חזונות זכריה – כיצד הם משפיעים עליך
”שובו אליי... ואשוב אליכם” (זכ’ א’:3).
שירים: 120, 20
1–3 (א) מה היה מצבו של עם יהוה כשהחל זכריה לנבא? (ב) מדוע ביקש יהוה מעמו ’לשוב אליו’?
מגילה מעופפת, אישה נעולה במְכָל ושתי נשים דואות ברוח ולהן כנפיים ככנפי חסידה – את המראות הדרמטיים הללו אנו מוצאים בספר זכריה (זכ’ ה’:1, 7–9). מדוע הציג יהוה את החזונות המרשימים הללו לנביאו? מה היה מצבם של בני ישראל באותם ימים? ואיזו השפעה יש לחזונות זכריה עלינו כיום?
2 שנת 537 לפה”ס הייתה שנה משמחת ביותר עבור עמו המוקדש של יהוה, אשר שוחרר מבבל לאחר 70 שנות גלות ארוכות. בפרץ התלהבות ראשוני הם ניגשו למלאכה כדי להשיב על כנה את עבודת אלוהים האמיתית בירושלים. בשנת 536 לפה”ס הונחו יסודות המקדש. בימים ההם העם ’הריע תרועה גדולה, והקול נשמע עד למרחוק’ (עז’ ג’:10–13). אולם עד מהרה גברה ההתנגדות למלאכת הבנייה. עקב המהמורות והקשיים הרבים רפו ידי העם. הם זנחו את בניית המקדש והחלו להתמקד בבניית בתיהם ובעיבוד שדותיהם. גם כעבור שש עשרה שנה לא הייתה התקדמות במלאכת בניית המקדש. עמו של אלוהים היה זקוק לתזכורת לשוב ליהוה ולהפסיק להציב עניינים אישיים במקום הראשון. יהוה רצה שבני העם ישובו אליו ויחזרו לשרתו במסירות וללא חת.
3 כדי לסייע לבני עמו להיזכר מדוע שוחררו מבבל מלכתחילה, שלח אליהם אלוהים את נביאו זכריה בשנת 520 לפה”ס. לשמע השם זכריה, שמשמעו ”זָכַר יהוה”, הם אולי נזכרו בעובדה חשובה – אף־על־פי שהם שכחו את מעשי הישועה של יהוה, אלוהים לא שכח את עמו. (קרא זכריה א’:3, 4.) ברוב אהבתו הוא הבטיח לסייע להם לשקם את עבודת אלוהים הטהורה, אך יחד עם זאת הזהיר אותם בתוקף שהוא אינו מוכן שיעבדו אותו בלב חצוי. נבחן כעת כיצד עודד אותם יהוה לפעולה באמצעות החזון השישי והחזון השביעי של זכריה, ואילו לקחים נוכל להפיק מהם כיום.
אלוהים מעניש את הגנבים
4. מה נגלה לעיני זכריה בחזונו השישי, ואיזו חשיבות יש לעובדה שהמגילה כתובה על שני צדיה? (ראה תמונה מספר 1 בפתיח המאמר.)
4 פרק ה’ בספר זכריה נפתח בחזון יוצא דופן. (קרא זכריה ה’:1, 2.) לנגד עיניו של זכריה נראית מגילה מעופפת באוויר שאורכה כ־9 מטרים ורוחבה כ־4.5 מטרים. המגילה פתוחה וניתן לקרוא את תוכנה. היא מכילה מסר של משפט הממלא את שני צדיה (זכ’ ה’:3). בדרך כלל נהגו לכתוב רק על צד אחד של המגילה. מכאן שאין ספק שמגילה זו מכילה מסר רציני וכבד משקל.
לגניבה על כל צורותיה אין מקום בקרב המשיחיים (ראה סעיפים 5–7)
5, 6. מהי השקפתו של יהוה על כל סוג של גניבה?
5 קרא זכריה ה’:3, 4. האנושות כולה צריכה לתת דין וחשבון ליהוה על מעשיה, והדבר נכון במיוחד לגבי משרתיו הנושאים את שמו. אוהבי אלוהים מבינים שכל סוג של גניבה ’תופשׂ את שם אלוהיהם’, כלומר ממיט חרפה על שמו (מש’ ל’:8, 9). אין זה משנה מהו המניע ועד כמה נתפסת הגניבה כמוצדקת בנסיבות כלשהן, הגנב נותן עדיפות לתאוותיו החמדניות על פני אלוהים ומייחס ערך רב מדי לנכסים חומריים. הוא מקל ראש בחוקי אלוהים, וכן מתעלם מהחשיבות והעוצמה של יהוה ושל שמו.
6 האם שמת לב שבזכריה ה’:3, 4 נאמר ש’האָלָה תבוא אל בית הגנב ותלון בתוך ביתו וְכִלַתוּ’? אף מנעול ובריח לא יעמדו בפני משפטי יהוה. הם יכולים להגיע לכל מקום מסתור ולחשוף את עושי העוולה בקרב עם יהוה. גם אם הפרט יכול להסתיר את מעשה הגניבה מהרשויות, ממעסיקיו, מזקני־הקהילה או מהוריו, הוא אינו יכול להסתיר זאת מאלוהים, אשר מבטיח שכל גנב ייחשף (עב’ ד’:13). אין ספק שאנו שמחים להתרועע עם אנשים המבינים עד כמה חשוב לנהוג ביושר ”בכל דבר”! (עב’ י”ג:18).
7. מה אנו למדים מחזון המגילה המעופפת?
7 כל סוגי הגניבות הם למורת רוחו של יהוה. אנו רואים זאת כזכות מכובדת לחיות על־פי אמות המידה המוסריות והנעלות של יהוה, ולהקפיד על התנהגות שאינה ממיטה חרפה על שמו בשום צורה. בעשותנו כן נצליח להימלט ממשפטו של יהוה על מי שמפרים את חוקיו בכוונה תחילה.
לעמוד במילתנו ”יום יום”
8–10 (א) מהי שבועה? (ב) איזו שבועה הפר המלך צדקיהו?
8 המסר הכתוב במגילה המעופפת נושא עמו דברי אזהרה עבור ’הנשבעים לשקר בשם אלוהים’ (זכ’ ה’:4). שבועה היא הצהרה המאשרת את אמיתותו של דבר מה, או הבטחה כבדת משקל לפיה הפרט יעשה או יימנע מלעשות מעשה מסוים.
9 שבועה בשם יהוה היא עניין רציני ביותר. זה בדיוק מה שעשה המלך האחרון שישב על כס השלטון בירושלים. צדקיהו נשבע בשם יהוה שהוא ייכנע למלך בבל וישמור לו אמונים, אך הפר את שבועתו. כתוצאה מכך, חרץ עליו יהוה את הדין הבא: ”חי אני... אם לא במקום המלך הממליך אותו [את צדקיהו] אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו, אתו בתוך בבל ימות” (יח’ י”ז:16).
10 הייתה זו חובתו של המלך צדקיהו כלפי יהוה לקיים את השבועה שנשבע בשם אלוהים (דה”ב ל”ו:13). במקום זאת, פנה צדקיהו למצרים בניסיון עקר להשתחרר מהעול הבבלי (יח’ י”ז:11–15, 17, 18).
11, 12. (א) מהו הנדר החשוב ביותר שננדור אי פעם? (ב) באילו דרכים צריכה הקדשתנו להשפיע על שגרת חיינו?
11 יהוה גם מקשיב להבטחותינו. הוא מייחס לשבועותינו חשיבות רבה, ועלינו לקיימן כדי להשביע את רצונו (תהל’ ע”ו:12). מבין כל הבטחותינו, הקדשתנו ליהוה היא החשובה ביותר. הקדשה היא נדר חשוב שנודר הפרט לשרת את יהוה ללא תנאים.
12 כיצד נוכל לעמוד בנדר הקדשתנו? עמידתנו במבחנים, גדולים וקטנים כאחד, צריכה להראות שאנו מייחסים חשיבות רבה להבטחתנו להלל את יהוה ”יום יום” (תהל’ ס”א:9). למשל, כאשר מישהו מפלרטט אתנו בעבודה או בבית־הספר, האם אנו דוחים את חיזוריו ובכך מוכיחים שאנו אוהבים את דרכי יהוה? (מש’ כ”ג:26) אם אנו חיים בבית מפולג מבחינה דתית, האם אנו מבקשים מיהוה שיעזור לנו לשקף את האישיות המשיחית גם כאשר איש סביבנו אינו מתאמץ לעשות כן? האם אנו מתפללים יום יום לאבינו האוהב שבשמיים ומודים לו על כך שהעניק לנו את הזכות להיות חלק מעמו ועל אהבתו כלפינו? האם אנו מקצים מדי יום זמן לקריאת המקרא? האם לא התחייבנו לעשות את הדברים הללו כאשר הקדשנו את חיינו ליהוה? כך אנו למעשה מגלים צייתנות. השתתפותנו המלאה בעבודת אלוהים מראה שאנו אוהבים את יהוה ובאמת מוקדשים לו. עבודתנו את אלוהים היא דרך חיים ולא עניין רשמי בלבד. קיום הבטחתנו פועל לטובתנו; נאמנותנו מובילה לעתיד בטוח (דב’ י’:12, 13).
13. מה נוכל ללמוד מחזונו השישי של זכריה?
13 חזונו השישי של זכריה מסייע לנו להבין שאל לאוהבי יהוה ליטול חלק בכל סוג של גניבה או להישבע שבועת שקר. אנו גם מבינים שיהוה לא דחה את בני ישראל חרף משגיהם הרבים. הוא היה מודע ללחצים שהופעלו עליהם מצד האויבים שסבבו אותם. הוא הציב לנו מופת כאשר קיים את הבטחותיו, והוא יסייע לנו לקיים את הבטחותינו. אחת הדרכים שבהן הוא עוזר לנו היא התקווה שהוא מושיט לנו, לפיה קרב היום שבו הוא ימגר לחלוטין את הרשע בכדור הארץ כולו. החזון הבא של זכריה מחזק תקווה מזהירה זו.
יהוה מסיר את הרשע
14, 15. (א) מה רואה זכריה בחזונו השביעי? (ראה תמונה מספר 2 בפתיח המאמר.) (ב) מה מסמלת האישה היושבת בתוך המכל? מדוע אוטם המלאך את המכל?
14 לאחר שראה זכריה את המגילה המעופפת, מלאך הורה לו: ”שא נא עיניך”. מה נגלה לעיניו בחזונו השביעי? הוא רואה כעת מְכָל, המכונה ”אֵיפָה”. (קרא זכריה ה’:5–8.) למכל בגודל בינוני זה יש ”כיכר עופרת”, כלומר מכסה עגול עשוי עופרת. כאשר מוסר המכסה, רואה זכריה ”אישה אחת יושבת בתוך האיפה”. המלאך אומר לגבי האישה היושבת בתוך המכל: ”זאת הרשעה”. דמיין לעצמך את האימה שחש זכריה כאשר הוא רואה אותה מנסה להיחלץ! המלאך נוקט פעולה מיידית – הוא משליך אותה חזרה אל תוך המכל ואוטם את הפתח במכסה העופרת הכבד. מה משמע הדבר?
15 חלק זה של החזון מבליט שיהוה לא יסבול כל סוג של רשעה בקרב משרתיו. הוא ידאג לרסנה ולמגרה במהרה (קור”א ה’:13). המלאך מחזק את ביטחוננו בכך כאשר הוא אוטם את המכל במכסה העופרת.
יהוה דאג שעבודת אלוהים האמיתית תישמר טהורה (ראה סעיפים 16–18)
16. (א) מה קורה למכל האיפה בחזונו של זכריה? (ראה תמונה מספר 3 בפתיח המאמר.) (ב) לאן לוקחות הנשים בעלות הכנפיים את מכל האיפה?
16 בהמשך מופיעות בחזון שתי נשים בעלות כנפיים חזקות ככנפי חסידה. (קרא זכריה ה’:9–11.) עד כמה שונות הנשים הללו מן האישה היושבת במכל! הנשים מעופפות בכנפיהן החזקות, מסתערות על המכל שבו מצויה ”הרשעה” ונושאות אותו עמן. לאן הן לוקחות את הרשעה? הן מעבירות אותה ל”ארץ שנער”, כלומר לבבל. אך מדוע הן מעבירות את המכל לבבל?
17, 18. (א) מדוע היה זה מתאים ש”הרשעה” תילקח לשנער? (ב) מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה באשר לרשעה?
17 בני ישראל בימי זכריה הבינו מדוע היה זה מתאים שהרשעה תילקח לשנער. זכריה ובני דורו היהודים ידעו היטב שבבל דאז הייתה מקום רווי ברשע. הם גדלו בעיר מתועבת זו שבה רווחה עבודת אלילים ונאלצו מדי יום להיאבק בהשפעתו של אותו עולם פגאני. חזון זה ודאי הסב להם הקלה רבה וחיזק את ביטחונם שיהוה ידאג שעבודת אלוהים תישמר טהורה!
18 אולם החזון גם הזכיר ליהודים את אחריותם לשמור על טוהר עבודתם את אלוהים. משרתי יהוה אינם מאפשרים ולעולם לא יאפשרו לרשעה לחלחל אל תוך הקהילה ולשכון בקרבם. הואיל ונכנסנו לארגונו האוהב, המגונן והטהור של אלוהים, מוטלת עלינו האחריות לשמור על טוהרו. האם אנו נחושים לשמור על ’ביתנו’ נקי? אין מקום לַרשעה על כל צורותיה בגן העדן הרוחני שלנו.
אנשים טהורים מסבים כבוד ליהוה
19. איזו משמעות נושאים עבורנו כיום חזונותיו הדרמטיים של זכריה?
19 החזון השישי והחזון השביעי של זכריה משמשים דברי אזהרה תקיפים המופנים למי שמתעקשים לנהוג בחוסר יושר. הם מהווים תזכורת לכך שיהוה לא יאפשר לרשע להמשיך להתקיים. על משרתיו האמיתיים מוטלת החובה לתעב את הרשע. החזונות הללו משמשים גם כחיזוקים אוהבים מאבינו השמימי. אם נעשה כל מאמץ להיות אנשים הרצויים בעיני אלוהים וראויים להגנתו, לא יבוא עלינו חרון אפו. אדרבה, יהוה יעניק לנו שפע של ברכות. כל מאבקינו להישמר טהורים בעולם זה הרווי רשעה יבואו על שכרם. אנו בטוחים שנוכל להצליח בעזרת יהוה! אבל כיצד נוכל להיות בטוחים שעבודת אלוהים האמיתית תמשיך לשגשג בעולם מרושע זה? מהי הערובה לכך שיהוה ימשיך להגן על ארגונו בעוד הצרה הגדולה ממשמשת ובאה? השאלות הללו יידונו במאמר הבא.
