מאמר לימודי 15
מה מלמדות אותנו מילותיו האחרונות של ישוע
”זה בני אהובי ורצוי הוא בעיניי; שמעו בקולו” (מתי י״ז:5).
שיר 17 ”אני רוצה”
סקירה מקדימה *
1, 2. תאר את הנסיבות שבהן ישוע אמר את מילותיו האחרונות כבן אנוש.
דמיין את המתרחש בי״ד בניסן 33 לספירה. ישוע הואשם האשמות כוזבות והורשע בפשע שלא ביצע. כעת לועגים לו, מענים אותו באכזריות וממסמרים אותו לעמוד הוקעה. מסמרים ננעצים בידיו וברגליו. כל נשימה שהוא נושם וכל מילה שהוא אומר כואבות. אבל הוא חייב לדבר — יש לו דברים חשובים לומר.
2 נבחן כעת את המילים שאמר ישוע בזמן שגסס על עמוד ההוקעה ואת הלקחים שנוכל ללמוד מהן. כך נוכל ’לשמוע בקולו’ (מתי י״ז:5).
”אבי, סלח להם”
3. למי ישוע התכוון ככל הנראה כשאמר: ”אבי, סלח להם”?
3 מה ישוע אמר? בעודו ממוסמר לעמוד, ישוע התפלל: ”אבי, סלח להם”. למי? המילים שאמר לאחר מכן נותנות לנו מושג מה. הוא אמר: ”אין הם יודעים מה שהם עושים” (לוקס כ״ג:33, 34). ישוע ככל הנראה התכוון לחיילים הרומים שנעצו את המסמרים בידיו וברגליו. הם לא ידעו מי הוא באמת. יכול להיות שהוא התכוון גם לאנשים בקהל שביקשו שהוא יוּצא להורג, אך בהמשך יאמינו בו (מה״ש ב׳:36–38). ישוע לא נתן לאי־הצדק שחווה לגרום לו להתמלא מרירות וטינה (פט״א ב׳:23). להיפך, הוא ביקש מיהוה לסלוח למוציאיו להורג.
4. מה נוכל ללמוד מנכונותו של ישוע לסלוח למתנגדיו?
4 מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? בדומה לישוע, עלינו להיות מוכנים לסלוח לאחרים (קול׳ ג׳:13). יש אנשים, וביניהם אולי קרובי משפחה, שמתנגדים לנו בגלל שהם לא מבינים את אמונותינו ואת אורח חיינו. הם אולי מספרים עלינו שקרים, משפילים אותנו לעיני אחרים, משמידים את הספרות שלנו, או אפילו מאיימים לפגוע בנו פיזית. במקום לנטור טינה, נוכל לבקש מיהוה שיפתח את עיני מתנגדינו כדי שביום מן הימים הם יקבלו את האמת (מתי ה׳:44, 45). לפעמים קשה לנו לסלוח, במיוחד אם פגעו בנו בצורה חמורה. אבל אם אנחנו מאפשרים למרירות ולתרעומת לחדור לליבנו, אנחנו בעצם פוגעים בעצמנו. אחות אחת הסבירה: ”הבנתי שלסלוח זה לא אומר להצדיק את העבירות או לתת לאחרים לנצל אותי. זה פשוט אומר שאני בוחרת להרפות מהתרעומת” (תהל׳ ל״ז:8). כשאנחנו מחליטים לסלוח, אנחנו בוחרים לא לתת לחוויות שליליות להפוך אותנו למרירים (אפ׳ ד׳:31, 32).
”אתה תהיה איתי בגן עדן”
5. מה הבטיח ישוע לאחד הפושעים שהוקעו לצידו, ומדוע?
5 מה ישוע אמר? שני פושעים הוקעו לצד ישוע. בהתחלה גם הם חירפו אותו (מתי כ״ז:44). אבל מאוחר יותר חל שינוי בליבו של אחד מהם. הוא הגיע למסקנה שישוע ”לא עשה כל רע” (לוקס כ״ג:40, 41). ויותר מזה, הוא הראה שהוא מאמין שישוע יקום לתחיה וימלוך ביום מן הימים. הוא אמר לישוע: ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך” (לוקס כ״ג:42). איזו אמונה הוא גילה! ישוע השיב לו: ”אמן אומר אני לך היום, אתה תהיה איתי [לא במלכות, אלא] בגן עדן” (לוקס כ״ג:43). שים לב שישוע הפך את ההבטחה הזאת לאישית במיוחד כשהשתמש במילים ”אני”, ”אתה” ו”איתי”. ישוע ידע שאביו רחמן, ולכן אמר מילים שנתנו לפושע הגוסס תקווה (תהל׳ ק״ג:8).
6. מה אנו לומדים מדבריו של ישוע לַפושע?
6 מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? ישוע הוא השתקפות מושלמת של אביו (עב׳ א׳:3). יהוה מוכן לסלוח לנו ולהעניק לנו את רחמיו אם אנחנו באמת מצטערים על דברים רעים שעשינו בעבר ומאמינים שאנחנו יכולים לזכות לסליחת חטאים באמצעות דמו השפוך של ישוע המשיח (יוח״א א׳:7). יש שמתקשים להאמין שיהוה אי פעם יוכל לסלוח להם על טעויות שעשו בעבר. אם אתה מרגיש ככה לפעמים, חשוב על העובדה הבאה: קצת לפני מותו, ישוע הביע רחמים כלפי פושע מורשע שרק התחיל לגלות אמונה. על אחת כמה וכמה יהוה ינהג ברחמים עם עובדיו הנאמנים שעושים כל שביכולתם כדי לציית למצוותיו! (תהל׳ נ״א:1; יוח״א ב׳:1, 2).
”הינה בנך... הינה אימך”
7. מה אמר ישוע למרים וליוחנן, על־פי יוחנן י״ט:26, 27, ומדוע?
7 מה ישוע אמר? (קרא יוחנן י״ט:26, 27.) ישוע דאג לאימו, שהייתה ככל הנראה אלמנה. אֶחיו יכלו לדאוג לצרכיה הפיזיים והחומריים. אבל מי ידאג לצרכיה הרוחניים? אין כל ראיה לכך שבאותו זמן אחיו כבר הפכו לתלמידים שלו. אולם, יוחנן היה שליח נאמן ואחד מחבריו הקרובים ביותר של ישוע. ישוע החשיב את מי שעבדו איתו את יהוה למשפחתו הרוחנית (מתי י״ב:46–50). לכן, מתוך אהבה ודאגה למרים, הוא הפקיד את האחריות לטפל בה בידי יוחנן, בידיעה שהוא ידאג לרווחתה הרוחנית. לאימו הוא אמר: ”הינה בנך”, וליוחנן הוא אמר: ”הינה אימך”. מאותו יום ואילך יוחנן היה כמו בן למרים, והוא דאג לה כאילו הייתה אימו. מה רבה האהבה שהראה ישוע לאותה אישה יקרה שטיפלה בו ברוך בעת הולדתו ועמדה לצידו בעת מותו.
8. מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע למרים וליוחנן?
8 מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? הקשר שלנו עם אחינו ואחיותינו לאמונה יכול להיות חזק יותר מהקשר שלנו עם בני משפחה מדרגה ראשונה. קרובינו אולי יתנגדו לנו, או אפילו ינטשו אותנו, אבל ישוע הבטיח שאם נדבק ביהוה ובארגונו נקבל ”פי מאה” ממה שאיבדנו. רבים יהיו עבורנו כמו בנים, בנות, אימהות או אבות אוהבים (מר׳ י׳:29, 30). אתה ודאי שמח להיות חלק ממשפחה רוחנית המאוחדת באמונה ובאהבה, אהבה ליהוה וזה לזה! (קול׳ ג׳:14; פט״א ב׳:17).
”אלי, אלי, למה עזבתני?”
9. מה חושפות מילותיו של ישוע במתי כ״ז:46?
9 מה ישוע אמר? קצת לפני מותו ישוע זעק: ”אלי, אלי, למה עזבתני?” (מתי כ״ז:46) המקרא אינו מסביר מדוע ישוע אמר זאת. אבל חשוב מה מילותיו חושפות. ראשית, כשאמר מילים אלה ישוע הגשים את הנבואה שבתהלים כ״ב:1. * שנית, מילים אלה הבהירו שיהוה לא השאיר ”משוכת הגנה” סביב בנו (איוב א׳:10). ישוע הבין שאביו נתן אותו ביד אויביו כדי שהוא ייבחן עד תום — כפי שמעולם לא נבחן אף אדם. כמו כן, מילים אלה מראות שהוא היה חף מכל פשע המצדיק עונש מוות.
10. אילו לקחים נוכל ללמוד מהמילים שאמר ישוע לאביו?
10 מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? אחד הלקחים שנוכל ללמוד הוא שאל לנו לצפות שיהוה יגן עלינו מקשיים הבוחנים את אמונתנו. כפי שישוע נבחן עד תום, גם אנחנו צריכים להיות מוכנים לשמור אמונים עד מוות, אם זה יהיה הכרחי (מתי ט״ז:24, 25). אך אלוהים מבטיח לנו שהוא לא ירשה שניבחן למעלה מיכולתנו (קור״א י׳:13). לקח נוסף שאנחנו לומדים הוא שבדומה לישוע אולי נסבול שלא בצדק (פט״א ב׳:19, 20). מי שמתנגדים לנו לא עושים זאת מפני שעשינו משהו רע, אלא מפני שאיננו חלק מן העולם ומפני שאנחנו מעידים על האמת (יוח׳ י״ז:14; פט״א ד׳:15, 16). ישוע הבין למה יהוה הרשה שהוא יסבול. אבל חלק מהמשרתים הנאמנים שחווים ניסיונות תוהים למה יהוה מרשה לדברים מסוימים לקרות (חב׳ א׳:3). אלוהינו הרחמן והסבלן מבין שלא חסרה להם אמונה, הם פשוט זקוקים לנחמה שרק הוא יכול לספק (קור״ב א׳:3, 4).
”אני צמא”
11. מדוע ישוע אמר את המילים שביוחנן י״ט:28?
11 מה ישוע אמר? (קרא יוחנן י״ט:28.) מדוע ישוע אמר: ”אני צמא”? הוא עשה זאת ”כדי להגשים את הכתוב”, כלומר, את הנבואה שבתהלים כ״ב:15: ”יבש כוחי ככלי חרס; דבקה לשוני לחיכי”. כמו כן, אחרי כל הסבל שחווה ישוע, כולל הייסורים על עמוד ההוקעה, הוא ודאי היה צמא מאוד. הוא היה צריך עזרה כדי להרוות את צימאונו.
12. מה נוכל ללמוד מכך שישוע אמר ”אני צמא”?
מש׳ י״ב:25). אל תשכח שאחינו ואחיותינו אוהבים אותנו, ושהם רוצים לעזור לנו ב”עיתות צרה” (מש׳ י״ז:17). אבל הם לא יכולים לקרוא את המחשבות שלנו. אם לא נגיד כלום, הם לא ידעו שאנחנו צריכים עזרה.
12 מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? ישוע לא חשב שלהגיד מה עובר עליו זה סימן לחולשה, וגם אנחנו לא צריכים לחשוב ככה. אולי בדרך כלל אנחנו מעדיפים לא לשתף אחרים במה שאנחנו צריכים. אבל אם המצב שלנו הוא כזה שאנחנו צריכים עזרה, אנחנו לא צריכים להסס לבקש אותה מאחרים. לדוגמה, אם אנחנו מבוגרים או חולים, אולי נצטרך לבקש מחבר שיסיע אותנו למכולת או לרופא. אם אנחנו מרגישים מיואשים, אולי נוכל לבקש מזקן־קהילה או מחבר משיחי בוגר אחר שיקשיב לנו או שיגיד לנו ”מילה טובה” שתעודד אותנו (”נשלם!”
13. מה השיג ישוע בכך ששמר על תומתו עד מוות?
13 מה ישוע אמר? בי״ד בניסן, בערך בשעה שלוש אחר הצהריים, ישוע זעק: ”נשלם!” (יוח׳ י״ט:30). מותו התקרב, וישוע ידע שהוא השלים את כל מה שיהוה ציפה ממנו לעשות. הוא השיג כמה דברים בכך ששמר על תומתו עד מוות. ראשית, הוא הוכיח שהשטן שקרן. ישוע הראה שאדם מושלם יכול לשמור על תומה בצורה מושלמת למרות כל מה שהשטן מנסה לעשות. שנית, ישוע הקריב את חייו ככופר. מותו כקורבן אפשר לבני אדם לא־מושלמים לזכות למעמד של צדקה לפני אלוהים והעניק להם את התוחלת לחיות לנצח. שלישית, ישוע תמך בצדקת ריבונות יהוה וטיהר את שם אביו מחרפה.
14. כיצד עלינו להיות נחושים לחיות יום יום? הסבר.
14 מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? עלינו להיות נחושים לשמור על תומתנו יום יום. חשוֹב על דבריו של אח מקסוול פרנד, שהיה מורה בגלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה. בכינוס בינלאומי הוא הגיש נאום בנושא נאמנות ואמר: ”אל תדחה למחר מה שאתה יכול לעשות או לומר היום. האם אתה בטוח שיהיה מחר? חיה כל יום כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלך להראות שאתה ראוי לחיות לנצח”. אנחנו רוצים לחיות כל יום כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלנו לשמור על תומתנו! ככה, גם אם נצטרך לעמוד מול המוות, נוכל לומר: ”יהוה, עשיתי את המקסימום כדי לשמור על תומתי, כדי להוכיח שהשטן שקרן וכדי להצדיק את שמך ואת ריבונותך”.
”בידך אפקיד רוחי”
15. איזה ביטחון היה לישוע, על־פי הכתוב בלוקס כ״ג:46?
15 מה ישוע אמר? (קרא לוקס כ״ג:46.) בביטחון מלא ישוע אמר: ”אבי, בידך אפקיד רוחי”. ישוע ידע שהעתיד שלו תלוי ביהוה, והוא היה בטוח שאביו יזכור אותו.
16. מה אתה לומד מחוויה של עד־יהוה בן 15?
16 מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? היֵה מוכן להפקיד את חייך בידיו של יהוה. כדי לעשות את זה, אתה חייב ’לבטוח ביהוה בכל ליבך’ (מש׳ ג׳:5). חשוב על דוגמתו של ג׳ושוע, עד־יהוה בן 15, שהיה חולה במחלה סופנית. הוא סירב לקבל טיפולים רפואיים המפרים את חוקי אלוהים. זמן קצר לפני שמת, הוא אמר לאימו: ”אימא, אני בידיים של יהוה... אני אומר לך בוודאות, אימא, אני יודע שיהוה יקים אותי לתחייה. הוא קורא את הלב שלי, ואני באמת אוהב אותו”. כדאי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו: ”אם הייתי במצב מסכן חיים שבוחן את האמונה שלי, האם הייתי מפקיד את חיי בידיים של יהוה ובוטח בו שהוא יזכור אותי?”
17, 18. אילו לקחים למדנו? (ראה גם התיבה ” לקחים ממילותיו האחרונות של ישוע”.)
17 אנחנו אכן יכולים ללמוד לקחים עוצמתיים ממילותיו האחרונות של ישוע! הן מזכירות לנו שעלינו לסלוח לאחרים ולבטוח ביהוה שיסלח לנו. התברכנו במשפחה רוחנית נפלאה המורכבת מאחים ואחיות שמוכנים לעזור לנו. אבל אם אנחנו צריכים עזרה, עלינו לבקש אותה. אנחנו יודעים שיהוה יעזור לנו להתמודד עם כל ניסיון שאנחנו עוברים. ואנחנו רואים כמה חשוב לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון להוכיח את תומתנו, בביטחון שחיינו שמורים היטב בידיים של יהוה.
18 אין ספק שהמילים שאמר ישוע בזמן שגסס על עמוד ההוקעה מלאות משמעות. אם ניישם את הלקחים שלמדנו, נפעל בהתאם למילים שאמר יהוה בקשר לבנו: ”שמעו בקולו” (מתי י״ז:5).
שיר 126 הישארו ערים, עמדו איתן והתחזקו
^ ס׳ 5 על־פי מתי י״ז:5, יהוה רוצה שנשמע בקול בנו. במאמר נבחן כמה לקחים שנוכל ללמוד מהמילים שאמר ישוע בזמן שגסס על עמוד ההוקעה.
^ ס׳ 9 לדיון בסיבות אפשריות לכך שישוע ציטט את הכתוב בתהלים כ״ב:1, ראה ”שאלות של קוראים” בהוצאה זו.