1.‏ איזו חשיבות נודעה ללחם בתקופת המקרא?‏

 הלחם היה מזון בסיסי בתקופת המקרא (‏בר׳ י״ד:‏18;‏ לוקס ד׳:‏4‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא היה כה נפוץ שהמקרא לעיתים משתמש במונח ”‏לחם”‏ כמילה נרדפת למזון באופן כללי (‏יח׳ ה׳:‏16‏,‏ הערת שוליים;‏ מתי ו׳:‏11‏)‏.‏ הלחם גם היה מוטיב מרכזי בשניים מניסיו הידועים של ישוע (‏מתי ט״ז:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אחד מהם מתואר ביוחנן פרק ו׳‏‏.‏ נדון כעת בנס הזה ונראה אילו לקחים נוכל להפיק ממנו.‏

2.‏ מדוע נזקקו ההמונים למזון?‏

² לאחר ששליחיו של ישוע חזרו ממסע ההטפה,‏ הוא לקח אותם לצד השני של הכינרת בסירה כדי שיוכלו לנוח (‏מר׳ ו׳:‏7,‏ 30–32;‏ לוקס ט׳:‏10‏)‏.‏ הם הלכו למקום שומם באזור בית צידא,‏ אך מהר מאוד אלפי אנשים הגיעו לשם והתאספו סביבם.‏ ישוע לא התעלם מהם,‏ אלא הקדיש זמן כדי ללמד אותם באדיבות על מלכות אלוהים ולרפא את החולים.‏ אך לאחר רדת הערב תהו התלמידים כיצד יוכלו ההמונים להשיג אוכל.‏ לחלקם ככל הנראה היה מעט מזון,‏ אך רובם יצטרכו לחפש משהו לאכול בכפרים הסמוכים (‏מתי י״ד:‏15;‏ יוח׳ ו׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ מה יעשה ישוע?‏

ישוע מספק לחם באורח נס

3.‏ מה הורה ישוע לשליחיו לעשות למען ההמון?‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

³ ישוע אמר לשליחיו:‏ ”‏הם אינם צריכים ללכת;‏ תנו להם  אתם אוכל”‏ (‏מתי י״ד:‏16‏)‏.‏ אך הייתה בעיה:‏ היו שם כ־000,‏5 גברים,‏ ואם כוללים את הנשים והילדים,‏ היה מדובר כנראה ב־000,‏15 איש שהיו זקוקים למזון (‏מתי י״ד:‏21‏)‏.‏ לאחר מכן אנדרי אמר:‏ ”‏יש פה ילד ולו חמש כיכרות לחם שעורים ושני דגים קטנים.‏ אבל איך אלה יספיקו לכל כך הרבה אנשים?‏”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏9‏)‏ לחם שעורים נחשב למזון העניים,‏ והדגים הקטנים היו ככל הנראה מלוחים ומיובשים.‏ אין ספק שכמות המזון הדלה שהייתה לילד לא יכלה להספיק לכל כך הרבה אנשים — או שאולי כן?‏

4.‏ מה אנו לומדים מהכתוב ביוחנן ו׳:‏11–13‏?‏ (‏ראה גם תמונות.‏)‏

⁴ ישוע רצה לגלות נדיבות כלפי ההמון והנחה את כולם לשבת בקבוצות על הדשא (‏מר׳ ו׳:‏39,‏ 40‏;‏ קרא יוחנן ו׳:‏11–13‏)‏.‏ לאחר מכן,‏ הוא הודה לאביו השמימי על הלחם והדגים.‏ כך הוא הראה שיהוה הוא מקור המזון.‏ דוגמתו של ישוע מהווה תזכורת טובה עבורנו להודות ליהוה בתפילה לפני שאנו אוכלים,‏ בין אם אנו לבד או עם אחרים.‏ אחרי כן חילק ישוע את האוכל וכולם אכלו ושבעו.‏ אפילו נשארו שאריות מזון,‏ אך הוא דאג שהן ייאספו לשימוש מאוחר יותר.‏ ישוע הציב לנו דוגמה כיצד להשתמש במשאבינו בחוכמה.‏ אם אתה הורה,‏ תוכל לדבר עם ילדיך על המקרה הזה ולדון בלקחים שאנו לומדים ממנו באשר לתפילות,‏ הכנסת אורחים ונדיבות.‏

5.‏ מה הייתה תגובתם של ההמונים לנס שחולל ישוע,‏ וכיצד החליט ישוע לפעול?‏

 ⁵ ההמונים התפעלו מתורתו של ישוע ומהניסים שחולל.‏ הם ידעו שמשה ניבא על כך שאלוהים יקים נביא יוצא דופן,‏ ולכן הם תהו:‏ ’‏האם ישוע הוא אותו נביא?‏’‏ (‏דב׳ י״ח:‏15–18‏)‏ הם הסיקו שאם ישוע הוא אכן הנביא המובטח,‏ הוא גם יהיה שליט אידיאלי המסוגל לספק מזון עבור העם כולו.‏ לכן הם עמדו לבוא ו”‏לתפוס אותו כדי להמליכו”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אך ישוע הבין שצעד כזה יערב אותו בעניינים הפוליטיים של היהודים,‏ אשר היו תחת השלטון הרומי.‏ מה הוא בחר לעשות?‏ אנו קוראים שהוא פעל בהחלטיות ’‏והלך אל ההר לבדו’‏.‏ הוא לא נכנע ללחצים מצד הסובבים אותו להתערב בפוליטיקה של אותם ימים.‏ איזה לקח חשוב עבורנו!‏

6.‏ כיצד נוכל להראות שאנו הולכים בעקבותיו של ישוע?‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

⁶ כמובן,‏ איש לא יבקש מאיתנו לספק מזון או לרפא חולים באורח נס,‏ ואף אחד לא ינסה להמליך אותנו או למנות אותנו לשליטים.‏ אולם ייתכן שאחרים ילחצו עלינו להביע את תמיכתנו במועמד פוליטי שלדעתם יכול לשפר את המצב,‏ או להצביע לו בבחירות.‏ אך עמדתו של ישוע בנושא הייתה ברורה:‏ הוא סירב להיגרר  לעניינים פוליטיים.‏ בשלב מאוחר יותר הוא הסביר:‏ ”‏מלכותי אינה חלק מן העולם הזה”‏ (‏יוח׳ י״ז:‏14;‏ י״ח:‏36‏)‏.‏ בתור משיחיים עלינו להתאמץ לשקף את צורת חשיבתו ודרך פעולתו של ישוע.‏ תמיכתנו הבלעדית נתונה למלכות אלוהים.‏ אנו מעידים עליה ומתפללים לבואה (‏מתי ו׳:‏10‏)‏.‏ כעת נחזור לנס כיכרות הלחם ונראה אילו לקחים נוספים טמונים בו עבורנו.‏

‏”‏משמעות נס כיכרות הלחם”‏

7.‏ מה עשה ישוע,‏ וכיצד הגיבו השליחים?‏ (‏יוחנן ו׳:‏16–20‏)‏

⁷ לאחר שישוע האכיל את ההמון,‏ הוא ביקש משליחיו לחזור אל כפר נחום בסירה.‏ בינתיים הוא עלה אל ההר כדי להתחמק מניסיונותיהם של ההמונים להמליכו.‏ ‏(‏קרא יוחנן ו׳:‏16–20‏.‏)‏ בזמן ששטו השליחים בכינרת,‏ פרצה סערה שלוותה ברוחות עזות ובגלים גבוהים.‏ לפתע הופיע ישוע לנגד עיניהם כשהוא הולך על המים והזמין את השליח פטרוס ללכת גם הוא על המים (‏מתי י״ד:‏22–31‏)‏.‏ כשישוע עלה על הסירה,‏ הסערה שקטה.‏ תלמידיו נדהמו ואמרו:‏ ”‏באמת בן אלוהים אתה”‏ (‏מתי י״ד:‏33‏)‏.‏ a אך הם עדיין לא הבינו את הקשר בין הנס הזה לבין הנס שחולל ישוע עבור ההמון.‏ מרקוס הוסיף את הפרט הבא לגבי השליחים:‏ ”‏אחזה בהם תדהמה גדולה,‏ כי לא עמדו על משמעות נס כיכרות הלחם ועדיין היו חסרי הבנה בלבבם”‏ (‏מר׳ ו׳:‏50–52‏)‏.‏ הם לא הבינו שיהוה נתן לישוע כוח לחולל ניסים גדולים בהרבה מנס האכלת ההמונים.‏ זמן קצר אחרי המקרה הזה ישוע עצמו הזכיר את נס כיכרות הלחם ולימד לקח בעל חשיבות רבה לכולנו.‏

8,‏ 9.‏ מדוע ההמון חיפש את ישוע?‏ (‏יוחנן ו׳:‏26,‏ 27‏)‏

⁸ ההמונים שישוע האכיל התמקדו בסיפוק רצונותיהם וצורכיהם הפיזיים.‏ ביום המוחרת,‏ הם ראו שישוע ושליחיו עזבו את המקום.‏ לכן ההמון עלה על מספר סירות שהגיעו מכיוון טבריה,‏ ושט לכיוון כפר נחום במטרה למצוא את ישוע (‏יוח׳ ו׳:‏22–24‏)‏.‏ האם הם עשו זאת משום שרצו לשמוע יותר על המלכות?‏ לא,‏ הם חיפשו אותו מפני שקיוו שיספק להם מזון נוסף.‏

⁹ שים לב מה התרחש לאחר שהם מצאו את ישוע ליד כפר נחום.‏ ישוע הבין שמטרתם העיקרית הייתה להשביע את צורכיהם הפיזיים הזמניים,‏ והוא ציין זאת ישירות בפניהם:‏ ”‏אכלתם מכיכרות הלחם ושבעתם”‏.‏ אולם היה זה רק ”‏האוכל המתכלה”‏.‏ הוא האיץ בהם לעמול למען ”‏האוכל הנשאר לחיי עולם”‏.‏ ‏(‏קרא יוחנן ו׳:‏26,‏ 27‏.‏)‏ ישוע אמר שאביו יספק להם אותו.‏ ההמונים ודאי הופתעו לשמוע שקיים מזון המוביל לחיי עולם.‏ על מה הוא דיבר,‏ וכיצד הם יוכלו להשיגו?‏

10.‏ מהו ”‏פועלו של אלוהים”‏ המוביל לחיי עולם?‏

¹⁰ שומעיו של ישוע רצו לדעת מה הם צריכים לעשות כדי להשיג את המזון הזה.‏ בתור יהודים,‏ ייתכן שהם חשבו שהדבר קשור לקיום תורת משה.‏ אך ישוע אמר להם:‏ ”‏זהו פועלו של אלוהים,‏ שתגלו אמונה בזה אשר נשלח על־ידיו”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ ישוע הסביר שגילוי אמונה בנציגו של אלוהים מהווה דרישה הכרחית עבור כל  מי שרוצה לנחול ”‏חיי עולם”‏.‏ למעשה,‏ הוא דיבר על כך עוד קודם לכן (‏יוח׳ ג׳:‏16–18,‏ 36‏)‏.‏ ובהמשך,‏ הוא הוסיף פרטים על הדרך שבה נוכל לזכות בחיי נצח (‏יוח׳ י״ז:‏3‏)‏.‏

11.‏ כיצד הראו ההמונים שהם עדיין ממוקדים בהשגת הלחם הפיזי?‏ (‏תהלים ע״ח:‏24,‏ 25‏)‏

¹¹ ההמונים לא קיבלו את מה שהסביר להם ישוע על ”‏פועלו של אלוהים”‏.‏ הם שאלו אותו:‏ ”‏איזה אות אתה עושה,‏ כדי שנראה אותו ונאמין לך?‏”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏30‏)‏ הם ציינו שבתקופת אבותיהם,‏ בימי משה,‏ יהוה נתן להם מָן המדומה ללחם (‏נחמ׳ ט׳:‏15‏;‏ קרא תהלים ע״ח:‏24,‏ 25‏)‏.‏ ניכר היה שמאזיניו של ישוע עדיין היו מרוכזים בהשגת הלחם הגשמי.‏ הם גם לא ביקשו מישוע הסבר על מה שהוא אמר לאחר מכן לגבי ”‏הלחם האמיתי מן השמיים”‏,‏ שניתן להשוותו למן שסיפק יהוה כדי לכלכל את בני ישראל במדבר (‏יוח׳ ו׳:‏32‏)‏.‏ הם היו כל כך ממוקדים בצרכים הפיזיים שלהם שהם התעלמו מהאמיתות הרוחניות שישוע חשף בפניהם.‏ מה נוכל ללמוד מהמקרה הזה?‏

הדבר החשוב ביותר עבורנו

12.‏ כיצד הדגיש ישוע מהו הדבר החשוב ביותר?‏

¹² הלקח המרכזי שאנו לומדים מיוחנן ו׳‏ הוא שעלינו להתמקד בראש ובראשונה בצרכים הרוחניים שלנו.‏ ישוע עצמו המחיש זאת כשדחה את פיתוייו של השטן (‏מתי ד׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ גם בדרשת ההר הוא הדגיש עד כמה חשוב שכל אחד יהיה מודע לצורך הרוחני שלו (‏מתי ה׳:‏3‏)‏.‏ לכן עלינו לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם אורח חיי מראה שאני שם את הדברים הרוחניים,‏ ולא החומריים,‏ בראש סדר העדיפויות שלי?‏’‏

13.‏ (‏א)‏ מדוע זה לא פסול ליהנות ממזון ושתייה?‏ (‏ב)‏ לאיזו אזהרה חשוב שנשים לב?‏ (‏קורינתים א׳.‏ י׳:‏6,‏ 7,‏ 11‏)‏

¹³ זה ראוי והולם להתפלל למען הדברים הבסיסיים הנחוצים לנו ולהפיק מהם הנאה (‏לוקס י״א:‏3‏)‏.‏ עבודה קשה שבזכותה אנו יכולים ”‏לאכול ולשתות”‏ היא מקור שמחה ומהווה מתנה ”‏מיד האלוהים”‏ (‏קהלת ב׳:‏24;‏ ח׳:‏15;‏ יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ עם זאת,‏ עלינו להציב את הדברים החומריים במקום הנכון בסולם העדיפויות שלנו.‏ השליח פאולוס הבליט זאת באיגרת שכתב לאחיו המשיחיים.‏ הוא הזכיר את תולדות בני ישראל,‏ לרבות המאורעות שהתרחשו בקרבת הר סיני,‏ והזהיר את המשיחיים לא ’‏להתאוות לרעות,‏ כשם שהתאוו’‏ בני ישראל.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ י׳:‏6,‏ 7,‏ 11‏.‏)‏ בשל תאוותם המופרזת למזון,‏ המתנות שהעניק להם יהוה באורח נס הפכו עבורם מברכה לקללה (‏במ׳ י״א:‏4–6,‏ 31–34‏)‏.‏ כמו כן,‏ המקרה של עגל הזהב ממחיש שמה שעניין את בני ישראל היה לאכול,‏ לשתות וליהנות (‏שמ׳ ל״ב:‏4–6‏)‏.‏ פאולוס השתמש בדוגמתם כאזהרה עבור המשיחיים אשר חיו בסמוך לקיצה של המערכת היהודית ב־70 לספירה.‏ בדומה אליהם,‏ אנו חיים באחרית ימיו של הסדר העולמי הזה,‏ ולכן הכרחי שנתייחס לעצותיו של פאולוס במלוא הרצינות.‏

14.‏ מה מנבא המקרא על מזון פיזי בעולם החדש?‏

¹⁴ כשדיבר ישוע על ”‏הלחם הנחוץ לנו ליום הזה”‏ הוא הצביע על התקופה שבה רצון אלוהים ייעשה ”‏כבשמיים כן גם בארץ”‏ (‏מתי ו׳:‏9–11‏)‏.‏ מה עולה בדמיונך כשאתה חושב על המילים האלו?‏ המקרא מלמד שכחלק ממטרתו של אלוהים לגבי  כדור הארץ,‏ הוא ידאג שיהיה שפע מזון בעולם כולו.‏ בהתאם לנבואה בישעיהו כ״ה:‏6–8‏,‏ יהוה מבטיח שתחת שלטון מלכותו ניהנה משלל מזונות פיזיים איכותיים.‏ בתהלים ע״ב:‏16 כתוב:‏ ”‏יהיה שפע דגן בארץ;‏ בראש ההרים ירבה עד מאוד”‏.‏ האם אתה מייחל לתקופה שבה תוכל להכין בעצמך את הלחם האהוב עליך מדגן הארץ או להתנסות במאכלים חדשים?‏ בנוסף,‏ נוכל לטעת כרמים וליהנות מפירותיהם (‏יש׳ ס״ה:‏21,‏ 22‏)‏.‏ יהוה ירעיף את הברכות הללו על כל מי שיחיה עלי אדמות.‏

15.‏ איזו תוכנית השכלה תיערך בעת תחיית המתים?‏ (‏יוחנן ו׳:‏35‏)‏

¹⁵ קרא יוחנן ו׳:‏35‏.‏ מה מצפה למי שאכלו מהלחם והדגים שסיפק ישוע?‏ בתחיית המתים אולי תפגוש כמה מהם.‏ אף שבעבר הם לא גילו אמונה,‏ ייתכן שהם יוקמו לתחייה (‏יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ הם יצטרכו ללמוד מה משמעות דבריו של ישוע:‏ ”‏אני לחם החיים.‏ הבא אליי לא ירעב”‏.‏ יהיה עליהם גם להאמין שהוא מסר את חייו למענם ולפתח אמונה בקורבן הכופר.‏ בנוסף,‏ באותה תקופה תיערך תוכנית השכלה רוחנית עבור כל המוקמים לתחייה והילדים שייוולדו בעולם החדש.‏ איזו זכות תהיה לנו להשתתף בתוכנית ההוראה הזו!‏ אין ספק שהדבר יסב לנו תענוג רב יותר מאשר אכילת מזון פיזי.‏ כן,‏ הדברים הרוחניים יהיו מקור שמחתנו הגדול ביותר.‏

16.‏ מה נבחן במאמר הבא?‏

¹⁶ עד כה התעמקנו בחלק מן הכתוב ביוחנן פרק ו׳‏‏,‏ אך לישוע היה עוד הרבה מה ללמד על ”‏חיי עולם”‏.‏ נושא זה היה ראוי לתשומת ליבם של שומעיו באותם ימים,‏ והוא ראוי גם לתשומת ליבנו כיום.‏ במאמר הבא ננתח את המשך הכתוב ביוחנן פרק ו׳‏‏.‏