רבים יודעים שהגומא,‏ או הפפירוס,‏ היה חומר הכתיבה העיקרי במצרים העתיקה.‏ גם היוונים והרומאים כתבו על גבי פפירוס.‏ * אבל לא הרבה אנשים יודעים שהפפירוס שימש לא רק לכתיבה,‏ אלא גם לבניית סירות.‏

לפני יותר מ־500,‏2 שנה ישעיהו הנביא כתב שאנשים החיים ”‏באזור נהרות כוש”‏ שלחו ”‏צירים דרך הים,‏ על פני המים באוניות גומא”‏.‏ מאוחר יותר ירמיהו הנביא ניבא שכאשר המדים והפרסים יפלשו לעיר בבל,‏ הם ישרפו את ”‏סירות הגומא”‏ של הבבלים כדי למנוע מהם להימלט (‏יש׳ י״ח:‏1,‏ 2;‏ יר׳ נ״א:‏32‏)‏.‏

המקרא נכתב בהשראת אלוהים,‏ לכן זה לא מפתיע את תלמידי המקרא שממצאים ארכיאולוגים מראים שהפפירוס אכן שימש לבניית סירות בימי המקרא (‏טימ״ב ג׳:‏16‏)‏.‏ מה התגלה?‏ ארכיאולוגים מצאו ראיות מפורטות לייצור סירות פפירוס במצרים.‏

ציורים ותבליטים בקברים מצריים מתארים את תהליך קצירת הפפירוס ובניית הסירות.‏ הגברים חתכו את גבעולי הפפירוס,‏ איגדו אותם לאגודות והידקו את האגודות יחדיו.‏ חתך גבעולי הפפירוס הוא משולש,‏ כך שכאשר מאגדים אותם יחד הם יוצרים אגודה דחוסה וחזקה.‏ לדברי ספר העוסק בתרבות מצרים העתיקה )A Companion to Ancient Egypt( סירות עשויות פפירוס יכלו להגיע לאורך של 17 מטר והיה בהן מקום ל־10 או 12 משוטים בכל צד.‏

הפפירוס כחומר גלם היה זמין בשפע בעמק הנילוס.‏ כמו כן,‏ בניית סירות פפירוס הייתה מלאכה קלה יחסית.‏ גם כאשר העץ הפך לחומר הבנייה העיקרי לכלי שיט גדולים,‏ נראה שדייגים וציידים המשיכו להשתמש ברפסודות וסירות קטנות עשויות פפירוס.‏