מאמר לימודי 45
הוקר את הזכות לעבוד את יהוה במקדשו הרוחני
”עבדו את עושה השמיים והארץ” (ההת׳ י״ד:7).
שיר 93 ברך את אסיפותינו
סקירה מקדימה a
1. מה אומר המלאך, ומה משמעות דבריו עבורנו?
אם מלאך היה מדבר איתך, האם היית מקשיב לו? ובכן, בימינו מלאך מדבר ”לכל אומה ושבט ולשון ועם”. מה הוא אומר? ”יראו את אלוהים ותנו לו כבוד... עבדו את עושה השמיים והארץ” (ההת׳ י״ד:6, 7). יהוה הוא האל האמיתי היחיד, וראוי שכל אדם ישרתו. אנחנו כל כך שמחים שהוא נתן לנו את הזכות היקרה לעבוד אותו במקדשו הרוחני הגדול!
2. מהו המקדש הרוחני של יהוה? (ראה גם התיבה ” המקדש הרוחני הוא לא...”)
2 מהו בדיוק המקדש הרוחני, והיכן נוכל למצוא פרטים עליו? לא מדובר במבנה ממשי. המקדש הרוחני הוא המסגרת שקבע יהוה כדי שנוכל לעבוד אותו כרצוי בעיניו על בסיס קורבן הכופר של ישוע. השליח פאולוס הסביר על כך באיגרת שהוא כתב למשיחיים העבריים מהמאה הראשונה שחיו ביהודה. b
3, 4. מה הדאיג את פאולוס לגבי המשיחיים העבריים ביהודה, ואיך הוא עזר להם?
3 מדוע כתב להם פאולוס את האיגרת? ככל הנראה היו לו שתי סיבות עיקריות. ראשית, כדי לעודד אותם. רובם באו מרקע יהודי. יכול להיות שמנהיגי הדת לעגו להם משום שלא היה למשיחיים מקדש מרשים שבו הם עבדו את אלוהים, לא היה להם מזבח שעליו הם הקריבו קורבנות ולא היו להם כוהנים שביצעו עבורם שירותי דת. זה היה עלול לייאש את תלמידי המשיח ולהחליש את אמונתם (עב׳ ב׳:1; ג׳:12, 14). חלקם היו עלולים אפילו להתפתות לחזור ליהדות.
4 שנית, פאולוס כתב למשיחיים העבריים שהם אינם מתאמצים מספיק כדי להבין אמיתות רוחניות חדשות או עמוקות, את ”המזון המוצק” שמצוי בדבר־אלוהים (עב׳ ה׳:11–14). נראה שכמה מהם עדיין קיימו את תורת משה. אך פאולוס הסביר שהקורבנות שדרשה התורה לא יכלו לכפר לגמרי על החטא. מסיבה זו ’התבטלה’ התורה. לאחר מכן פאולוס לימד אותם כמה אמיתות עמוקות. הוא הזכיר לאחיו שיש להם ”תקווה טובה יותר” שמבוססת על קורבנו של ישוע ושבאמת יכולה לעזור להם ’להתקרב לאלוהים’ (עב׳ ז׳:18, 19).
5. איזה סידור חשוב עלינו להבין מספר עברים, ומדוע?
5 פאולוס הסביר לאחיו העבריים מדוע אמונתם המשיחית נעלה בהרבה על כל צורה שבה עבדו את אלוהים בעבר. מאפייני התורה היו רק ”צל הדברים שנועדו לבוא, אבל הממשות שייכת למשיח” (קול׳ ב׳:17). הצל שמטיל חפץ מסוים הוא רק צורה כללית של הדבר האמיתי. באותו אופן, הדרך שבה היהודים עבדו את אלוהים בימי קדם הייתה רק צל של הדרך הטובה יותר לעבוד אותו שהייתה עתידה להתקיים. עלינו להבין את הסידור שקבע יהוה לסליחת חטאינו כדי לעבוד אותו כרצוי בעיניו. נשווה כעת בין ה”צל” (המסגרת היהודית הקדומה) לבין ה”ממשות” (המסגרת המשיחית), כפי שמוסבר בעברים. כך נוכל להבין יותר לעומק את המקדש הרוחני ואת הקשר שלו אלינו.
המשכן
6. לְמה שימש המשכן?
6 המסגרת הקדומה. פאולוס ביסס את דבריו על המשכן שכונן משה בשנת 1512 לפה״ס. (ראה הטבלה ”המסגרת הקדומה — הממשות המשיחית”.) המשכן היה מבנה דמוי אוהל שבני ישראל נשאו איתם כשהם נדדו ממקום למקום. הם השתמשו בו קרוב ל־500 שנה, עד שנבנה המקדש בירושלים (שמ׳ כ״ה:8, 9; במ׳ ט׳:22). אותו משכן כונה ”אוהל מועד” והיה המקום המרכזי שבו בני ישראל התאספו כדי לעבוד את אלוהים ולהקריב לו קורבנות (שמ׳ כ״ט:43–46). אבל המשכן היה גם ייצוג למשהו גדול בהרבה עבור המשיחיים.
7. מתי המקדש הרוחני הפך לממשות?
7 הממשות המשיחית. המשכן הקדום היה ”צל של הדברים השמימיים” וסימל את המקדש הרוחני הגדול של יהוה. פאולוס אמר ש”אוהל [או, משכן] זה הוא משל לעת הנוכחית” (עב׳ ח׳:5; ט׳:9). כך שכאשר הוא כתב לעברים, המקדש הרוחני כבר היה ממשות עבור המשיחיים. הוא התחיל להתקיים ב־29 לספירה, השנה שבה ישוע נטבל, נמשח ברוח הקודש והחל לשרת כ”כוהן גדול נעלה” במקדש הרוחני (עב׳ ד׳:14; מה״ש י׳:37, 38). c
הכוהן הגדול
8, 9. איזה ניגוד חד יש בין הכוהנים הגדולים בישראל לבין הכוהן הגדול הנעלה, ישוע המשיח, לפי עברים ז׳:23–27?
8 המסגרת הקדומה. תפקידו של הכוהן הגדול היה לייצג את העם לפני אלוהים. הכוהן הגדול הראשון בעם ישראל, אהרון, מונה ישירות על־ידי יהוה בחנוכת המשכן. אבל כפי שהסביר פאולוס, ”הכרחי היה שרבים יתמנו לכוהנים בזה אחר זה, מפני שהמוות מנע מהם להמשיך בתפקידם”. d (קרא עברים ז׳:23–27.) כאנשים לא־מושלמים, הכוהנים הגדולים היו צריכים להקריב קורבנות גם עבור החטאים שלהם. זהו ניגוד חד בין הכוהנים הגדולים של עם ישראל לבין הכוהן הגדול הנעלה, ישוע המשיח.
9 הממשות המשיחית. הכוהן הגדול שלנו, ישוע המשיח, הוא ”משרת המבצע מלאכתו... באוהל האמיתי, אשר הקים יהוה ולא אדם” (עב׳ ח׳:1, 2). פאולוס הסביר ש”כיוון שהוא חי לנצח, אין לכהונתו יורשים”. הוא הוסיף שישוע ”נקי מטומאה, נבדל מחוטאים” ושבשונה מהכוהנים הגדולים בעם ישראל ”אין הוא צריך להקריב קורבנות מדי יום” על חטאיו. נבחן כעת את ההבדל בין המזבחות והקורבנות שהיו במסגרת הקדומה לבין אלו שבממשות המשיחית.
המזבחות והקורבנות
10. על מה הצביעו הקורבנות שהוקרבו על מזבח הנחושת?
10 המסגרת הקדומה. מחוץ לכניסת המשכן היה מזבח נחושת עליו הוקרבו בעלי החיים ליהוה (שמ׳ כ״ז:1, 2; מ׳:29). אך אותם קורבנות לא יכלו לספק מחילה תמידית על חטאי העם (עב׳ י׳:1–4). הקרבת הקורבנות במשכן דרך קבע הצביעה על קורבן אחד ויחיד שעתיד היה להביא לסליחה מוחלטת על חטאי האנושות.
11. על איזה מזבח הקריב ישוע את עצמו כקורבן? (עברים י׳:5–7, 10)
11 הממשות המשיחית. ישוע ידע שיהוה שלח אותו לכדור הארץ כדי למסור את חייו כקורבן כופר עבור האנושות (מתי כ׳:28). לכן בטבילתו הוא הציג את עצמו לעשיית רצון יהוה (יוח׳ ו׳:38; גל׳ א׳:4). ישוע הקריב את עצמו על מזבח סמלי שייצג את ”רצון” אלוהים. הכוונה היא לרצונו של יהוה שבנו יקריב את חייו האנושיים המושלמים. חייו של ישוע הוקרבו ”אחת ולתמיד” כדי לכפר על חטאיהם של כל מי שמגלים אמונה במשיח. (קרא עברים י׳:5–7, 10.) כעת נדון במשמעותם של המאפיינים הפנימיים של המשכן.
הקודש וקודש הקודשים
12. מי הורשו להיכנס למדורים השונים במשכן?
12 המסגרת הקדומה. תוכניות הבנייה של המשכן והמקדשים שנבנו בהמשך בירושלים היו דומות. בפנים היו שני מדורים — ”הקודש” ו”קודש הקודשים” — שביניהם חצצה פרוכת רקומה (עב׳ ט׳:2–5; שמ׳ כ״ו:31–33). בתוך הקודש הייתה מנורת זהב, מזבח להקטרת קטורת ושולחן לחם הפנים. רק ”הכוהנים המשוחים” הורשו להיכנס לתוך הקודש כדי למלא את תפקידיהם הקדושים (במ׳ ג׳:3, 7, 10). בקודש הקודשים היה ארון הברית העשוי זהב שסימל את נוכחות יהוה (שמ׳ כ״ה:21, 22). רק הכוהן הגדול הורשה להיכנס מבעד לפרוכת אל קודש הקודשים אחת לשנה ביום הכיפורים (וי׳ ט״ז:2, 17). מדי שנה הוא נכנס עם דם בעלי החיים כדי לכפר על חטאיו ועל חטאי העם כולו. בסופו של דבר השתמש יהוה ברוח קודשו כדי להבהיר את משמעותם האמיתית של המאפיינים האלה (עב׳ ט׳:6–8). e
13. מה מייצגים הקודש וקודש הקודשים של המשכן בממשות המשיחית?
13 הממשות המשיחית. מספר מוגבל של תלמידי המשיח נמשחו ברוח הקודש, והם נהנים מיחסים מיוחדים עם יהוה. אותם 000,144 נועדו לשרת ככוהנים בשמיים ביחד עם ישוע (ההת׳ א׳:6; י״ד:1). הקודש במשכן מייצג את מצבם כבניו ילודי הרוח של אלוהים בזמן שהם עדיין על כדור הארץ (רומ׳ ח׳:15–17). קודש הקודשים במשכן מייצג את השמיים, מקום משכנו של יהוה. ה”פרוכת” שחצצה בין הקודש לבין קודש הקודשים מייצגת את גופו הגשמי של ישוע שחסם את כניסתו לשמיים ככוהן גדול במקדש הרוחני. כאשר הקריב ישוע את גופו האנושי כקורבן עבור האנושות, הוא פתח את הדרך לחיים בשמיים עבור כל המשיחיים המשוחים. גם הם צריכים לוותר על גופם הגשמי כדי לקבל את הגמול השמימי (עב׳ י׳:19, 20; קור״א ט״ו:50). אחרי שישוע הוקם לתחייה, הוא נכנס לקודש הקודשים של המקדש הרוחני, ובסופו של דבר כל המשוחים יצטרפו אליו.
14. למה המקדש הרוחני של יהוה הוא סידור נעלה, לפי עברים ט׳:12, 24–26?
14 אפשר לראות בבירור כמה נעלה המסגרת הרוחנית שקבע יהוה על בסיס קורבן הכופר של ישוע המשיח וכהונתו. הכוהן הגדול בישראל נכנס לקודש קודשים מעשה ידי אדם עם דם קורבנות בעלי חיים, אבל ישוע נכנס ”אל השמיים עצמם”, המקום הקדוש מכול, כדי להיראות לפני יהוה. שם הוא הציג בעדנו את ערך חייו המושלמים ”כדי לשים קץ לחטא על־ידי הקרבת עצמו”. (קרא עברים ט׳:12, 24–26.) קורבנו של ישוע הוא הקורבן הנעלה שמוחק את חטאינו לנצח. וכפי שנלמד כעת, בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית, כולנו יכולים לעבוד את יהוה במקדשו הרוחני.
החצרות
15. מי שירת בחצר המשכן?
15 המסגרת הקדומה. במשכן הייתה חצר אחת — אזור פתוח ומגודר שבו הכוהנים מילאו את תפקידיהם. מזבח העולה הגדול העשוי נחושת היה ממוקם בחצר, וכן כיור הנחושת שבו התרחצו הכוהנים כדי להיטהר לפני שעסקו בשירותם המקודש (שמ׳ ל׳:17–20; מ׳:6–8). אולם במקדשים שנבנו מאוחר יותר הייתה גם חצר חיצונית שבה מי שלא שירתו ככוהנים יכלו לעבוד את אלוהים.
16. מי משרתים בחצרות השונות של המקדש הרוחני?
16 הממשות המשיחית. לפני ששארית אחיו המשוחים של ישוע עוברים לשרת איתו ככוהנים בשמיים, הם משרתים בנאמנות בחצר הפנימית הארצית של המקדש הרוחני. כיור הרחצה הגדול משמש כתזכורת חשובה עבורם, ועבור כל המשיחיים, שעליהם להישאר נקיים מבחינה מוסרית ורוחנית. אם כן, היכן ’ההמון הרב’, שתומכים בנאמנות באחיו המשוחים של המשיח, עובדים את יהוה? השליח יוחנן ראה אותם ”עומדים לפני הכיסא” ו”עובדים [את אלוהים] יומם ולילה”. חברי ההמון הרב משרתים את אלוהים כאן עלי אדמות, בחצר החיצונית של מקדשו הרוחני (ההת׳ ז׳:9, 13–15). אנחנו כל כך שמחים שיש לנו מקום במסגרת שקבע יהוה לעבודתו הטהורה!
הזכות היקרה לעבוד את יהוה
17. אילו קורבנות יש לנו הזכות להקריב ליהוה?
17 כיום לכל המשיחיים יש את הזכות להקריב ליהוה קורבנות ולהשתמש בזמן, בכוח ובמשאבים שלהם כדי לקדם את ענייני מלכותו. כמו שאמר השליח פאולוס למשיחיים העבריים, גם אנחנו יכולים ’להקריב תמיד קורבן הלל לאלוהים, כלומר, פרי שפתיים המכריזות את שמו ברבים’ (עב׳ י״ג:15). נוכל להראות שאנחנו מעריכים את הזכות לשרת את יהוה אם ניתן לו את מיטבנו.
18. מה אל לנו להזניח ומה לעולם לא נרצה לשכוח, לפי עברים י׳:22–25?
18 קרא עברים י׳:22–25. לקראת סיום איגרתו אל העברים הזכיר פאולוס כמה היבטים בעבודת אלוהים שעלינו לא להזניח לעולם. בין היתר, עלינו להתפלל ליהוה, לבשר על תקוותנו, להתאסף עם קהילותינו ולעודד זה את זה ”על אחת כמה וכמה [בראותנו] כי קרב [יום יהוה]”. לקראת סוף ספר ההתגלות, מלאך יהוה חזר פעמיים על המילים החשובות: ”לאלוהים השתחווה!” (ההת׳ י״ט:10; כ״ב:9) לעולם לא נרצה לשכוח את האמת הרוחנית העמוקה שנוגעת למקדש הרוחני הגדול של יהוה ולזכות היקרה שיש לנו לשרת את אלוהינו האדיר.
שיר 88 דרכיך הודיעני
a אחת האמיתות העמוקות בדבר־אלוהים נוגעת למקדשו הרוחני הגדול של יהוה. מהו אותו מקדש? במאמר נבחן את הפרטים המופיעים בספר עברים שקשורים אליו. אנחנו מקווים שלימוד הנושא יעמיק את הערכתך כלפי הזכות לעבוד את יהוה.
b לסקירה של ספר עברים, צפה בסרטון מבוא לעברים באתר jw.org.
c ספר עברים הוא היחיד בכתבים היווניים שמתייחס לישוע ככוהן גדול.
d לפי ספר עיון אחד, יכול להיות שעד חורבן בית המקדש השני ב־70 לספירה, שירתו בישראל כ־84 כוהנים גדולים.
e כדי ללמוד על המשמעות הסמלית של פעולותיו של הכוהן הגדול ביום הכיפורים, צפה בסרטון האוהל (The Tent) באתר jw.org (אנג׳).
f ראה הספר עבודת יהוה הטהורה — שוקמה סוף סוף! עמ׳ 240.
g ראה התיבה ”הרוח מגלה בהדרגה מהו המקדש הרוחני” בהוצאת המצפה מ־15 ביולי 2010, עמ׳ 22.