1,‏ 2.‏ ‏(‏א)‏ מה רואה יהוה כשמיליונים מתכנסים לקיום סעודת האדון?‏ (‏ראה תמונה בעמוד השער.‏)‏ (‏ב)‏ במה נדון במאמר?‏

תאר לעצמך מה רואה יהוה כשמיליונים ברחבי העולם מתכנסים יחדיו כדי לקיים את סעודת האדון.‏ הוא אינו מביט רק במספר הגדול של האנשים,‏ אלא מבחין בכל אחד מהנוכחים.‏ לדוגמה,‏ הוא רואה את מי שנוכחים באירוע בנאמנות מדי שנה.‏ עימם נמנים אנשים המגיעים חרף רדיפות קשות.‏ אחרים אומנם אינם מגיעים בקביעות לאסיפות האחרות,‏ אך רואים בנוכחות בערב הזיכרון חובה רצינית.‏ יהוה גם מבחין במי שנוכחים בערב הזיכרון בפעם הראשונה,‏ אולי מתוך סקרנות.‏

² אין ספק שיהוה שמח לראות כל כך הרבה אנשים נוכחים בערב הזיכרון (‏לוקס כ״ב:‏19‏)‏.‏ אולם דאגתו העיקרית אינה מספר הנוכחים.‏ הוא מתעניין יותר בסיבה לבואם;‏ המניע חשוב ליהוה.‏ במאמר זה נדון בשאלה בעלת חשיבות עליונה:‏ מדוע אנו נוכחים לא רק בערב הזיכרון הנערך מדי שנה,‏ אלא גם באסיפות השבועיות שמספק יהוה עבור אוהביו?‏

3,‏ 4.‏ ‏(‏א)‏ מדוע אנו נוכחים באסיפות?‏ (‏ב)‏ מה אומרת עלינו נוכחותנו באסיפות?‏ (‏ג)‏ לאור הכתוב בקורינתים א׳.‏ י״א:‏23–26‏,‏ מדוע אל לנו להחמיץ את ערב הזיכרון?‏

³ אנו נוכחים באסיפות הקהילה בעיקר מפני שהן חלק מעבודת אלוהים.‏ בנוסף,‏ אנו נוכחים בהן מפני ששם אנו  לומדים מפי יהוה.‏ אנשים גאוותנים דוחים את הרעיון שמישהו ילמד אותם (‏יוח״ג 9‏)‏.‏ לעומתם,‏ אנו משתוקקים להיות מודרכים על־ידי יהוה ועל־ידי הארגון שבו הוא משתמש (‏יש׳ ל׳:‏20;‏ יוח׳ ו׳:‏45‏)‏.‏

⁴ נוכחותנו באסיפות מראה שאנו ענווים – ערוכים ומוכנים לקבל הדרכה.‏ אנו נוכחים באירוע החשוב של ערב הזיכרון למותו של ישוע,‏ לא רק מפני שאנו חשים שזו חובה,‏ אלא גם מפני שאנו מצייתים בענווה למצוותו של ישוע:‏ ”התמידו לעשות זאת לזכרי”.‏ ‏(‏קרא קורינתים א׳.‏ י״א:‏23–26‏.‏)‏ אסיפה זו מחזקת את תקוותנו לעתיד ומזכירה לנו עד כמה יהוה אוהב אותנו.‏ אולם יהוה יודע שאנו זקוקים לעידוד ולחיזוקים יותר מפעם בשנה.‏ לכן הוא מספק לנו אסיפות מדי שבוע וקורא לנו לנכוח בהן.‏ ענווה מניעה אותנו לציית.‏ אנו מקדישים מדי שבוע מספר שעות כדי להתכונן לאסיפות הללו ולנכוח בהן.‏

5.‏ מדוע אנשים ענווים נענים להזמנתו של יהוה?‏

⁵ מדי שנה נענים אנשים ענווים רבים להזמנתו של יהוה ללמוד ממנו (‏יש׳ נ׳:‏4‏)‏.‏ הם נהנים לנכוח בערב הזיכרון,‏ ומתחילים לנכוח בשאר האסיפות (‏זכ׳ ח׳:‏20–23‏)‏.‏ יחד אנו שמחים ללמוד מפי יהוה,‏ ’‏עזרנו ומפלטנו’‏,‏ ולהיות מודרכים על־ידיו (‏תהל׳ מ׳:‏18‏)‏.‏ אמת,‏ מה יכול להיות מהנה יותר – או חשוב יותר – מלהיענות להזמנה ללמוד מיהוה ומישוע,‏ הבן שאותו הוא אוהב מעומק ליבו?‏ (‏מתי י״ז:‏5;‏ י״ח:‏20;‏ כ״ח:‏20‏)‏.‏

6.‏ כיצד סייעה ענווה לאדם אחד לנכוח בערב הזיכרון?‏

⁶ מדי שנה אנו עושים מאמצים כדי להזמין רבים ככל האפשר לנכוח בערב הזיכרון למותו של ישוע.‏ אנשים ענווים רבים מפיקים תועלת מהיענותם להזמנתנו.‏ תן דעתך לדוגמה הבאה:‏ לפני כמה שנים קיבל אדם אחד הזמנה מודפסת לערב הזיכרון,‏ אך אמר לאח שהושיט לו אותה שהוא לא יוכל לנכוח.‏ אולם בערב הזיכרון הופתע האח לראות אותו נכנס לאולם המלכות.‏ האיש כל כך התרשם מקבלת הפנים אשר לה זכה עד כי החל לנכוח באסיפות השבועיות.‏ למעשה,‏ בשנה שחלפה מאז אותו ערב החמיץ רק שלוש אסיפות.‏ מה סייע לו להגיב בצורה כה חיובית?‏ הייתה לו מספיק ענווה כדי לשנות את דעתו.‏ האח שהזמין אותו אמר מאוחר יותר:‏ ”הוא אדם מאוד עניו”.‏ אין ספק שיהוה משך את אותו אדם כדי שיוכל לעבוד אותו,‏ והיום הוא אח טבול (‏שמ״ב כ״ב:‏28;‏ יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏

7.‏ כיצד הדברים שאנו לומדים באסיפות וקוראים במקרא מסייעים לנו להיות ענווים?‏

⁷ הדברים שאנו לומדים באסיפות והדברים שאנו קוראים במקרא יכולים לסייע לנו להיות ענווים.‏ בשבועות שלפני ערב הזיכרון האסיפות מתמקדות פעמים רבות בדוגמתו של ישוע ובענווה שגילה בכך שנתן את חייו ככופר.‏ ובימים שלפני ערב הזיכרון אנו נקראים לקרוא קטעים מקראיים על האירועים שהתרחשו סביב מותו ותחייתו של ישוע.‏ הדברים שאנו לומדים באסיפות הללו והדברים שאנו קוראים באותם קטעים מקראיים מעמיקים את הוקרתנו כלפי הקורבן שהקריב ישוע למעננו.‏ הרצון לחקות את ענוותו ולעשות את רצון יהוה גובר בנו,‏ גם כשקשה לנו (‏לוקס כ״ב:‏41,‏ 42‏)‏.‏

8.‏ כיצד גילה ישוע אומץ לב?‏

⁸ אנו גם מנסים לחקות את ישוע בגילוי אומץ לב.‏ חשוב על אומץ הלב שגילה בימים שלפני מותו.‏ הוא היה מודע לגמרי לכך שבקרוב אויביו ישפילו אותו,‏ יכו אותו ויוציאו אותו להורג (‏מתי כ׳:‏17–19‏)‏.‏ בכל זאת,‏ הוא היה מוכן להתייצב מול המוות.‏ בבוא העת אמר לשליחיו הנאמנים שהיו עימו בגן גת שמנים:‏ ”קומו ונלך;‏ הנה מתקרב המוסר אותי” (‏מתי כ״ו:‏36,‏ 46‏)‏.‏ וכאשר התקרב אליו ההמון החמוש כדי לעצור אותו,‏ צעד קדימה,‏ הזדהה והורה לחיילים להניח לשליחיו ללכת (‏יוח׳ י״ח:‏3–8‏)‏.‏ איזה אומץ יוצא מגדר הרגיל גילה ישוע!‏ כיום המשיחיים המשוחים ומי שהם חלק מהכבשים האחרים עושים כל מאמץ לחקות את ישוע בגילוי אומץ לב.‏ כיצד?‏

9.‏ ‏(‏א)‏ מדוע אולי נזדקק לאומץ כדי לנכוח בקביעות באסיפות?‏ (‏ב)‏ כיצד עשויה דוגמתנו להשפיע על אחינו הנתונים במאסר בשל אמונתם?‏

⁹ ייתכן שכדי לנכוח בקביעות באסיפות,‏ עלינו לגלות אומץ לב בנסיבות קשות.‏ חלק מאחינו ומאחיותינו נוכחים באסיפות אף־על־פי שהם סובלים מיגון,‏ מרפיון ידיים או מבעיות בריאות.‏ אחרים נוכחים באומץ באסיפות למרות התנגדות עזה מצד בני משפחה או רשויות השלטון.‏ חשוב לרגע כיצד דוגמתנו משפיעה על אחינו הנתונים במאסר בשל אמונתם (‏עב׳ י״ג:‏3‏)‏.‏ כאשר הם שומעים שאנו ממשיכים לשרת את יהוה חרף ניסיונותינו,‏ הדבר נוסך בהם כוח לשמור על אמונתם,‏ אומץ ליבם ותומתם.‏ השליח פאולוס התנסה בחוויה דומה.‏ כאשר שהה במאסר בית ברומא,‏ הוא שמח בכל פעם ששמע שאחיו משרתים את אלוהים בנאמנות (‏פיל׳ א׳:‏3–5,‏ 12–14‏)‏.‏ זמן קצר לפני שחרורו או מייד אחריו,‏ כתב פאולוס את איגרתו אל העברים,‏ אשר בה קרא למשיחיים הנאמנים הללו ’‏להמשיך לאהוב זה את זה באהבת אחים’‏ ולעולם לא להזניח את אסיפותיהם (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25;‏ י״ג:‏1‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ ‏(‏א)‏ את מי עלינו להזמין לערב הזיכרון?‏ (‏ב)‏ איזו סיבה נותן לנו הכתוב באפסים א׳:‏7 לעשות כן?‏

¹⁰ אנו מגלים אומץ כשאנו מזמינים קרובי משפחה,‏ עמיתים לעבודה ושכנים לערב הזיכרון.‏ מדוע אנחנו מזמינים אותם?‏ אנו כל כך אסירי תודה על מה שיהוה וישוע עשו עבורנו שאיננו יכולים שלא להזמין אחרים לנכוח בערב הזיכרון.‏ רצוננו הוא שהם ילמדו כיצד יכולים גם הם להפיק תועלת מ”חסדו” של יהוה הבא לידי ביטוי באמצעות הכופר ‏(‏קרא אפסים א׳:‏7;‏ ההת׳ כ״ב:‏17‏)‏.‏

¹¹ כאשר אנו נוהגים באומץ לב ומתאספים יחדיו,‏ אנו מגלים תכונה יקרה  נוספת,‏ תכונה שהן אלוהים והן בנו מגלים בדרכים נפלאות.‏

12.‏ ‏(‏א)‏ כיצד מעמיקות האסיפות את אהבתנו ליהוה ולישוע?‏ (‏ב)‏ מה מעודד אותנו הכתוב בקורינתים ב׳.‏ ה׳:‏14,‏ 15 לעשות כדוגמת ישוע?‏

¹² אהבתנו ליהוה ולישוע דוחקת בנו לנכוח באסיפות;‏ ומה שאנו לומדים באסיפות מעמיק את אהבתנו כלפיהם.‏ באסיפות אנו מקבלים תזכורות קבועות למה שהם עשו עבורנו (‏רומ׳ ה׳:‏8‏)‏.‏ ערב הזיכרון במיוחד מזכיר לנו עד כמה עמוקה אהבתם,‏ אפילו כלפי מי שעדיין אינם מבינים את ערכו של הכופר.‏ מלאי הערכה,‏ אנו מנסים לחקות את ישוע באופן שבו אנו חיים מדי יום.‏ ‏(‏קרא קורינתים ב׳.‏ ה׳:‏14,‏ 15‏.‏)‏ בנוסף,‏ ליבנו מניע אותנו להלל את יהוה על כך שסיפק לנו את הכופר.‏ אחת הדרכים שבהן נוכל להלל אותו היא לענות באסיפות תשובות מעומק הלב.‏

13.‏ כיצד נוכל לגלות את עומק אהבתנו כלפי יהוה ובנו?‏ הסבר.‏

¹³ נוכל לגלות את עומק אהבתנו כלפי יהוה וישוע אם נהיה נכונים להקריב למענם.‏ במקרים רבים,‏ עלינו להקריב הקרבות מסוגים שונים כדי לנכוח באסיפות.‏ קהילות רבות מקיימות את אחת האסיפות בסוף יום עבודה,‏ זמן שבו רובנו קרוב לוודאי חשים עייפים.‏ אסיפה אחרת מתקיימת בסוף השבוע,‏ זמן שבו אחרים נחים.‏ האם יהוה שם לב לכך שאנו נוכחים באסיפות אף־על־פי שאנו עייפים?‏ אין ספק שכן!‏ למעשה,‏ ככל שמאבקנו גדול יותר,‏ כך יהוה מעריך יותר את האהבה שאנו מגלים כלפיו (‏מר׳ י״ב:‏41–44‏)‏.‏

14.‏ כיצד הציב ישוע את המופת בגילוי אהבה המלווה בהקרבה עצמית?‏

¹⁴ ישוע הציב לנו את המופת בגילוי אהבה המלווה בהקרבה עצמית.‏ הוא היה מוכן לא רק למות למען תלמידיו,‏ אלא גם לחיות מדי יום כשהוא מציב את ענייניהם לפני ענייניו.‏ לדוגמה,‏ הוא שהה במחיצת תלמידיו גם כאשר היה עייף מבחינה פיזית או נתון במצוקה נפשית (‏לוקס כ״ב:‏39–46‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא התמקד במה שיכול היה לתת לאחרים,‏ ולא במה שיכול היה  לקבל מהם (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ אם אהבתנו ליהוה ולאחינו תהיה חזקה באותה מידה,‏ נעשה כל שביכולתנו כדי לנכוח בסעודת האדון ובכל שאר אסיפות הקהילה.‏

15.‏ למי במיוחד אנו מעוניינים לעזור?‏

¹⁵ אנו שייכים לאגודת האחים היחידה המורכבת ממשיחיים אמיתיים,‏ ונהנים להקדיש זמן רב ככל האפשר כדי להזמין אחרים להצטרף אלינו.‏ אולם אנו מעוניינים לעזור במיוחד ל”בני אמונתנו” שהפכו ללא־פעילים (‏גל׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ אנו מראים את אהבתנו כלפיהם בכך שאנו מעודדים אותם לנכוח באסיפות,‏ בייחוד בערב הזיכרון.‏ בדומה ליהוה ולישוע,‏ אנו שמחים עד מאוד כשאדם לא־פעיל חוזר ליהוה,‏ אבינו ורוענו האוהב (‏מתי י״ח:‏14‏)‏.‏

16.‏ ‏(‏א)‏ כיצד נוכל לעודד איש את רעהו,‏ וכיצד יעזרו לנו אסיפותינו?‏ (‏ב)‏ מדוע תקופה זו בשנה היא זמן מתאים לזכור את דבריו של ישוע המצויים ביוחנן ג׳:‏16‏?‏

¹⁶ בשבועות הבאים הזמן אנשים רבים ככל האפשר לערב הזיכרון שיתקיים בערב יום שישי,‏ ה־19 באפריל 2019.‏ (‏ראה התיבה ”‏ האם תזמין אותם?‏‏”)‏ במהלך השנה הקרובה הבה נעודד איש את רעהו בכך שננכח בקביעות בכל האסיפות שמספק לנו יהוה.‏ בהתקרב קיצו של סדר עולמי זה,‏ אנו זקוקים לאסיפותינו כדי להמשיך לגלות ענווה,‏ אומץ לב ואהבה (‏תסל״א ה׳:‏8–11‏)‏.‏ הבה נביע מכל הלב את מה שאנו חשים כלפי יהוה ובנו בשל אהבתם העצומה כלפינו ‏(‏קרא יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏