הידעת?
האם נעשה שימוש בפפירוס לבניית סירות בימי המקרא?
רבים יודעים שהגומא, או הפפירוס, היה חומר הכתיבה העיקרי במצרים העתיקה. גם היוונים והרומאים כתבו על גבי פפירוס. * אבל לא הרבה אנשים יודעים שהפפירוס שימש לא רק לכתיבה, אלא גם לבניית סירות.
לפני יותר מ־500,2 שנה ישעיהו הנביא כתב שאנשים החיים ”באזור נהרות כוש” שלחו ”צירים דרך הים, על פני המים באוניות גומא”. מאוחר יותר ירמיהו הנביא ניבא שכאשר המדים והפרסים יפלשו לעיר בבל, הם ישרפו את ”סירות הגומא” של הבבלים כדי למנוע מהם להימלט (יש׳ י״ח:1, 2; יר׳ נ״א:32).
המקרא נכתב בהשראת אלוהים, לכן זה לא מפתיע את תלמידי המקרא שממצאים ארכיאולוגים מראים שהפפירוס אכן שימש לבניית סירות בימי המקרא (טימ״ב ג׳:16). מה התגלה? ארכיאולוגים מצאו ראיות מפורטות לייצור סירות פפירוס במצרים.
כיצד סירות הפפירוס נבנו?
ציורים ותבליטים בקברים מצריים מתארים את תהליך קצירת הפפירוס ובניית הסירות. הגברים חתכו את גבעולי הפפירוס, איגדו אותם לאגודות והידקו את האגודות יחדיו. חתך גבעולי הפפירוס הוא משולש, כך שכאשר מאגדים אותם יחד הם יוצרים אגודה דחוסה וחזקה. לדברי ספר העוסק בתרבות מצרים העתיקה )A Companion to Ancient Egypt( סירות עשויות פפירוס יכלו להגיע לאורך של 17 מטר והיה בהן מקום ל־10 או 12 משוטים בכל צד.
מדוע בוני סירות בחרו בפפירוס כחומר גלם?
הפפירוס כחומר גלם היה זמין בשפע בעמק הנילוס. כמו כן, בניית סירות פפירוס הייתה מלאכה קלה יחסית. גם כאשר העץ הפך לחומר הבנייה העיקרי לכלי שיט גדולים, נראה שדייגים וציידים המשיכו להשתמש ברפסודות וסירות קטנות עשויות פפירוס.
השימוש בסירות פפירוס המשיך להיות נפוץ במשך זמן רב. על־פי כתביו של הסופר היווני פְּלוּטַרְכוֹס, שחי בין המאה הראשונה לבין המאה השנייה לספירה, רפסודות פפירוס עדיין היו מוכרות לקוראים בימיו.
^ ס׳ 3 צמח הפפירוס גדל בביצות ובמים הזורמים באיטיות. הצמח יכול להגיע לגובה של 5 מטרים, וקוטר הגבעול יכול להגיע בבסיסו ל־15 סנטימטר.