינו גם להתפלל למען אחינו ברחבי העולם,‏ בייחוד למען ”מי שמנהיגים [אותנו]”.‏ זה אכן נוגע ללב לראות כיצד עונה יהוה לתפילותינו המשותפות (‏עב׳ י״ג:‏3,‏ 7‏)‏.‏

10.‏ אילו משרתי אלוהים סירבו להתפשר על אמונתם,‏ ומה נסך בהם את הכוח לעשות כן?‏

¹⁰ בפרק י״א באיגרת אל העברים מתאר השליח פאולוס ניסיונות שחוו משרתי אלוהים רבים מבלי לנקוב בשמם.‏ לדוגמה,‏ השליח כותב על נשים יראות אלוהים שאיבדו את בניהן,‏ אך קיבלו אותם חזרה כשהם קמו לתחייה.‏ אחרי כן הוא מזכיר אחרים אשר ”סירבו להשתחרר במחיר כופר כלשהו,‏ וזאת למען ישיגו תחייה טובה יותר” (‏עב׳ י״א:‏35‏)‏.‏ אף שאיננו יכולים לדעת בוודאות על מי דיבר פאולוס,‏ היו אנשים כמו נבות וזכריה שנסקלו למוות מפני שצייתו לאלוהים ועשו את רצונו (‏מל״א כ״א:‏3,‏ 15;‏ דה״ב כ״ד:‏20,‏ 21‏)‏.‏ אין ספק שלדניאל ולרעיו הייתה ההזדמנות ”להשתחרר” אילו היו מתפשרים על תומתם.‏ אך בזכות אמונתם בכוחו של אלוהים,‏ הם כביכול ”סגרו פי אריות” ו”השביתו את כוח האש” (‏עב׳ י״א:‏33,‏ 34;‏ דנ׳ ג׳:‏16–18,‏ 20,‏ 28;‏ ו׳:‏14,‏ 17,‏ 22–24‏)‏.‏

11.‏ אילו ניסיונות חוו חלק מהנביאים בשל אמונתם?‏

¹¹ בשל אמונתם,‏ נביאים כגון מיכיהו וירמיהו ”נוסו בלעג.‏.‏.‏ ובבתי סוהר”.‏ אחרים,‏ כגון אליהו,‏ ”נעו ונדו במדבריות ובהרים ובמערות ובמאורות הארץ”.‏ כל אותם אנשים עמדו איתן מפני שהייתה להם ’‏ציפייה ודאית לדברים המקווים’‏ (‏עב׳ י״א:‏1,‏ 36–38;‏ מל״א י״ח:‏13;‏ כ״ב:‏24–27;‏ יר׳ כ׳:‏1,‏ 2;‏ כ״ח:‏10,‏ 11;‏ ל״ב:‏2‏)‏.‏

12.‏ מי הציב את המופת הגדול מכול לעמידה בניסיונות,‏ ומה סייע לו בכך?‏

¹² לאחר שסיפר פאולוס על גברים ונשים בעלי אמונה,‏ הוא הבליט את המופת הגדול מכול — אדוננו ישוע המשיח.‏ בעברים י״ב:‏2 נאמר:‏ ”בעד השמחה שהייתה ערוכה לפניו עמד בסבל בהיותו על עמוד הוקעה כשהוא בז לחרפה,‏ וישב לימין כס האלוהים”.‏ ואכן,‏ עלינו ’‏לבחון  היטב’‏ את האמונה המופתית שגילה ישוע לנוכח הניסיון הקשה מכול.‏ ‏(‏קרא עברים י״ב:‏3‏.‏)‏ בדומה לישוע,‏ היו משיחיים קדומים,‏ כגון התלמיד אנטיפס,‏ שמתו על מזבח אמונתם מפני שסירבו להפר את תומתם (‏ההת׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ הם נועדו לקום לתחייה בשמיים — גמול שעולה על ’‏התחייה הטובה יותר’‏ שלה ציפו אנשי אמונה מימי קדם (‏עב׳ י״א:‏35‏)‏.‏ זמן מה לאחר לידת המלכות בשנת 1914,‏ כל אותם משוחים נאמנים,‏ אשר ישנו את שנת המוות,‏ הוקמו לתחייה בגוף רוחני כדי למלוך לצד ישוע על האנושות (‏ההת׳ כ׳:‏4‏)‏.‏

13,‏ 14.‏ אילו ניסיונות חווה רודולף גרייכן,‏ ומה סייע לו לעמוד איתן?‏

¹³ מיליוני משרתי אלוהים בני זמננו מחקים את דוגמתו של ישוע על־ידי כך שהם מתמקדים בתקוותם ואינם מאפשרים לניסיונות להחליש את אמונתם.‏ תן דעתך לדוגמתו של רודולף גרייכן,‏ אשר נולד בגרמניה בשנת 1925.‏ הוא נזכר שעל קירות ביתו היו תלויות תמונות המתארות מאורעות מן המקרא.‏ ”באחת התמונות”,‏ הוא כתב,‏ ”היו הזאב והכבש,‏ הגדי והנמר,‏ העגל והאריה — כולם חיים בשלום,‏ ונער  צעיר מוביל אותם.‏ .‏.‏.‏ תמונות אלה הותירו בי רושם עמוק” (‏יש׳ י״א:‏6–9‏)‏.‏ חרף שנים רבות של רדיפות אכזריות,‏ תחילה מצד הגסטאפו הנאצי ובהמשך מצד השטאזי (‏המשטרה הקומוניסטית בגרמניה המזרחית)‏,‏ רודולף מעולם לא חדל להאמין שכדור הארץ יהפוך לגן עדן.‏

¹⁴ רודולף חווה ניסיונות קשים נוספים.‏ אמו היקרה מתה ממחלת הטיפוס במחנה הריכוז רַוֶנְסבּריק;‏ הוא גם גילה שאביו נחלש באמונה וחתם על מסמך התכחשות להיותו עד־יהוה.‏ לאחר ששוחרר רודולף מהמאסר,‏ הוא קיבל את הזכות לשרת כמשגיח נפה ובהמשך הוזמן לבית־ספר גלעד.‏ הוא התמנה לשליח בצ׳ילה,‏ וגם שם שירת כמשגיח נפה.‏ אולם טרם תמו ניסיונותיו של רודולף.‏ שנה לאחר שהתחתן עם פטסי,‏ ששירתה גם היא כשליחה,‏ איבדו בני הזוג את בתם התינוקת.‏ מאוחר יותר נפטרה אשתו האהובה,‏ והיא בת 43 בלבד.‏ רודולף עמד איתן בכל הניסיונות הללו,‏ ועל אף גילו המתקדם ומגבלותיו הבריאותיות,‏ הוא שירת כחלוץ רגיל וכזקן־קהילה כשסיפור חייו התפרסם בהוצאת המצפה מ־1 באוגוסט 1997,‏ עמודים 20–25‏.‏ ^‏[1]‏

15.‏ הזכר דוגמאות בנות זמננו של עדי־יהוה העומדים איתן ברדיפות מבלי לאבד את שמחתם.‏

¹⁵ עדי־יהוה ממשיכים לשמוח בתקוותם חרף רדיפות קשות ומתמשכות.‏ לדוגמה,‏ רבים מאחינו ואחיותינו נתונים במאסר באריתריאה‏,‏ בדרום קוריאה ובסינגפור‏,‏ ברוב המקרים בשל ציותם להוראתו של ישוע שלא לאחוז בחרב (‏מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏ בין מאות האסירים נמנים איסַק,‏ נֵגֶדֵה ופאולוס הנמצאים במחנה כליאה באריתריאה זה למעלה מ־20 שנה!‏ מאותם אחים נשללה החירות לתמוך בהוריהם הקשישים ולהינשא,‏ אך הם נשארו נאמנים חרף התעללות קשה.‏ ארשת הפנים החיובית שלהם,‏ כפי שניתן לראות באתר האינטרנט שלנו jw.org, מעידה על אמונתם האיתנה.‏ אפילו הסוהרים שלהם רוחשים להם כבוד.‏

16.‏ כיצד יכולה אמונה חזקה להגן עליך?‏

¹⁶ רוב משרתי יהוה אינם מתנסים ברדיפות עזות.‏ הם מתמודדים עם מבחני אמונה אחרים.‏ רבים שרויים בעוני או סובלים בשל מלחמות אזרחים או אסונות טבע.‏ אחרים ויתרו על חיי נוחות או תהילה בעולם הזה בדומה למשה והאבות.‏ הם נאבקים כדי לא לאמץ סגנון חיים חומרני ואנוכי.‏ מה מאפשר להם לעשות כן?‏ אהבתם ליהוה ואמונתם החזקה בהבטחתו לתקן את כל העוולות ולהעניק למשרתיו הנאמנים את גמול חיי הנצח בעולם חדש שבו תשרור צדקה ‏(‏קרא תהלים ל״ז:‏5,‏ 7,‏ 9,‏ 29‏)‏.‏

17.‏ מה אתה נחוש לעשות,‏ ובמה נדון במאמר הבא?‏

¹⁷ במאמר זה ראינו כיצד הרהורים בהבטחותיו של אלוהים ותפילות קבועות יסייעו לנו להישאר חזקים באמונה.‏ כך יעלה בידנו לעמוד איתן במבחני אמונה ולהתמקד בתקוותנו המשיחית כשלבנו מלא ב’‏ציפייה ודאית’‏.‏ אך על־פי המקרא האמונה כרוכה ביותר מכך,‏ ובזאת נדון במאמר הבא.‏