מאמר לימודי 1
”מבקשי יהוה לא יחסרו כל טוב”
הפסוק השנתי לשנת 2022: ”מבקשי יהוה לא יחסרו כל טוב” (תהל׳ ל״ד:10).
שיר 4 ”יהוה רועי”
סקירה מקדימה *
דוד הרגיש שהוא ’לא חסר כל טוב’ אפילו בזמנים קשים (ראה סעיפים 1–3) *
1. באיזה מצב קשה דוד מצא את עצמו?
דוד נס על נפשו. שאול, המלך העוצמתי של ישראל, היה נחוש להרוג אותו. כשדוד היה זקוק למזון, הוא עצר בעיר נוב וביקש בקשה צנועה — רק חמש כיכרות לחם (שמ״א כ״א:1, 3). בהמשך הוא ואנשיו מצאו מחסה במערה (שמ״א כ״ב:1). איך דוד הגיע למצב הזה?
2. איך שאול העמיד את עצמו במצב מסוכן? (שמואל א׳. כ״ג:16, 17)
2 שאול קינא מאוד בפופולאריות של דוד ובניצחונות הצבאיים שלו. הוא גם ידע שבגלל שהוא לא היה צייתן יהוה דחה אותו כמלך ישראל ובחר בדוד לשבת על כס המלוכה. (קרא שמואל א׳. כ״ג:16, 17.) בכל זאת, בתור מלך ישראל, לשאול היה צבא גדול ותומכים רבים, ולכן דוד היה צריך להימלט על נפשו. האם שאול באמת חשב שהוא יכול להילחם נגד מטרתו המוצהרת של אלוהים עבור דוד? (יש׳ נ״ה:11) המקרא לא מספק מידע בנושא, אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים בדבר אחד: שאול העמיד את עצמו במצב מסוכן. מי שנלחמים נגד אלוהים תמיד מפסידים!
3. איך דוד הרגיש למרות הנסיבות שלו?
3 דוד לא היה שאפתן. הוא לא בחר להיות מלך ישראל. יהוה הוא שבחר בו לתפקיד (שמ״א ט״ז:1, 12, 13). שאול החל לראות בדוד אויב מושבע. אבל דוד לא האשים את יהוה בסכנה שבה היה; הוא גם לא התלונן שיש לו אספקה מוגבלת של מזון ושהוא צריך להסתתר במערה. להיפך, יכול להיות שבזמן שהסתתר באותה מערה הוא חיבר את מזמור ההלל היפה שבו מופיעות המילים של פסוק הנושא שלנו: ”מבקשי יהוה לא יחסרו כל טוב” (תהל׳ ל״ד:10).
4. אילו שאלות נבחן, ולמה הן חשובות?
4 כיום רבים ממשרתי יהוה סובלים ממחסור במזון ובצורכי מחייה אחרים. * ראינו את זה במיוחד בתקופה זו של המגפה. ועם ’הצרה הגדולה’ העומדת בפתח, אנחנו יכולים לצפות שיהיו לנו זמנים קשים אף יותר (מתי כ״ד:21). לאור עובדות אלה נשיב על ארבע שאלות: באיזה מובן לדוד ’לא חסר כל טוב’? למה אנחנו צריכים ללמוד להסתפק במה שיש לנו? למה אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהוה ידאג לנו? ואיך נוכל להיערך כעת לעתיד?
”לא אחסר דבר”
5, 6. איך הכתוב בתהלים כ״ג:1–6 עוזר לנו להבין לְמה התכוון דוד כשאמר שמשרתי אלוהים ”לא יחסרו כל טוב”?
5 לְמה דוד התכוון כשאמר שמשרתי יהוה ”לא יחסרו כל טוב”? נוכל לקבל מושג מה אם נבחן נוסח דומה שמופיע במזמור כ״ג. (קרא תהלים כ״ג:1–6.) דוד פותח את המזמור במילים: ”יהוה רועי. לא אחסר דבר”. בשאר המזמור דוד מזכיר דברים שאכן יש להם ערך נצחי — שפע הברכות הרוחניות שמהן הוא נהנה משום שהוא מציית ליהוה כרועה שלו. יהוה מנחה אותו ”בנתיבי צדק” ותומך בו בנאמנות גם בזמנים טובים וגם בזמנים רעים. דוד מכיר בכך שחייו ’במקומות מרעה מלאי הדשא’ שאליהם מוביל אותו יהוה לא יהיו נטולי בעיות. לפעמים אולי הוא יהיה מיואש, כאילו הוא הולך ”בגיא צלמוות”, ויהיו לו אויבים. אבל מאחר שיהוה הוא הרועה שלו, דוד ’לא יירא מכל רע’.
6 זאת התשובה לשאלה שלנו: באיזה מובן לדוד ’לא חסר כל טוב’? מבחינה רוחנית היה לו כל מה שהוא צריך. השמחה שלו לא הייתה תלויה בדברים חומריים. דוד הסתפק במה שיהוה נתן לו. מה שהיה הכי חשוב לו היה הברכה וההגנה של אלוהיו.
7. עם איזה מצב קשה התמודדו המשיחיים בני המאה הראשונה שחיו ביהודה, על־פי הכתוב בלוקס כ״א:20–24?
7 מהמילים של דוד אנחנו יכולים לראות כמה חשוב שתהיה לנו השקפה נכונה על דברים חומריים. אנחנו יכולים, כמובן, ליהנות מכל הדברים החומריים שיש לנו, אבל אל לנו להציב אותם במרכז חיינו. זו הייתה אמת חיונית שהמשיחיים בני המאה הראשונה שחיו ביהודה הבינו. (קרא לוקס כ״א:20–24.) ישוע הזהיר אותם שתבוא עת שבה ירושלים ’תוקף מחנות צבא’, וכשזה יקרה הם יצטרכו ”לנוס אל ההרים”. המנוסה שלהם היא שתביא לישועתם, אבל יהיה לזה מחיר כבד. לפני כמה שנים הוצאת המצפה ציינה: ”הם עזבו שדות ובתים ואף לא התעכבו לאסוף את רכושם. בביטחון מלא שיהוה יגן עליהם ויכלכלם, עמדה עבודתו בראש סולם עדיפויותיהם”.
8. איזה לקח חשוב נוכל ללמוד ממה שקרה למשיחיים בני המאה הראשונה שחיו ביהודה?
8 איזה לקח חשוב נוכל ללמוד ממה שקרה למשיחיים בני המאה הראשונה שחיו ביהודה? הוצאת המצפה שהזכרנו כעת מציינת: ”ייתכן שיהיו מצבים שיעמידו במבחן את גישתנו לדברים חומריים; האם הם חשובים ביותר או שהישועה שתהיה נחלת מצדדי אלוהים חשובה יותר? ייתכן שהמנוסה שלנו תתבטא בקשיים ובמחסור. יהיה עלינו להיות מוכנים לעשות כל שיידרש, כפי שעשו אחינו לאמונה במאה הראשונה, אשר נסו מיהודה”. *
9. איזה עידוד אתה שואב מהעצה שנתן השליח פאולוס למשיחיים העברים?
9 האם אתה יכול לתאר לעצמך כמה היה קשה לאותם משיחיים להשאיר מאחור כמעט את כל מה שהיה להם ולהתחיל מחדש? כדי להישען על יהוה שיספק להם את הצרכים הבסיסיים שלהם, הם היו צריכים אמונה. אבל היה משהו שהיה יכול לעזור להם. חמש שנים לפני שהרומאים הקיפו את ירושלים, השליח פאולוס נתן למשיחיים העברים עצה טובה: ”יהיה אורח חייכם ללא אהבת כסף ושמחו בחלקכם. כי הוא אמר: ’לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך’. על כן נהיה מלאי ביטחון ונאמר: ’יהוה עוזרי; לא אפחד. מה יכול לעשות לי אדם?’” (עב׳ י״ג:5, 6) אין ספק שלמי שעוד לפני פלישת הרומאים אימצו לליבם את עצתו של פאולוס היה קל יותר להסתגל לסגנון חיים צנוע בביתם החדש. הם היו בטוחים שיהוה ידאג לצורכיהם הבסיסיים. מילותיו של פאולוס מראות שגם לנו יכול להיות אותו ביטחון.
”נסתפק נא בהם”
10. איזה ”סוד” פאולוס מגלה לנו?
10 פאולוס נתן עצה דומה לטימותיאוס, ולמעשה גם לנו. הוא כתב: ”אם כן, כאשר יש לנו מזון, בגדים וקורת גג, נסתפק נא בהם” (טימ״א ו׳:8). האם זה אומר שאנחנו לא יכולים ליהנות מארוחה טובה, לגור בבית נחמד או לקנות בגדים חדשים מדי פעם? זו לא הייתה הכוונה של פאולוס. פאולוס אמר שאנחנו צריכים להסתפק במה שיש לנו מבחינה חומרית (פיל׳ ד׳:12). זה היה ”הסוד” שלו. הדבר היקר ביותר שיש לנו הוא היחסים שלנו עם אלוהינו, ולא שום דבר חומרי שיש ברשותנו (חב׳ ג׳:17, 18).
בני ישראל ’לא חסרו דבר’ במהלך 40 השנה שהיו במדבר. האם נוכל להסתפק במה שיש לנו עכשיו? (ראה סעיף 11) *
11. איך המילים שמשה אמר לבני ישראל עוזרות לנו להסתפק במה שיש לנו?
11 יכול להיות שיש הבדל בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לבין מה שיהוה חושב שאנחנו צריכים. שים לב מה משה אמר לבני ישראל אחרי שהם היו 40 שנה במדבר: ”יהוה אלוהיך בירך אותך בכל מעשה ידיך. הוא יודע היטב כיצד הלכת במדבר הגדול הזה. זה ארבעים שנה יהוה אלוהיך עימך, ולא חסרת דבר” (דב׳ ב׳:7). במהלך אותן 40 שנה יהוה דאג שיהיה לבני ישראל מה לאכול וסיפק להם מן. הבגדים שלהם — אותם בגדים שאיתם עזבו את מצרים — לא התבלו (דב׳ ח׳:3, 4). אולי היו כאלה שראו באותם דברים אמצעים צנועים, אבל משה הזכיר לבני ישראל שהיה להם כל מה שהם צריכים. יהוה יהיה מרוצה מאיתנו אם נלמד להסתפק במה שיש לנו — להעריך אפילו את האמצעים הפשוטים שהוא מעמיד לרשותנו, לראות בהם ברכה ולהודות לו עליהם.
היה בטוח שיהוה ידאג לך
12. מה מראה שדוד בטח ביהוה ולא בעצמו?
12 דוד ידע שיהוה נאמן ושאכפת לו מאוד ממי שאוהבים אותו. למרות שחייו היו בסכנה בזמן שחיבר את מזמור ל״ד, בעיני אמונתו דוד ראה את ’מלאך יהוה חונה סביבו’ (תהל׳ ל״ד:7). ייתכן שדוד דימה כאן את מלאך יהוה לחייל שחונה בשדה ותמיד ערני לקראת בואו של האויב. למרות שהוא עצמו היה לוחם אמיץ ויהוה הבטיח לו את המלכות, דוד לא נשען על היכולת שלו לקלוע אבן או להניף חרב כדי להביס את האויב (שמ״א ט״ז:13; כ״ד:12). הוא נשען על אלוהים בביטחון שמלאך יהוה ’מחלץ את יראיו’. כמובן, אנחנו לא מצפים לקבל הגנה באורח נס כיום. אבל אנחנו יודעים שלאף אחד ששם את ביטחונו ביהוה לא ייגרם נזק תמידי.
במהלך הצרה הגדולה ייתכן שהכוחות של גוג ממגוג ינסו לתקוף אותנו בבתינו. אבל אנחנו יכולים להתנחם מהידיעה שישוע ומלאכיו מודעים למתרחש ויגנו עלינו (ראה סעיף 13)
13. מדוע ייראה שאנחנו חסרי ישע כאשר גוג ממגוג יתקוף אותנו, אבל איזו סיבה תהיה לנו להיות מלאי ביטחון? (ראה תמונה בעמוד השער.)
13 בעתיד הקרוב הביטחון שלנו ביכולת של יהוה להגן עלינו יעמוד למבחן. כאשר גוג ממגוג, קואליציה של אומות, יתקוף את משרתי אלוהים, ייראה שהחיים שלנו בסכנה. יהיה עלינו להיות משוכנעים שיהוה יכול להושיע אותנו ושהוא אכן יעשה את זה. בעיני האומות אנחנו ניראה כמו כבשים חסרי ישע שאין מי שיגן עליהם (יח׳ ל״ח:10–12). אנחנו לא נהיה חמושים ומאומנים. האומות יראו בנו מטרה קלה. הן לא יראו את מה שאנחנו רואים בעיני אמונתנו — מחנות צבא של מלאכים עומדים סביב משרתי אלוהים ומוכנים להגן עלינו. זה לא מפתיע אותנו שהאומות לא יראו אותם, שהרי אין להן ראייה רוחנית. הן ודאי יהיו בהלם כשצבאות השמיים יבואו לעזרתנו (ההת׳ י״ט:11, 14, 15).
היערך כעת לעתיד
14. אילו צעדים אנחנו יכולים לנקוט כעת כדי להיערך לעתיד?
14 מה אנחנו יכולים לעשות כעת כדי להיערך לעתיד? קודם כול, אנחנו צריכים לאמץ השקפה נכונה על דברים חומריים, בידיעה שיום אחד נצטרך להיפרד מהם. אנחנו גם צריכים להסתפק במה שיש לנו ולוודא שהמקור הגדול ביותר לשמחה שלנו יהיה היחסים שלנו עם יהוה. ככל שנכיר טוב יותר את אלוהינו, כך נהיה משוכנעים יותר ביכולת שלו להגן עלינו כשגוג ממגוג יתקוף אותנו.
15. אילו חוויות שחווה דוד בצעירותו לימדו אותו שיהוה אף פעם לא יאכזב אותו?
15 חשוֹב מה עוד עזר לדוד להיערך לניסיונות ויכול לעזור גם לנו. דוד אמר: ”טעמו וראו כי טוב יהוה; אשרי הגבר החוסה בו” (תהל׳ ל״ד:8). המילים האלה מראות למה דוד ידע שהוא יכול להישען על התמיכה של יהוה. פעמים רבות דוד נשען על יהוה, ואלוהיו אף פעם לא אכזב אותו. בצעירותו דוד ניצב מול הענק הפלשתי גולית ואמר לאותו לוחם עוצמתי: ”ביום הזה יסגיר אותך יהוה לידי” (שמ״א י״ז:46). בהמשך דוד שירת את המלך שאול, אשר ניסה פעמים רבות לרצוח אותו. אבל ’יהוה היה עם’ דוד (שמ״א י״ח:12). משום שהתנסה בעזרתו של יהוה בעבר, דוד ידע שהוא יכול להישען עליו בניסיונות שהוא חווה בהווה.
16. באילו דרכים מעשיות נוכל ’לטעום’ מטובו של יהוה?
16 ככל שנחפש את ההדרכה של יהוה כעת, כך יהיה לנו ביטחון ביכולת שלו להושיע אותנו בעתיד. אנחנו צריכים אמונה ונכונות להישען על יהוה כדי לבקש מהמעסיק שלנו חופשה בשביל לנכוח בכינוס, או כדי לבקש לשנות את לוח הזמנים של העבודה בשביל לנכוח בכל האסיפות ולהקדיש יותר זמן לשירות. נניח שהמעסיק שלנו דוחה את הבקשה ואנחנו מאבדים את העבודה שלנו. האם יש לנו אמונה שיהוה אף פעם לא יעזוב או ינטוש אותנו ושהוא תמיד יספק את הצרכים הבסיסיים שלנו? (עב׳ י״ג:5) רבים שמשרתים בשירות המורחב יכולים לספר איך יהוה עזר להם כשהם ממש היו זקוקים לו. יהוה אכן נאמן.
17. מהו הפסוק השנתי לשנת 2022, ומדוע הוא מתאים?
17 כשיהוה לצידנו אין לנו שום סיבה לפחד ממה שיקרה בעתיד. כל עוד נציב את ענייניו במקום הראשון בחיינו, אלוהינו אף פעם לא ינטוש אותנו. כדי להזכיר לנו את הצורך להיערך כעת לזמנים הקשים שצפויים לנו ולבטוח ביהוה שהוא אף פעם לא ינטוש אותנו, הגוף המנהל בחר את תהלים ל״ד:10 כפסוק השנתי לשנת 2022: ”מבקשי יהוה לא יחסרו כל טוב”.
שיר 38 הוא יחזקך
^ הפסוק השנתי לשנת 2022 לקוח מתהלים ל״ד:10: ”מבקשי יהוה לא יחסרו כל טוב”. לרבים ממשרתי יהוה הנאמנים אין הרבה מבחינה חומרית. אם כן, איך אפשר לומר ש’לא חסר להם כל טוב’? ואיך הבנת משמעות הפסוק יכולה לעזור לנו להתכונן לזמנים הקשים שיבואו?
^ ראה ”שאלות של קוראים” בהוצאת המצפה מ־15 בספטמבר 2014.
^ ראה הוצאת המצפה מ־1 במאי 1999, עמ׳ 19.
