האולם שימש כמבוא למדור הקודש בבית המקדש.‏ מהדורות קודמות של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש,‏ שיצאו לאור לפני שנת 2023,‏ ציינו ש”‏האולם מלפנים היה באורך עשרים אמה,‏ בהתאם לרוחב הבית,‏ וגובהו היה מאה ועשרים”‏ (‏דה״ב ג׳:‏4‏)‏.‏ גם בתרגומים אחרים נאמר שהגובה היה ”‏מאה ועשרים אמה”‏,‏ כלומר שהאולם התנשא לגובה אדיר של 53 מטר.‏

אך מהדורת 2023 של תרגום עולם חדש מציינת בהקשר לאולם המקדש:‏ ”‏גובהו היה עשרים אמה”‏,‏ או כתשעה מטרים.‏ a תן דעתך לסיבות העומדות מאחורי השינוי:‏

גובה האולם אינו מוזכר במלכים א׳.‏ ו׳:‏3‏.‏ כותב הספר,‏ ירמיהו,‏ מציין בפסוק זה את האורך והעומק של האולם,‏ אך הוא אינו מזכיר את גובהו.‏ בפרק הבא ירמיהו מתאר בפירוט רב מאפיינים יוצאי דופן במקדש,‏ לרבות הים העשוי ממתכת יצוקה,‏ עשר העגלות ושני עמודי הנחושת שניצבו מחוץ לאולם (‏מל״א ז׳:‏15–37‏)‏.‏ אילו האולם באמת היתמר לגובה של יותר מ־50 מטר והתנשא מעל לכל המקדש,‏ מדוע ירמיהו לא ציין זאת?‏ מאות שנים לאחר מכן היסטוריונים יהודים כתבו שהאולם לא היה גבוה יותר משאר המקדש.‏

חוקרים סבורים שקירות המקדש לא יכלו לתמוך במבנה בגובה 120 אמה.‏ מבנים רמים עשויי לבנים בימי קדם,‏ כמו שערי המקדשים במצרים,‏ היו רחבים מאוד בבסיסם וצרים בחלקם העליון.‏ אך מקדש שלמה נבנה בצורה שונה.‏ לדברי חוקרים,‏ עובי הקירות לא עלה על שש אמות (‏7.‏2 מטר)‏.‏ לאור זאת,‏ תיאודור בוסינק,‏ היסטוריון לאדריכלות,‏ הגיע למסקנה הבאה:‏ ”‏בהתחשב בעובי הקירות [‏של כניסת המקדש]‏,‏ לא ייתכן שגובה האולם היה 120 אמה”‏.‏

ייתכן שהייתה טעות העתקה בדברי הימים ב׳.‏ ג׳:‏4‏.‏ אומנם בחלק מכתבי היד העתיקים נאמר שהגובה היה ”‏מאה ועשרים”‏,‏ אך מקורות מוסמכים אחרים,‏ כדוגמת קודקס אלכסנדרינוס מן המאה החמישית לספירה וקודקס אמברוסיאנוס מן המאה השישית לספירה,‏ אומרים ”‏עשרים אמה”‏.‏ מדוע הגיוני להניח שנפלה טעות העתקה?‏ משום שכתיב המילים ”‏מאה”‏ ו”‏אמה”‏ כמעט זהה.‏ לכן הסופר עלול היה לבצע שיכול אותיות ולרשום ”‏מאה”‏ במקום ”‏אמה”‏.‏

אף שחשוב לנו להבין בצורה מדויקת את הפרטים השונים במקדש שלמה,‏ אנו בעיקר מתעניינים במה שאותו מקדש סימל — המקדש הרוחני הנשגב.‏ כולנו אסירי תודה ליהוה על כך שהזמין אותנו לשרתו במקדשו הרוחני!‏ (‏עב׳ ט׳:‏11–14;‏ ההת׳ ג׳:‏12;‏ ז׳:‏9–17‏)‏.‏