מאמר לימודי 3
מה אנחנו לומדים מהדמעות של ישוע
”דמעות זלגו מעיניו של ישוע” (יוח׳ י״א:35).
שיר 17 ”אני רוצה”
סקירה מקדימה *
1–3. אילו קשיים עלולים לגרום למשרתי יהוה לבכות?
מתי בכית בפעם האחרונה? לפעמים אנחנו בוכים משמחה. אבל ברוב המקרים אנחנו בוכים כי ליבנו כואב. לדוגמה, אולי אנחנו בוכים כי איבדנו אדם יקר. לורלי, אחות מארצות הברית, כתבה: ”היו רגעים שבהם כל כך כאב לי שאיבדתי את הבת שלי שנראה היה ששום דבר לא יכול לנחם אותי. ברגעים האלה תהיתי איך הלב השבור שלי ממשיך לפעום”. *
2 אולי יש לנו סיבות אחרות לבכות. הירומי, חלוצה מיפן, אמרה: ”מפעם לפעם אני מתייאשת מהאדישות של האנשים שאני פוגשת בשירות. לפעמים, עם דמעות בעיניים, אני מבקשת מיהוה שיעזור לי למצוא מישהו שמחפש את האמת”.
3 האם אתה יכול להזדהות עם מה שהאחיות האלה מרגישות? רבים מאיתנו יכולים (פט״א ה׳:9). אנחנו רוצים ’לעבוד את יהוה בשמחה’, אבל אולי אנחנו עובדים אותו עם דמעות בגלל כאב, ייאוש או מצב קשה שבוחן את הנאמנות שלנו אליו (תהל׳ ו׳:6; ק׳:2). מה נוכל לעשות כשהרגשות האלה מציפים אותנו?
4. מה נבחן במאמר?
4 נוכל ללמוד מהדוגמה של ישוע. לפעמים גם הוא חווה רגשות עזים שגרמו לו לבכות (יוח׳ י״א:35; לוקס י״ט:41; כ״ב:44; עב׳ ה׳:7). נבחן כעת מקרים אלה ונראה אילו לקחים נוכל ללמוד מהם. נראה גם דרכים מעשיות שבהן נוכל להתמודד עם קשיים שגורמים לנו לבכות.
הוא בכה על חבריו
5. מה אנחנו לומדים על ישוע מהמקרה ביוחנן י״א:32–36?
5 בחורף של שנת 32 לספירה, חברו הטוב של ישוע, אלעזר, חלה ומת (יוח׳ י״א:3, 14). לאיש היו שתי אחיות, מרים ומרתא, וישוע אהב את המשפחה הזאת מאוד. לנשים כאב מאוד שהן איבדו את אחיהן האהוב. אחרי שאלעזר מת, ישוע החל בדרכו לבית עניה, היכן שהתגוררו מרים ומרתא. כשמרתא שמעה שישוע עומד להגיע, היא מיהרה לפגוש אותו. תאר לעצמך את פרץ הרגשות בזמן שהיא אמרה: ”אדוני, לו היית פה, אחי לא היה מת” (יוח׳ י״א:21). זמן קצר לאחר מכן, כשישוע ראה את מרים ואחרים בוכים, ”דמעות זלגו מעיניו” (קרא יוחנן י״א:32–36).
6. למה ישוע בכה במקרה הזה?
6 למה ישוע בכה במקרה הזה? הספר הבנה מכתבי־הקודש (אנג׳) משיב: ”בעקבות המוות של חברו אלעזר והאבל שחשו אחיותיו של אלעזר, ישוע ’נאנח ודמעות זלגו מעיניו’”. * ישוע אולי חשב על הכאב שחברו היקר אלעזר חש בזמן שהיה חולה, ותיאר לעצמו איך אותו אדם הרגיש כשהוא הבין שהוא עומד למות. דבר נוסף שוודאי גרם לישוע לדמוע היה כשהוא ראה איך מרים ומרתא הושפעו מהמוות של אחיהן. אם איבדת חבר קרוב או בן משפחה אין ספק שהתנסית ברגשות דומים. שים לב לשלושה לקחים שתוכל ללמוד מהמקרה הזה.
7. מה אנחנו לומדים על יהוה מהדמעות שהזיל ישוע על חבריו?
7 יהוה מבין איך אתה מרגיש. ישוע הוא ”הבבואה המושלמת” של אביו (עב׳ א׳:3). כשישוע בכה, הוא שיקף את הרגשות של אביו (יוח׳ י״ד:9). אם איבדת את אחד מיקיריך, אתה יכול להיות בטוח שיהוה לא רק שם לב לסבל שלך, אלא גם כואב את כאבך. הוא רוצה לרפא את הלב השבור שלך (תהל׳ ל״ד:18; קמ״ז:3).
8. למה אנחנו יכולים להיות בטוחים שישוע יקים את יקירינו לתחייה?
8 ישוע רוצה להקים את יקיריך לתחייה. קצת לפני שהוא בכה, ישוע הבטיח למרתא: ”אחיך יקום”. מרתא האמינה לו (יוח׳ י״א:23–27). כעובדת יהוה נאמנה, אין ספק שמרתא הכירה את ניסי התחייה שחוללו מאות שנים קודם לכן הנביאים אליהו ואלישע (מל״א י״ז:17–24; מל״ב ד׳:32–37). והיא קרוב לוודאי שמעה גם על ניסי התחייה שישוע חולל (לוקס ז׳:11–15; ח׳:41, 42, 49–56). גם אתה יכול להיות משוכנע שאתה תפגוש שוב את יקיריך שמתו. הדמעות שזלגו מעיניו של ישוע בזמן שהוא ניחם את ידידיו האבלים מוכיחות שנושא התחייה קרוב לליבו.
9. איך תוכל לתמוך באבלים בדומה לישוע? הבא דוגמה.
9 אתה יכול לתמוך באבלים. ישוע לא רק בכה עם מרתא ומרים, אלא גם הקשיב להן וחיזק אותן במילותיו. אנחנו יכולים לעשות אותו דבר עבור האבלים. דן, זקן קהילה שמתגורר באוסטרליה, אומר: ”אחרי שאיבדתי את אשתי, הייתי זקוק לתמיכה. כמה זוגות היו שם בשבילי יום ולילה, רק כדי להקשיב לי. הם נתנו לי להתאבל והם לא היו נבוכים מהדמעות שלי. הם גם הציעו עזרה מעשית. למשל, הם שטפו לי את הרכב, קנו לי מצרכי מזון ובישלו בשבילי כשהרגשתי שאני לא מסוגל לעשות את הדברים האלה בעצמי. הם גם התפללו איתי פעמים רבות. הם הראו שהם חברים ואחים אמיתיים ש’נולדו לעיתות צרה’” (מש׳ י״ז:17).
הוא בכה על האנשים
10. תאר את המאורע שמוזכר בלוקס י״ט:36–40.
10 ישוע הגיע לירושלים בט׳ בניסן 33 לספירה. כשהתקרב לעיר, אנשים התאספו והיו כאלה שפרשו לפניו את בגדיהם על הדרך כדי להראות שהם מכירים בו כמלכם. זה אכן היה מאורע משמח. (קרא לוקס י״ט:36–40.) לכן תלמידיו אולי הופתעו ממה שקרה בהמשך. ”כאשר [ישוע] התקרב לירושלים וראה את העיר, בכה עליה”. עם דמעות בעיניו, ישוע ניבא על הגורל המר שציפה לתושבי ירושלים (לוקס י״ט:41–44).
11. למה ישוע בכה על תושבי ירושלים?
11 ליבו של ישוע נחמץ כי הוא ידע שלמרות קבלת הפנים החמה שקיבל, בני ארצו ככלל כבר הראו שהם ידחו את מסר המלכות. כתוצאה מכך, ירושלים תושמד וכל היהודים שישרדו את השמדת העיר יילקחו בשבי (לוקס כ״א:20–24). למרבה הצער, בדיוק כמו שישוע אמר, רוב האנשים דחו אותו. איך האנשים ככלל מגיבים למסר המלכות באזור שבו אתה גר? מה אתה יכול ללמוד מהדמעות של ישוע אם רק מעטים מגיבים בחיוב למאמצים שלך ללמד אותם את האמת? שים לב לשלושה לקחים נוספים.
12. מה אנחנו יכולים ללמוד על יהוה מהדמעות שהזיל ישוע על האנשים?
12 ליהוה אכפת מהאנשים. הדמעות של ישוע מזכירות לנו כמה אכפת ליהוה מהאנשים. ”אין הוא חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה” (פט״ב ג׳:9). איך אנחנו מראים היום שאנחנו אוהבים את רעינו? מתוך הקרבה עצמית, אנחנו ממשיכים להתאמץ כדי לגעת לליבם עם הבשורה הטובה (מתי כ״ב:39).
13, 14. איך ישוע הראה חמלה לאנשים, ואיך נוכל לטפח תכונה זו?
13 ישוע נתן את כל כולו בשירות. הוא לימד אנשים בכל הזדמנות, ובכך הראה שהוא אוהב אותם (לוקס י״ט:47, 48). מה הניע אותו לעשות את זה? ישוע חש כלפיהם חמלה. לפעמים כל כך הרבה אנשים רצו לשמוע את המילים שלו שהוא ותלמידיו ”לא יכלו אפילו לאכול את ארוחתם” (מר׳ ג׳:20). אפילו באמצע הלילה, כשאחד ממאזיניו ניגש אליו, הוא היה מוכן לשוחח איתו (יוח׳ ג׳:1, 2). רוב האנשים שהקשיבו לישוע לא הפכו לתלמידיו. אבל כל מי ששמעו אותו קיבלו עדות יסודית. כיום אנחנו רוצים לתת לכל אדם את ההזדמנות לשמוע את הבשורה הטובה (מה״ש י׳:42). לשם כך אולי נצטרך לשנות את הדרך שבה אנחנו מבשרים.
14 היה מוכן לעשות את השינויים הנחוצים. אם אנחנו תמיד יוצאים לשירות באותו זמן, יכול להיות שלא נגיע למי שעשויים להגיב בחיוב לבשורה הטובה. חלוצה ששמה מטילדה אומרת: ”בעלי ואני מנסים לבשר לאנשים בזמנים שונים. בשעות הבוקר המוקדמות אנחנו מבשרים בשטחים מסחריים. בצהריים, כשהרבה אנשים נמצאים בחוץ, אנחנו מבשרים בעזרת עגלות ספרות. ושמנו לב שמאוחר יותר ביום קל יותר למצוא אנשים בבתים שלהם”. במקום לדבוק בלוח זמנים שנוח לנו, אנחנו צריכים להיות מוכנים לשנות את לוח הזמנים שלנו כדי שנוכל לבשר מתי שיש יותר סיכוי לפגוש אנשים. אם נעשה את זה אנחנו יכולים להיות בטוחים שזה ישמח את יהוה.
הוא בכה על הצדקת אביו
15. מה קרה בלילה האחרון לחייו של ישוע, על־פי הכתוב בלוקס כ״ב:39–44?
15 בשעות הערב המאוחרות של י״ד בניסן 33 לספירה ישוע הלך לגן גת שמנים. שם הוא שפך את ליבו לפני יהוה. (קרא לוקס כ״ב:39–44.) באותן שעות קשות ישוע ’הקריב תחינות בזעקות גדולות ובדמעות’ (עב׳ ה׳:7). על מה ישוע התפלל בלילה האחרון לפני מותו? הוא התפלל שיהיה לו כוח להישאר נאמן ליהוה ולעשות את רצונו. יהוה שמע את הכאב בתפילה של בנו ושלח מלאך כדי לחזק אותו.
16. למה ישוע היה מוטרד כשהוא התפלל בגן גת שמנים?
16 אין ספק שכאשר ישוע התפלל בגן גת שמנים, הוא בכה כי המחשבה שהוא ייחשב למחלל שם אלוהים הטרידה אותו. הוא גם היה מודע לאחריות העצומה שרבצה על כתפיו — להצדיק את שם אביו. מה תוכל ללמוד מהדמעות של ישוע אם אתה מתמודד עם מצב קשה שבוחן את הנאמנות שלך ליהוה? שים לב לשלושה לקחים נוספים.
17. מה נוכל ללמוד על יהוה מהאופן שבו הוא השיב לתפילותיו הכנות של ישוע?
17 יהוה מקשיב לתחינותיך. יהוה הקשיב לבקשותיו הכנות של ישוע. למה? משום שדאגתו העיקרית של ישוע הייתה לשמור אמונים לאביו ולהצדיק את שמו. אם דאגתנו העיקרית היא לשמור אמונים ליהוה ולהצדיק את שמו, הוא ישיב לתפילותינו לעזרה (תהל׳ קמ״ה:18, 19).
18. באילו דרכים ישוע הוא כמו חבר אכפתי?
18 ישוע מזדהה עם הרגשות שלך. כשאנחנו סובלים אנחנו שמחים שחבר אכפתי מנחם אותנו, במיוחד אם הוא התמודד עם ניסיונות דומים לשלנו. ישוע הוא חבר כזה. הוא יודע מה זה להרגיש חלש ולהיות זקוק לעזרה. הוא מבין איך אנחנו בנויים, והוא ידאג שנקבל את התמיכה שאנחנו צריכים ”בעיתה” (עב׳ ד׳:15, 16). כפי שישוע היה מוכן לקבל עזרה ממלאך בגן גת שמנים, גם אנחנו צריכים להיות מוכנים לקבל את העזרה שיהוה מספק באמצעות פרסום, סרטון, נאום או ביקור מעודד של זקן קהילה או חבר בוגר.
19. איך תוכל להתחזק כשאתה מתמודד עם מצב קשה שבוחן את הנאמנות שלך ליהוה? הבא דוגמה.
19 יהוה יעניק לך את ”שלום אלוהים”. איך יהוה יחזק אותנו? כשנתפלל, נקבל את ”שלום אלוהים הנשגב מכל בינה” (פיל׳ ד׳:6, 7). השלום שיהוה מעניק מרגיע את ליבנו ומאזן את המחשבות שלנו. אחות ששמה לוז ראתה כמה זה נכון. היא אומרת: ”אני נאבקת ברגשות של בדידות. לפעמים הרגשות האלה גורמים לי לחשוב שיהוה לא אוהב אותי. אבל כשזה קורה, אני מייד מספרת ליהוה איך אני מרגישה. התפילות עוזרות לי לשלוט ברגשות שלי”. כפי שהחוויה שלה מראה, התפילות יכולות לעזור לנו למצוא שלווה.
20. מה למדנו מהדמעות של ישוע?
20 אנחנו יכולים ללמוד לקחים כל כך מנחמים ומעשיים מהדמעות של ישוע. אנחנו לומדים שחשוב שנתמוך בחברינו האבלים ונבטח ביהוה ובישוע שהם יתמכו בנו אם נאבד אדם יקר. אנחנו מבשרים ומלמדים בחמלה כי יהוה אלוהים וישוע המשיח מגלים תכונה יפה זאת. ואנחנו מוצאים נחמה בידיעה שיהוה ובנו היקר מבינים איך אנחנו מרגישים, מזדהים עם החולשות שלנו ורוצים לעזור לנו להחזיק מעמד. הבה נמשיך ליישם את מה שלמדנו עד העת שבה יהוה יגשים את הבטחתו הנפלאה ו”ימחה כל דמעה [מעינינו]” (ההת׳ כ״א:4).
שיר 120 חקה את ענוותו של המשיח
^ לעיתים ישוע חש רגשות עזים שהביאו אותו לכדי דמעות. במאמר נבחן שלושה מקרים שבהם ישוע הזיל דמעות, ונראה אילו לקחים נוכל ללמוד מהם.
^ חלק מהשמות בדויים.
^ ראה הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳, עמ׳ 69 (אנג׳).
^ תיאור התמונות: ישוע ניחם את מרים ומרתא. גם אנחנו יכולים לנחם את מי שאיבדו אדם יקר.
^ תיאור התמונות: ישוע היה מוכן ללמד את נקדימון בלילה. אנחנו צריכים ללמד אנשים את המקרא מתי שנוח להם.
^ תיאור התמונות: ישוע ביקש בתפילה כוח כדי להישאר נאמן ליהוה. גם אנחנו צריכים לעשות את זה כשאנחנו עוברים ניסיונות.