האם אתה משקף את ראייתו של יהוה באשר לצדק?
”שם יהוה אקרא... אל אמונה ואין עוול” (דב’ ל”ב:3, 4).
שירים: 110, 2
1, 2. (א) איזה עוול נגרם לנבות ולבניו? (ב) באילו שתי תכונות נדון במאמר?
דמיין לעצמך את התרחיש הבא. אדם מואשם על לא עוול בכפו בעבירה שדינה מוות. לעיני בני משפחה וידידים מוכי צער ותדהמה הוא מורשע על בסיס עדותם הכוזבת של בני בלייעל. אוהבי הצדק מתמלאים חלחלה למראה ההוצאה להורג של אותו אדם חף מפשע ובניו. זהו לא תרחיש דמיוני. זוהי העוולה שנגרמה לנבות, משרת יהוה נאמן, אשר חי בימי שלטונו של אחאב מלך ישראל (מל”א כ”א:11–13; מל”ב ט’:26).
2 במאמר זה נדון לא רק במקרה של נבות, אלא גם בצעד מוטעה שנקט זקן־קהילה נאמן מן המאה הראשונה. במהלך הדיון בדוגמאות המקראיות הללו נראה שעלינו לגלות ענווה כדי לשקף את ראייתו של יהוה באשר לצדק. כמו כן, נלמד כיצד הנכונות לסלוח כשאנו נתקלים באי־צדק בקהילה משקפת את ראייתו של יהוה בנושא הצדק.
עיוות הדין
3, 4. איזה מין אדם היה נבות, ומדוע הוא סירב למכור את כרמו למלך אחאב?
3 נבות היה נאמן ליהוה בימים שבהם רוב בני ישראל הלכו בעקבות דוגמתו הרעה של אחאב המלך ואשתו, המלכה איזבל המרשעת. לעובדי בעל אלה לא היה שמץ של כבוד כלפי יהוה ושום הערכה כלפי אמות המידה שלו. לעומתם, נבות החשיב את יחסיו עם יהוה ליקרים אף יותר מחייו.
4 קרא מלכים א’. כ”א:1–3. כאשר הציע אחאב שנבות ימכור לו את כרמו או ייתן לו אותו בתמורה לכרם טוב יותר, נבות סירב. מדוע? הוא הסביר למלך בצורה מכובדת: ”חלילה לי מיהוה, מִתִתִי את נחלת אבותיי לך”. סירובו של נבות היה מבוסס על תורת יהוה שניתנה לעם ישראל. התורה אסרה על מכירת נחלה שבטית לצמיתות (וי’ כ”ה:23; במ’ ל”ו:7). אין ספק שנבות אימץ את ראייתו של יהוה.
5. איזה תפקיד שיחקה איזבל ברצח נבות?
5 למרבה הצער, סירובו של נבות הצית שרשרת עוולות מצד אחאב המלך ואשתו. כדי להשיג את הכרם עבור בעלה, טפלה איזבל האשמות שווא על נבות, מה שהביא להוצאתו להורג עם בניו. כיצד ינהג יהוה לנוכח אי־צדק משווע זה?
משפט הצדק של אלוהים
6, 7. כיצד הראה יהוה שהוא אוהב צדק, וכיצד עובדה זו ניחמה את קרוביו וידידיו של נבות?
6 יהוה שלח את אליהו ללא דיחוי כדי להוכיח את אחאב. אליהו אמר בצדק לאחאב שהוא רוצח וגנב. מה היה גזר הדין שפסק יהוה? גורלם של אחאב, אשתו ובניו יהיה כגורל נבות ובניו (מל”א כ”א:17–25).
7 אף־על־פי שמשפחתו של נבות וידידיו התמלאו צער בשל מעשיו האיומים של אחאב, הם ללא ספק מצאו מידת נחמה בידיעה שיהוה מודע לעוול שנגרם ושהוא פעל מיידית בנידון. אולם ענוותם וביטחונם ביהוה קרוב לוודאי נבחנו בעקבות תפנית בלתי צפויה.
8. כיצד הגיב אחאב למשפטו של יהוה, ומה הייתה התוצאה?
8 כאשר שמע אחאב את משפטו של יהוה נגדו, הכתוב מוסר: ”ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו; ויצום וישכב בשק ויהלך אט”. אחאב נכנע לפני אלוהים. מה הייתה התוצאה? יהוה אמר לאליהו: ”יען כי נכנע מפניי, לא אביא הרעה בימיו. בימי בנו אביא הרעה על ביתו” (מל”א כ”א:27–29; מל”ב י’:10, 11, 17). יהוה, ’בוחן הלבות’, נהג באחאב במידה מסוימת של רחמים (מש’ י”ז:3).
ענווה — מקור הגנה
9. מדוע הענווה הייתה יכולה להגן על בני משפחתו וידידיו של נבות?
9 כיצד השפיעה ההחלטה על מי שהיו מודעים לפשע האיום שביצע אחאב? ייתכן שתפנית זו בחנה את אמונת בני משפחתו וידידיו של נבות. אם כן, הענווה הייתה יכולה להגן עליהם ולסייע להם להמשיך לעבוד את יהוה בנאמנות בביטחון שהוא אינו מסוגל לנהוג באי־צדק. (קרא דברים ל”ב:3, 4.) נבות, בניו ומשפחותיהם ייהנו מצדק מושלם כאשר יקים יהוה לתחייה את עושי הצדקה (איוב י”ד:14, 15; יוח’ ה’:28, 29). יתר על כן, אדם עניו זוכר ש’אלוהים יביא במשפט כל מעשה על כל נעלם, אם טוב ואם רע’ (קהלת י”ב:14). כן, כאשר יהוה שופט, הוא מביא בחשבון גורמים הנעלמים מעינינו. לפיכך הענווה מגנה על הנאמנים מפני אסון רוחני.
10, 11. (א) באילו נסיבות ייתכן שחוש הצדק שלנו יעמוד למבחן? (ב) באילו דרכים מגנה עלינו הענווה?
10 כיצד תגיב אם זקני־הקהילה יקבלו החלטה שאינך מבין או שאינך מסכים עמה? לדוגמה, מה תעשה אם אתה או מישהו שאתה אוהב תאבדו זכות שירות יקרה? מה אם בן הזוג לנישואין, בנך, בתך או חבר קרוב ינודו ולא תסכים עם ההחלטה? מה אם אתה סבור שגילו רחמים שלא במקומם כלפי חוטא? מצבים אלה יכולים לבחון את אמונתנו ביהוה ובדרך שהוא החליט שיתנהל ארגונו. אם אתה מתמודד עם מבחן כזה, כיצד הענווה יכולה להגן עליך? נבחן שתי דרכים.
כיצד תגיב אם זקני־הקהילה יודיעו על החלטה שאינך מסכים עמה? (ראה סעיפים 10, 11)
11 ראשית, הענווה תניע אותנו להכיר בכך שאין בידנו כל העובדות. אין זה משנה עד כמה אנו מכירים את המצב, רק יהוה יכול לקרוא את לבו הסמלי של האדם (שמ”א ט”ז:7). אין עוררין על עובדה זו, ואם נהיה מודעים לה, ננהג בענווה, נכיר במגבלותינו ונהיה מוכנים לתקן את השקפתנו על המצב. שנית, הענווה תסייע לנו לגלות כניעה וסבלנות ולייחל ליהוה שיתקן כל מקרה אמיתי של אי־צדק. הדבר עולה בקנה אחד עם דברי החוכמה הבאים: ”יהיה טוב ליראי האלוהים... וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים” (קהלת ח’:12, 13). ברור אפוא שאם נגיב בענווה, נתרום לטובתם הרוחנית המרבית של כל המעורבים (קרא פטרוס א’. ה’:5).
מקרה של צביעות
12. איזה מקרה ננתח כעת, ומדוע?
12 המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה באנטיוכיה שבסוריה התמודדו עם מצב שבחן לא רק את ענוותם, אלא גם את נכונותם לסלוח. הבה ננתח את המקרה ונראה כיצד הוא יכול לסייע לנו לבחון את עצמנו בנושא הסלחנות ולהבין לעומק את הקשר הקיים בינה לבין השקפתו של יהוה באשר לצדק.
13, 14. מאילו זכויות נהנה פטרוס, וכיצד הוא גילה אומץ?
13 השליח פטרוס היה זקן־קהילה בולט בקהילה המשיחית. הוא היה אחד מתלמידיו הקרובים של ישוע והופקדה בידיו אחריות כבדת משקל (מתי ט”ז:19). למשל, בשנת 36 לספירה נפלה בחלקו של פטרוס הזכות לחלוק את הבשורה הטובה עם קורנליוס ובני ביתו. מקרה זה היה ראוי לציון, שהרי קורנליוס היה נוכרי ערל. כאשר הוא ובני ביתו קיבלו את רוח הקודש, הכריז פטרוס: ”האם מישהו יכול למנוע את הטבילה במים ממי שקיבלו כמונו את רוח הקודש?” (מה”ש י’:47).
14 בשנת 49 לספירה התכנסו השליחים והזקנים בירושלים כדי להחליט אם יש לדרוש מן הנוכרים שהפכו למשיחיים להימול. באסיפה זו דיבר פטרוס באומץ והזכיר לאחים שכמה שנים קודם לכן קיבלו נוכרים לא־נימולים את מתת רוח הקודש. עדות הראייה של פטרוס סייעה רבות לגוף המנהל בן המאה הראשונה להגיע לידי החלטה (מה”ש ט”ו:6–11, 13, 14, 28, 29). ככל הנראה, המשיחיים מרקע יהודי ונוכרי כאחד העריכו את אומץ הלב שגילה פטרוס בהצגת הראיות. היה זה ודאי קל לבטוח באדם רוחני ובוגר שכזה! (עב’ י”ג:7).
15. איזה צעד מוטעה נקט פטרוס במהלך שהותו באנטיוכיה שבסוריה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
15 זמן קצר לאחר האסיפה שנערכה בשנת 49 לספירה, ביקר פטרוס באנטיוכיה שבסוריה. במהלך שהותו שם הוא התרועע בחופשיות עם אחיו הנוכרים. אין ספק שהם הפיקו תועלת מידיעותיו וניסיונו. אנו יכולים לתאר לעצמנו עד כמה הם היו מופתעים ומאוכזבים כאשר לפתע חדל פטרוס לאכול אתם. משיחיים נוספים בעלי רקע יהודי, ואפילו בר־נבא, חיקו את דוגמתו השלילית. מה הניע זקן־קהילה בוגר לנקוט צעד מוטעה כזה אשר עלול היה להביא לפילוג הקהילה? וחשוב מכך, איזה לקח נוכל ללמוד מטעותו של פטרוס, וכיצד יסייע לנו הדבר אם ניפגע מדבריו או ממעשיו של זקן־קהילה?
16. כיצד הועמד פטרוס על טעותו, ואילו שאלות מתעוררות?
16 קרא גלטים ב’:11–14. פטרוס נפל במלכודת של חרדת אדם (מש’ כ”ט:25). אף־על־פי שהוא ידע היטב מהי השקפתו של יהוה בנושא, הוא חשש מפני דעתם של חברי הקהילה הנימולים מירושלים. השליח פאולוס, אשר נכח גם הוא באותה אסיפה בירושלים בשנת 49 לספירה, התייצב מול פטרוס באנטיוכיה וחשף את צביעותו (מה”ש ט”ו:12). כיצד יגיבו המשיחיים הנוכרים שנפגעו ישירות מקו פעולתו המוטעה של פטרוס? האם הם יאפשרו למצב להכשיל אותם? האם בשל טעותו יאבד פטרוס את זכויות השירות היקרות שלו?
היה סלחן
17. איזו תועלת צמחה לפטרוס מסלחנותו של יהוה?
17 פטרוס קיבל בענווה את התיקון של פאולוס. בשום מקום בכתבי־הקודש לא נאמר שהוא איבד את זכויותיו. למעשה, לימים הוא כתב בהשראת אלוהים שתי איגרות שהפכו לחלק מן המקרא. ראוי לציין שבאיגרתו השנייה קרא פטרוס לפאולוס ”אחינו האהוב” (פט”ב ג’:15). אף שטעותו של פטרוס אולי פגעה רבות בחברי הקהילה הנוכרים, המשיך ישוע, ראש הקהילה, להשתמש בו (אפ’ א’:22). לחברי הקהילה הייתה הזדמנות לחקות את סלחנותם של ישוע ואביו. התקווה היא שאיש לא אפשר לטעותו של אדם לא־מושלם להכשיל אותו.
18. אילו נסיבות ידרשו מאתנו לשקף את ראייתו של יהוה באשר לצדק?
18 כפי שהיה נכון במאה הראשונה, גם כיום אין זקני־קהילה מושלמים בקהילה המשיחית, שהרי ”כולנו מרבים לטעות” (יעקב ג’:2, הערת שוליים). כמובן, כל אחד מאתנו מכיר בעובדה זו, אך הקושי מתעורר כאשר אנו נפגעים ישירות ממגרעותיו של אח לאמונה. אם ניקלע למצב כזה, האם ננהג בהתאם להשקפתו של יהוה באשר לצדק? לדוגמה, כיצד תגיב להערה מצד זקן־קהילה המרמזת שיש לו שמץ של דעה קדומה? אם זקן־קהילה יאמר משהו ללא מחשבה שיעליב אותך או יפגע בך, האם תאפשר לכך להכשיל אותך? במקום למהר להסיק שהאח כבר אינו כשיר לשרת כזקן־קהילה, האם תייחל בסבלנות לישוע, ראש הקהילה? האם תתאמץ לראות את התמונה הגדולה ולחשוב למשל על השנים הרבות שבהן שירת האח בנאמנות? אם אח שחטא לך ממשיך לשרת כזקן־קהילה ואפילו מקבל זכויות נוספות, האם תשמח אתו? נכונותך לסלוח תשקף את ראייתו של יהוה באשר לצדק (קרא מתי ו’:14, 15).
19. מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה?
19 אוהבי הצדקה מצפים בכיליון עיניים ליום שבו ימגר יהוה לחלוטין את אי־הצדק שנגרם לאנושות מצד השטן ועולמו המרושע (יש’ ס”ה:17). עד לאותה עת הבה נהיה נחושים כולנו להכיר בענווה במגבלותינו ולסלוח ברוחב לב לחוטאים לנו. כך נראה שאנו משקפים את ראייתו של יהוה באשר לצדק.
