למה ישוע ציטט ממש לפני מותו את המילים שכתב דוד בתהלים כ״ב:‏1‏?‏

בין המילים האחרונות שאמר ישוע לפני מותו היו אלו המופיעות במתי כ״ז:‏46‏:‏ ”‏אלי,‏ אלי,‏ למה עזבתני?‏”‏ כשאמר את המילים האלה,‏ ישוע הגשים את הכתוב בתהלים כ״ב:‏1‏,‏ מזמור שנכתב על־ידי דוד (‏מר׳ ט״ו:‏34‏)‏.‏ אין להסיק שישוע ציטט את המילים האלה משום שהוא היה מאוכזב,‏ או משום שהוא איבד לזמן מה את אמונתו.‏ ישוע הבין לחלוטין מדוע עליו למות,‏ והוא היה מוכן לעשות זאת (‏מתי ט״ז:‏21;‏ כ׳:‏28‏)‏.‏ הוא ידע גם שבזמן מותו יהוה יצטרך להסיר כל ”‏משוכת הגנה”‏ שהייתה סביבו (‏איוב א׳:‏10‏)‏.‏ כך יהוה אפשר לישוע להוכיח מעל לכל ספק שהוא יישאר נאמן,‏ כל כמה שנסיבות מותו יהיו קשות (‏מר׳ י״ד:‏35,‏ 36‏)‏.‏

אם כן,‏ מדוע ישוע אמר את המילים של המזמור?‏ אנחנו לא יודעים בוודאות,‏ אבל נוכל לבחון כמה אפשרויות.‏ *

האם ישוע הדגיש במילים אלה שיהוה לא יתערב במותו?‏ ישוע היה צריך לשלם את הכופר בלי עזרתו של יהוה.‏ הוא היה אנושי במלוא מובן המילה,‏ והיה עליו למות כדי ’‏לטעום מוות למען הכול’‏ (‏עב׳ ב׳:‏9‏)‏.‏

האם כשישוע ציטט רק כמה מילים מהמזמור הוא הפנה את תשומת הלב למזמור כולו?‏ באותם ימים היהודים נהגו לשנן רבים ממזמורי התהלים בזיכרונם.‏ כששמעו פסוק אחד מתוך מזמור כלשהו,‏ הייתה להם הנטייה הטבעית לחשוב על המזמור כולו.‏ אם זו  הייתה כוונתו של ישוע,‏ המילים שאמר יכלו לעזור לתלמידיו שבאו מרקע יהודי להיזכר בנבואות הרבות שיש במזמור זה הקשורות לאירועים הסובבים את מותו (‏תהל׳ כ״ב:‏7,‏ 8,‏ 15,‏ 16,‏ 18,‏ 24‏)‏.‏ בנוסף,‏ לקראת סוף המזמור המלוכה של יהוה מתוארת כמנצחת וכחובקת עולם (‏תהל׳ כ״ב:‏27–31‏)‏.‏

האם כשישוע ציטט את המילים של דוד הוא הדגיש את חפותו?‏ לפני מותו ישוע נאלץ להתמודד עם משפט לא־חוקי שבו הוא הורשע בחילול שם אלוהים (‏מתי כ״ו:‏65,‏ 66‏)‏.‏ המשפט אורגן בבהילות מאוחר בלילה והיה מנוגד לגמרי לסטנדרטים משפטיים מקובלים (‏מתי כ״ו:‏59;‏ מר׳ י״ד:‏56–59‏)‏.‏ ישוע ציטט מילים אלה כשאלה רטורית,‏ וכך אולי הבליט את העובדה שהוא לא עשה שום דבר שהצדיק עונש כזה.‏

האם ישוע גם הזכיר לאחרים שאפילו שיהוה הרשה לדוד,‏ מחבר אותו מזמור,‏ לסבול,‏ זה לא אומר שהוא לא היה מרוצה מדוד?‏ השאלה ששאל דוד לא הצביעה על חוסר אמונה.‏ אחרי שהעלה את השאלה,‏ הוא הביע את ביטחונו בכוח של יהוה להציל את משרתיו,‏ ויהוה המשיך לברך אותו (‏תהל׳ כ״ב:‏23,‏ 24,‏ 27‏)‏.‏ באופן דומה,‏ אפילו שישוע,‏ ”‏בן דוד”‏,‏ סבל על עמוד ההוקעה,‏ זה לא אומר שיהוה לא היה מרוצה ממנו יותר (‏מתי כ״א:‏9‏)‏.‏

האם ישוע הביע את הצער העמוק שלו על כך שיהוה הסיר את הגנתו ממנו,‏ כך שיוכל להוכיח בצורה מוחלטת את תומתו?‏ המטרה המקורית של יהוה לא הייתה שבנו יסבול וימות.‏ אבל זה הפך להכרחי אחרי המרד הראשון.‏ ישוע לא עשה שום דבר רע,‏ אבל הוא היה צריך לסבול ולמות כדי לתת מענה לסוגיות שהשטן העלה ולספק את קורבן הכופר,‏ את המחיר הדרוש כדי לקנות בחזרה מה שהאנושות איבדה (‏מר׳ ח׳:‏31;‏ פט״א ב׳:‏21–24‏)‏.‏ זה היה יכול להתבצע רק אם יהוה יסיר באופן זמני את הגנתו מישוע,‏ בפעם הראשונה בחייו.‏

האם ישוע ניסה לעזור לתלמידיו להתמקד בסיבה שבגללה יהוה הרשה לו למות באופן הזה?‏ * ישוע ידע שמותו כפושע על עמוד ההוקעה יכשיל רבים (‏קור״א א׳:‏23‏)‏.‏ אם תלמידיו יתמקדו בסיבה האמיתית למותו,‏ הם יבינו את המשמעות האמיתית שלו (‏גל׳ ג׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ כך הם יוכלו לראות את ישוע כמושיע,‏ ולא כפושע.‏

תהיה אשר תהיה הסיבה שישוע ציטט את המילים האלה,‏ הוא הבין שמה שהוא חווה הוא חלק מרצון יהוה עבורו.‏ זמן קצר אחרי שציטט את המזמור,‏ ישוע אמר:‏ ”‏נשלם!‏”‏ (‏יוח׳ י״ט:‏30;‏ לוקס כ״ב:‏37‏)‏ העובדה שיהוה הסיר לזמן מה את הגנתו אפשרה לישוע להשלים את כל מה שלשמו נשלח לכדור הארץ.‏ זה גם אפשר לו להגשים את כל הדברים שנכתבו עליו ”‏בתורת משה ובנביאים ובתהלים”‏ (‏לוקס כ״ד:‏44‏)‏.‏