אשתקד מונו לזקני־קהילה ולמשרתים עוזרים אלפי גברים מקרב עדי־יהוה ברחבי העולם. אם אתה אחד מאותם אחים יקרים, אתה ודאי שמח מזכות השירות החדשה שהוענקה לך.‏

אך אין זה מפתיע אם אתה חש מעט דאגה. ג’ייסון, זקן־קהילה צעיר, מציין: ”כאשר קיבלתי את המינוי, חששתי ותהיתי כיצד אוכל לעמוד בכובד האחריות החדשה שלי”. משה וירמיהו חשו שאינם כשירים למשימות חדשות שקיבלו מיהוה (‏שמ’ ד’:10;‏ יר’ א’:6‏). אם אתה חש רגשות דומים, כיצד תוכל לגבור עליהם ולהמשיך להתקדם? תן דעתך לדוגמתו של התלמיד המשיחי טימותיאוס (‏מה”ש ט”ז:1–3‏).‏

טימותיאוס היה ככל הנראה בשנות העשרה המאוחרות או בשנות ה־20 המוקדמות לחייו כאשר הזמין אותו השליח פאולוס להיות שותפו למסעות ההטפה שערך. בתחילה, בשל היותו צעיר, היה אולי חסר ביטחון עצמי והיסס לנקוט פעולה במסגרת תפקידו החדש (‏טימ”א ד’:11, 12;‏ טימ”ב א’:1, 2,‏ 7‏). אך כעבור עשור יכול היה פאולוס לומר לקהילה בפיליפי: ”אני מקווה באדון ישוע לשלוח אליכם במהרה את טימותיאוס... כי אין לי מישהו אחר הדומה לו באופיו” (‏פיל’ ב’:19, 20‏).‏

מה עזר לטימותיאוס להיות זקן־קהילה כה מוצלח? חשוב על שישה לקחים שתוכל להפיק מדוגמתו.‏

1. הוא גילה דאגה כנה כלפי אנשים. פאולוס אמר לאחים בפיליפי: ”[טימותיאוס] ידאג בלב שלם לענייניכם” (‏פיל’ ב’:20‏). ואכן, טימותיאוס גילה דאגה כלפי אנשים. הוא התעניין בכנות ברווחתם הרוחנית, והיה מוכן לתת מעצמו לטובתם.‏

הימנע מלהיות כמו אותו נהג אוטובוס המוזכר בדוגמה הידועה, אשר חשוב לו יותר להגיע בזמן לכל תחנת אוטובוס מאשר לאסוף את הנוסעים. ויליאם, זקן־קהילה מוערך המשרת בתפקיד למעלה מ־20 שנה, מייעץ לגברים ממונים חדשים: ”אהבו את האחים. התמקדו בצרכים שלהם ולא בפן הניהולי של הדברים”.‏

2. הוא הציב עניינים רוחניים במקום הראשון. פאולוס השווה את גישתו של טימותיאוס לזו של אחרים ואמר: ”כל האחרים דואגים לענייניהם האישיים ולא לענייניו של המשיח ישוע” (‏פיל’ ב’:21‏). פאולוס כתב את איגרתו ברומא, וציין שהאחים שם דאגו יתר על המידה לענייניהם האישיים. במידה מסוימת הם חסכו במאמצים מבחינה רוחנית. אך לא כך נהג טימותיאוס! כאשר צצו הזדמנויות לקדם את הבשורה הטובה, הייתה גישתו כשל ישעיהו, אשר אמר: ”הנני! שלחני!” (‏יש’ ו’:8‏).‏

כיצד תוכל למצוא את האיזון בין המחויבויות האישיות שלך לבין המחויבויות הרוחניות שלך? ראשית, קבע סדר עדיפויות. ’הבינו מה הם הדברים החשובים יותר’, אמר פאולוס (‏פיל’ א’:10‏). הפוך את הדברים החשובים לאלוהים לדברים  החשובים לך. שנית, פשט את חייך והיפטר מגוזלי זמן ואנרגיה. פאולוס עודד את טימותיאוס: ”ברח מתאווֹת הנעורים ורדוף צדקה, אמונה, אהבה ושלום” (‏טימ”ב ב’:22‏).‏

3. הוא עמל קשות במסגרת השירות המקודש. פאולוס הזכיר לפיליפים: ”אתם יודעים שהוא [טימותיאוס] הוכיח את עצמו; כבן העובד עם אביו שירת עימי לקידום הבשורה הטובה” (‏פיל’ ב’:22‏). טימותיאוס לא היה עצלן. הוא עמל קשות לצד פאולוס, והדבר חיזק את החיבה שהם חשו זה כלפי זה.‏

לא חסרה עבודה בארגון אלוהים כיום – עבודה מספקת עד מאוד, אשר עשויה לקרב בינך לבין אחיך ואחיותיך. לכן הצב לך למטרה להיות תמיד ’עתיר פועל במלאכתו של האדון’ (‏קור”א ט”ו:58‏).‏

4. הוא יישם את הדברים שלמד. פאולוס כתב לטימותיאוס: ”אתה הקפדת ללכת בעקבותיי בהוראתי, באורח חיי, במטרתי, באמונתי, בסבלנותי, באהבתי, בעמידתי האיתנה” (‏טימ”ב ג’:10‏). הואיל וטימותיאוס יישם את הדברים שלמד, הוא היה כשיר לשאת על כתפיו אחריות גדולה יותר (‏קור”א ד’:17‏).‏

האם יש לך מדריך רוחני? אם לא, תוכל לחפש מדריך שכזה. תום, המשרת כזקן־קהילה שנים רבות, מספר: ”זקן־קהילה מנוסה לקח אותי תחת חסותו והעניק לי הכשרה מצוינת. נהגתי להיוועץ בו ויישמתי את עצותיו. עד מהרה התחזק ביטחוני”.‏

5. הוא המשיך לאמן את עצמו. פאולוס עודד את טימותיאוס: ”אמן את עצמך לשם מסירות לאלוהים” (‏טימ”א ד’:7‏). אתלט יכול להיעזר במאמן, אך עליו גם להתאמן בעצמו. פאולוס האיץ בטימותיאוס: ”המשך... לשקוד על קריאה בציבור, על מתן עידוד ועל הוראה... הרהר בדברים אלה; היה משוקע בהם, כדי שהתקדמותך תיראה בבירור לכול” (‏טימ”א ד’:13–15‏).‏

גם אתה צריך להמשיך לפתח את מיומנויותיך. אל תדרוך במקום מבחינה רוחנית והמשך להתעדכן באשר לסידורים קהילתיים. כמו כן, הימנע מביטחון עצמי מופרז – אולי במחשבה שיש לך ניסיון כה רב שאתה מסוגל לטפל בכל מצב מבלי לערוך מחקר מעמיק. בדומה לטימותיאוס, ”השגח על עצמך ושים לב להוראתך” (‏טימ”א ד’:16‏).‏

6. הוא נשען על רוחו של יהוה. פאולוס התייחס לשירותו של טימותיאוס והזכיר לו: ”שמור את הפיקדון הטוב הזה בעזרת רוח הקודש השוכנת בנו” (‏טימ”ב א’:14‏). כדי להמשיך להוקיר את שירותו ולהתמיד בו, היה על טימותיאוס להישען על רוח אלוהים.‏

דונלד, המשרת זה עשרות שנים כזקן־קהילה, אומר: ”גברים ממונים צריכים להוקיר את יחסיהם עם אלוהים. מי שיעשו כן ילכו ויתחזקו. אם יבקשו בתפילה את רוח אלוהים ויטפחו את פרייה, הם יהיו מקור ברכה ממשי עבור אחיהם” (‏תהל’ פ”ד:8;‏ פט”א ד’:11‏).‏

מעודד מאוד לראות כל כך הרבה אחים אשר כמוך התמנו לאחרונה לתפקידם ומתקדמים מבחינה רוחנית. ג’ייסון, המוזכר בתחילת המאמר, מספר: ”מאז שהתחלתי לשרת כזקן־קהילה, למדתי הרבה והביטחון שלי גבר. כעת אני ממש ניהנה מהתפקיד שלי ורואה בו זכות נפלאה!”‏

האם תמשיך להתקדם מבחינה רוחנית? הצב לך למטרה ללמוד מטימותיאוס. כך תהיה גם אתה מקור ברכה עבור משרתי אלוהים.‏