עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

‏”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה”‏

‏”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה”‏

‏”לשם כך באתי אל העולם: להעיד על האמת” (‏יוח’ י”ח:37‏).‏

שירים: 109,‏ 28

1, 2. ‏(א) כיצד הופך העולם ליותר ויותר מפולג? (ב) אילו שאלות יזכו למענה במהלך דיון זה?‏

‏”כבר מגיל קטן כל מה שראיתי היה אי־צדק”, מספרת אחות מדרום אירופה במבט לאחור. ”לכן דחיתי את המערכת הפוליטית במדינה שלי, ותמכתי במה שרבים החשיבו לדעות קיצוניות. למעשה, במשך שנים רבות הייתי בת זוג של טרוריסט”. אח מאפריקה הדרומית הצדיק בעבר גם הוא אלימות. הוא אומר: ”האמנתי שהשבט שלי נעלה על שאר השבטים והצטרפתי למפלגה פוליטית. הורו לנו להרוג את יריבינו בחניתות – כולל אנשים משבטנו שתמכו במפלגות פוליטיות אחרות”. אחות המתגוררת במרכז אירופה מודה: ”היו לי דעות קדומות ושנאתי כל מי שהשתייך ללאום אחר או לדת אחרת”.‏

2 הגישות שגילו בעבר שלושת האנשים הללו משקפות מגמה הולכת וגוברת כיום בעולם. תנועות המשתמשות באלימות לקידום עצמאות משגשגות, מחלוקות פוליטיות מעמיקות ובמדינות רבות סובלים הזרים מאיבה הולכת וגוברת. כפי שנובא במקרא, בתקופה זו של אחרית הימים אנשים מכל הסוגים ”חסרי נכונות להתרצות” (‏טימ”ב ג’:‏1,‏ 3‏). כיצד יכולים המשיחיים להגן על אחדותם בעוד העולם נעשה יותר ויותר מפולג? נוכל ללמוד רבות אם נבחן כיצד נהג ישוע במצב שבו הייתה הארץ שסועה מבחינה פוליטית במאה הראשונה. הבה נדון בשלוש נקודות עיקריות: מדוע סירב ישוע להיות מעורב בתנועות פוליטיות? כיצד המחיש את הצורך שמשרתי אלוהים יימנעו מלצדד בסוגיות פוליטיות? וכיצד לימד אותנו שאין זה מוצדק לנהוג באחרים באלימות?‏

עמדתו של ישוע באשר לתנועות המקדמות עצמאות

3, 4. ‏(א) אילו ציפיות פוליטיות היו ליהודים בימיו של ישוע? (ב) כיצד השפיעו הרגשות הללו על תלמידיו של ישוע?‏

3 יהודים רבים אשר להם בישר ישוע השתוקקו לעצמאות מהשלטון הרומי. הקנאים, קבוצת יהודים לאומנים, הציתו את הרגשות הללו בקרב בני העם. רבים מאותם קיצוניים אימצו את דעותיו של יהודה הגלילי. היה זה משיח שקר בן המאה הראשונה אשר הטעה רבים. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו ציין שיהודה ”הסית... את בני ארצו למרד [ברומאים], באמרו כי חרפה תהיה להם, אם יטו את שכמם לסבול וישלמו מס לרומאים”. הרומאים הוציאו את יהודה להורג (‏מה”ש ה’:37‏). כמה מהקנאים גם נקטו אמצעים אלימים כדי לקדם את מטרותיהם.‏

4 למעט הקיצוניים הללו, היהודים ככלל חיכו בלהיטות לביאתו של משיח פוליטי. לכן הם ציפו שכאשר יבוא המשיח, הוא יפאר את האומה שלהם וישחרר אותם מעול הרומאים (‏לוקס ב’:38; ג’:15‏). רבים האמינו שהמשיח יכונן מלכות ארצית בישראל, ובעקבות זאת ישובו מיליוני יהודים המפוזרים במדינות השונות למולדתם. זכור שפעם אחת שאל יוחנן המטביל את ישוע: ”האם אתה זה שנועד לבוא, או שמא עלינו לצפות לבואו של אחר?” (‏מתי י”א:2, 3‏) ייתכן שיוחנן רצה לדעת אם אדם אחר יגשים את כל תקוות היהודים. גם לשני התלמידים שפגשו את ישוע המוקם לתחייה בדרך לעמאוס היו תקוות באשר למשיח אשר לא התגשמו. ‏(קרא לוקס כ”ד:21‏.) זמן קצר לאחר מכן שליחיו של ישוע שאלו אותו: ”אדוננו, האם תשיב את המלכות לישראל בזמן הזה?” (‏מה”ש א’:6‏).‏

5. ‏(א) מדוע רצו תושבי הגליל שישוע יהיה מלכם? (ב) כיצד תיקן ישוע את חשיבתם?‏

5 אין ספק שהציפיות הללו באשר למשיח גרמו לתושבי הגליל לרצות להמליך את ישוע. אנו יכולים לתאר לעצמנו שהם חשבו שישוע יהיה מנהיג אידיאלי. הוא היה נואם מוכשר להפליא; היה בכוחו לרפא את החולים ואף לספק מזון לרעבים. לאחר שהאכיל ישוע כ־5,000 איש, הבחין בכוונתו של ההמון. ”ישוע ידע שהם עומדים לבוא ולתפוס אותו כדי להמליכו, ועל כן הלך שוב אל ההר לבדו” (‏יוח’ ו’:10–15‏). למחרת, בצידה השני של הכינרת, ייתכן שהתלהבותם שככה במידת מה. ישוע הסביר להמון את המהות האמיתית של מלאכתו. הוא בא כדי להצמיח לבני האומה תועלת רוחנית, לא חומרית. הוא אמר להם: ”אל תעבדו למען האוכל המתכלה, אלא למען האוכל הבלתי מתכלה המוביל לחיי עולם” (‏יוח’ ו’:25–27‏).‏

6. כיצד הבהיר ישוע שאין הוא מבקש לעצמו סמכות פוליטית עלי אדמות? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

6 זמן קצר לפני מותו הבין ישוע שכמה מתלמידיו מצפים ממנו לכונן מלכות ארצית שמרכזה בירושלים. הוא תיקן תפיסה זו בכך שסיפר להם את המשל על עשרת המנים. המשל הראה שישוע, אותו ”בן אצולה”, יצטרך לנסוע למקום רחוק למשך זמן רב (‏לוקס י”ט:11–13,‏ 15‏). כמו כן, ישוע הבהיר את עמדתו הניטרלית בפני השלטונות הרומים. פונטיוס פילטוס שאל את ישוע: ”אתה מלך היהודים?” (‏יוח’ י”ח:33‏). הנציב אולי חשש שישוע יעורר תסיסה פוליטית – נושא שהדאיג את פילטוס עד מאוד במהלך שלטונו. ישוע השיב לו: ”מלכותי אינה חלק מן העולם הזה” (‏יוח’ י”ח:36‏). הוא היה נחוש שלא להיות מעורב בפוליטיקה, שהרי מלכותו נועדה להיות מלכות שמימית. הוא אמר לפילטוס שמלאכתו על הארץ היא ”להעיד על האמת” ‏(קרא יוחנן י”ח:37‏).‏

האם אתה ממוקד בבעיות העולם או במלכות אלוהים? (ראה סעיף 7)‏

7. מדוע יכול להיות קשה להימנע מלתמוך בשתיקה בתנועות המקדמות עצמאות?‏

7 כשאנו מבינים את תפקידנו בבירור כפי שישוע הבין את תפקידו, נימנע מלצדד אפילו ללא מילים בתנועות פוליטיות המקדמות עצמאות. אולי לא יהיה זה קל. ”אנשים באזורנו הופכים ליותר ויותר קיצוניים”, מציין משגיח נודד אחד. ”רוח הלאומנות משתלטת, ורבים בטוחים שעצמאות פוליטית תשפר את חייהם. למרבה השמחה, האחים שומרים על אחדותם המשיחית על־ידי כך שהם מתמקדים בהכרזת הבשורה הטובה על המלכות. הם נושאים עיניהם אל אלוהים שיפתור עוולות ובעיות אחרות שעימן אנו מתמודדים”.‏

כיצד התייחס ישוע לסוגיות פוליטיות מפלגות?‏

8. הבא דוגמה לעול שנשאו יהודים במאה הראשונה.‏

8 אי־צדק לא אחת מלבה להט פוליטי. נושא המיסים היה סוגיה פוליטית רגישה בימי ישוע. למעשה, מרד יהודה הגלילי, המוזכר קודם לכן, פרץ בעקבות מפקד אוכלוסין שנערך כדי לוודא שהתושבים אכן ישלמו מיסים לרומא. נתיני רומא, וביניהם מאזיניו של ישוע, נדרשו לשלם מיסים רבים – לרבות מיסים על טובין, על אדמות ועל בתים. כמו כן, השחיתות שפשטה בקרב המוכסים הגבירה את תחושת האנשים שהם נושאים עול כבד. המוכסים יכלו לקנות את הסמכות לגבות מיסים במכירה פומבית ולאחר מכן להפיק רווחים מהכספים שנגבו. זכי, המוכס הראשי ביריחו, התעשר מסחיטת כספים מאנשים (‏לוקס י”ט:2,‏ 8‏). רבים ככל הנראה נהגו כמותו.‏

9, 10. ‏(א) כיצד ניסו אויביו של ישוע לגרום לו להתערב בסוגיה פוליטית? (ב) מה אנו למדים מתגובתו של ישוע? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

9 אויביו של ישוע ניסו להכשיל אותו בלשונו ולגרום לו לנקוט עמדה בסוגיה הנוגעת לתשלום מיסים. המס שעלה על הפרק היה ”מס גולגולת”, מס של דינר אחד שהוטל על מי שהיו נתונים לשלטון הרומי. ‏(קרא מתי כ”ב:16–18‏.) היהודים התרעמו במיוחד על מס זה, משום שסימל את כפיפותם לרומא. ”חסידי בית הורדוס” אשר העלו סוגיה זו קיוו שאם ישוע יגנה את המס, ניתן יהיה להאשימו בהסתה. מאידך, אילו היה אומר שמיסים הם עול הכרחי, עלול היה ישוע לאבד את תמיכת תלמידיו.‏

10 ישוע הקפיד לשמור על עמדה ניטרלית בסוגיית תשלום המיסים. הוא אמר: ”תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים” (‏מתי כ”ב:21‏). כמובן, ישוע ידע שהשחיתות נפוצה בקרב המוכסים. אך הוא לא רצה שדעתו תוסח מסוגיה חשובה בהרבה. הייתה זו מלכות אלוהים, הפתרון האמיתי. כך הוא הציב דוגמה לכל תלמידיו. עליהם להימנע מלהיות מעורבים בסוגיות פוליטיות, ואין זה משנה עד כמה נכונה או צודקת תיראה עמדה מסוימת. המשיחיים מבקשים את מלכותו של אלוהים ואת צדקתו, וזאת במקום לגבש דעות נחרצות באשר לעוולות כלשהן או להוקיען (‏מתי ו’:33‏).‏

11. כיצד נוכל לנתב בצורה חיובית את רצוננו לצדק?‏

11 רבים מעדי־יהוה הצליחו לנטוש השקפות פוליטיות נחרצות שבהן החזיקו בעבר. ”אחרי שלמדתי מדעי החברה באוניברסיטה, פיתחתי השקפות קיצוניות”, אומרת אחות מבריטניה. ”רציתי לקדם את זכויותיהם של השחורים, שהרי סבלנו מכל כך הרבה אי־צדק. אף־על־פי שהייתי טובה בלנצח בוויכוחים, עדיין חשתי תסכול. לא הבנתי שאת גורמי האי־צדק על רקע גזעי יש לשרש מליבם של האנשים. אבל כשהתחלתי ללמוד את המקרא, הבנתי שהיה עליי להתחיל עם הלב שלי. למעשה, הייתה זו אחות לבנה שעזרה לי בסבלנות לערוך את המסע. כיום אני משרתת כחלוצה רגילה בקהילת דוברי שפת סימנים, ואני לומדת להגיע לליבם של אנשים מכל הסוגים”.‏

‏”השב את חרבך למקומה”‏

12. מאיזה ”שאור” הורה ישוע לתלמידיו להישמר?‏

12 בימיו של ישוע הייתה הדת פעמים רבות מעורבת בפוליטיקה. בספר העוסק בחיי היומיום בארץ ישראל בימיו של המשיח (Daily Life in Palestine at the Time of Christ) נאמר כי ”הכיתות הדתיות שאליהן היו מחולקים היהודים מקבילות פחות או יותר למה שאנו מכנים היום מפלגות פוליטיות”. לכן ישוע הזהיר את תלמידיו: ”פקחו עיניכם והיזהרו משאור הפרושים ומשאור הורדוס” (‏מר’ ח’:15‏). אזכור זה של הורדוס מתייחס ככל הנראה לחסידי בית הורדוס. מבחינה פוליטית תמכו הפרושים בעצמאות היהודים. התיעוד של מתי מראה שישוע הזכיר בשיחה זו גם את הצדוקים. הם רצו לשמור על הסטאטוס קוו. רבים מהם נהנו מכוח פוליטי תחת השלטון הרומי. ישוע הזהיר נחרצות את תלמידיו להתרחק מהתורות, או שאור, שקידמו שלוש הקבוצות הללו (‏מתי ט”ז:6,‏ 12‏). מעניין לציין ששיחה זו התנהלה זמן קצר לאחר המקרה שבו רצה ההמון להמליך את ישוע.‏

13, 14. ‏(א) כיצד הובילו סוגיות פוליטיות ודתיות לאלימות ולאי־צדק? (ב) מדוע אי־צדק אינו מצדיק אלימות? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)‏

13 כאשר הדת מעורבת בפוליטיקה, מוביל הדבר בקלות לאלימות. ישוע לימד את תלמידיו שעליהם לשמור על ניטרליות במצבים הללו. הדבר נוגע לסיבה שבעטייה תכננו ראשי הכוהנים והפרושים להרוג את ישוע. הם ראו בו יריב פוליטי ודתי שאיים על מעמדם. הם אמרו: ”אם נניח לו להמשיך כך, כולם יאמינו בו והרומאים יבואו וישתלטו על מקומנו ועל אומתנו” (‏יוח’ י”א:48‏). לכן, היה זה הכוהן הגדול קיפא אשר עמד בראש המזימה להרוג את ישוע (‏יוח’ י”א:49–53; י”ח:14‏).‏

14 קיפא שלח חיילים לעצור את ישוע בחסות החשיכה. ישוע היה מודע לקו פעולה מביש זה, לכן במהלך הסעודה האחרונה עם שליחיו ביקש מהם לקחת עימם כמה חרבות. די היה בשתי חרבות כדי ללמד אותם לקח חיוני (‏לוקס כ”ב:36–38‏). מאוחר יותר באותו לילה, השתמש פטרוס בחרב כדי לתקוף את אחד מאנשי האספסוף. אין ספק שהוא התמלא זעם לנוכח אי־צדק זה – מעצרו של ישוע שהתבצע במהלך הלילה (‏יוח’ י”ח:10‏). אולם ישוע אמר לפטרוס: ”השב את חרבך למקומה, כי כל האוחזים בחרב, בחרב ייהרגו” (‏מתי כ”ו:52, 53‏). לקח רב־עוצמה זה עלה בקנה אחד עם התפילה שנשא ישוע קודם לכן באותו לילה, שלפיה אל להם להיות חלק מן העולם. ‏(קרא יוחנן י”ז:16‏.) את המלחמה באי־צדק היה צריך להותיר בידי אלוהים.‏

15, 16. ‏(א) כיצד מסייע דבר־אלוהים למשיחיים להימנע מעימותים? (ב) באיזה ניגוד מבחין יהוה בשעה שהוא מתבונן בעולם?‏

15 האחות מדרום אירופה שהוזכרה קודם לכן למדה את אותו לקח. היא אומרת: ”נוכחתי שאלימות לא מביאה לצדק. ראיתי שבמקרים רבים מי שנוקטים באלימות מאבדים את חייהם. רבים אחרים הופכים למרירים. כל כך שמחתי ללמוד מהמקרא שרק אלוהים יכול להביא צדק אמיתי לכדור הארץ. ב־25 השנה האחרונות זה המסר שאותו אני מבשרת”. האח מאפריקה הדרומית החליף את החנית שהייתה לו עם ”חרב הרוח”, דבר־אלוהים, והוא מבשר מסר של שלום לרעיו ללא תלות בשבט שאליו הם משתייכים (‏אפ’ ו’:17‏). כמו כן, לאחר שהפכה לאחת מעדי־יהוה, התחתנה האחות ממרכז אירופה עם אח מקבוצה אתנית שאותה שנאה בעבר. שלושתם ערכו שינויים בחייהם מפני שרצו להידמות למשיח.‏

16 מה רבה חשיבותם של השינויים הללו! המקרא ממשיל את האנושות לים גועש ושוצף, ים שאינו יודע שלום (‏יש’ י”ז:12; נ”ז:20, 21;‏ ההת’ י”ג:1‏). בעוד שסוגיות פוליטיות מסעירות את רוחם של אנשים, מפלגות ביניהם ומעוררות אלימות חסרת טעם, אנו שומרים על שלומנו ועל אחדותנו. בשעה שיהוה מתבונן בעולם המפולג של ימינו, אין ספק שמחמם את ליבו לראות את האחדות השוררת בקרב משרתיו ‏(קרא צפניה ג’:17‏).‏

17. ‏(א) באילו שלוש דרכים נוכל לקדם אחדות? (ב) במה נדון במאמר הבא?‏

17 ראינו שאנו יכולים לקדם אחדות משיחית בשלוש דרכים: (1) אנו שמים את מבטחנו במלכות אלוהים השמימית שתתקן אי־צדק; (2) אנו מסרבים לנקוט צד בסוגיות פוליטיות; (3) אנו דוחים אלימות. אולם לעיתים דעות קדומות מאיימות על אחדותנו. במאמר הבא נראה כיצד נוכל להתמודד בהצלחה עם קושי זה, כפי שעשו המשיחיים במאה הראשונה.‏