1.‏ באיזו שיטת לימוד השתמשו אח ראסל ועמיתיו,‏ ומדוע שיטה זו הייתה יעילה?‏

לפני יותר ממאה שנה אח צ׳.‏ ט.‏ ראסל ועמיתיו,‏ קבוצה קטנה של תלמידים של דבר־אלוהים,‏ החלו להתאסף יחדיו.‏ הם רצו לבדוק אם יוכלו להבין מה באמת מלמד המקרא באשר ליהוה אלוהים,‏ ישוע המשיח,‏ מצב המתים והכופר.‏ שיטת הלימוד שלהם הייתה פשוטה.‏ מישהו העלה שאלה ולאחר מכן בחנה הקבוצה כל אחד מהפסוקים הקשורים לנושא.‏ לבסוף,‏ הם העלו את ממצאיהם על הכתב.‏ תודות לברכת יהוה,‏ אותם גברים משיחיים ישרי לב גילו אמיתות מקראיות בסיסיות רבות שאנו מוקירים עד ימינו אנו.‏

2.‏ מה עלול להוביל אותנו למסקנות שגויות כשאנו מנסים להבין נבואה מקראית?‏

² אולם כפי שהתברר לאותם תלמידים עד מהרה,‏ קיים הבדל גדול בין ללמוד מה מלמד המקרא על נושא דוקטרינרי מסוים,‏ לבין להבין נכונה משמעות של נבואה מקראית.‏ מדוע?‏ קודם כול,‏ פעמים רבות נבואות מקראיות מתבהרות לחלוטין בעת התגשמותן או לאחר התגשמותן.‏ אך יש גורם נוסף.‏ כדי להבין נבואה בצורה נכונה עלינו בדרך כלל לבחון את הקשרה.‏ אם נתמקד רק בהיבט אחד של הנבואה ונתעלם מכל השאר,‏ אנו עלולים להגיע למסקנה שגויה.‏ במבט לאחור נראה שזה מה שקרה עם  הנבואה בספר יואל.‏ הבה נבחן נבואה זו ונראה מדוע יש צורך בשינוי בהבנתנו הנוכחית.‏

3,‏ 4.‏ כיצד הבנו עד כה את הנבואה ביואל ב׳:‏7–9‏?‏

³ קרא יואל ב׳:‏7–9‏.‏ יואל מנבא שמכת ארבה תהרוס את ארץ ישראל.‏ חרקים חמדנים אלה,‏ ששיניהם שיני אריה ומלתעותיהם מלתעות לביא,‏ יזללו כל שנקרה בדרכם (‏יואל א׳:‏4,‏ 6‏)‏.‏ במשך שנים רבות ייחסנו נבואה זו באופן סמלי לדרך שבה משרתי אלוהים,‏ בדומה לנחיל ארבה שלא ניתן לעצרו,‏ משתתפים בפעילות הבישור.‏ הבנו שלפעילות זו השפעה הרסנית על ’‏הארץ’‏,‏ כלומר האנשים הנתונים לשליטתם של מנהיגי הדת.‏ *

⁴ הבנה זו נראית נכונה אם קוראים רק את הכתוב ביואל ב׳:‏7–9‏.‏ אולם אם נבחן נבואה זו בהקשרה,‏ ניווכח שיש להבין אותה אחרת.‏ נדון כעת בארבע סיבות לכך.‏

5,‏ 6.‏ איזו שאלה עולה מבחינת הכתוב (‏א)‏ ביואל ב׳:‏20‏?‏ (‏ב)‏ ביואל ב׳:‏25‏?‏

⁵ ראשית כול,‏ שים לב להבטחתו של יהוה באשר למכת הארבה:‏ ”את [הארבה] הצפוני ארחיק מכם” (‏יואל ב׳:‏20‏)‏.‏ אם הארבה מסמל את עדי־יהוה המצייתים לצו של ישוע לבשר ולעשות תלמידים,‏ איזו סיבה יש ליהוה להבטיח שהוא ירחיק אותם?‏ (‏יח׳ ל״ג:‏7–9;‏ מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏ אין ספק שיהוה אינו מרחיק את משרתיו הנאמנים,‏ אלא משהו או מישהו המאיים על עמו.‏

⁶ שנית,‏ תן דעתך לכתוב ביואל ב׳:‏25‏.‏ שם אומר יהוה:‏ ‏”אפצה אתכם על השנים אשר אכלו נחיל הארבה,‏ הארבה חסר הכנפיים,‏ הארבה הרעבתני והארבה הזללני,‏ צבאי הגדול אשר שילחתי בקרבכם”.‏ שים לב שיהוה מבטיח ’‏לפצות’‏ על הנזק שגרם הארבה.‏ אם הארבה מסמל את מבשרי המלכות,‏ יוצא מכך שהמסר שאותו הם מכריזים מסב נזק.‏ אך מסר מציל חיים זה יכול למעשה להניע חלק מהרשעים לחרטה (‏יח׳ ל״ג:‏8,‏ 19‏)‏.‏ איזו ברכה הוא יכול להיות עבורם!‏

7.‏ מה חשיבות המילים ”אחרי כן” ביואל ב׳:‏28,‏ 29‏?‏

⁷ קרא יואל ב׳:‏28,‏ 29‏.‏ תן דעתך לסיבה שלישית — רצף האירועים המוצגים בנבואה.‏ האם שמת לב שיהוה אומר:‏ ‏”אחרי כן אשפוך את רוחי”,‏ כלומר לאחר שהארבה השלים את משימתו?‏ אם הארבה אכן מסמל את מבשרי מלכות אלוהים,‏ איך ייתכן שיהוה שופך עליהם את רוחו לאחר שסיימו לתת עדות?‏ ובכן,‏ האמת היא שללא עזרתה של רוח קודשו העוצמתית של אלוהים,‏ הם לעולם לא היו יכולים להמשיך לבשר במשך עשרות שנים חרף רדיפות ואפילו איסורים על פעילותם.‏

8.‏ את מי מסמל הארבה המתואר בספר ההתגלות ט׳:‏1–11‏?‏ (‏ראה תמונה בעמוד השער.‏)‏

⁸ קרא ההתגלות ט׳:‏1–11‏.‏ הבה נבחן כעת את הסיבה הרביעית.‏ בעבר קישרנו בין מכת הארבה המתוארת בספר יואל לבין פעילות הבישור שלנו בשל נבואה דומה המופיעה בספר ההתגלות.‏ נבואה זו מתארת נחיל חגבי ארבה שפניהם פני אדם ו”מעין כתרים ככתרי זהב” על ראשיהם  ‏(‏ההת׳ ט׳:‏7‏)‏.‏ הם מייסרים את ”בני האדם [אויבי אלוהים] אשר אין להם חותם אלוהים על מצחם” למשך חמישה חודשים,‏ תוחלת החיים הממוצעת של הארבה (‏ההת׳ ט׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ נראה שנבואה זו אכן מתארת את משרתיו המשוחים של יהוה.‏ הם מכריזים באומץ את משפטי אלוהים נגד סדר עולמי מרושע זה,‏ וכתוצאה מכך גורמים לתומכיו אי־נעימות רבה.‏

9.‏ אילו הבדלים משמעותיים קיימים בין הארבה שראה יואל לבין הארבה שתיאר יוחנן?‏

⁹ יש להודות שקיימים קווי דמיון בין הנבואה בספר ההתגלות לבין זו שבספר יואל.‏ אולם קיימים גם מספר הבדלים משמעותיים.‏ חשוב על כך:‏ בנבואת יואל הארבה מחריב את הצמחייה (‏יואל א׳:‏4,‏ 6,‏ 7‏)‏.‏ בחזון יוחנן נאמר לארבה ”שלא להזיק לצמחיית הארץ” (‏ההת׳ ט׳:‏4‏)‏.‏ הארבה שראה יואל מגיע מהצפון (‏יואל ב׳:‏20‏)‏.‏ הארבה שראה יוחנן יוצא מהתהום (‏ההת׳ ט׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הארבה שמתאר יואל מורחק.‏ הארבה בספר ההתגלות אינו מורחק,‏ אלא מורשה לסיים את מלאכתו,‏ ואין שום סימן לכך שהוא מעורר את מורת רוחו של יהוה.‏ (‏ראה התיבה ”‏ נבואות על הארבה — דומות אך שונות‏”.‏)‏

10.‏ הזכר דוגמה מקראית התומכת בכך שהארבה שתיארו יואל ויוחנן יכול לסמל דברים שונים.‏

 ¹⁰ הבדלים משמעותיים אלה בין שתי הנבואות מובילים אותנו למסקנה שהן אינן קשורות זו לזו.‏ האם מסקנתנו היא שהארבה המתואר בספר יואל אינו אותו ארבה המוזכר בספר ההתגלות?‏ אכן כן.‏ אין זה נדיר שלמונח סמלי במקרא יש משמעויות שונות במצבים שונים.‏ לדוגמה,‏ בספר ההתגלות ה׳:‏5 מכונה ישוע ”האריה משבט יהודה”,‏ בעוד שבפטרוס א׳.‏ ה׳:‏8 מתואר השטן כ”אריה שואג”.‏ לאור הנקודות שבהן דנו והקשיים שהועלו,‏ עלינו למצוא הסבר אחר לנבואת יואל.‏

11.‏ אילו רמזים באשר לזהות הארבה מספק הכתוב ביואל א׳:‏6 ו־‏ב׳:‏1,‏ 8,‏ 11‏?‏

¹¹ בחינה מעמיקה של נבואת יואל בהקשרה חושפת שהנביא חזה מתקפה צבאית (‏יואל א׳:‏6;‏ ב׳:‏1,‏ 8,‏ 11‏)‏.‏ יהוה אמר שישתמש ב’‏צבאו הגדול’‏ (‏חיילי בבל)‏ כדי להעניש את בני ישראל הממרים (‏יואל ב׳:‏25‏)‏.‏ הצבא הפולש מכונה בצדק ”הצפוני” מפני שהבבלים יפלשו לישראל מכיוון צפון (‏יואל ב׳:‏20‏)‏.‏ צבא זה מדומה לנחיל ארבה מאורגן היטב.‏ באשר אליו אמר יואל:‏ ”כל [חייל] מתקדם במסלולו.‏ .‏.‏.‏ אל תוך העיר ממהרים,‏ על החומה רצים.‏ על הבתים מטפסים,‏ בעד החלונות נכנסים כגנב” (‏יואל ב׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ התוכל לדמיין זאת במחשבותיך?‏ בכל מקום יש חיילים.‏ לא ניתן למצוא מסתור.‏ איש אינו יכול להימלט מחרב הבבלים!‏

12.‏ כיצד התגשמה נבואת יואל על הארבה?‏

¹² בדומה לארבה,‏ הבבלים (‏או הכשדים)‏ פלשו לירושלים ב־607 לפה״ס.‏ במקרא נאמר:‏ ”מלך הכשדים,‏ אשר הרג את בחוריהם בחרב.‏.‏.‏ לא חמל על בחור ובתולה,‏ זקן וחלש.‏ את הכול נתן אלוהים בידיו.‏ הוא שרף את בית האלוהים,‏ ניתץ את חומת ירושלים,‏ שרף באש את כל מגדליה המבוצרים והשמיד את כל דברי הערך” ‏(‏דה״ב ל״ו:‏17,‏ 19‏)‏.‏ לאחר שהבבלים פלשו לארץ והשמידו אותה,‏ הדבר היחיד שהמתבוננים מן הצד היו יכולים לומר הוא:‏ ”זו שממה ללא אדם ובהמה,‏ והיא ניתנה ביד הכשדים” (‏יר׳ ל״ב:‏43‏)‏.‏

13.‏ הסבר את משמעות הכתוב בירמיהו ט״ז:‏16,‏ 18‏.‏

¹³ כ־200 שנה לאחר שניתנה נבואת יואל השתמש יהוה בירמיהו כדי לנבא דבר נוסף על מתקפה זו.‏ הוא אמר שיתנהל מצוד יסודי אחר אותם בני ישראל שביצעו מעשים מרושעים — מצוד שיביא ללכידתם.‏ ”’‏הינני שולח וקורא לדייגים רבים’‏,‏ מכריז יהוה,‏ ’‏והם ידוגו אותם.‏ ואחרי כן אשלח ואקרא לציידים רבים,‏ והם יצודו אותם על כל הר ועל כל גבעה ומנקיקי הסלעים.‏ .‏.‏.‏ אשלם את הגמול המלא הראוי לעוונם ולחטאם’‏”.‏ לא הימים ולא היערות יוכלו להסתיר את בני ישראל חסרי החרטה מפני הפולשים הבבלים (‏יר׳ ט״ז:‏16,‏ 18‏)‏.‏

14.‏ מתי התגשם הכתוב ביואל ב׳:‏28,‏ 29‏?‏

¹⁴ בנימה חיובית יואל מוסר כעת מסר של שיקום.‏ הארץ שוב תהיה פורייה (‏יואל ב׳:‏23–26‏)‏.‏ ואז,‏ בשלב מסוים בעתיד,‏ שפע של מזון רוחני יהיה זמין.‏ ”אשפוך את רוחי על כל בשר” אומר יהוה,‏ ”וינבאו בניכם  ובנותיכם.‏.‏.‏ וגם על עבדיי ועל שפחותיי אשפוך את רוחי” (‏יואל ב׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ רוח אלוהים לא נשפכה על בני ישראל מייד כאשר שבו למולדתם מבבל.‏ הדבר אירע מאות שנים מאוחר יותר,‏ בחג השבועות שנת 33 לספירה.‏ מניין לנו?‏

15.‏ איזה שינוי ערך פטרוס בכתוב ביואל ב׳:‏28‏,‏ על־פי הכתוב במעשי השליחים ב׳:‏16,‏ 17‏,‏ ועל מה מצביע הדבר?‏

¹⁵ בהשראת אלוהים ייחס השליח פטרוס את הכתוב ביואל ב׳:‏28,‏ 29 למאורע מדהים שהתרחש באותו חג שבועות.‏ בערך בשעה תשע בבוקר נשפכה רוח הקודש באורח נס,‏ מה שהניע את מי שקיבלו אותה להתחיל לדבר ”על גדולות אלוהים” (‏מה״ש ב׳:‏11‏)‏.‏ בהשראת אלוהים השתמש פטרוס בניסוח שונה במעט כשציטט את נבואת יואל.‏ האם שמת לב לשינוי?‏ ‏(‏קרא מעשי השליחים ב׳:‏16,‏ 17‏.‏)‏ במקום להתחיל את הציטוט במילים ”אחרי כן”,‏ פטרוס אומר:‏ ‏”באחרית הימים” ‏— בהקשר זה,‏ אחרית הסדר היהודי — תישפך רוח אלוהים על ”אנשים מכל הסוגים”.‏ הדבר מצביע על כך שזמן רב חלף לפני שהתגשמה נבואתו של יואל.‏

16.‏ איזו השפעה הייתה לרוח אלוהים על פעילות הבישור במאה הראשונה,‏ ומהי השפעתה בימינו?‏

¹⁶ לאחר אירוע יוצא דופן זה שבו נשפכה רוח קודשו של אלוהים במאה הראשונה,‏ החלה פעילות הבישור להתבצע בהיקף נרחב יותר.‏ כאשר כתב השליח פאולוס את איגרתו אל הקולוסים,‏ בערך בשנת 61 לספירה,‏ הוא יכול היה לומר שהבשורה הטובה הוכרזה ”לכל הבריאה מתחת לשמיים” (‏קול׳ א׳:‏23‏)‏.‏ בימי  פאולוס המילים ”כל הבריאה” התייחסו לעולם הידוע דאז.‏ בעזרת רוח קודשו רבת־העוצמה של יהוה התרחבה פעילות הבישור בימינו עוד יותר — ”עד קצה הארץ” (‏מה״ש י״ג:‏47‏;‏ ראה התיבה ”‏ אשפוך את רוחי‏”)‏.‏

17.‏ איזה שינוי חל בהבנתנו באשר לנבואת יואל על הארבה?‏

¹⁷ ובכן,‏ מה השתנה?‏ כעת הבנתנו באשר לנבואה ביואל ב׳:‏7–9 מדויקת יותר.‏ במילים פשוטות,‏ פסוקים אלה אינם מתייחסים לפעילות הבישור הנלהבת שלנו,‏ אלא לפעילות הצבא הבבלי שפלש לירושלים ב־607 לפה״ס.‏

18.‏ מה לא השתנה באשר למשרתי יהוה?‏

¹⁸ מה לא השתנה?‏ משרתי יהוה ממשיכים לבשר את הבשורה הטובה בכל מקום,‏ וכדי לעשות כן משתמשים בכל דרך אפשרית (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ הגבלות ממשלתיות לעולם לא ימנעו מאיתנו למלא את משימתנו לבשר.‏ תודות לברכתו של יהוה אנו פעילים יותר מתמיד,‏ ומבשרים באומץ את הבשורה הטובה על המלכות.‏ אנו ממשיכים לפנות ליהוה בענווה כדי שיעזור לנו להבין נבואות מקראיות,‏ בביטחון שבמועד הנכון הוא יוביל אותנו ”אל מלוא האמת” (‏יוח׳ ט״ז:‏13‏)‏.‏