עירבון:‏ לדברי ספר עיון אחד,‏ המונח היווני שתורגם ל”עירבון” בקורינתים ב׳.‏ א׳:‏22 היה ”מונח טכני מעולם המשפטים והמסחר” שמשמעו ‏”תשלום ראשון,‏ פיקדון או מקדמה המהווים תשלום חלקי שניתן מראש כדי להבטיח בעלות חוקית על מוצר כלשהו או לתת תוקף לחוזה”.‏ על־פי קורינתים ב׳.‏ ה׳:‏1–5 התשלום המלא,‏ או הגמול,‏ של המשוחים כולל את הזכות ללבוש גוף שמימי בלתי מתכלה.‏ גמול זה כולל גם את מתת חיי האלמוות (‏קור״א ט״ו:‏48–54‏)‏.‏

המילה שמשמעה טבעת אירוסין ביוונית מודרנית נגזרת ממונח זה.‏ הדבר אכן הולם,‏ שהרי המשוחים יהפכו לאשתו הסמלית של המשיח (‏קור״ב י״א:‏2;‏ ההת׳ כ״א:‏2,‏ 9‏)‏.‏

חותם:‏ בימי קדם נהוג היה להטביע חותם לציון בעלות ואמינות או למתן תוקף להסכם.‏ המשוחים ’‏נחתמו’‏,‏ או סומנו,‏ באופן סמלי על־ידי רוח הקודש כקניינו של אלוהים (‏אפ׳ א׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אולם החותם של כל משיחי משוח נאמן הופך לתמידי רק זמן מה לפני מותו או בנקודה מסוימת לפני פרוץ הצרה הגדולה (‏אפ׳ ד׳:‏30;‏ ההת׳ ז׳:‏2–4‏)‏.‏