שאלות של קוראים
מה כוונת הצו שבוויקרא י״ט:16 לא ’לקום נגד חיי’ אדם אחר, ואיזה לקח אנחנו יכולים ללמוד ממנו?
יהוה קרא לבני ישראל להיות עם קדוש. לשם כך הוא אמר לעם: ”לא תוציא דיבה בקרב עמך. לא תקום נגד חיי רעך. אני יהוה” (וי׳ י״ט:16).
המילים ’לקום נגד’ מבטאות היטב את הרעיון של הביטוי המופיע בנוסח המסורה ’לעמוד על’. אבל מה משמעותן? מקור יהודי אחד, העוסק בספר ויקרא, מציין: ”חלק זה של הפסוק... קשה לפירוש בשל הקשיים בהבנת משמעות הביטוי העברי [המצוי כאן]... ’לא תעמוד על’”.
חוקרים מסוימים קושרים את הביטוי הזה לפסוק הקודם, שבו נאמר: ”לא תעשו עוול במשפט. לא תישא את פני העני ולא תיתן עדיפות לעשיר. בצדק תשפוט את עמיתך” (וי׳ י״ט:15). אם כן, משמעות הצו שבפסוק 16, לא ’לקום נגד’ מישהו, יכולה להיות שאל היה למי שהשתייכו לעם אלוהים לפגוע ברֵע בהליכים משפטיים, בנושאים עסקיים או בעניינים משפחתיים, ואל היה להם לסלף דברים לטובתם האישית. זה נכון שעלינו להימנע מהדברים האלה, אבל יש דרך הגיונית יותר להבין את הביטוי שבפסוק 16.
חשוב על החלק הראשון של הפסוק. אלוהים מורה לעמו לא להוציא דיבה. זכור שדיבה היא יותר מרכילות סתמית, למרות שרכילות כזו יכולה לגרום גם היא לבעיות (מש׳ י׳:19; קהלת י׳:12–14; טימ״א ה׳:11–15; יעקב ג׳:6). במקרים רבים הדיבה מתבטאת במילים ומטרתה לפגוע במוניטין של האדם. מי שמוציא דיבה עלול לשאת עדות שקר נגד האחר, גם אם זה מסכן את חייו של אותו אדם. זכור שמוציאי דיבה מסרו עדות שקר נגד נבות, מה שהביא לסקילתו שלא בצדק (מל״א כ״א:8–13). כן, אדם המוציא דיבה עלול לעמוד נגד חייו של אדם אחר, כפי שנאמר בחלק השני של ויקרא י״ט:16.
כמו כן, דיבה זדונית עלולה לשקף מידה של שנאה. ביוחנן א׳. ג׳:15 נאמר: ”כל השונא את אחיו רוצח הוא, ואתם יודעים כי לְרוצח אין חיי עולם”. ראוי לציין שאחרי המילים שבפסוק 16 אלוהים אמר: ”לא תשנא את אחיך בלבבך” (וי׳ י״ט:17).
לפיכך, הביטוי הייחודי שבוויקרא י״ט:16 הוא אזהרה נוקבת עבור המשיחיים. אל לנו להיכנע למחשבות פסולות, ואל לנו להוציא דיבה נגד אדם אחר. במילים פשוטות, אם נאפשר לחוסר חיבה או לקנאה לגרום לנו להוציא נגד אדם מסוים דיבה, ובכך למעשה ’נקום נגדו’, זה יכול להעיד על שנאה או להוביל לשנאה. המשיחיים צריכים להימנע מזה בכל תוקף (מתי י״ב:36, 37).