1,‏ 2.‏ מול איזה קושי ניצבו יפתח ובתו?‏

ההמתנה המתוחה הגיעה אל קצה.‏ אבן נגולה מעל לבה של הצעירה כשהיא רואה שאביה שב מהקרב בריא ושלם.‏ היא רצה לעברו כדי לברך אותו ולשמוח אתו על נצחונו האדיר.‏ אולם במקום להצטרף אליה בשירים ובמחולות,‏ הוא קורע את מדי הקרב המוכתמים שלו וזועק:‏ ”אהה בתי!‏ הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִנִי [שברת את לבי]”.‏ ואז הוא מוציא מפיו מילים שישנו לעד את חייה וינפצו את חלומותיה ותקוותיה לחיים נורמאליים.‏ אך היא משיבה בצורה יפה לאביה ומעודדת אותו ללא היסוס לקיים את הבטחתו ליהוה.‏ דבריה חושפים את אמונתה החזקה.‏ היא בטוחה שכל מה שמבקש יהוה יפעל לטובתה המרבית (‏שופ׳ י״א:‏34–37‏)‏.‏ לבו של אביה מתמלא גאווה מפני שהוא יודע שנכונותה לתמוך בהחלטתו מעלה חיוך של שביעות רצון על פניו של יהוה.‏

² יפתח ובתו יראת האלוהים סמכו לחלוטין על דרכי הפעולה  של יהוה,‏ גם כאשר היה קשה לעשות כן.‏ הם היו משוכנעים שמציאת חן בעיני אלוהים שווה כל הקרבה.‏

3.‏ איזו תועלת אנו מפיקים כיום מדוגמתם של יפתח ובתו?‏

³ אנו יודעים שאין זה תמיד קל לשמור אמונים ליהוה.‏ לאמיתו של דבר,‏ עלינו ”להיאבק בעוז למען האמונה” (‏יהד׳ 3‏)‏.‏ כדי ללמוד כיצד לעשות כן,‏ הבה נדון בקשיים שיפתח ובתו הצליחו לגבור עליהם.‏ כיצד עלה בידם לשמור אמונים ליהוה?‏

4,‏ 5.‏ ‏(‏א)‏ מה ציווה יהוה על בני ישראל לעשות כשהם עמדו להיכנס לארץ ההבטחה?‏ (‏ב)‏ על־פי תהלים ק״ו‏,‏ מה אירע לבני ישראל בשל אי־ציותם?‏

⁴ מדי יום יכלו יפתח ובתו לראות את ההשלכות ההרסניות שנבעו מחוסר נאמנות ליהוה.‏ קרוב ל־300 שנה קודם לכן נצטוו אבות אבותיהם למחות את כל תושביה הפגאניים של ארץ ההבטחה (‏דב׳ ז׳:‏1–4‏)‏.‏ בעקבות חוסר ציותם של בני ישראל לצו זה,‏ רבים מהם אימצו את דרכיהם הנתעבות של הכנענים.‏ הם נלכדו בפולחן אלי כזב והידרדרו לאי־מוסריות משוועת ‏(‏קרא תהלים ק״ו:‏34–39‏)‏.‏

⁵ מרדנותם עוררה את מורת רוחו של יהוה,‏ ולכן הוא הסיר מהם את הגנתו האוהבת (‏שופ׳ ב׳:‏1–3,‏ 11–15;‏ תהל׳ ק״ו:‏40–43‏)‏.‏ עד כמה ודאי היה קשה למשפחות יראות אלוהים לשמור אמונים ליהוה באותן שנים קודרות!‏ עם זאת,‏ המקרא מספר על אנשים נאמנים שהיו נחושים להשביע את רצונו של אלוהים,‏ ועמם נמנים יפתח ובתו,‏ וכן אלקנה,‏ חנה ושמואל (‏שמ״א א׳:‏20–28;‏ ב׳:‏26‏)‏.‏

6.‏ אילו השפעות עולמיות רווחות כיום,‏ ומה עלינו לעשות?‏

⁶ אנו חיים בעולם שבו חשיבתם והתנהגותם של האנשים דומות לאלו של הכנענים הקדומים.‏ אורח חייהם סובב סביב מין,‏ אלימות וחומרנות.‏ יהוה נותן לנו אזהרות ברורות — כפי שנתן גם לבני ישראל — כדי להגן עלינו מפני ההשפעות הללו.‏ האם נפיק לקחים מטעויותיהם של בני ישראל?‏ (‏קור״א י׳:‏6–11‏)‏ עלינו להתאמץ להסיר מעצמנו כל שמץ של חשיבה המזכירה את חשיבתם של הכנענים (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ האם אנו משתדלים לעשות זאת בנאמנות?‏

7.‏ ‏(‏א)‏ איזה יחס קיבל יפתח מבני עמו?‏ (‏ב)‏ כיצד הגיב יפתח?‏

⁷ אי־ציותם של בני ישראל בימי יפתח הוביל לדיכוי מצד הפלשתים והעמונים (‏שופ׳ י׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ אולם הקשיים של יפתח לא נבעו רק מצד עמי האויב,‏ אלא גם מצד אחיו וזקני העם.‏ מתוך קנאה ושנאה גירשו אותו אחיו למחצה ושללו ממנו שלא כדין את הירושה שהוא אמור היה לקבל בתור הבן הבכור (‏שופ׳ י״א:‏1–3‏)‏.‏ יפתח לא נתן להתנהגותם האכזרית להשפיע על גישתו.‏ במקום לנהוג בנקמנות ולהתעלם מקריאתם של זקני העם לעזרה,‏ הוא היה מוכן לסייע להם (‏שופ׳ י״א:‏4–11‏)‏.‏ מה גרם ליפתח להגיב כאדם רוחני?‏

8,‏ 9.‏ ‏(‏א)‏ אילו עקרונות מתורת משה ככל הנראה סייעו ליפתח?‏ (‏ב)‏ מה עמד בראש מעייניו של יפתח?‏

⁸ יפתח לא היה רק גיבור חיל.‏ הוא  גם רכש ידע על מגעיו של אלוהים עם עמו.‏ בקיאותו בהיסטוריה של עם ישראל עזרה לו להבין היטב מה נכון ומה פסול בעיני יהוה (‏שופ׳ י״א:‏12–27‏)‏.‏ עקרונות אלוהים הגלומים בתורת משה עיצבו את חשיבתו ולבו של יפתח.‏ הוא ידע שיהוה מגנה נטירת טינה.‏ למעשה,‏ אלוהים דורש ממשרתיו לאהוב איש את רעהו.‏ מלבד זאת,‏ התורה לימדה שאל לאדם להתעלם מצורכי הזולת,‏ גם כשמדובר בשונאיו ‏(‏קרא שמות כ״ג:‏5;‏ ויקרא י״ט:‏17,‏ 18‏)‏.‏

⁹ ייתכן שדוגמתם של נאמנים כגון יוסף,‏ אשר נהג עם אחיו ברחמים על אף שנאתם כלפיו,‏ השפיעה גם היא על תגובתו של יפתח (‏בר׳ ל״ז:‏4;‏ מ״ה:‏4,‏ 5‏)‏.‏ הרהורים בדוגמאות כאלה עזרו ליפתח לבחור בקו פעולה לשביעות רצונו של יהוה.‏ אין ספק שהוא נפגע מאוד מהתנהגות אחיו,‏ אך המצב לא מנע ממנו לשרת את יהוה ואת עמו (‏שופ׳ י״א:‏9‏)‏.‏ היה חשוב לו יותר להילחם למען שם יהוה מאשר להתמקד בסכסוכים אישיים.‏ הוא היה נחוש להישאר נאמן ליהוה,‏ והדבר הצמיח תועלת גם לו וגם לאחרים (‏עב׳ י״א:‏32,‏ 33‏)‏.‏

10.‏ כיצד יכולים עקרונות אלוהים לעזור לנו לנהוג כראוי למשיחיים?‏

¹⁰ האם נאפשר לדוגמתו של יפתח לגעת ללבנו?‏ אולי קרה לנו שאחים בקהילה אכזבו אותנו או נהגו בנו בצורה לא־הוגנת.‏ אם כן,‏ אל לנו להרשות לקשיים הללו למנוע מאתנו לנכוח באסיפות המשיחיות,‏ לשרת את יהוה או להיות מעורבים לגמרי בפעילויות הקהילה.‏ בדומה ליפתח,‏ גם אנו יכולים להיעזר בעקרונות אלוהים כדי להתעלות מעל נסיבות שליליות ולהמשיך להיות גורם השפעה חיובי (‏רומ׳ י״ב:‏20,‏ 21;‏ קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ איזה נדר נדר יפתח,‏ ובמה היה כרוך הדבר?‏

¹¹ יפתח היה מודע לכך שהוא זקוק לעזרתו של אלוהים כדי לשחרר את עם ישראל מעול העמונים.‏ הוא הבטיח ליהוה שאם ינחיל לו ניצחון,‏ הוא יעלה כקורבן ”עולה” את האדם הראשון שיצא מביתו בשובו מהקרב (‏שופ׳ י״א:‏30,‏ 31‏)‏.‏ מה היה כרוך בכך?‏

¹² הקרבת קורבנות אדם היא מעשה מתועב בעיני יהוה.‏ ברור אפוא שיפתח לא התכוון להקריב איש במובן המילולי של המילה (‏דב׳ י״ח:‏9,‏ 10‏)‏.‏ על־פי תורת משה,‏ קורבן עולה הועלה כולו ליהוה.‏ מכאן שיפתח התכוון שהוא יקדיש את אותו אדם באופן בלעדי לשירות אלוהים.‏ פירוש הדבר שאדם זה ישרת לצמיתות במשכן.‏ יהוה נענה לבקשת יפתח ובירך אותו בניצחון מוחץ.‏ בעזרת אלוהים הביס יפתח את האויב והכניע אותו (‏שופ׳ י״א:‏32,‏ 33‏)‏.‏ אך מי יהיה האדם שיועלה לאלוהים כ”עולה”?‏

13,‏ 14.‏ מה אנו למדים מדבריו של יפתח בשופטים י״א:‏35 על אמונתו?‏

¹³ חשוב על התרחיש המתואר בתחילת המאמר:‏ כאשר חוזר יפתח מהקרב,‏ יוצאת לקראתו בתו האהובה והיחידה!‏ כעת הוא ניצב בפני מבחן.‏ האם יעמוד במילתו ויקדיש את בתו לשירות במשכן לכל שארית ימיה?‏

¹⁴ גם במקרה זה עקרונות אלוהים ודאי  סייעו ליפתח לקבל את ההחלטה הנכונה.‏ ייתכן שהוא נזכר בכתוב בשמות כ״ג:‏19 המורה למשרתי אלוהים לתת את מיטבם ליהוה.‏ התורה גם ציינה שכאשר אדם נודר נדר,‏ חובה עליו לקיימו.‏ נאמר בה:‏ ”איש כי יידור נדר ליהוה.‏.‏.‏ לא יַחֵל [יפר את] דברו.‏ ככל היוצא מפיו יעשה” (‏במ׳ ל׳:‏3‏)‏.‏ בדומה לחנה הנאמנה,‏ שכנראה חיה בתקופתו,‏ יפתח נדרש לקיים את נדרו אף שידע אילו השלכות יהיו לכך על עתידו ועל עתיד בתו.‏ לא היו לו ילדים נוספים;‏ בתו הייתה תקוותו היחידה לצאצא שיישא את שמו ויירש את נחלתו בישראל (‏שופ׳ י״א:‏34‏)‏.‏ על אף זאת,‏ הכתוב בשופטים י״א:‏35 נחתם בדבריו הבאים של יפתח:‏ ”פציתי פי אל יהוה,‏ ולא אוכל לשוב”.‏ תודות לנאמנות שגילה גם במחיר אישי כבד הוא השביע את רצון אלוהים וזכה לברכתו.‏ האם גם אתה היית עושה את אותה בחירה?‏

15.‏ איזה נדר נדרו רבים מאתנו,‏ וכיצד נוכל לעמוד בו בנאמנות?‏

¹⁵ כשהקדשנו את חיינו ליהוה,‏ נדרנו לעשות את רצונו ללא סייג.‏ ידענו שקיום הבטחה זו יהיה כרוך בהקרבה עצמית.‏ אולם נכונותנו לעמוד בהקדשתנו עומדת למבחן בייחוד כשאנו מתבקשים לבצע דברים שאינם לרוחנו.‏ כשאנו עושים הקרבות כאלה ויוצאים מאזור הנוחות שלנו למען שירות אלוהים,‏ אנו מוכיחים את נאמנותנו.‏ הברכות שאנו קוצרים בעקבות כך תמיד עולות בהרבה על כל הקרבותינו,‏ כואבות ככל שיהיו (‏מל׳ ג׳:‏10‏)‏.‏ אך מה לגבי בתו של יפתח?‏

16.‏ כיצד הגיבה בתו של יפתח להבטחת אביה?‏ (‏ראה תמונה בפתיח המאמר.‏)‏

¹⁶ סביר להניח שלא היה קל לבתו של יפתח לקבל את ההשלכות שנבעו מנדר אביה.‏ היה זה שונה מהנדר של חנה שבו הבטיחה כי בנה שמואל ישרת במשכן כנזיר (‏שמ״א א׳:‏11‏)‏.‏ נזיר יכול  היה להתחתן ולהקים משפחה.‏ אולם בתו של יפתח הייתה צריכה להקריב את כל כולה כקורבן ”עולה”;‏ היה עליה לוותר על השמחה הנלווית לחיי משפחה (‏שופ׳ י״א:‏37–40‏)‏.‏ כבתו של מנהיג עטור ניצחון בישראל,‏ היא יכלה להינשא לגבר הנכבד ביותר בארץ.‏ אך כעת היה מצופה ממנה לשרת בצניעות במשכן.‏ כיצד הגיבה?‏ צעירה זו הראתה ששירות יהוה עומד במקום הראשון בחייה באמרה:‏ ”אבי,‏ פציתה את פיך אל יהוה,‏ עשה לי כאשר יצא מפיך” (‏שופ׳ י״א:‏36‏)‏.‏ היא ויתרה על הרצון הטבעי להינשא ולהביא ילדים כדי לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית.‏ כיצד נוכל לחקות את רוח ההקרבה העצמית שלה?‏

17.‏ ‏(‏א)‏ כיצד נוכל לחקות את אמונתם של יפתח ובתו?‏ (‏ב)‏ כיצד המילים שבעברים ו׳:‏10–12 מעודדות אותך לגלות הקרבה עצמית?‏

¹⁷ אלפי משיחיים צעירים מקריבים מרצון את האפשרות להתחתן או להביא ילדים — לפחות לעת עתה — כדי לשרת את יהוה במרב זמנם.‏ משיחיים מבוגרים יותר מוותרים על הזמן שהיו יכולים לבלות עם ילדיהם ונכדיהם כדי לתמוך בתוכניות בנייה תיאוקרטיות או ללמוד בבית־הספר למבשרי המלכות ולשרת במקומות שיש בהם צורך רב יותר במבשרים.‏ אחרים דוחים את ענייניהם האישיים כדי להשתתף במבצעי הטפה בעונת ערב הזיכרון.‏ שירותם הנעשה בלב ונפש משמח מאוד את לבו של יהוה,‏ והוא לעולם לא ישכח את פועלם ואת האהבה שהם מגלים כלפיו.‏ ‏(‏קרא עברים ו׳:‏10–12‏.‏)‏ האם גם אתה יכול לעשות הקרבות נוספות כדי לשרת את יהוה בצורה נרחבת יותר?‏

18,‏ 19.‏ מה למדנו מהסיפור המקראי על יפתח ובתו,‏ וכיצד נוכל לחקותם?‏

¹⁸ אף־על־פי שיפתח התמודד עם קשיים רבים בחיים,‏ הוא הניח לחשיבתו של יהוה להדריך אותו בקבלת החלטות.‏ הוא דחה את השפעות העולם הסובב אותו.‏ אכזבות מרות מצד אחרים לא החלישו את נחישותו להישאר נאמן.‏ ההקרבות שהוא ובתו עשו מרצון הובילו לברכות,‏ ויהוה השתמש בשניהם לקידום עבודתו הטהורה.‏ בימים שבהם רבים נטשו את עקרונות אלוהים,‏ יפתח ובתו דבקו בהם.‏

¹⁹ המקרא קורא לנו ’‏לחקות את דוגמתם של אלה אשר על־ידי אמונה וסבלנות יורשים את ההבטחות’‏ (‏עב׳ ו׳:‏12‏)‏.‏ הבה נחקה את דוגמתם של יפתח ובתו ונחיה את חיינו על־פי האמת הבסיסית שבלטה באורח חייהם:‏ נאמנות היא הדרך להשביע את רצון אלוהים.‏