כולנו מאמינים שיהוה מדריך את משרתיו ותומך בהם מבחינה רוחנית במהלך תקופה זו של ”אחרית הימים” (‏טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ כמובן,‏ זוהי אחריותו של כל אחד מאיתנו להיענות להדרכתו.‏ אנו יכולים להשוות את מצבנו למצבם של בני ישראל במדבר.‏ היה עליהם להיענות לתרועות חצוצרה.‏

יהוה הורה למשה להכין שתי חצוצרות כסף ”כדי להקהיל את העדה וכדי לפרק את המחנות” (‏במ׳ י׳:‏2‏)‏.‏ הכוהנים היו צריכים לתקוע בחצוצרות בדרכים שונות כדי להורות לעם מה לעשות (‏במ׳ י׳:‏3–8‏)‏.‏ משרתי אלוהים בימינו מקבלים הנחיות בדרכים שונות.‏ חשוב על שלוש מאותן דרכים המזכירות לנו את תרועות החצוצרה מימי קדם.‏ כיום משרתי אלוהים מוזמנים להתכנסויות גדולות,‏ משגיחים ממונים מקבלים הכשרה,‏ וכל הקהילות מקבלות עדכונים או שינויים הנוגעים לסידורים תיאוקרטיים.‏

כאשר רצה יהוה ש”כל העדה” תתאסף בפתח שבצד המזרחי של המשכן,‏ תקעו הכוהנים בשתי החצוצרות (‏במ׳ י׳:‏3‏)‏.‏ כל השבטים,‏ שחנו סביב המשכן והיו מחולקים לארבע יחידות,‏ שמעו תרועה ברורה זו.‏ ככל הנראה מי שחנו קרוב לפתח המשכן יכלו להיענות תוך מספר דקות.‏ אחרים חנו רחוק יותר ואולי היו זקוקים לזמן רב יותר ולמאמצים נוספים כדי להגיע.‏ ללא תלות במצב,‏ יהוה רצה שכולם יתאספו ויפיקו תועלת.‏

כיום איננו מתאספים במשכן,‏ אך אנו מוזמנים להתכנסויות של משרתי אלוהים.‏ התכנסויות אלה כוללות כינוסים אזוריים ואירועים מיוחדים אחרים שבהם אנו מקבלים מידע והנחיות בעלי חשיבות.‏ משרתי אלוהים בכל רחבי העולם נהנים מאותה תוכנית.‏ לכן כל הנענים להזמנה לנכוח בהתכנסויות אלה נהנים להתאסף יחד כקבוצה מאושרת.‏ יש הצריכים לנסוע מרחקים רבים יותר מאחרים.‏ בכל זאת,‏ מי שנענים להזמנה מסכימים שהמאמצים כדאיים.‏

מה לגבי קבוצות מבודדות הנמצאות רחוק מאוד מכל מקום שבו נערכת התכנסות גדולה?‏ תודות לטכנולוגיה מודרנית קבוצות רבות כאלה יכולות להפיק תועלת מאותה תוכנית ואף להרגיש חלק מההתכנסויות הגדולות.‏ לדוגמה,‏ במהלך ביקור אחד שערך נציג המשרדים הראשיים,‏ הסניף בבנין שידר את התוכנית לארליט שבניז׳ר,‏ עיירת כורים במדבר סהרה.‏ עשרים ואחד אחים,‏ אחיות ומעוניינים התאספו  שם יחד.‏ אף שנמצאו במקום מרוחק הם חשו מאוחדים עם 131,‏44 איש שנכחו בהתכנסות הגדולה.‏ אח אחד כתב:‏ ”אנו מודים לכם מקרב לב על שידור אירוע זה.‏ זה הוכיח לנו שוב עד כמה אתם אוהבים אותנו”.‏

כאשר תקעו הכוהנים מקרב בני ישראל בחצוצרה אחת בלבד,‏ ”רק הנשיאים,‏ ראשי אלפי ישראל” התבקשו להתייצב באוהל מועד (‏במ׳ י׳:‏4‏)‏.‏ שם יכלו לקבל ממשה מידע והכשרה.‏ הדבר עזר להם למלא את תפקידי האחריות שלהם בשבטיהם.‏ אילו היית אחד מאותם נשיאים,‏ האם לא היית עושה כל שביכולתך כדי לנכוח שם ולהפיק תועלת?‏

זקני־הקהילה בימינו אינם משמשים כ”נשיאים” ואינם שולטים בעדר אלוהים המופקד בידיהם (‏פט״א ה׳:‏1–3‏)‏.‏ אך אין ספק שהם עושים את מיטבם ברעיית העדר.‏ לכן הם נענים ברצון כאשר הם מוזמנים לקבל הכשרה נוספת,‏ כגון זו הניתנת בבית־הספר לשירות המלכות.‏ בהזדמנויות אלה לומדים הזקנים כיצד לטפל בענייני הקהילה בצורה יעילה יותר.‏ הדבר תורם להתקדמותם הרוחנית של כולם.‏ גם אם לא למדת באופן אישי באחד מאותם בתי־ספר,‏ אתה עדיין מפיק תועלת מפני שאחרים שלמדו בהם משתמשים בחומר הנלמד כדי לעזור לקהילה.‏

הכוהנים בישראל לעיתים השמיעו תרועת חצוצרה מקוטעת,‏ ובזאת הודיעו שיהוה רוצה שהמחנה כולו יעבור למקום אחר (‏במ׳ י׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ העברת המחנה התבצעה בצורה מאורגנת להפליא,‏ אך גם הצריכה מכל אחד ואחד מאמץ רב.‏ לעיתים היו שחשו רגשות מעורבים בעניין.‏ מדוע?‏

ייתכן שכמה חשבו שהקריאות לעבור ניתנו בתדירות תכופה מדי או בצורה מפתיעה מדי.‏ המקרא מציין:‏ ”כל עוד שכן הענן על המשכן,‏ המשיכו בני ישראל לחנות”.‏ אך ”לפעמים נשאר הענן רק מערב עד בוקר”.‏ במקרים אחרים חלפו בין מעבר למעבר ”יומיים,‏ חודש או יותר מכך” (‏במ׳ ט׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ וכמה פעמים למעשה עבר המחנה?‏ הכתוב בדברים פרק ל״ג מזכיר כ־40 מקומות שבהם חנו בני ישראל.‏

לעיתים היו שמצאו מקום מוצל.‏ ודאי היה זה נעים לעצור במקום כזה ב”מדבר הגדול והנורא” (‏דב׳ א׳:‏19‏)‏.‏ מכאן שאולי היה זה מפתה לחשוב שמעבר יהיה שינוי לרעה.‏

כאשר החלו השבטים לעזוב מקום כלשהו,‏ יש שאולי התקשו להמתין לתורם.‏ כולם שמעו את תרועת החצוצרה המקוטעת,‏ אך לא כולם יכלו לצאת באותו רגע.‏ תרועת חצוצרה מקוטעת זו הורתה לשבטים החונים בצד המזרחי,‏ כלומר יהודה,‏ יששכר וזבולון,‏ לעזוב (‏במ׳ ב׳:‏3–7;‏ י׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ לאחר שעזבו תקעו הכוהנים שנית תרועה מקוטעת כדי להורות ליחידה בת השלושה שבטים החונה לכיוון דרום לצאת לדרך.‏ הכוהנים המשיכו לעשות כן עד שעזב המחנה כולו.‏

אולי היו לך רגשות מעורבים באשר לכמה שינויים ארגוניים.‏ אולי חשבת שיש יותר מדי שינויים.‏ או אולי חשת בנוח עם סידורים מסוימים וקיווית שהם לא ישתנו.‏ תהיה אשר תהיה הסיבה,‏ ייתכן שחשת שסבלנותך נבחנת ולקח לך זמן להסתגל.‏ אם נתאמץ להיענות לשינויים ברגע שאנו מבינים שעלינו לעשות כן,‏ קרוב לוודאי שנחוש בברכת אלוהים.‏

בימי משה הדריך יהוה מיליוני גברים,‏ נשים וילדים במסעם במדבר.‏ ללא דאגתו והדרכתו הם לא היו שורדים.‏ כיום אנו שורדים מבחינה רוחנית תודות להדרכת יהוה.‏ למעשה אנו משגשגים!‏ לכן,‏ בדומה לבני ישראל הנאמנים,‏ הבה נהיה נחושים כולנו להיענות לקריאות החצוצרה הברורות!‏