‏”אני ביישנית מטבעי”,‏ מסבירה שרה,‏ * ‏”ואין לי הרבה ביטחון עצמי.‏ לכן אני לא מרגישה בנוח בחברת אנשים בעלי אישיות חזקה ואגרסיבית.‏ אבל בחברת אנשים רכי מזג וענווים אני מרגישה רגועה.‏ אני יכולה להיפתח בפני אנשים כאלה,‏ לחלוק איתם את הרגשות שלי ולדבר איתם על הבעיות שלי.‏ החברים הכי טובים שלי הם אנשים כאלה”.‏

דבריה של שרה מראים שאם נהיה ענווים אחרים יאהבו אותנו.‏ כמו כן,‏ ענווה משמחת את יהוה.‏ דברו קורא לנו:‏ ”לבשו.‏.‏.‏ ענווה” (‏קול׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ מהי ענווה?‏ כיצד גילה ישוע ענווה?‏ וכיצד תכונה זו יכולה להפוך את חיינו למאושרים יותר?‏

ענווה מתאפיינת בשלווה פנימית.‏ אדם עניו נוהג באחרים בעדינות ובאדיבות.‏ הוא מסוגל להתמודד עם מצבים טעונים בחיים בצורה רגועה ולגלות שליטה עצמית.‏

ענווה מעידה על חוסן פנימי.‏ המילה היוונית המתורגמת כ”ענווה” שימשה לתיאור סוס פראי שעבר אילוף.‏ הסוס עדיין חזק,‏ אך אימנו אותו לרסן את כוחו.‏ באופן דומה,‏ כשאנו מגלים ענווה אנו מאלפים את טבענו הקשה לריסון ושומרים על השלום עם אחרים.‏

אולי אתה תוהה:‏ ’‏אני לא עניו מטבעי’‏.‏ אנו חיים בעולם שבו רבים נוהגים באגרסיביות ובחוסר סבלנות,‏ ולכן אולי נתקשה לגלות ענווה (‏רומ׳ ז׳:‏19‏)‏.‏ אין ספק שדרוש מאמץ כדי לטפח ענווה,‏ אך רוח קודשו של יהוה תעזור לנו לחזק את נחישותנו להשיג מטרה זו (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ מדוע עלינו להתאמץ לטפח ענווה?‏

ענווה היא תכונה שמושכת אחרים.‏ כפי שציינה שרה שצוטטה קודם לכן,‏ אנו חשים רגועים בחברת אנשים ענווים.‏ ישוע הוא דוגמה מצוינת לענווה ולאדיבות (‏קור״ב י׳:‏1‏)‏.‏ אפילו ילדים שבקושי הכירו אותו רצו להיות בקרבתו (‏מר׳ י׳:‏13–16‏)‏.‏

ענווה מגינה עלינו ועל הסובבים אותנו.‏ אם אנו ענווים,‏ לא נמהר לחוש תסכול או להגיב בכעס (‏מש׳ ט״ז:‏32‏)‏.‏ כך נחסוך מעצמנו  רגשי אשמה המתעוררים לאחר שאנו פוגעים במישהו — במיוחד באדם שאנו אוהבים.‏ כמו כן,‏ כשאנו נוהגים בענווה,‏ הדבר מגן על הסובבים אותנו מפני רוח לא־מרוסנת.‏

חרף אחריות כבדת משקל ולוח זמנים עמוס,‏ נהג ישוע בענווה עם כולם.‏ רבים בימיו התמודדו עם קשיים,‏ היו עמוסים ונזקקו לרענון.‏ עד כמה התנחמו כשאמר להם ישוע:‏ ”בואו אליי.‏.‏.‏ כי עניו אני ושפל רוח”!‏ (‏מתי י״א:‏28,‏ 29‏)‏.‏

כיצד נוכל לטפח את אותה ענווה שגילה ישוע?‏ אנו לומדים את דבר־אלוהים כדי לדעת כיצד התייחס ישוע לאנשים וכיצד נהג במצבים קשים.‏ ואז כשאנו ניצבים מול מצבים הבוחנים את ענוותנו,‏ אנו מתאמצים לנהוג כמו ישוע (‏פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ חשוב על שלושה גורמים שעזרו לישוע להיות עניו.‏

ישוע היה שפל רוח.‏ ישוע אמר שהוא ”עניו.‏.‏.‏ ושפל רוח” (‏מתי י״א:‏29‏)‏.‏ המקרא מזכיר שתי תכונות אלה יחד מפני שענווה קשורה קשר הדוק לשפלות רוח (‏אפ׳ ד׳:‏1–3‏)‏.‏ מדוע?‏

ענווה עוזרת לנו לא לייחס לעצמנו חשיבות רבה מדי או להיות רגישים מדי.‏ כיצד הגיב ישוע כשאחרים מתחו עליו ביקורת שלא בצדק וטענו שהוא ”זללן ושתיין”?‏ בדוגמתו האישית הפריך את דברי הביקורת וציין ברכות ש”החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה” (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏

אם מישהו אומר הערה לא־מתחשבת על הגזע,‏ המין או הרקע שלך,‏ עשה מאמץ להגיב בענווה.‏ פיטר,‏ זקן־קהילה בדרום אפריקה,‏ אומר:‏ ”כשאני מתרגז ממה שמישהו אחר אומר,‏ אני שואל את עצמי:‏ ’‏איך ישוע היה מגיב?‏’‏” הוא מוסיף:‏ ”למדתי לא לייחס לעצמי חשיבות רבה מדי”.‏

ישוע היה מודע לחולשות אנוש.‏ לתלמידיו של ישוע היו מניעים טובים,‏ אך לפעמים טבעם הלא־מושלם עצר בעדם מלפעול על־פי מניעיהם.‏ לדוגמה,‏ בלילה שלפני מותו של ישוע לא הצליחו פטרוס,‏ יעקב ויוחנן להעניק לו את התמיכה הרגשית שביקש.‏ ישוע הכיר בעובדה ש”הרוח חפצה מאוד,‏ אבל הבשר חלש” (‏מתי כ״ו:‏40,‏ 41‏)‏.‏ תודות לכך שהבין עובדה זו,‏ ישוע לא התרגז על שליחיו.‏

מנדי היא אחות שנהגה להיות תובענית מאוד,‏ אך כיום היא עושה מאמצים רבים לחקות את דוגמתו של ישוע בגילוי ענווה.‏ היא אומרת:‏ ”אני מנסה להשלים עם המגרעות האנושיות על כל היבטיהן ולראות את הטוב באחרים,‏ כפי שיהוה ודאי עושה”.‏ האם חמלתו של ישוע כלפי חולשות אנוש עוזרת גם לך לנהוג בענווה עם אחרים?‏

ישוע הותיר את העניינים בידיים של יהוה.‏ ישוע קיבל יחס לא־צודק כשהיה עלי אדמות.‏ לא הבינו אותו כראוי,‏ בזו לו ועינו אותו.‏ בכל זאת,‏ הוא נותר עניו משום ש”הפקיד את עצמו בידי זה אשר שופט בצדק” (‏פט״א ב׳:‏23‏)‏.‏ ישוע ידע שלאביו השמימי אכפת ממנו ושבמועד המתאים ימצה את הדין עם מי שגרמו לו עוול.‏

אם אנו מתרגזים ומנסים להילחם באי־צדק שנגרם לנו באופן אישי,‏ אנו עלולים בקלות להגיב בצורה מוגזמת ולהחריף את המצב.‏ לכן כתבי־הקודש מזכירים לנו:‏ ”כעסו של אדם אינו מניב את צדקת אלוהים” (‏יעקב א׳:‏20‏)‏.‏ גם אם כעסנו מוצדק,‏ חוסר השלמות שלנו עלול לגרום לנו להגיב בצורה פסולה.‏

אחות מגרמניה ששמה קתי נהגה לחשוב:‏ ’‏אם לא תעמוד על שלך,‏ אף אחד לא יעשה זאת בשבילך’‏.‏ אך כאשר למדה לבטוח ביהוה,‏ השתנתה גישתה.‏ ”אני כבר לא צריכה להיות בעמדת מגננה”,‏ היא אומרת.‏ ”אני מגיבה בענווה כי אני יודעת שיהוה שולט במצב בצורה מושלמת”.‏ אם אי פעם תיפול קורבן לאי צדק,‏ חיקוי דוגמתו של ישוע בגילוי ביטחון באלוהים יעזור גם לך לשמור על ענווה.‏

ישוע הדגיש שענווה ממלאת תפקיד משמעותי באושרנו.‏ הוא אמר:‏ ”אשרי הענווים” (‏מתי ה׳:‏5‏)‏.‏ שים לב כיצד מועילה ענווה במצבים הבאים.‏

ענווה מפיגה מתחים בנישואין.‏ ‏”אמרתי הרבה דברים פוגעים לאשתי,‏ דברים שלא התכוונתי אליהם”,‏ מודה רוברט,‏ אח מאוסטרליה.‏ ”אך אי אפשר לקחת בחזרה מילים פזיזות שנאמרות בכעס.‏ הרגשתי כל כך רע כשראיתי עד כמה פגעתי בה”.‏

‏”כולנו מרבים להיכשל” בדיבורנו,‏ ומילים לא־מתחשבות עלולות לערער את שלום הנישואין (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏ במצבים כאלה ענווה עוזרת לנו להישאר רגועים ולשלוט על לשוננו (‏מש׳ י״ז:‏27‏)‏.‏

רוברט השקיע מאמצים רבים כדי לפתח רוגע ושליטה עצמית.‏ מה הייתה התוצאה?‏ הוא אומר:‏ ”כיום בכל פעם שמתעוררים חילוקי דעות אני משקיע מאמצים מכוונים להקשיב בתשומת לב,‏ לדבר בענווה ולא להרשות לעצמי להתרגז.‏ היחסים שלי עם אשתי הרבה יותר טובים”.‏

ענווה עוזרת לנו להסתדר טוב יותר עם אחרים.‏ למי שנעלבים בקלות יש מעט חברים.‏ אולם ענווה עוזרת לנו ”לשמור על.‏.‏.‏ שלום,‏ הקשר המאחד” (‏אפ׳ ד׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ קתי,‏ שצוטטה קודם לכן,‏ אומרת:‏ ”ענווה נותנת לי את הכוח להפוך כל מפגש עם אדם אחר לקצת יותר מהנה,‏ אפילו שיש אנשים שקשה להסתדר איתם”.‏

ענווה מסבה שלווה פנימית.‏ המקרא קושר את ”החוכמה אשר ממעל” עם ענווה ושלום (‏יעקב ג׳:‏13,‏ 17‏)‏.‏ לאדם עניו יש ”לב רגוע” (‏מש׳ י״ד:‏30‏)‏.‏ מרטין,‏ שהשקיע מאמצים רבים כדי לפתח ענווה,‏ מספר:‏ ”כיום אני גמיש יותר ופחות אגרסיבי,‏ ואני נהנה יותר משלוות נפש ומאושר”.‏

אמת,‏ אולי יהיה עלינו להיאבק כדי לפתח ענווה.‏ ”למען האמת”,‏ אומר אח אחד,‏ ”גם כיום אני לפעמים מתמלא כעס”.‏ אולם יהוה,‏ המעודד אותנו לטפח ענווה,‏ יעזור לנו במאמץ זה (‏יש׳ מ״א:‏10;‏ טימ״א ו׳:‏11‏)‏.‏ הוא יכול ’‏להשלים את הכשרתנו’‏;‏ הוא יכול ’‏לסייע לנו להיות חזקים’‏ (‏פט״א ה׳:‏10‏)‏.‏ בבוא העת,‏ בדומה לשליח פאולוס,‏ נוכל לשקף את ”ענוותו וטוב ליבו של המשיח” (‏קור״ב י׳:‏1‏)‏.‏