1,‏ 2.‏ איזו תקווה נפלאה יש למשרתי אלוהים האמיתיים?‏

תקווה היא דבר חשוב מאוד.‏ יש שתקוותם מתמקדת בהצלחה בנישואין,‏ בגידול ילדים בריאים או בהחלמה ממחלה קשה.‏ גם המשיחיים מקווים לאותם דברים.‏ עם זאת,‏ התקווה שאנו מוקירים מכול אינה מסתכמת בכך;‏ היא כוללת את עתידנו הנצחי וכן את עתיד יקירינו שכבר אינם בחיים.‏

² השליח פאולוס ציין:‏ ”אני תולה תקווה באלוהים.‏.‏.‏ שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הלא־צדיקים” (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ פאולוס לא היה הראשון שדיבר על תקוות תחיית המתים.‏ גם איוב עשה כן.‏ הוא היה בטוח שאלוהים יזכור אותו וישיב אותו לחיים (‏איוב י״ד:‏7–10,‏ 12–15‏)‏.‏

3.‏ מדוע פרק ט״ו באיגרת הראשונה אל הקורינתים מועיל לנו?‏

³ ‏”תחיית המתים” היא חלק מ”היסודות”,‏ או ”התורה הבסיסית”,‏ של כל עיקרי האמונה המשיחיים (‏עב׳ ו׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ דבריו של פאולוס באשר לתחיית המתים מתועדים בפרק ט״ו באיגרתו הראשונה אל הקורינתים‏.‏ הדברים שכתב ודאי עודדו את המשיחיים בני המאה הראשונה.‏ פרק זה יכול לעודד גם אותנו ולחזק את תקוותנו,‏ גם אם אנו מחזיקים בה זה זמן רב.‏

4.‏ מה עומד בבסיס תקוותנו באשר ליקירינו שכבר אינם בחיים?‏

⁴ תחייתו של ישוע המשיח עומדת בבסיס תקוותנו באשר ליקירינו שכבר אינם בחיים.‏ היא הייתה חלק מ”הבשורה הטובה” שהכריז פאולוס לקורינתים (‏קור״א ט״ו:‏1,‏ 2‏)‏.‏ למעשה,‏  הוא אמר שאם משיחי אינו מאמין בתחיית המתים,‏ אין כל תועלת באמונתו (‏קור״א ט״ו:‏17‏)‏.‏ האמונה בתחייתו של ישוע היא דבר מרכזי בתקוותנו המשיחית.‏

5,‏ 6.‏ איזו משמעות יש לכתוב בקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏3,‏ 4 עבורנו?‏

⁵ בתחילת הדברים שאמר פאולוס על התחייה הוא ציין שלוש עובדות מוגמרות:‏ (‏1)‏ ”המשיח מת בעד חטאינו”,‏ (‏2)‏ ”הוא נקבר”,‏ ו־(‏3)‏ ”הוא הוקם לתחייה ביום השלישי לפי הכתובים” ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏

⁶ איזו משמעות יש למותו,‏ קבורתו ותחייתו של ישוע עבורנו?‏ ישעיהו הנביא ניבא שהמשיח ’‏ייגזר מארץ החיים ויינתן לו מקום קבורה עם הרשעים’‏.‏ אך לא בזאת מסתכם העניין.‏ ישעיהו הוסיף שהמשיח יישא ”את חטאם של רבים”.‏ ישוע עשה כן כאשר סיפק את הכופר (‏יש׳ נ״ג:‏8,‏ 9,‏ 12;‏ מתי כ׳:‏28;‏ רומ׳ ה׳:‏8‏)‏.‏ מכאן שמותו,‏ קבורתו ותחייתו של ישוע מספקים בסיס מוצק לתקוותנו להשתחרר מהחטא ומהמוות ולהתאחד עם יקירינו שאינם בחיים.‏

7,‏ 8.‏ מה עוזר למשיחיים להיות בטוחים שישוע הוקם לתחייה?‏

⁷ תקוותנו שתהיה תחיית מתים קשורה לתחייתו של ישוע,‏ לכן עלינו להיות משוכנעים שישוע אכן קם לתחייה.‏ מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה השיב את ישוע לחיים?‏

⁸ עדי ראייה רבים העידו שישוע הוקם לתחייה (‏קור״א ט״ו:‏5–7‏)‏.‏ העד הראשון ברשימתו של פאולוס הוא השליח פטרוס (‏כיפא)‏.‏ קבוצת תלמידים ציינה שפטרוס ראה את ישוע שהוקם לתחייה (‏לוקס כ״ד:‏33,‏ 34‏)‏.‏ כמו כן,‏ ”השנים־עשר”,‏ השליחים,‏ ראו את ישוע לאחר שהוקם לתחייה.‏ לאחר מכן המשיח ”נראה אל יותר מחמש מאות אחים שהיו יחדיו”,‏ אולי במאורע המשמח שאירע בגליל המוזכר במתי כ״ח:‏16–20‏.‏ ישוע גם ”נראה אל יעקב”,‏ ככל הנראה אחיו למחצה,‏ שקודם לכן לא האמין שישוע הוא המשיח (‏יוח׳ ז׳:‏5‏)‏.‏ יעקב השתכנע לאחר שראה את ישוע אשר הוקם לתחייה.‏ ראוי לציין שבסביבות 55 לספירה,‏ כאשר כתב פאולוס את איגרתו,‏ רבים ממי שהיו עדים לתחייתו של ישוע עדיין היו בחיים.‏ לכן אם למישהו עלה ספק,‏ הוא יכול היה לפנות לעדי ראייה מהימנים.‏

9.‏ מדוע יכול היה פאולוס להעיד גם הוא על תחייתו של ישוע,‏ כפי שאנו קוראים במעשי השליחים ט׳:‏3–5‏?‏

⁹ בהמשך נגלה ישוע אל פאולוס עצמו (‏קור״א ט״ו:‏8‏)‏.‏ פאולוס (‏שאול)‏ היה בדרכו לדמשק כאשר שמע את קולו של ישוע שהוקם לתחייה וראה חזון שלו בתפארתו השמימית.‏ ‏(‏קרא מעשי השליחים ט׳:‏3–5‏.‏)‏ חווייתו של פאולוס הוסיפה לראיות שתחייתו של ישוע אינה מעשייה (‏מה״ש כ״ו:‏12–15‏)‏.‏

10.‏ מה עשה פאולוס משום שהיה משוכנע שישוע הוקם מן המתים?‏

¹⁰ יש שעבורם עדותו של פאולוס ראויה לציון במיוחד,‏ שהרי בעבר רדף את המשיחיים.‏ לאחר שהוא עצמו השתכנע בתחייתו של ישוע,‏ פאולוס השקיע מאמצים רבים כדי לשכנע אחרים באמת זו.‏ הוא החזיק מעמד אפילו שהכו אותו,‏ שאסרו אותו ושספינתו נטרפה בעודו מפיץ את האמת שישוע מת אך שב לחיים (‏קור״א ט״ו:‏9–11;‏ קור״ב י״א:‏23–27‏)‏.‏ ביטחונו  של פאולוס בתחייתו של ישוע מן המתים היה כה חזק עד כי היה מוכן להגן על אמונתו גם במחיר חייו.‏ האין עדות קדומה זו משכנעת אותך שישוע הוקם מהמתים?‏ והאין היא מחזקת את אמונתך בתחיית המתים?‏

11.‏ מאילו סיבות אפשריות היו בקורינתוס שהחזיקו בהשקפות מוטעות באשר לתחיית המתים?‏

¹¹ היו בעיר היוונית קורינתוס שהחזיקו בהשקפות מוטעות על תחיית המתים ואף הרחיקו לכת באמרם ש”אין תחיית מתים”.‏ מדוע?‏ (‏קור״א ט״ו:‏12‏)‏ פילוסופים בעיר יוונית אחרת,‏ אתונה,‏ לעגו לרעיון שישוע קם לתחייה.‏ ייתכן שהיו בקורינתוס שאפשרו לחשיבה זו להשפיע עליהם (‏מה״ש י״ז:‏18,‏ 31,‏ 32‏)‏.‏ אחרים אולי חשבו על תחיית המתים במובן סמלי,‏ כלומר,‏ שהאדם היה בעבר ”מת” בהיותו חוטא אך ”הוחיה” כמשיחי.‏ תהיה אשר תהיה הסיבה,‏ התכחשות לתחייה משמעה שאמונתם הייתה לשווא.‏ אם אלוהים לא הקים את ישוע לתחייה,‏ הכופר לא שולם וכולם עדיין היו שרויים בחטא.‏ לכן למי שלא האמינו בתחיית המתים לא הייתה כל תקווה ממשית (‏קור״א ט״ו:‏13–19;‏ עב׳ ט׳:‏12,‏ 14‏)‏.‏

12.‏ במה הייתה שונה תחייתו של ישוע ממקרי תחייה קודמים,‏ לאור הכתוב בפטרוס א׳.‏ ג׳:‏18,‏ 22‏?‏

¹² פאולוס ידע ממקור ראשון ש”המשיח הוקם מן המתים”.‏ תחייתו הייתה נעלה מתחייתם של מי שקודם לכן הושבו לחיים עלי אדמות אך מתו שוב.‏ פאולוס אמר שישוע היה ”ביכורי כל המתים”.‏ באיזה מובן?‏ הוא היה האדם הראשון שהוקם לתחייה כיצור רוחני,‏ והראשון מבין בני האנוש שעלה השמיימה (‏קור״א ט״ו:‏20;‏ מה״ש כ״ו:‏23‏;‏ קרא פטרוס א׳.‏ ג׳:‏18,‏ 22‏)‏.‏

13.‏ איזה ניגוד הציג פאולוס בין אדם הראשון לישוע?‏

¹³ כיצד מותו של אדם אחד יכול להעניק חיים למיליונים?‏ פאולוס מספק תשובה הגיונית לשאלה.‏ הוא הציג את הניגוד בין מה שהביא אדם הראשון על האנושות לבין מה שמתאפשר באמצעות המשיח.‏ באשר לאדם הראשון כתב פאולוס:‏ ”המוות בא על־ידי אדם”.‏ כאשר חטא אדם הראשון,‏ הוא המיט אסון על עצמו ועל צאצאיו.‏ אנו עדיין חווים על בשרנו את ההשלכות הטרגיות של אי־ציותו.‏ כמה שונה מה שמתאפשר מכך שאלוהים הקים את בנו לתחייה!‏ ”גם תחיית המתים היא על־ידי אדם” — ישוע.‏ ”הן כפי שבגלל אדם הכול מתים”,‏ הסביר פאולוס,‏ ”כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו” (‏קור״א ט״ו:‏21,‏ 22‏)‏.‏

14.‏ האם אדם הראשון יקום לתחייה?‏ הסבר.‏

¹⁴ מה הייתה כוונתו של פאולוס כאשר אמר ש”בגלל אדם הכול מתים”?‏ פאולוס התכוון לצאצאיו של אדם הראשון,‏ אשר ירשו ממנו חטא ואי־שלמות ולכן מצויים במצב המוביל למוות (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ אדם הראשון אינו נמנה עם מי ש”יוחיו”.‏ קורבן הכופר של המשיח אינו מכפר עליו,‏ שהרי הוא היה אדם מושלם שבחר למרוד באלוהים.‏ גורלו של אדם הראשון זהה למה שמצפה למי ש”בן האדם” ישפוט כ”עיזים” — ”אבדון עולם” (‏מתי כ״ה:‏31–33,‏ 46;‏ עב׳ ה׳:‏9‏)‏.‏

15.‏ מי כלולים ב’‏כל מי שיוחיו’‏?‏

¹⁵ שים לב שפאולוס אמר ש”בזכות המשיח הכול יוחיו” (‏קור״א ט״ו:‏22‏)‏.‏ איגרתו של  פאולוס נכתבה אל משיחיים משוחים בקורינתוס,‏ שעתידים היו לקום לתחייה בשמיים.‏ על אותם משיחיים נאמר:‏ ”קודשתם כמי שמאוחדים עם המשיח ישוע ונקראתם להיות קדושים”.‏ פאולוס גם הזכיר את ”מי שמתו בהיותם מאוחדים עם המשיח” ‏(‏קור״א א׳:‏2;‏ ט״ו:‏18;‏ קור״ב ה׳:‏17‏)‏.‏ באיגרת אחרת שכתב בהשראת הרוח,‏ אמר פאולוס שמי ש’‏התאחדו עם ישוע במוות הדומה למותו,‏ גם יתאחדו איתו בתחייה הדומה לתחייתו’‏ (‏רומ׳ ו׳:‏3–5‏)‏.‏ ישוע הוקם לתחייה כיצור רוחני ועלה השמיימה.‏ וכך יקרה גם לכל מי ש”מאוחדים עם המשיח”,‏ כלומר כל המשיחיים משוחי הרוח.‏

16.‏ מה רמז פאולוס כאשר כינה את ישוע ”ביכורי כל המתים”?‏

¹⁶ פאולוס כתב שהמשיח הוקם לתחייה כ”ביכורי כל המתים”.‏ אחרים,‏ כמו אלעזר,‏ כבר הושבו לחיים עלי אדמות,‏ אך ישוע היה הראשון שאי פעם הוקם מהמתים כיצור רוחני וקיבל חיי נצח.‏ ניתן לדמות אותו לביכורי הקציר שהקריבו בני ישראל לאלוהים.‏ יתר על כן,‏ כאשר כינה את ישוע ”ביכורי כל המתים”,‏ רמז פאולוס שבהמשך אחרים יוקמו לתחייה לחיים בשמיים.‏ השליחים ואחרים ה”מאוחדים עם המשיח” היו עתידים לחוות בבוא העת תחייה הדומה לזו של ישוע.‏

17.‏ מתי עתידים היו מי ש”מאוחדים עם המשיח” לקבל את גמולם השמימי?‏

¹⁷ התחייה השמימית של מי ש”מאוחדים עם המשיח” עדיין לא התחילה להתרחש בעת שכתב פאולוס אל הקורינתים.‏ למעשה,‏ פאולוס הצביע על מועד עתידי:‏ ”כל אחד כסדרו:‏ המשיח,‏ פרי הביכורים;‏ אחר כך,‏ בעת נוכחותו,‏ השייכים למשיח” (‏קור״א ט״ו:‏23;‏ תסל״א ד׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ כיום אנו חיים בעת ה’‏נוכחות’‏ המנובאת של המשיח.‏ ואכן,‏ השליחים ומשיחיים משוחי רוח אחרים שמתו היו צריכים להמתין עד לנוכחות זו כדי לקבל את גמולם השמימי ולהיות ’‏מאוחדים איתו בתחייה הדומה לתחייתו’‏.‏

18.‏ ‏(‏א)‏ מדוע אנו יכולים להסיק שלאחר התחייה השמימית תתרחש תחייה נוספת?‏ (‏ב)‏ אילו התפתחויות יתרחשו בשמיים,‏ על־פי הכתוב בקורינתים א׳.‏ ט״ו:‏24–26‏?‏

¹⁸ אך מה לגבי כל המשיחיים הנאמנים שאין להם התקווה לחיות בשמיים עם  המשיח?‏ גם להם יש תקוות תחייה.‏ במקרא נאמר שפאולוס ואחרים שתקוותם לעלות השמיימה שותפים ב”תחייה המוקדמת מן המתים” (‏פיל׳ ג׳:‏11‏)‏.‏ האין זה אומר שאחר כך תתרחש תחייה נוספת?‏ הדבר תואם את המילים שאמר איוב באשר לעתידו (‏איוב י״ד:‏15‏)‏.‏ ’‏השייכים למשיח בעת נוכחותו’‏ יהיו בשמיים עם ישוע כאשר ימגר את כל הממשלות ואת כל הסמכויות והכוחות.‏ גם ’‏המוות,‏ האויב האחרון’‏,‏ ימוגר.‏ אין ספק שלמוות התורשתי לא תהיה עוד אחיזה במי שמוקמים לתחייה בשמיים.‏ אך מה לגבי אחרים?‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏24–26‏)‏.‏

19.‏ למה יכולים לצפות מי שיש להם תקווה ארצית?‏

¹⁹ למה יכולים לצפות מי שיש להם תקווה ארצית?‏ הם יכולים לשאוב תקווה מדבריו של פאולוס:‏ ”אני תולה תקווה.‏.‏.‏ שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הלא־צדיקים” (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ כמובן,‏ אף אדם לא־צדיק אינו יכול להיכנס לשמיים,‏ לכן מילים אלה מצביעות על תחייה עתידית עלי אדמות.‏

20.‏ כיצד התחזקה תקוותך?‏

²⁰ אין ספק ש”תהיה תחייה”!‏ למי שישובו לחיים עלי אדמות תהיה התוחלת לחיות כאן לנצח.‏ אתה יכול לבטוח לגמרי בהבטחה זו.‏ אותה תקווה יכולה לנחם אותך כאשר אתה חושב על יקיריך שכבר אינם בחיים.‏ הם יוכלו לקום לתחייה כאשר המשיח ושותפיו ”ימלכו.‏.‏.‏ במהלך אלף השנים” (‏ההת׳ כ׳:‏6‏)‏.‏ גם אתה יכול להחזיק בתקווה הוודאית שאם תמות לפני תחילת אלף השנים,‏ עתידך מובטח.‏ אכן,‏ ’‏תקווה זו אינה מכזיבה’‏ (‏רומ׳ ה׳:‏5‏)‏.‏ היא יכולה לחזק אותך כעת ולהוסיף לשמחתך בשירות אלוהים.‏ אך,‏ כפי שנראה במאמר הבא,‏ יש דברים נוספים שנוכל ללמוד מפרק ט״ו באיגרת הראשונה אל הקורינתים‏.‏