1.‏ מה ממלא אותנו שמחה?‏

 יהוה רוצה שנהיה מאושרים,‏ שהרי שמחה היא אחד מהיבטי פרי הרוח (‏גל׳ ה׳:‏22‏)‏.‏ אנחנו יודעים שגדול אושרו של הנותן מזה של המקבל,‏ ולכן מתמלאים שמחה כשאנחנו משתתפים ככל יכולתנו בשירות ועוזרים לאחינו בדרכים שונות (‏מה״ש כ׳:‏35‏)‏.‏

2,‏ 3.‏ (‏א)‏ אילו שני גורמים שמוזכרים בגלטים ו׳:‏4 יעזרו לנו להישאר שמחים בשירות יהוה?‏ (‏ב)‏ מה נבחן במאמר?‏

² בגלטים ו׳:‏4 השליח פאולוס מזכיר שני גורמים שיעזרו לנו להישאר שמחים.‏ ‏(‏קרא.‏)‏ ראשית,‏ מטרתנו היא לתת ליהוה את המיטב שלנו.‏ אם באמת ניתן ליהוה את המיטב שלנו,‏ נהיה מאושרים (‏מתי כ״ב:‏36–38‏)‏.‏ שנית,‏ אנחנו לא צריכים להשוות את עצמנו לאחרים.‏ לא משנה מה הבריאות שלנו,‏ ההכשרה שקיבלנו והיכולות הטבעיות שלנו מאפשרות לנו לעשות,‏ אנחנו צריכים להודות ליהוה.‏ הרי הוא נתן לנו כל מה שיש לנו.‏ אבל מה אם אחרים יותר טובים מאיתנו בהיבטים מסוימים בשירות?‏ עלינו לשמוח שהם משתמשים בכישרונות שלהם כדי להלל את יהוה,‏ ולא כדי לקדם את עצמם או את האינטרסים האישיים שלהם.‏ במקום להתחרות איתם,‏ עלינו ללמוד מהם.‏

³ במאמר נראה מה נוכל לעשות כשאנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים לעשות בשירות כל מה שהיינו רוצים.‏ כמו כן,‏ נבחן איך נוכל להשתמש הכי טוב במתנות שיש לנו ומה נוכל ללמוד מדוגמתם של אחרים.‏

4.‏ איזה מצב עלול לייאש אותנו?‏ הבא דוגמה.‏

⁴ לחלק ממשרתי יהוה קשה להסתגל למגבלות שנגרמות בעקבות גיל מתקדם או בריאות לקויה.‏ ככה מרגישה קרול.‏ בעבר הייתה לה הזכות לשרת במקום שהיה בו צורך רב יותר.‏ באותו זמן היו לה 35 תלמידי מקרא והיא עזרה לחלק מהם להתקדם להקדשה וטבילה.‏ השירות של קרול היה פורה!‏ אבל אז הבריאות שלה הידרדרה,‏ והיא הייתה מרותקת רוב הזמן לביתה.‏ ”‏אני יודעת שהסיבה שאני לא מסוגלת לעשות כל מה שאחרים עושים היא המוגבלויות הפיזיות שלי”‏,‏ אומרת קרול,‏ ”‏אבל אני מרגישה שאני לא נאמנה כמותם.‏ זו מלחמה בין הרצון שלי לַמציאות,‏ וזו מלחמה מתישה”‏.‏ קרול רוצה לתת את המיטב שלה ליהוה.‏ והיא אכן ראויה לשבח!‏ אנחנו יכולים להיות בטוחים שאלוהינו הרחום מעריך את הגישה הטובה שלה.‏

5.‏ (‏א)‏ מה אנחנו צריכים לזכור אם המגבלות שלנו מייאשות אותנו?‏ (‏ב)‏ איך האח שבתמונות מתמיד לתת את מיטבו בשירות יהוה?‏

⁵ אם אתה מרגיש לפעמים מיואש בגלל מגבלה כלשהי,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏מה יהוה דורש ממני?‏’‏ הוא דורש את המיטב שלך במצב הנוכחי שלך.‏ שים לב לתרחיש הבא:‏ אחות בשנות ה־80 לחייה מרגישה מיואשת כי היא לא יכולה לעשות בשירות את כל מה שהיא עשתה כשהיא הייתה בשנות ה־40 לחייה.‏ היא חושבת שלמרות שהיא נותנת את מיטבה יהוה לא מרוצה ממנה.‏ אבל האם זה נכון?‏ חשוב על כך:‏ אם האחות נתנה את מיטבה כשהיא הייתה בת 40 והיא עדיין נותנת את מיטבה בגיל 80,‏ זה אומר שהיא מעולם לא הפסיקה לתת את מיטבה.‏ אם מתגנבת לשכלנו המחשבה שהשירות שלנו לא מספיק טוב בשביל יהוה,‏ אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו שיהוה הוא זה שמחליט ממה הוא מרוצה.‏ אם ניתן את מיטבנו,‏ יהוה כביכול יאמר לנו:‏ ”‏יפה עשית!‏”‏ (‏השווה מתי כ״ה:‏20–23‏)‏.‏

6.‏ מה נוכל ללמוד מדוגמתה של מריה?‏

⁶ יהיה לנו קל יותר להיות מאושרים אם נתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות,‏ ולא במה שאנחנו לא יכולים לעשות.‏ שים לב לאחות ששמה מריה,‏ שסובלת ממחלה שמגבילה את מה שהיא יכולה לעשות בשירות.‏ בהתחלה,‏ היא הייתה מדוכאת והרגישה חסרת ערך.‏ אבל אז היא חשבה על אחת האחיות בקהילה שמרותקת למיטה,‏ והחליטה לעזור לה.‏ ”‏קבעתי לבשר איתה בטלפון ולכתוב מכתבים”‏,‏ אומרת מריה.‏ ”‏בכל פעם שבישרנו יחד חזרתי הביתה שמחה ומרוצה כי יכולתי לעזור לאחות שלי”‏.‏ גם אנחנו נוכל להגביר את השמחה שלנו אם נתמקד במה שאנחנו יכולים לעשות,‏ ולא במה שאנחנו לא יכולים לעשות.‏ אבל מה אם מתאפשר לנו לעשות יותר מאחרים או אם אנחנו מצטיינים בתחומים מסוימים בשירות יהוה?‏

7.‏ איזו עצה מעשית השליח פטרוס נתן למשיחיים?‏

⁷ באיגרת הראשונה שפטרוס כתב הוא עודד את אחיו להשתמש בכל מתנה או כישרון שיש להם כדי לבנות זה את זה.‏ הוא כתב:‏ ”‏איש איש ישתמש במתנה שקיבל כדי לשרת את רעהו כסוכן בית טוב של חסד אלוהים”‏ (‏פט״א ד׳:‏10‏)‏.‏ אנחנו לא צריכים להימנע מלנצל עד תום את המתנות  שקיבלנו מחשש שאחרים יקנאו בנו או יתייאשו.‏ אם נעשה זאת,‏ אנחנו לא באמת ניתן ליהוה את המיטב שלנו.‏

8.‏ למה אנחנו צריכים להימנע מלהתרברב במתנות שלנו,‏ על־פי הכתוב בקורינתים א׳.‏ ד׳:‏6,‏ 7‏?‏

⁸ אנחנו צריכים לנצל עד תום את המתנות שקיבלנו,‏ אבל עלינו להיזהר לא להתרברב בהן.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ד׳:‏6,‏ 7‏.‏)‏ נניח,‏ למשל,‏ שאתה מצליח להתחיל שיעורי מקרא בקלות.‏ השתמש במתנה הזו!‏ אבל יש הבדל גדול בין להשתמש במתנה לבין להשוויץ בה.‏ נניח שהייתה לך לאחרונה חוויה מרגשת בשירות ובסופו של דבר זה הוביל לשיעור מקרא.‏ אתה ממש רוצה לספר על זה לקבוצת השירות שלך.‏ אבל כשאתה נפגש עם הקבוצה אחת האחיות מספרת שהיא הצליחה לתת למישהו כתב עת.‏ כל מה שהיא עשתה זה לתת למישהו כתב עת,‏ אבל אתה התחלת שיעור.‏ מה תעשה?‏ אתה יודע שהקבוצה תתעודד מהחוויה שלך,‏ אבל אולי תחליט לחכות להזדמנות אחרת לספר אותה כדי לא לפגוע בשמחה של האחות שחילקה את כתב העת.‏ זה יהיה הדבר הנכון והאדיב לעשות.‏ אבל כמובן שאתה לא צריך להפסיק להציע שיעורי מקרא.‏ יש לך מתנה — השתמש בה!‏

9.‏ איך אנחנו צריכים להשתמש במתנות שלנו?‏

⁹ חשוב שנזכור שכל היכולות הטבעיות שיש לנו הן מתנות מאלוהים.‏ עלינו להשתמש בהן כדי לבנות את הקהילה,‏ ולא כדי לקדם את עצמנו (‏פיל׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ אם נשתמש בכוחות וביכולות שלנו כדי לעשות את רצון אלוהים,‏ שמחתנו לא תהיה תלויה בכך שאנחנו עושים יותר מאחרים או טובים יותר מהם,‏ אלא בכך שאנחנו משתמשים במתנות שלנו כדי להלל את יהוה.‏

10.‏ למה זה לא הגיוני להשוות את עצמנו לאחרים?‏

¹⁰ אם לא נהיה זהירים,‏ אנחנו עלולים להתחיל להשוות את החוזקות שלנו לחולשות של אחרים.‏ לדוגמה,‏ יכול להיות שאח מסוים מצטיין בהגשת נאומים פומביים.‏ זו החוזקה שלו.‏ אבל בתוך תוכו הוא עלול לזלזל באח שמתקשה להגיש נאומים.‏ אולי האח הזה לא מצטיין בהגשת נאומים,‏ אבל הוא מגלה הכנסת אורחים נפלאה,‏ מחנך היטב את ילדיו ונלהב  בשירות.‏ אנחנו כל כך שמחים שיש לנו כל כך הרבה אחים ואחיות מוכשרים שמשתמשים במתנות שלהם כדי לשרת את יהוה ולעזור לאחרים!‏

11.‏ למה אנחנו צריכים להתאמץ לחקות את הדוגמה של ישוע?‏

¹¹ אנחנו אומנם לא צריכים להשוות את עצמנו לאחרים,‏ אבל אנחנו יכולים ללמוד הרבה מדוגמאות של אנשים נאמנים.‏ כדי להמחיש זאת,‏ נבחן כעת את דוגמתו של ישוע.‏ הוא,‏ בניגוד אלינו,‏ היה מושלם,‏ אבל זה לא אומר שלא נוכל ללמוד מתכונותיו היפות ומהדברים הנפלאים שהוא עשה (‏פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ כשאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לחקות את דוגמתו בקפידה,‏ אנחנו הופכים למשרתי יהוה טובים יותר ולמועילים יותר בשירותנו.‏

12,‏ 13.‏ מה נוכל ללמוד מדוד המלך?‏

¹² בדבר־אלוהים יש דוגמאות רבות של גברים נאמנים ונשים נאמנות שראויים לחיקוי למרות שהם לא היו מושלמים (‏עב׳ ו׳:‏12‏)‏.‏ חשוב על דוד המלך,‏ אשר יהוה כינה ”‏איש כלבבי”‏,‏ או כפי שתרגום מקרא אחר מציין,‏ ”‏אדם שמשמח אותי יותר מכול”‏ (‏מה״ש י״ג:‏22‏)‏.‏ אבל דוד לא היה מושלם.‏ למעשה,‏ הוא עשה כמה חטאים חמורים.‏ ולמרות זאת,‏ הוא עדיין מציב לנו דוגמה טובה.‏ למה?‏ מפני שכאשר תיקנו אותו,‏ הוא לא ניסה לתרץ את עצמו,‏ אלא הפנים את העצה הנוקבת שקיבל והצטער מכל הלב על מה שעשה.‏ כתוצאה מכך,‏ יהוה סלח לו (‏תהל׳ נ״א:‏3,‏ 4,‏ 10–12‏)‏.‏

¹³ נוכל ללמוד מדוגמתו של דוד אם נשאל את עצמנו:‏ ’‏איך אני מגיב לעצות?‏ האם אני ממהר להכיר בטעויות שלי,‏ או האם אני מנסה להצדיק את עצמי?‏ האם אני ממהר להאשים אחרים?‏ האם אני מתאמץ לא לחזור על הטעויות שלי?‏’‏ תוכל לשאול את עצמך שאלות דומות בזמן שאתה קורא על גברים ונשים נאמנים נוספים במקרא.‏ האם הם התמודדו עם קשיים דומים לשלך?‏ אילו תכונות טובות היו להם?‏ בכל אחד מהמצבים שאל את עצמך:‏ ’‏איך אוכל לחקות את אותו משרת יהוה נאמן?‏’‏

14.‏ איך בחינת דוגמתם של אחינו לאמונה יכולה להועיל לנו?‏

¹⁴ גם הדוגמה של אחינו לאמונה,‏ צעירים  ומבוגרים,‏ יכולה להועיל לנו.‏ האם אתה יכול לחשוב,‏ למשל,‏ על מישהו מהקהילה שלך שמצליח להתגבר בנאמנות על ניסיון מסוים,‏ כמו לחץ חברתי,‏ התנגדות במשפחה או בריאות לקויה?‏ האם אתה רואה באותו אדם תכונות טובות שגם אתה היית רוצה לפתח?‏ אם תבחן את דוגמתו הטובה,‏ תוכל ללמוד דרכים מעשיות להתגבר על הניסיונות שלך.‏ יש לנו כל כך הרבה דוגמאות חיות של אנשי אמונה שאנחנו יכולים לחקות — זו סיבה אמיתית לשמחה!‏ (‏עב׳ י״ג:‏7;‏ יעקב א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

15.‏ איזו עצה שנתן השליח פאולוס יכולה לעזור לנו להמשיך לשמוח בשירות יהוה?‏

¹⁵ כדי לתרום לשלום ולאחדות בקהילה,‏ כל אחד מאיתנו צריך לתת את המיטב שלו.‏ חשוב על המשיחיים במאה הראשונה.‏ היו להם מתנות שונות ומשימות שונות (‏קור״א י״ב:‏4,‏ 7–11‏)‏.‏ אבל זה לא גרם לתחרות ולפילוגים.‏ פאולוס עודד כל אחד מהם לתרום את חלקו ”‏לבניית גוף המשיח”‏.‏ הוא כתב אל האפסים:‏ ”‏כאשר כל איבר ואיבר מתפקד כשורה גדֵל הגוף ובונה את עצמו באהבה”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏1–3,‏ 11,‏ 12,‏ 16‏)‏.‏ מי שעושים זאת תורמים לשלום ולאחדות — תכונות שאנחנו רואים כיום בקהילות שלנו.‏

16.‏ מה אנחנו צריכים להיות נחושים לעשות?‏ (‏עברים ו׳:‏10‏)‏

¹⁶ היה נחוש לא להשוות את עצמך לאחרים.‏ למד מישוע,‏ והתאמץ לחקות את תכונותיו.‏ למד מדוגמאות מקראיות ומדוגמתם של אחים נאמנים בימינו.‏ המשך לעשות את המיטב שלך,‏ והיה בטוח שיהוה ’‏אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלך’‏.‏ ‏(‏קרא עברים ו׳:‏10‏.‏)‏ המשך לשמוח בשירות יהוה בידיעה שהוא מעריך את כל המאמצים שאתה עושה בלב ונפש כדי לשמח אותו.‏