הם מסמלים צבאות שמימיים.‏ לצבאות הללו היה חלק בהשמדת ירושלים,‏ ויהיה להם חלק גם בהשמדת הסדר העולמי המרושע של השטן בהר מגידון.‏ מדוע הבנה מתוקנת זו מתקבלת על הדעת?‏

לאחר שהתבונן יחזקאל במעשי הרשעה והכפירה שנעשו בירושלים לפני חורבן העיר ב־607 לפה״ס,‏ ניתן לו חזון על האירועים שיובילו לחורבן.‏ הוא ראה שישה אנשים המחזיקים בכלי מפץ,‏ ולצדם איש ”לבוש בדים” בעל ”קסת הסופר” (‏יח׳ ח׳:‏6–12;‏ ט׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ איש זה נצטווה:‏ ”עבור בתוך העיר.‏.‏.‏ והתוִוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה”.‏ לאחר מכן נצטוו האנשים בעלי כלי המפץ להשמיד את כל יושבי העיר שלא הותוו בתו (‏יח׳ ט׳:‏4–7‏)‏.‏ מה אנו למדים מחזון זה,‏ ומיהו האיש בעל קסת הסופר?‏

הנבואה ניתנה ליחזקאל ב־612 לפה״ס,‏  וההתגשמות הראשונה נגעה להשמדת ירושלים בידי הצבא הבבלי — מאורע שהתרחש רק חמש שנים לאחר מכן.‏ יהוה הרשה לבבלים עובדי האלילים להחריב את העיר,‏ אך למעשה הם הוציאו לפועל את משפטו (‏יר׳ כ״ה:‏9,‏ 15–18‏)‏.‏ יהוה השתמש בהם כדי להעניש את עמו הממרה.‏ אולם ההשמדה לא נועדה להתרחש ללא הבחנה.‏ הצדיקים לא נספו עם הרשעים.‏ ברוב אהבתו דאג יהוה להושיע את היהודים שלא הסכימו לתועבות שנעשו בעיר.‏

יחזקאל לא נטל חלק בהתוויית התו או בהשמדה.‏ תחת זאת,‏ המלאכים כיוונו את הוצאתו לפועל של המשפט שנחרץ על העיר.‏ תודות לנבואה זו מתאפשר לנו לראות מה התרחש מאחורי הקלעים בתחום השמימי.‏ יהוה הטיל על מלאכיו לא רק להביא להשמדת הרשעים,‏ אלא גם לדאוג להצלת הצדיקים.‏ *

בעבר הסברנו שבהתגשמות החזון בימינו מסמל האיש בעל קסת הסופר את השארית המשוחה.‏ סברנו שמי שנענים בחיוב לבשורה מותווים כעת להינצלות.‏ אולם בשנים האחרונות התברר שיש לתקן הסבר זה.‏ על־פי הכתוב במתי כ״ה:‏31–33 ישוע הוא מי שישפוט את בני האדם.‏ הוא יפסוק את הדין הסופי במהלך הצרה הגדולה.‏ באותה עת הוא יפריד את דמויי הכבש מדמויי העז.‏ הראשונים יינצלו והאחרונים יושמדו.‏

מה נוכל ללמוד מחזון יחזקאל לאור הבנה מתוקנת זו?‏ אנו מפיקים לפחות חמישה לקחים:‏

1. בתקופה שקדמה להשמדת ירושלים שימשו יחזקאל וירמיהו כצופים,‏ בדומה לישעיהו שמילא תפקיד זה קודם לכן.‏ כיום משתמש יהוה בקבוצה קטנה מבין משרתיו המשוחים כדי לספק מזון רוחני לעמו ולהזהיר אחרים לפני פרוץ הצרה הגדולה.‏ גם שאר עבדיו של המשיח נוטלים חלק בהשמעת דברי האזהרה הללו (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏

2. יחזקאל לא היה מעורב בהתוויית האנשים שייוושעו;‏ גם משרתי אלוהים בני זמננו אינם מעורבים בכך.‏ תפקידם הוא להכריז את מסר האזהרה שמאת יהוה,‏ המהווה חלק מהבשורה המוכרזת בהכוונת המלאכים (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏

3. בימי יחזקאל,‏ איש לא הותווה במצחו בתו ממשי.‏ הדבר נכון גם כיום.‏ מה צריך לעשות כדי לקבל תו סמלי להינצלות?‏ על הפרט להיענות בחיוב לבשורה המוכרזת בימינו,‏ לעטות את האישיות המשיחית,‏ להקדיש את חייו ליהוה ולתמוך נאמנה באחי המשיח (‏מתי כ״ה:‏35–40‏)‏.‏ מי שעושים כן יותוו בתו להינצלות במהלך הצרה הגדולה הקרבה ובאה.‏

4. בהתגשמות בימינו מסמל האיש בעל קסת הסופר את ישוע המשיח,‏ מי שיתווה את האנשים שייוושעו.‏ חברי ההמון הרב יותוו בתו זה כאשר יישפטו ככבשים במהלך הצרה הגדולה.‏ כתוצאה מכך הם יזכו בחיי נצח עלי אדמות (‏מתי כ״ה:‏34,‏ 46‏)‏.‏ *

5. בהתגשמות של ימינו מסמלים ששת האנשים עם כלי המפץ בידיהם את צבאותיו של ישוע,‏ שהוא עצמו עומד בראשם.‏ בקרוב הם ’‏יכו את העמים’‏ וימגרו את כל הרשע (‏יח׳ ט׳:‏2,‏ 6,‏ 7;‏ ההת׳ י״ט:‏11–21‏)‏.‏

כשאנו מבינים את הלקחים החשובים הללו,‏ מתחזק ביטחוננו שיהוה לא ישמיד את הצדיקים עם הרשעים (‏פט״ב ב׳:‏9;‏ ג׳:‏9‏)‏.‏ הדבר גם מזכיר לנו את חשיבות מלאכת הבישור המתבצעת בימינו.‏ כולם צריכים לשמוע את דברי האזהרה לפני בוא הקץ!‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏