מאמר לימודי 25
אל תכשיל את ”הקטנים האלה”
’אל תבוז לאחד מן הקטנים האלה’ (מתי י״ח:10).
שיר 113 שלומם של משרתי אלוהים
סקירה מקדימה *
1. מה יהוה עשה עבור כל אחד מאיתנו?
יהוה משך אליו כל אחד מאיתנו (יוח׳ ו׳:44). זה אומר שבזמן שיהוה בחן את כל מיליארדי האנשים שבעולם, הוא ראה בך משהו יקר — לב כן שיוכל לאהוב אותו (דה״א כ״ח:9). יהוה מכיר אותך, מבין אותך ואוהב אותך. איזו מחשבה מעודדת!
2. איך ישוע המחיש שיהוה מתעניין בכל אחד מכבשיו?
2 ליהוה אכפת ממך מאוד, ואכפת לו גם מכל אחד מאחיך ואחיותיך לאמונה. כדי להמחיש את הנקודה הזאת ישוע דימה את יהוה לרועה. אם כבש אחד מתוך 100 מתרחק מהעדר, מה יעשה הרועה? הוא ”יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את [הכבש] האובד”. כשהוא ימצא אותו הוא לא יגער בו, אלא ישמח. מה אנחנו לומדים מזה? כל כבש חשוב ליהוה. ישוע אמר: ”אבי שבשמיים אינו חפץ שאפילו אחד מן הקטנים האלה יאבד את חייו” (מתי י״ח:12–14).
3. מה נבחן במאמר?
3 לעולם לא נרצה לתת לאחינו ואחיותינו סיבה להיות מיואשים. איך נוכל להימנע מלהכשיל אחרים, ומה נוכל לעשות אם מישהו פוגע בנו? במאמר נשיב על השאלות האלה. אבל תחילה נלמד עוד על הביטוי ”הקטנים האלה”, המוזכר במתי פרק י״ח.
מיהם ”הקטנים האלה”?
4. מיהם ”הקטנים האלה”?
4 ”הקטנים האלה” הם תלמידיו של ישוע מכל הגילאים. לא משנה בני כמה הם, הם נחשבים ל”ילדים” כי הם מוכנים ללמוד מישוע (מתי י״ח:3). הם אומנם מגיעים מרקעים מגוונים ומתרבויות שונות, ונבדלים זה מזה בהשקפות ובאישיות שלהם, אבל כל אחד מהם מגלה אמונה במשיח, אשר אוהב אותם מאוד (מתי י״ח:6; יוח׳ א׳:12).
5. איך יהוה מרגיש כשמישהו מכשיל את אחד ממשרתיו או פוגע בו?
5 כל אחד מ”הקטנים האלה” יקר ליהוה. כדי להבין איך הוא מרגיש, חשוב מה אנחנו מרגישים כלפי ילדים. הם יקרים לנו. אנחנו רוצים להגן עליהם כי אין להם הכוח, הניסיון והחוכמה שיש למבוגרים. זה נכון שאנחנו לא רוצים לראות אף אחד נפגע, אבל אנחנו מתרגזים במיוחד — ואפילו כועסים — כשמישהו פוגע בילד. באותו אופן, יהוה רוצה להגן עלינו. הוא מתרגז — ואפילו כועס — כשמישהו מכשיל את אחד ממשרתיו או פוגע בו (יש׳ ס״ג:9; מר׳ ט׳:42).
6. איך העולם רואה את התלמידים של ישוע, על־פי הכתוב בקורינתים א׳. א׳:26–29?
6 באיזה מובן נוסף התלמידים של ישוע ’קטנים’? ובכן, את מי העולם מחשיב לחשובים? את העשירים, את המפורסמים ואת בעלי הסמכות. בניגוד אליהם, העולם מחשיב את התלמידים של ישוע ל”קטנים” ורואה בהם אנשים לא־חשובים ונחותים. (קרא קורינתים א׳. א׳:26–29.) אבל יהוה לא רואה אותם ככה.
7. איך יהוה רוצה שנראה את אחינו ואחיותינו?
7 יהוה אוהב את כל משרתיו, בין שהם משרתים אותו שנים רבות ובין שהם חדשים באמת. כל האחים והאחיות שלנו חשובים ליהוה, לכן הם צריכים להיות חשובים גם לנו. אנחנו רוצים לאהוב ”את כל אגודת האחים”, לא רק חלק ממנה (פט״א ב׳:17). אנחנו צריכים להיות מוכנים לעשות כל מה שביכולתנו כדי להגן על האחים שלנו ולדאוג להם. אם אנחנו מבינים שפגענו במישהו, אנחנו לא צריכים פשוט להתעלם מהעניין, ולהסיק שאותו אדם רגיש מדי וצריך להתגבר על זה. מאילו סיבות אנשים יכולים להיפגע? אולי בגלל הרקע שלהם, יש אחים ואחיות שיש להם דימוי עצמי נמוך. יש חדשים באמת שעדיין לא יודעים איך להתמודד עם המגרעות של אחרים. כך או כך, עלינו לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להתפייס. כמו כן, אדם שנפגע בקלות מאחרים צריך להכיר בכך שזו תכונה לא־רצויה ושהוא צריך לעבוד עליה. הוא צריך לעשות את זה בשביל השלווה הפנימית שלו, וגם בשביל אחרים.
החשב את האחרים לנעלים ממך
8. איזו גישה נפוצה השפיעה על התלמידים של ישוע?
8 מה הוביל את ישוע לדבר על ”הקטנים האלה”? תלמידיו שאלו אותו: ”מיהו אפוא הגדול ביותר במלכות השמיים?” (מתי י״ח:1) יהודים רבים באותה תקופה נתנו למעמד הרבה משקל. חוקר אחד אומר: ”אנשים העבירו את כל חייהם בחיפוש אחר כבוד, מוניטין, תהילה, אהדה והוקרה”.
9. מה התלמידים של ישוע היו צריכים לעשות?
9 ישוע ידע שתלמידיו יצטרכו להשקיע מאמצים רבים כדי לעקור מליבם את הרוח התחרותית שהייתה מושרשת בתרבות היהודית. הוא אמר להם: ”הנחשב לגדול ביותר ביניכם יהיה כקטן ביותר, וזה שמנהיג יהיה כמי שמשרת” (לוקס כ״ב:26). אנחנו מתנהגים ’כקטנים ביותר’ כשאנחנו ’מחשיבים את האחרים לנעלים מאיתנו’ (פיל׳ ב׳:3). ככל שנטפח את הגישה הזאת, הסיכוי שנכשיל אחרים יהיה קטן יותר.
10. איזו עצה שנתן פאולוס עלינו לאמץ לליבנו?
10 כל אחד מאחינו ואחיותינו נעלה מאיתנו בדרך כלשהי. לא קשה לראות את זה כשאנו מתמקדים בתכונות הטובות שלהם. עלינו לאמץ לליבנו את העצה שנתן השליח פאולוס לקורינתים: ”מה מבדיל אותך מן האחר? ומה יש לך שלא קיבלת? ואם קיבלת, מדוע תתפאר כאילו לא קיבלת?” (קור״א ד׳:7) עלינו לדחות כל פיתוי למשוך תשומת לב לעצמנו או להחשיב את עצמנו לנעלים על אחרים. אם אח מסוים הוא נואם מוכשר, או אחות מסוימת מצליחה להתחיל שיעורי מקרא בקלות, הוא או היא תמיד צריכים לתת את הקרדיט ליהוה.
סלח ’מכל הלב’
11. איזה לקח לימד ישוע במשל על המלך והעבד?
11 זמן קצר אחרי שישוע הזהיר את תלמידיו שלא יכשילו אחרים, הוא סיפר משל על מלך ועבד. המלך ביטל חוב גדול שהעבד לעולם לא היה מצליח להחזיר. אבל מאוחר יותר אותו עבד לא הסכים לבטל חוב קטן בהרבה של עבד אחר. לבסוף המלך השליך את אותו עבד חסר רחמים לבית הסוהר. ישוע סיכם את הלקח במילים הבאות: ”כך גם אבי שבשמיים ינהג בכם אם לא תסלחו איש לאחיו בכל לבבכם” (מתי י״ח:21–35).
12. איך אנחנו מזיקים לאחרים אם אנחנו מסרבים לסלוח?
12 מעשיו של העבד לא הזיקו רק לו, אלא גם לאחרים. ראשית, הוא הזיק ללא־רחמים לעבד השני בכך שגרם לכך ש”ישליכוהו לבית הסוהר עד שישלם את חובו”. שנית, הוא הזיק לעבדים אחרים שראו את מה שהוא עשה. ”כשראו חבריו העבדים את מה שקרה חרה להם הדבר מאוד”. באופן דומה, המעשים שלנו משפיעים על אחרים. אם מישהו פוגע בנו ואנחנו מסרבים לסלוח לו, מה יכול לקרות? ראשית, אנחנו מזיקים לו כי אנחנו לא נוהגים בו בסלחנות ומונעים ממנו תשומת לב וחיבה. שנית, אנחנו גורמים לאחרים בקהילה להרגיש לא בנוח כשהם שמים לב שאין לנו יחסי שלום עם אותו אדם.
האם תיטור טינה או תסלח מכל הלב? (ראה סעיפים 13, 14) *
13. מה אתה לומד מחווייתה של חלוצה אחת?
13 כשאנחנו סולחים לאחינו ולאחיותינו זה מועיל גם לנו וגם לאחרים. זה מה שהרגישה חלוצה אחת שנכנה אותה קריסטל. היא נפגעה מאחות בקהילה. קריסטל מספרת: ”לפעמים המילים שלה היו כל כך קשות שהן דקרו אותי כמו סכין. בשירות לא רציתי אפילו לנסוע איתה באותו רכב לשטח. התחלתי לאבד את ההתלהבות שלי ואת השמחה שלי”. קריסטל הרגישה שהכעס שלה מוצדק. אבל היא לא נכנעה לתרעומת ולא שקעה ברחמים עצמיים. היא יישמה בענווה את העצה המקראית שהופיעה במאמר ”סלח בכל לבבך” שהתפרסם בהוצאת המצפה מ־15 באוקטובר 1999. היא סלחה לאחותה. קריסטל אומרת: ”עכשיו אני מבינה שכולנו מתאמצים ללבוש את האישיות החדשה, ושיהוה סולח לנו ברוחב לב כל יום. אני מרגישה כאילו הסירו מעמסה כבדה מאוד מהכתפיים שלי. עכשיו אני שוב שמחה”.
14. במה אולי נאבק השליח פטרוס, על־פי מתי י״ח:21, 22, ומה אתה לומד מתשובתו של ישוע?
14 אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לסלוח, ושזה הדבר הנכון לעשות. אבל יכול להיות שעדיין קשה לנו לעשות את זה. השליח פטרוס אולי הרגיש ככה לפעמים. (קרא מתי י״ח:21, 22.) מה יכול לעזור לנו? ראשית, חשוב כמה פעמים יהוה סולח לך (מתי י״ח:32, 33). אנחנו לא ראויים לסליחה שלו, אבל הוא בכל זאת סולח לנו ברוחב לב (תהל׳ ק״ג:8–10). במקביל, ”גם אנחנו חייבים לאהוב איש את רעהו”. לכן לסלוח זה לא משהו אופציונלי, אנחנו חייבים זאת לאחינו ואחיותינו (יוח״א ד׳:11). שנית, חשוב מה קורה כשאנחנו סולחים. זה יכול לעזור לאדם שפגע בנו, לתרום לאחדות הקהילה, להגן על היחסים שלנו עם יהוה ולהסיר מעמסה מהכתפיים שלנו (קור״ב ב׳:7; קול׳ ג׳:14). לבסוף, התפלל לאותו אל שמבקש מאיתנו לסלוח. אל תיתן לשטן לפגוע ביחסי השלום שלך עם אחיך לאמונה (אפ׳ ד׳:26, 27). אנחנו זקוקים לעזרה של יהוה כדי לא ליפול במלכודת של השטן.
אל תיתן לשום דבר להכשיל אותך
15. מה אנחנו יכולים לעשות, על־פי הכתוב בקולוסים ג׳:13, אם אנחנו מוטרדים מהמעשים של אח או אחות כלשהם?
15 אבל מה אם אחיך לאמונה עשה משהו שממש מטריד אותך? מה אתה צריך לעשות? עשה כל מאמץ לשמור על השלום. ספר ליהוה איך אתה מרגיש. בקש ממנו לברך את אותו אדם שפגע בך ולעזור לך לראות את התכונות הטובות שלו — התכונות שיהוה אוהב בו (לוקס ו׳:28). אם אתה לא מצליח להבליג על מה שעשה אחיך, חשוב מהי הדרך הטובה ביותר לדבר איתו. תמיד עדיף להניח שהאח לא היה פוגע בך בכוונה תחילה (מתי ה׳:23, 24; קור״א י״ג:7). כשאתה מדבר איתו, תן לו ליהנות מהספק. אבל מה אם הוא לא רוצה להתפייס? המשך להיות סבלן כלפיו, ואל תוותר עליו. (קרא קולוסים ג׳:13.) חשוב מכול, לעולם אל תיטור טינה — זה עלול לפגוע ביחסים שלך עם יהוה. אל תיתן לשום דבר להכשיל אותך. כך תוכיח שאתה אוהב את יהוה יותר מכל דבר אחר (תהל׳ קי״ט:165).
16. איזו אחריות יש לכל אחד מאיתנו?
16 אנחנו כל כך שמחים שיש לנו הזכות לשרת את יהוה באחדות כ”עדר אחד תחת רועה אחד”! (יוח׳ י׳:16) הספר מאורגנים לעשיית רצון יהוה מציין בעמוד 165: ”מאחר שאתה מפיק תועלת מאחדות זו מוטלת עליך האחריות לתרום לשימורה”. לכן, עלינו לעשות ”מאמץ לראות את אחינו ואחיותינו לאמונה מבעד לעיניו של יהוה”. בעיני יהוה כולנו חלק מ”הקטנים האלה”, וכולנו יקרים. האם ככה אתה רואה את האחים והאחיות שלך? יהוה שם לב לכל מה שאתה עושה כדי לעזור להם ולדאוג להם, והוא מעריך את זה (מתי י׳:42).
17. מה אנחנו נחושים לעשות?
17 אנחנו אוהבים את אחינו לאמונה, לכן ’זו החלטתנו: לא לשים אבן נגף או מכשול לפני אחִינו’ (רומ׳ י״ד:13). אנחנו מחשיבים את אחינו ואחיותינו לנעלים מאיתנו ואנחנו רוצים לסלוח להם מכל הלב. לעולם לא נרצה להיכשל מאחרים. במקום זאת, ”נחתור נא אל דברים המביאים לידי שלום ואל דברים המסייעים לנו לבנות איש את רעהו” (רומ׳ י״ד:19).
שיר 130 היו סלחנים
^ 5 ס׳ בגלל שאנחנו לא מושלמים, לפעמים אנחנו עושים או אומרים דברים שפוגעים באחים ובאחיות שלנו. איך אנחנו מגיבים? האם אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לשקם את היחסים שלנו איתם? האם אנחנו ממהרים להתנצל, או שאנחנו חושבים שאם הם נפגעו זו הבעיה שלהם, לא שלנו? ומה אם אנחנו נפגעים בקלות מהמילים או מהמעשים של אחרים? האם אנחנו מצדיקים את התגובה שלנו ואומרים שזה מי שאנחנו, וזאת האישיות שלנו? או שאנחנו רואים בתגובה שלנו חולשה שאנחנו צריכים להתגבר עליה?
^ 53 ס׳ תיאור התמונות: אחות נפגעה מאחות אחרת בקהילה. אחרי שהן משוחחות ופותרות את הבעיה, הן מותירות את העניין מאחוריהן ומשרתות יחד בשמחה.
