משפטיו של אלוהים — האם הוא תמיד מזהיר מספיק זמן מראש?
החזאי בוחן תמונת מכ”ם מתפתחת. הוא מבחין בסופה מסוכנת המתקרבת במהירות לאזור המאוכלס בתושבים רבים. מאחר שהוא דואג לביטחונם, הוא עושה כל שביכולתו כדי להזהיר אותם לפני שיהיה מאוחר מדי.
באופן דומה, כיום יהוה מזהיר את תושבי כדור הארץ מפני ”סופה” שתהיה הרסנית יותר מכל דבר שהם יכולים לשמוע עליו בתחזית מזג האוויר. כיצד הוא עושה כן? ומדוע אנו יכולים להיות בטוחים שהוא מעניק לאנשים מספיק זמן כדי להגיב? על מנת להשיב על השאלות, הבה נבחן תחילה כמה אזהרות שהשמיע יהוה בעבר.
אזהרות שהשמיע אלוהים בעבר
בימי המקרא הזהיר יהוה מפני ”סופות”, או משפטים, שיביא נגד מי שמפרים בכוונה תחילה את מצוותיו (מש׳ י׳:25; יר׳ ל׳:23). בכל אחד מהמקרים הזהיר את האנשים שהיו עתידים להיות מושפעים מהמשפט מספיק זמן מראש, והורה להם לערוך שינויים בהתאם לרצונו (מל״ב י״ז:12–15; נחמ׳ ט׳:29, 30). כדי לסייע להם להיענות בחיוב, פעמים רבות הוא השתמש במשרתיו הנאמנים עלי אדמות כדי להכריז את משפטיו ולעורר באחרים תחושת דחיפות (עמ׳ ג׳:7).
נוח היה אחד מאותם משרתים נאמנים. במשך שנים רבות פנה לאנשים הלא־מוסריים והאלימים שחיו בימיו, והזהיר אותם ללא פחד מפני מבול כלל־עולמי שעמד בפתח (בר׳ ו׳:9–13, 17). הוא גם אמר להם מה עליהם לעשות כדי להינצל, ועשה כן במידה כה רבה עד כי מאוחר יותר כונה ”מבשר הצדקה” (פט״ב ב׳:5).
למרות מאמציו של נוח, האנשים בעולם שקדם למבול התעלמו מהמסר שנתן לו אלוהים למסור. הם גילו חוסר אמונה משווע. כתוצאה מכך הם מתו כאשר ”בא המבול וסחף את כולם” (מתי כ״ד:39; עב׳ י״א:7). בשעה שקרב קיצם, לא היה להם כל בסיס לטעון שאלוהים לא הזהיר אותם.
במקרים אחרים יהוה הזהיר אנשים זמן קצר לפני שהחלה ’סופת’ משפטו. בכל זאת, הוא דאג שלמי שהיו עתידים להיות מושפעים מהמשפט יהיה מספיק זמן להגיב. לדוגמה, במהלך עשר המכות שהומטו על מצרים הקדומה, יהוה סיפק אזהרות. למשל, הוא שלח את משה ואת אהרון להזהיר את פרעה ואת משרתיו מפני המכה השביעית, סופת ברד הרסנית. הואיל וסופת הברד עמדה להתחיל למחרת, האם אלוהים העניק להם מספיק זמן כדי למצוא מחסה ולהימלט ממנה? המקרא מוסר: ”הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה, הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים. ואשר לא שם ליבו אל דבר יהוה, ויעזוב את עבדיו ואת מקנהו בשדה” (שמ׳ ט׳:18–21). ברור אפוא שיהוה נתן אזהרה מספקת כך שמי שייענו ללא דיחוי לא יסבלו מההשלכות המרות של אותה סופה.
באופן דומה, פרעה ומשרתיו קיבלו אזהרה לפני המכה העשירית. אולם הם נהגו בטיפשות ודחו את האזהרה (שמ׳ ד׳:22,23). כתוצאה מכך ראו במו עיניהם את בניהם הבכורים מתים. כמה עצוב! (שמ׳ י״א:4–10; י״ב:29) האם היו יכולים להישמע לאזהרות בזמן? אכן כן! משה הזהיר ללא דיחוי את בני ישראל מפני המכה העשירית שעמדה בפתח ואמר להם מה עליהם לעשות כדי להציל את משפחותיהם (שמ׳ י״ב:21–28). כמה אנשים נשמעו לאזהרה? על־פי מספר הערכות, שלושה מיליון אנשים, ביניהם בני ישראל ו”ערב רב” של מצרִים ושל אחרים שלא היו מקרב בני ישראל, ניצלו ממשפט אלוהים ועזבו את מצרים (שמ׳ י״ב:38).
כפי שמראות דוגמאות אלה, יהוה תמיד דאג שלאנשים יהיה מספיק זמן להישמע לאזהרותיו (דב׳ ל״ב:4). מה הניע אותו לעשות זאת? השליח פטרוס הסביר שיהוה אינו ”חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה” (פט״ב ג׳:9). ואכן, לאלוהים היה אכפת מהאנשים. הוא רצה שהם יתחרטו ויישמו את הדרכתו לפני שיבוא משפטו (יש׳ מ״ח:17, 18; רומ׳ ב׳:4).
להיענות לאזהרתו של אלוהים כיום
גם כיום צריכים כל האנשים להיענות לקריאה דחופה המוכרזת כעת ברחבי כדור הארץ. כאשר היה ישוע עלי אדמות, הזהיר שהסדר העולמי הנוכחי יושמד בסופו של דבר במהלך ”צרה גדולה” (מתי כ״ד:21). באשר למשפט עתידי זה, סיפק נבואה מפורטת ובה תיאר מה צפויים תלמידיו לראות ולחוות ככל שעת זו קרבה. ישוע הזכיר אירועים כלל־עולמיים בולטים שאנו עדים להם בימינו (מתי כ״ד:3–12; לוקס כ״א:10–13).
בהתאם לנבואה זו, יהוה מאיץ כעת בכל אדם להיכנע לשלטונו האוהב. הוא חפץ שאנשים המצייתים לו ייהנו מחיים טובים יותר כעת, ומברכות עתידיות בעולם החדש רב־הצדק שיכונן (פט״ב ג׳:13). על מנת לעזור לאנשים להאמין בהבטחותיו, סיפק יהוה מסר מציל חיים — ’הבשורה הטובה על המלכות’ אשר על־פי נבואתו של ישוע ”תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים” (מתי כ״ד:14). אלוהים ארגן את עובדיו האמיתיים כדי לתת ”עדות” זו, או לבשר מסר זה שמטעמו, בכ־240 ארצות. יהוה רוצה שאנשים רבים ככל האפשר יישמעו לאזהרה ויימלטו מ’סופת’ משפטו הצודק (צפ׳ א׳:14, 15; ב׳:2, 3).
מכאן שהשאלה החשובה אינה האם אלוהים נותן לאנשים מספיק זמן להישמע לאזהרותיו. הראיות מראות שהוא תמיד עושה זאת. השאלה המרכזית היא האם אנשים יישמעו לאזהרתו של אלוהים לפני שיהיה מאוחר מדי. בתור שליחי אלוהים עלינו להמשיך לעזור לאנשים רבים ככל האפשר לשרוד את קיצו של סדר עולמי זה.