עודדו זה את זה במיוחד כעת
”הבה נשים לב איש אל רעהו... נעודד זה את זה, ועל אחת כמה וכמה בראותכם כי קרב היום” (עב’ י’:24, 25).
שירים: 53, 20
1. מדוע אמר השליח פאולוס את המילים ”על אחת כמה וכמה” כאשר הורה למשיחיים העברים הקדומים לעודד זה את זה?
מדוע עלינו להגביר את מאמצינו לעודד אחרים? השליח פאולוס מציין את הסיבה לכך באיגרתו אל המשיחיים העברים. הוא כתב להם: ”הבה נשים לב איש אל רעהו כדי לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים, ואל נזנח את התכנסויותינו, כמנהג כמה אנשים, אלא נעודד זה את זה, ועל אחת כמה וכמה בראותכם כי קרב היום” (עב’ י’:24, 25). תוך חמש שנים בלבד עתידים היו משיחיים מרקע יהודי שהתגוררו בירושלים לראות ש”יום יהוה” מתקרב ולזהות את האות שנתן להם ישוע, לפיו עליהם לנוס על נפשם מעיר זו (מה”ש ב’:19, 20; לוקס כ”א:20–22). יום יהוה המדובר אירע בשנת 70 לספירה, כאשר הוציאו הרומאים לפועל את משפט יהוה על ירושלים.
2. מדוע עלינו להקדיש כיום מחשבה רבה יותר לאופן שבו נוכל לעודד זה את זה?
2 כיום יש לנו כל סיבה להאמין שקרב ובא ’יום יהוה הגדול והנורא מאוד’ (יואל ב’:11). הנביא צפניה אמר: ”קרוב יום יהוה הגדול, קרוב ומהר מאוד” (צפ’ א’:14). אזהרה נבואית זו נוגעת גם לימינו. הואיל ויום יהוה כה קרוב, פאולוס מורה לנו: ”הבה נשים לב [או, ”נדאג”] איש אל רעהו כדי לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים” (עב’ י’:24). מכאן שעלינו להגביר את התעניינותנו באחינו, כך שנוכל לעודדם בעת הצורך.
מי זקוקים לעידוד?
3. מה אמר השליח פאולוס באשר לעידוד? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
3 ”דאגה בלב איש ישְׁחֶנה [תכביד עליו], ודבר טוב ישמחנה” (מש’ י”ב:25). הדבר נכון לגבי כולנו. מפעם לפעם כולנו זקוקים למילת עידוד. פאולוס הראה שגם מי שיש לו אחריות לעודד אחרים זקוק בעצמו לעידוד, וכתב למשיחיים המתגוררים ברומא: ”אני נכסף לראותכם כדי להעניק לכם מתנה רוחנית לחיזוקכם, או בעצם כדי שנעודד זה את זה באמצעות האמונה המשותפת לכם ולי” (רומ’ א’:11, 12). ואכן, פאולוס, אשר היה בעצמו מקור עידוד רב עבור אחרים, היה זקוק לעיתים גם הוא לעידוד (קרא רומים ט”ו:30–32).
4, 5. את מי נוכל לעודד כיום, ומדוע?
4 מי שחיים חיי הקרבה עצמית ראויים לשבח, ביניהם החלוצים הנאמנים. רבים הקריבו הקרבות משמעותיות כדי שיוכלו לשרת כחלוצים. הדבר נכון גם באשר לשליחים, חברי בית־אל, משגיחי נפה ונשותיהם, וכן מי שמשרתים במשרדי תרגום מרוחקים. כל אלה עושים הקרבות בחייהם על מנת להקדיש זמן רב יותר לשירות המקודש, ולכן מן הראוי לעודדם. ומי שליבם עדיין בשירות המורחב, אך מסיבות שונות נאלצו להגביל את פעילותם, מעריכים גם הם דברי עידוד.
5 קבוצה נוספת הראויה לעידוד היא אחים ואחיות הנותרים רווקים מפני שהם חפצים לציית לצו להינשא אך ורק ”באדון” (קור”א ז’:39). באופן דומה, נשים חרוצות שמחות לשמוע מילים בונות מבעליהן (מש’ ל”א:28, 31). כמו כן, משיחיים הנותרים נאמנים חרף רדיפות או חולי זקוקים לדברי עידוד (תסל”ב א’:3–5). יהוה והמשיח מנחמים את כל המשרתים הנאמנים הללו (קרא תסלוניקים ב’. ב’:16, 17).
זקני־הקהילה עושים כל מאמץ לעודד אחרים
6. מהו תפקידם של זקני־הקהילה על־פי הכתוב בישעיהו ל”ב:1, 2?
6 קרא ישעיהו ל”ב:1, 2. באמצעות אחיו המשוחים וה”שׂרים” הנאמנים מקרב הצאן האחרות, ישוע המשיח מעודד ומדריך את המדוכאים והמיואשים בשעת צורך זו. כך צריך להיות, שהרי זקנים אלה אינם ”אדונים” על אמונתם של אחרים, אלא ’שותפים לעבודה’ למען שמחת אחיהם (קור”ב א’:24).
7, 8. בנוסף לדברי עידוד, מה יכולים זקני־הקהילה לעשות כדי לבנות אחרים?
7 השליח פאולוס הציב דוגמה ראויה לחיקוי. הוא כתב למשיחיים בתסלוניקי שסבלו מרדיפות: ”מתוך חיבה לבבית כלפיכם ששנו לתת לכם לא רק את הבשורה הטובה של אלוהים, אלא גם את נפשנו, שכן נהייתם אהובים עלינו” (תסל”א ב’:8).
8 פאולוס הראה שאין זה תמיד מספיק לומר דברי עידוד, ואמר לזקנים באפסוס: ”עליכם לעזור לחלשים, ועליכם גם לזכור את דברי האדון ישוע אשר אמר, ’גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל’” (מה”ש כ’:35). פאולוס היה מוכן לא רק לעודד את אחיו, אלא גם ’לתת את מה שיש לו ואף את כל כולו’ למענם (קור”ב י”ב:15). באופן דומה, על זקני־הקהילה לא רק לעודד ולנחם את אחיהם במילים, אלא גם לבנות אותם בפועל על־ידי התעניינות אישית כנה כלפיהם (קור”א י”ד:3).
9. כיצד יכולים זקני־הקהילה לתקן אחרים בצורה מעודדת?
9 על מנת לבנות אחרים, צריכים לעיתים זקני־הקהילה לתקנם. אך גם במקרה זה עליהם לפעול על־פי מה שנאמר במקרא באשר למתן תיקון בצורה מעודדת. בהיבט זה הציב ישוע עצמו מופת לאחר מותו ותחייתו. הוא נתן דברי תיקון תקיפים לקהילות מסוימות באסיה הקטנה, אך שים לב כיצד עשה כן. לפני שתיקן את הקהילות באפסוס, פרגמוס ותיאטירה, שיבח אותן בחמימות (ההת’ ב’:1–5, 12, 13, 18, 19). הוא אמר לקהילה בלאודיקאה: ”את כל מי שאני אוהב אני מוכיח ומטיל עליו מוסר. על כן, היה נלהב וחזור בתשובה” (ההת’ ג’:19). טוב יעשו הזקנים אם יחקו את דוגמתו של המשיח כאשר עליהם לתקן אחרים.
אין זו אחריותם הבלעדית של זקני־הקהילה
הורים, האם אתם מלמדים את ילדיכם לעודד אחרים? (ראה סעיף 10)
10. כיצד יכולים כולנו לבנות זה את זה?
10 אין זו אחריותם הבלעדית של זקני־הקהילה לעודד אחרים. פאולוס קרא לכל המשיחיים לומר ”דבר טוב שיש בו כדי לבנות לפי הצורך למען יועיל” לאחרים (אפ’ ד’:29). על כל אחד מאיתנו להיות ער ולהבחין ב’צורכם’ של אחרים. פאולוס יעץ למשיחיים העברים: ”חזקו ידיים רפות וברכיים חלשות והמשיכו לסלול דרכים ישרות לרגליכם כדי שהאיבר הפיסח לא ייעקר מן המִפרק אלא יתרפא” (עב’ י”ב:12, 13). כולנו, לרבות הצעירים, יכולים לבנות זה את זה באמצעות מילים מעודדות.
11. איזו עזרה הוענקה למרתה בעת שהייתה בדיכאון?
11 מרתֶה, * אחות ששקעה בדיכאון למשך תקופה מסוימת כותבת: ”יום אחד, אחרי שהתפללתי לעידוד, פגשתי אחות מבוגרת יותר שגילתה כלפיי חיבה וחמלה, שבאותם ימים הייתי זקוקה להן במיוחד. היא סיפרה לי גם שהיא בעצמה התמודדה עם אותו הקושי, והרגשתי פחות בודדה”. ייתכן שאותה אחות מבוגרת לא ידעה עד כמה מילותיה השפיעו על מרתה לטובה.
12, 13. באילו דרכים חיוביות נוכל לפעול על־פי העצה שבפיליפים ב’:1–4?
12 פאולוס השיא את העצה הבאה לכל חברי הקהילה בפיליפי: ”לכן אם יש איזה עידוד במשיח, איזו נחמה של אהבה, איזו שותפות של רוח, איזו חיבה לבבית ואיזו חמלה, השלימו את שמחתי על־ידי כך שתהיו תמימי דעים ובעלי אהבה אחת, ותהיו מאוחדים לגמרי ובעלי מחשבה אחת. אל תעשו דבר מתוך יריבות או מתוך חשיבות עצמית, אלא בשפלות רוח החשיבו את האחרים לנעלים מכם. אל תדאגו רק לענייניכם האישיים, אלא גם לענייני הזולת” (פיל’ ב’:1–4).
13 ואכן, על כולנו לעשות כל שביכולתנו כדי לדאוג לענייניהם של אחרים. כדי לעודד את אחינו ואחיותינו נוכל לנחמם באהבה, לגלות כלפיהם דאגה ולנהוג בהם בחיבה ובחמלה.
מקורות עידוד
14. מה עשוי לשמש כמקור עידוד?
14 דיווחים באשר לנאמנותם של מי שסייענו להם בעבר עשויים להיות מקור עידוד של ממש עבורנו, כפי שהיה במקרה של השליח יוחנן שכתב: ”דבר אינו מעורר בי הכרת תודה עמוקה יותר מלשמוע שילדיי מוסיפים להתהלך בָּאמת” (יוח”ג 4). חלוצים רבים יכולים להעיד עד כמה הם מתעודדים כאשר נודע להם שאנשים שהכירו את האמת בעזרתם לפני שנים נותרים נאמנים, ואף משרתים בעצמם כחלוצים. נוכל להעניק לחלוץ שרפו ידיו נחמה של ממש אם רק נזכיר לו חוויות מהעבר ששימחו אותו.
15. מהי אחת הדרכים שבהן נוכל לעודד אחים המשרתים נאמנה?
15 משגיחי נפה רבים סיפרו עד כמה היה זה מעודד עבורם ועבור נשיהם לקבל אפילו פתק קטן לאות הכרת תודה לאחר ביקור בקהילה. אותו הדבר נכון באשר לזקני־קהילה, שליחים, חלוצים וחברי משפחת בית־אל הזוכים לדברי הערכה על שירותם הנאמן.
כיצד יכול כל אחד מאיתנו לעודד אחרים
16. מה נוכל לעשות כדי לעודד אחרים?
16 תהא זו טעות מצידנו להניח כי אין אנו מסוגלים לעודד את אחינו מפני שאיננו מצטיינים בתקשורת עם אחרים. אין זה קשה להיות מקור עידוד – אולי כל שעלינו לעשות הוא לחייך בחמימות כאשר אנו מקבלים את פניו של מישהו. אם הוא אינו מחייך אלינו חזרה, ייתכן שהוא מתמודד עם קושי מסוים. אם רק נקשיב לאותו אדם, נוכל לנחמו (יעקב א’:19).
17. איזו עזרה קיבל אח צעיר בעת מצוקה?
17 הנרי, אח צעיר, התעצב רבות כאשר קרוביו מדרגה ראשונה, כולל אביו, אשר היה בעבר זקן־קהילה מוערך, עזבו את האמת. הנרי התעודד ממשגיח נפה אשר הזמין אותו לבית קפה ואפשר לו לפתוח בפניו את סגור ליבו. הנרי הבין שהדרך היחידה שבה יוכל לעזור למשפחתו לחזור לאמת היא שימשיך להיות נאמן. הוא מצא נחמה רבה בכתוב בתהלים מ”ו; צפניה ג’:17; ומרקוס י’:29, 30.
כולנו יכולים לבנות ולעודד זה את זה (ראה סעיף 18)
18. (א) מה ציין שלמה המלך? (ב) איזו עצה נתן השליח פאולוס?
18 דוגמאותיהם של מרתה והנרי מראות שאנו אכן יכולים לעודד אח או אחות הזקוקים לנחמה. שלמה המלך כתב: ”דבר בעיתו מה טוב! מְאור־עיניים ישמח לב; שמועה טובה תְדָשֶן עָצֶם” (מש’ ט”ו:23, 30). הקראת קטעים מכתב העת המצפה או מאתר האינטרנט שלנו יכולה גם היא להפיח כוח באדם מדוכדך. כמו כן, פאולוס הראה ששירת שיר מלכות בצוותא יכולה להיות למקור עידוד. הוא כתב: ”הוסיפו ללמד ולעודד איש את רעהו במזמורים, בתהילות לאלוהים, בשירים רוחניים אשר תשירו בנועם, וזמרו ליהוה בלבבכם” (קול’ ג’:16; מה”ש ט”ז:25).
19. מדוע בעתיד הקרוב יהא זה יותר ויותר חשוב לעודד זה את זה, ומה עלינו לעשות?
19 ככל שאנו מבחינים שיום יהוה ”קרב”, חשוב יותר ויותר שנעודד זה את זה (עב’ י’:25). כשם שאמר פאולוס לאחיו לאמונה בימיו: ”המשיכו לעודד ולבנות זה את זה, כפי שאתם כבר עושים” (תסל”א ה’:11).
^ ס' 11 השמות במאמר בדויים.
