מאמר לימודי 49
עת לעבוד ועת לנוח
”בואו... אל מקום שומם ונוחו מעט” (מר׳ ו׳:31).
שיר 32 עמדו איתן והיו יציבים!
סקירה מקדימה *
1. כיצד רבים מתייחסים לעבודה?
כיצד רוב האנשים באזור שבו אתה מתגורר מתייחסים לעבודה? היום יותר מאי פעם במדינות רבות אנשים עובדים קשה יותר ושעות ארוכות יותר. במקרים רבים אנשים העובדים יותר מדי עסוקים מכדי לנוח, לבלות עם משפחתם, או להשביע את צורכיהם הרוחניים (קהלת ב׳:23). מנגד, יש שאינם אוהבים לעבוד כלל ומתרצים תירוצים כדי לא לעבוד (מש׳ כ״ו:13, 14).
2, 3. אילו דוגמאות הציבו יהוה וישוע באשר לעבודה?
2 בניגוד לגישות הלא־מאוזנות של העולם, שים לב לדרך שבה יהוה וישוע מתייחסים לעבודה. אין ספק שיהוה הוא עובד חרוץ. ישוע הבהיר זאת באמרו: ”אבי עובד עד עתה וגם אני ממשיך לעבוד” (יוח׳ ה׳:17). חשוב על כל העבודה שביצע אלוהים בשעה שברא את אינספור היצורים הרוחניים ואת היקום רחב הידיים. כמו כן, אנו רואים דוגמאות רבות ליצירות כפיו של אלוהים בכדור הארץ היפה שבו אנו חיים. בצדק אמר כותב מזמור התהלים: ”מה רבו מעשיך, יהוה! כולם בחוכמה עשית. מָלאה הארץ קניינך” (תהל׳ ק״ד:24).
3 ישוע חיקה את אביו. הבן, כהתגלמות החוכמה, שיתף פעולה עם אלוהים ב’הכנת השמיים’. הוא היה עם יהוה כ”אָמוֹן” (מש׳ ח׳:27–31). זמן רב לאחר מכן, כאשר היה ישוע עלי אדמות, הוא ביצע עבודה יוצאת מגדר הרגיל. אותה עבודה הייתה עבורו כמאכל, ופעליו הוכיחו שאלוהים הוא ששלח אותו (יוח׳ ד׳:34; ה׳:36; י״ד:10).
4. מה נוכל ללמוד מיהוה ומישוע בכל הנוגע למנוחה?
4 האם הדוגמאות שמציבים יהוה וישוע כמי שעומלים בחריצות מראות שאיננו צריכים לנוח? כלל וכלל לא. יהוה לעולם אינו מתעייף, ולכן אין הוא זקוק למנוחה פיזית. המקרא כן מציין שלאחר שיהוה ברא את השמיים ואת הארץ, הוא ’שבת ונפש’ (שמ׳ ל״א:17). אולם עובדה זו משמעה ככל הנראה שיהוה חדל ממלאכתו ומצא סיפוק במעשי ידיו. כמו כן, אף־על־פי שישוע עמל בחריצות כשהיה עלי אדמות, הוא פינה זמן כדי לנוח ולסעוד עם ידידיו (מתי י״ד:13; לוקס ז׳:34).
5. עם איזה קושי מתמודדים רבים?
5 המקרא מעודד את משרתי אלוהים להיות עובדים חרוצים — חרוצים ולא עצלנים (מש׳ ט״ו:19). אולי אתה עובד בעבודה חילונית כדי לפרנס את משפחתך. בנוסף, על כל תלמידי המשיח מוטלת האחריות להשתתף בפעילות הכרזת הבשורה הטובה. אך אתה גם זקוק למנוחה מספקת. האם לעיתים אתה מתקשה לחלק את הזמן בצורה מאוזנת בין עבודה, שירות ומנוחה? איך אפשר לדעת כמה זמן להקדיש לעבודה וכמה זמן להקדיש למנוחה?
למצוא את האיזון
6. כיצד הכתוב במרקוס ו׳:30–34 מראה שלישוע הייתה השקפה מאוזנת על עבודה ומנוחה?
6 בכל הנוגע לעבודה, האיזון חשוב. שלמה המלך כתב בהשראת אלוהים: ”עת לכל חפץ”. הוא הזכיר נטיעה, בנייה, בכי, צחוק, ריקוד ופעילויות נוספות (קהלת ג׳:1–8). אין ספק ששני היבטים יסודיים בחיים הם עבודה ומנוחה. לישוע הייתה השקפה מאוזנת על שני היבטים אלה. במקרה אחד, כאשר שבו השליחים ממסע הטפה, הם היו כה עסוקים ש”לא היה להם פנאי אפילו לאכול את ארוחתם”. ישוע אמר: ”בואו לבדכם אל מקום שומם ונוחו מעט”. (קרא מרקוס ו׳:30–34.) אף־על־פי שלא תמיד התאפשר לו ולשליחיו לנוח כפי שהיו רוצים, ישוע ידע שכל אחד מהם זקוק למנוחה.
7. כיצד בחינת חוק השבת עוזרת לנו?
7 לעיתים מידה של מנוחה או שינוי בשגרה אכן נחוצים. ניתן להבין זאת מסידור שערך יהוה עבור עמו הקדום — יום השבת. אומנם אין אנו כפופים לתורת משה, אך אנו יכולים להפיק תועלת מבחינת הנאמר בה על השבת. מה שנלמד יכול לעזור לנו לבחון את ההשקפה שלנו על עבודה ומנוחה.
השבת — עת לנוח ולעבוד את אלוהים
8. על־פי הכתוב בשמות ל״א:12–15, מה הייתה מטרת יום השבת?
8 דבר־אלוהים מציין שלאחר שישה ”ימי” בריאה, חדל אלוהים ממלאכתו בכדור הארץ (בר׳ ב׳:2). אך יהוה אוהב לעבוד, ובמובנים אחרים הוא ”עובד עד עתה” (יוח׳ ה׳:17). סידור יום השבת הוא במתכונת דומה לזו של יום מנוחתו של אלוהים המתואר בספר בראשית. אלוהים אמר שהשבת הייתה אות בינו לבין עם ישראל. היה זה יום של ”שבתון [מנוחה מוחלטת]”, יום של ”קודש ליהוה”. (קרא שמות ל״א:12–15.) איסור העבודה נגע לכולם, לרבות הילדים, העבדים ואפילו הבהמות (שמ׳ כ׳:10). כך התאפשר לעם להקדיש תשומת לב רבה יותר לעניינים רוחניים.
9. איזו השקפה לא־מאוזנת על השבת הייתה נפוצה בימיו של ישוע?
9 יום השבת היה לטובת עמו של אלוהים; אולם מנהיגי דת רבים בימי ישוע אימצו השקפה קיצונית ונוקשה על השבת. הם טענו שבשבת אסור אפילו לקטוף כמה שיבולים או לרפא אדם חולה (מר׳ ב׳:23–27; ג׳:2–5). השקפות אלה לא תאמו את חשיבתו של אלוהים, וישוע הבהיר זאת למי שהיו מוכנים להקשיב לו.
10. מה נוכל ללמוד מהנאמר במתי י״ב:9–12 באשר להשקפתו של ישוע על השבת?
10 ישוע ותלמידיו היהודים שמרו את השבת מפני שהיו כפופים לתורת משה. * אולם ישוע הראה הן במילים והן במעשים ששמירת השבת צריכה להיעשות בסבירות ושביום זה מותר להושיט עזרה מעשית ואדיבה לאחרים. הוא אמר בבירור: ”מותר לעשות מעשה טוב בשבת”. (קרא מתי י״ב:9–12.) הוא לא ראה בהושטת עזרה ובעשיית טוב חילול השבת. מעשיו של ישוע הבליטו מרכיב מרכזי ביום זה. הואיל ומשרתי אלוהים נחו מעבודות היומיום, התאפשר להם להתמקד בדברים רוחניים. ישוע גדל במשפחה שללא ספק ניצלה את יום השבת לדברים רוחניים. הדבר בא לידי ביטוי במה שעשה ישוע כשהיה בעירו נצרת: ”בשבת נכנס כמנהגו לבית הכנסת וקם לקרוא” (לוקס ד׳:15–19).
מהי גישתך לעבודה?
11. איזו דוגמה טובה הייתה לישוע בכל הנוגע לעבודה?
11 אין ספק שבזמן שלימד יוסף את בנו המאומץ ישוע להיות נגר, הוא חלק עימו גם את השקפתו של אלוהים על עבודה (מתי י״ג:55, 56). כמו כן, ישוע ודאי ראה את יוסף עובד קשה יום אחר יום כדי לפרנס את משפחתו הגדולה. מעניין לציין שמאוחר יותר אמר ישוע לתלמידיו: ”ראוי הפועל לשכרו” (לוקס י׳:7). אכן, ישוע ידע מה משמע הדבר לעבוד קשה.
12. אילו פסוקים מראים מהי השקפת המקרא על עבודה קשה?
12 אותו הדבר נכון גם לגבי השליח פאולוס. פעילותו העיקרית הייתה לתת עדות על שמו של ישוע והמסר שבפיו. אך פאולוס גם עבד לפרנסתו. התסלוניקים היו מודעים לכך שהוא ’עמל ויגע יומם ולילה’ כדי לא להיות ”לנטל כספי כבד” על איש (תסל״ב ג׳:8; מה״ש כ׳:34, 35). ייתכן שפאולוס התכוון לעבודתו כעושה אוהלים. בהיותו בקורינתוס התאכסן אצל עקילס ופריסקילה, ”והואיל ועסקו באותו מקצוע... עבד איתם”. העובדה שפאולוס עבד ”יומם ולילה” אין משמעה שעבד ללא הפסקה. בשבת, למשל, חדל מעשיית אוהלים. ביום זה התאפשר לו לבשר ליהודים, שהרי גם הם לא עבדו בשבת (מה״ש י״ג:14–16, 42–44; ט״ז:13; י״ח:1–4).
13. מה נוכל ללמוד מדוגמתו של פאולוס?
13 השליח פאולוס הציב דוגמה טובה. היה עליו לעבוד בעבודה חילונית, אך הוא דאג להשתתף באופן קבוע ”בעבודת קודש — בהכרזת הבשורה הטובה של אלוהים” (רומ׳ ט״ו:16; קור״ב י״א:23). הוא קרא לאחרים לנהוג כמותו. עקילס ופריסקילה היו אפוא ’שותפיו לעבודה במלאכתו של המשיח ישוע’ (רומ׳ י״ב:11; ט״ז:3). פאולוס קרא לקורינתים להיות ”עתירי פועל במלאכתו של האדון” (קור״א ט״ו:58; קור״ב ט׳:8). יהוה אף השרה מרוחו על השליח לכתוב: ”מי שאינו רוצה לעבוד, גם אל יאכל” (תסל״ב ג׳:10).
14. מה הייתה כוונתו של ישוע בהצהרתו המתועדת ביוחנן י״ד:12?
14 הפעילות החשובה ביותר המתבצעת בתקופה זו של אחרית הימים היא מלאכת ההטפה ועשיית התלמידים. למעשה, ישוע ניבא שתלמידיו יבצעו מעשים גדולים אף יותר מאלה שעשה הוא! (קרא יוחנן י״ד:12.) הוא לא התכוון שנחולל ניסים כפי שהוא עשה, אלא שתלמידיו יבשרו וילמדו בשטח גדול יותר, לאנשים רבים יותר, ולמשך תקופה ארוכה יותר.
15. אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו, ומדוע?
15 אם אתה עובד בעבודה חילונית, שאל את עצמך את השאלות הבאות: ’האם אני ידוע במקום עבודתי כעובד חרוץ? האם אני מסיים את עבודתי בזמן ומבצע אותה כמיטב יכולתי?’ אם אתה יכול להשיב בחיוב, קרוב לוודאי שתזכה לאמון מעסיקך. בנוסף, בזכות התנהגותך מסר המלכות יהפוך למושך יותר בעיני המתבוננים בך. בכל הנוגע לפעילות הבישור וההוראה,
שאל את עצמך את השאלות הבאות: ’האם אני ידוע כמבשר חרוץ? האם אני מתכונן היטב ומכין דברי פתיחה? האם אני חוזר ללא דיחוי למעוניינים? והאם אני משתתף באופן קבוע בהיבטים שונים של השירות?’ אם אתה יכול להשיב על שאלות אלה בחיוב, תמצא שמחה בעמלך.מהי גישתך למנוחה?
16. איזה הבדל קיים בין גישתם של ישוע והשליחים למנוחה לבין גישתם של רבים כיום?
16 ישוע ידע שלעיתים הוא והשליחים היו זקוקים למידה של מנוחה. אולם רבים באותם ימים דמו לאיש העשיר במשלו של ישוע, וכך גם המצב כיום. האיש שכנע את נפשו: ”את יכולה עכשיו להירגע, לאכול, לשתות וליהנות” (לוקס י״ב:19; טימ״ב ג׳:4). ליבו היה ממוקד במנוחה ובתענוגות. לעומתו, ישוע והשליחים לא מיקדו את חייהם בסיפוק רצונותיהם האישיים.
17. כיצד אנו מנצלים את השעות שבהן איננו עובדים?
17 כיום אנו מנסים לחקות את ישוע בכך שאנו מנצלים את השעות שבהן איננו עובדים לא רק למנוחה, אלא גם לעשיית הטוב על־ידי מתן עדות לאחרים ונוכחות באסיפות. למעשה, מלאכת עשיית התלמידים והנוכחות באסיפות חשובות מאוד עבורנו. לכן אנו עושים כל מאמץ להמשיך לעשות את הדברים האלה למען יהוה (עב׳ י׳:24, 25). גם כשאנו בחופשה אנו שומרים על שגרה רוחנית של נוכחות באסיפות בכל מקום שבו אנו נמצאים, ומחפשים הזדמנויות לבשר למי שאותם אנו פוגשים (טימ״ב ד׳:2).
18. מה ישוע המשיח, מלכנו, רוצה שנעשה?
18 עד כמה אנו אסירי תודה שמלכנו, ישוע המשיח, נוהג בסבירות ועוזר לנו לאמץ השקפה מאוזנת על עבודה ומנוחה! (עב׳ ד׳:15) הוא רוצה שניהנה מהמנוחה הנחוצה לנו. הוא גם רוצה שנעבוד קשה כדי לספק לעצמנו את הצרכים החומריים שלנו, ושנשתתף בפעילות המרעננת של עשיית תלמידים. במאמר הבא נבחן את התפקיד שממלא ישוע בשחרורנו מסוג אכזר של עבדות.
שיר 60 הוא יחזקך
^ 5 ס׳ כתבי־הקודש מלמדים אותנו כיצד לאמץ השקפה מאוזנת על עבודה ומנוחה. באמצעות מודל יום השבת שניתן לבני ישראל, יעזור לנו מאמר זה לבחון את הגישה שלנו לעבודה ולמנוחה.
^ 10 ס׳ תלמידיו של ישוע רחשו כבוד כה רב לחוק השבת עד כי חדלו מהכנת הבשמים ששימשו למשיחת גופתו של ישוע עד שיצאה השבת (לוקס כ״ג:55, 56).