במוזיאון ארצות המקרא בירושלים מוצגת אבן המכילה כתובת המתוארכת לסביבות 700–600 לפה״ס.‏ האבן נלקחה ממערת קבורה בקרבת חברון,‏ ועליה חקוק:‏ ”‏ארר חגף בן חגב ליהוה צבאת”‏.‏ כיצד הכתובת תומכת במקרא?‏ היא מראה שבימי המקרא שם אלוהים,‏ יהוה,‏ המופיע בכתובת באותיות עבריות קדומות,‏ היה ידוע ונעשה בו שימוש יומיומי.‏ למעשה,‏ כתובות אחרות שנמצאו במערות הקבורה מראות שמי שהשתמשו במערות כמקומות מפגש או מחסה כתבו במקרים רבים על קירותיהן את שם אלוהים,‏ לצד שמות פרטיים שכללו אותיות של שם אלוהים.‏

באשר לכתובות אלה,‏ ציינה ד״ר רייצ׳ל נבולסי מאוניברסיטת ג׳ורג׳יה:‏ ”‏לשימוש החוזר ונשנה בשם יהוה יש חשיבות.‏.‏.‏ הכתבים והכתובות מצביעים על חשיבותו של יהוה בחייהם של ישראל ויהודה”‏.‏ הדבר תומך במקרא,‏ אשר בו שמו המפורש של אלוהים,‏ יהוה,‏ מופיע אלפי פעמים.‏ במקרים רבים שמות פרטיים כללו בתוכם את שם אלוהים.‏

נראה שהמילים החקוקות על האבן,‏ ”‏יהוה צבאת”‏,‏ מצביעות לא רק על שכיחותו של שם אלוהים,‏ אלא גם על שכיחות הביטוי ”‏יהוה צבאות”‏ בימי המקרא.‏ הדבר גם תומך בשימוש שעושה המקרא בביטוי ”‏יהוה צבאות”‏,‏ המופיע למעלה מ־250 פעם בתנ״ך,‏ בעיקר בכתביהם של ישעיהו,‏ ירמיהו וזכריה.‏