מאמר לימודי 22
חוכמה אמיתית לחיים
”יהוה נותן חוכמה” (מש׳ ב׳:6).
שיר 89 אם נציית נבורך
סקירה מקדימה *
1. למה כולנו זקוקים לחוכמה אלוהית? (משלי ד׳:7)
האם אי פעם היית צריך לקבל החלטה חשובה? אין ספק שהתפללת לחוכמה, ובצדק (יעקב א׳:5). שלמה המלך כתב: ”חוכמה היא הדבר החשוב ביותר”. (קרא משלי ד׳:7.) שלמה, כמובן, לא דיבר על כל חוכמה. הוא התכוון לחוכמה שמקורה ביהוה אלוהים (מש׳ ב׳:6). אבל האם החוכמה האלוהית יכולה לעזור לנו להתמודד עם הבעיות שיש לנו היום? במאמר נראה שהתשובה היא כן.
2. מהי אחת הדרכים שבה נוכל לנהוג בחוכמה אמיתית?
2 אחת הדרכים שבהן נוכל לנהוג בחוכמה אמיתית היא ללמוד וליישם את הדברים שלימדו שני אנשים שזכו להערכה רבה בשל חוכמתם. ראשית, נבחן את דוגמתו של שלמה. במקרא נאמר ש”אלוהים נתן לשלמה חוכמה ותבונה במידה רבה מאוד” (מל״א ד׳:29). שנית, נבחן את דוגמתו של ישוע, שאין שני לו בחוכמתו (מתי י״ב:42). על ישוע נובא: ”תנוח עליו רוח יהוה, רוח חוכמה ובינה” (יש׳ י״א:2).
3. במה נדון במאמר?
3 בעזרת החוכמה שהעניק להם אלוהים שלמה וישוע נתנו לנו עצות מעשיות בנושאים שנוגעים לכל אחד מאיתנו. במאמר נבחן שלושה מהנושאים האלה. נדון בצורך לטפח השקפה מאוזנת על כסף, על עבודה ועל עצמנו.
השקפה מאוזנת על כסף
4. מה היה ההבדל בין המצב הכלכלי של שלמה לזה של ישוע?
4 שלמה היה עשיר מאוד, והוא חי חיי מותרות (מל״א י׳:7, 14, 15). לישוע, לעומתו, היו מעט דברים חומריים, ולא היה לו מקום מגורים קבוע (מתי ח׳:20). בכל זאת, לשניהם הייתה השקפה מאוזנת על דברים חומריים מפני שהחוכמה שלהם נבעה מאותו מקור — יהוה אלוהים.
5. איזו השקפה מאוזנת על כסף הייתה לשלמה?
5 שלמה הכיר בכך שהכסף הוא ”הגנה” (קהלת ז׳:12). בעזרת כסף אנחנו יכולים להשיג את צורכי המחייה שלנו, ואולי גם כמה מותרות. אבל למרות ששלמה היה עשיר, הוא הבין שיש דברים יותר חשובים מכסף. למשל, הוא כתב: ”יש לבחור בשם טוב [או, ”מוניטין טוב”, הערת שוליים] מאשר בעושר רב” (מש׳ כ״ב:1). שלמה גם הבין שאנשים שאוהבים כסף בדרך כלל לא מרוצים ממה שיש להם (קהלת ה׳:10, 12). הוא גם הזהיר שלא כדאי שנשים את כל ביטחוננו בכסף, כי הוא עלול להיעלם מהר (מש׳ כ״ג:4, 5).
האם ההשקפה שלנו על דברים חומריים מפריעה לנו להציב את ענייני המלכות במקום הראשון בחיינו? (ראה סעיפים 6, 7) *
6. איזו השקפה מאוזנת הייתה לישוע על דברים חומריים? (מתי ו׳:31–33)
6 גם לישוע הייתה השקפה מאוזנת על דברים חומריים. הוא נהנה ממזון ומשתייה (לוקס י״ט:2, 6, 7). במקרה אחד הוא הפך מים ליין משובח ביותר. זה היה למעשה הנס הראשון שחולל (יוח׳ ב׳:10, 11). ביום מותו הוא לבש בגד יקר (יוח׳ י״ט:23, 24). אבל ישוע לא אפשר לדברים חומריים להפוך לדבר החשוב ביותר בחייו. הוא אמר לתלמידיו: ”איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים... אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון” (מתי ו׳:24). ישוע לימד שאם נחפש תחילה את המלכות, יהוה ידאג לכל הצרכים שלנו (קרא מתי ו׳:31–33).
7. איך השקפה מאוזנת על כסף הועילה לאח אחד?
7 רבים מאחינו ואחיותינו פועלים על־פי החוכמה האלוהית בנוגע לכסף, וזה מועיל להם. שים לב לדוגמתו של אח רווק ששמו דניאל. הוא אומר: ”בגיל ההתבגרות החלטתי להציב את הפעילויות הרוחניות במקום הראשון בחיים שלי”. דניאל שמר על חיים פשוטים ולכן התאפשר לו להשתמש בזמן שלו ובכישורים שלו בפרויקטים תיאוקרטיים רבים. הוא מוסיף: ”אני יכול לומר בכנות שאף פעם לא התחרטתי על הדרך שבחרתי. כמובן, יכולתי להרוויח הרבה כסף אם זה היה הדבר הכי חשוב בחיים שלי. אבל איך הכסף יכול היה להחליף את החברים שמצאתי? איך הוא יכול היה להחליף את הסיפוק שיש לי מהידיעה שאני מציב את המלכות במקום הראשון? שום סכום כספי לא יכול להשתוות לברכות שיהוה העניק לי”. אין ספק שזה מועיל לנו כשאנחנו מתמקדים בדברים רוחניים ולא בכסף.
השקפה מאוזנת על עבודה
8. מניין לנו שלשלמה הייתה השקפה מאוזנת על עבודה? (קהלת ה׳:18, 19)
8 שלמה כינה את ההנאה שאנחנו מפיקים מעבודה קשה ”מתת אלוהים”. (קרא קהלת ה׳:18, 19.) הוא כתב: ”בכל עמל יש תועלת” (מש׳ י״ד:23). שלמה ידע על מה הוא מדבר. הוא היה עובד חרוץ. הוא בנה בתים, נטע כרמים ויצר גנים ובריכות מים. הוא גם בנה ערים (מל״א ט׳:19; קהלת ב׳:4–6). זו הייתה עבודה קשה ואין ספק שהוא שאב ממנה מידה של סיפוק. אבל שלמה לא חשב שהפעילויות האלה לבדן יכולות לגרום לאושר. הוא גם הקדיש תשומת לב לעניינים רוחניים. למשל, הוא השגיח על בניית בית המקדש המפואר שנועד לעבודת יהוה, פרויקט בנייה של שבע שנים (מל״א ו׳:38; ט׳:1). אחרי ששלמה התעסק בכל מיני דברים, גם בדברים חילוניים וגם בדברים רוחניים, הוא הבין שפעילויות רוחניות הרבה יותר חשובות מיעדים חילוניים. הוא כתב: ”סוף דבר, לאחר שהכול נשמע: את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור” (קהלת י״ב:13).
9. איך ישוע שמר את עבודתו במקומה הראוי?
9 גם ישוע היה עובד חרוץ. בצעירותו הוא עבד כנגר (מר׳ ו׳:3). הוריו עבדו קשה כדי לפרנס את משפחתם הגדולה, וודאי העריכו את העזרה שלו. ישוע היה אדם מושלם ואין ספק שהיה ביקוש רב לעבודות הנגרות שלו. ישוע קרוב לוודאי נהנה מהעבודה שלו. אבל גם בתקופה שבה הוא עבד הוא פינה זמן לעניינים רוחניים (יוח׳ ז׳:15). בהמשך, כשהוא הקדיש את כל זמנו לבשורה, הוא יעץ למאזיניו: ”אל תעבדו למען האוכל המתכלה, אלא למען האוכל הבלתי מתכלה המוביל לחיי עולם” (יוח׳ ו׳:27). ובדרשת ההר ישוע אמר: ”אצרו לכם אוצרות בשמיים” (מתי ו׳:20).
איך נוכל לשמור על איזון בין עבודה לפעילויות תיאוקרטיות? (ראה סעיפים 10, 11) *
10. עם איזה אתגר בעבודה מתמודדים חלק מהמשיחיים?
10 חוכמה אלוהית עוזרת לנו לאמץ השקפה מאוזנת על העבודה שלנו. כמשיחיים, אנחנו לומדים ’לעמול’ ו’לבצע עבודה מהוגנת’ (אפ׳ ד׳:28). במקרים רבים, המעסיקים שלנו שמים לב ליושר ולחריצות שלנו, והם אולי יציינו כמה הם מעריכים את מוסר העבודה שלנו. יכול להיות שמתוך כוונה טובה נתחיל לעבוד שעות נוספות כדי לתת למעסיק שלנו רושם עוד יותר טוב על עדי־יהוה. אבל יכול להיות שעד מהרה נשים לב שאנחנו מתחילים להזניח את האחריות המשפחתית שלנו והפעילויות התיאוקרטיות. אנחנו צריכים לעשות שינוי — למצוא את האיזון.
11. מה אח אחד למד בנוגע להשקפה מאוזנת על עבודה?
11 לאח צעיר ששמו ויליאם הייתה דוגמה חיה שהמחישה כמה טוב לשמור את העבודה במקומה הראוי. ויליאם אומר על זקן קהילה שהיה המעסיק שלו בעבר: ”[האח הזה] שימש לי דוגמה מעולה. הוא אדם בעל מוסר עבודה גבוה שיודע לשמור על איזון. הוא עובד קשה, ובזכות עבודתו הטובה הוא רכש לעצמו שם טוב בין לקוחותיו. אך בסוף היום, כשהוא מסיים את העבודה, הוא יודע להשאיר אותה מאחור ולהתמקד במשפחתו ובפעילויות רוחניות. ואתם יודעים מה? הוא אחד האנשים המאושרים ביותר שאני מכיר”. *
השקפה מאוזנת על עצמנו
12. איך שלמה הראה שהייתה לו השקפה מאוזנת על עצמו, אבל איך הוא איבד אותה?
12 כששלמה עבד את יהוה בנאמנות הייתה לו השקפה מאוזנת על עצמו. בצעירותו הוא הודה בכנות במגבלות שלו, וביקש מיהוה הדרכה (מל״א ג׳:7–9). בשלב מוקדם במלכותו שלמה היה מודע גם לסכנה שיש בגאווה. הוא כתב: ”לפני מפלה ישנה גאווה, ולפני כישלון רוח יהירה” (מש׳ ט״ז:18). למרבה הצער, שלמה בהמשך לא יישם את העצה של עצמו. בשלב מסוים במלכותו הוא התמלא גאווה והחל להתעלם מהדרישות של אלוהים. התורה דרשה, לדוגמה, שמלך עברי לא ”יישא לו נשים רבות, פן יסור לבבו מן הדרך” (דב׳ י״ז:17). שלמה התעלם מהחוק הזה ולקח לעצמו 700 נשים ו־300 פילגשים, שרבות מהן היו עובדות אלילים (מל״א י״א:1–3). יכול להיות ששלמה חשב ש”הכול בשליטה”. כך או כך, עם הזמן הוא התרחק מיהוה וסבל מההשלכות (מל״א י״א:9–13).
13. מה נוכל ללמוד אם נהרהר בענווה של ישוע?
13 ישוע שמר על השקפה מאוזנת על עצמו ותמיד נהג בענווה. בקיומו הקדם־אנושי הוא עשה הרבה דברים נפלאים בשירות יהוה. באמצעות ישוע ”נבראו כל יתר הדברים בשמיים ובארץ” (קול׳ א׳:16). בטבילתו הוא ככל הנראה נזכר בדברים שהוא עשה כשהיה עם אביו (מתי ג׳:16; יוח׳ י״ז:5). אבל הידע הזה לא גרם לו להתגאות. הוא אף פעם לא רומם את עצמו מעל אף אחד. הוא אמר לתלמידיו שהוא לא בא לכדור הארץ ”כדי שישרתו אותו, אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). הוא גם הודה בצניעות שהוא לא יכול לעשות דבר על דעת עצמו (יוח׳ ה׳:19). כמה עניו היה ישוע! הוא הציב לנו דוגמה מצוינת לחיקוי.
14. מה נוכל ללמוד מישוע בנוגע להשקפה מאוזנת על עצמנו?
14 ישוע לימד את תלמידיו לאמץ השקפה מאוזנת על עצמם. במקרה אחד הוא אמר להם: ”שערות ראשכם נמנו כולן” (מתי י׳:30). המילים האלה מנחמות אותנו מאוד, במיוחד אם יש לנו נטייה לראות את עצמנו באור שלילי. משמעות המילים האלה היא שלאבינו השמימי מאוד אכפת מאיתנו, שאנחנו יקרים בעיניו. לעולם לא נרצה לפקפק בשיפוט של יהוה ולחשוב שאנחנו לא ראויים לעבוד אותו ולחיות בעולם החדש.
אילו הזדמנויות וברכות נחמיץ אם תהיה לנו השקפה לא־מאוזנת על עצמנו? (ראה סעיף 15) *
15. (א) איזו השקפה מאוזנת על עצמנו מאמר בכתב העת המצפה עודד אותנו לטפח? (ב) אילו ברכות אנחנו מחמיצים אם אנחנו ממוקדים מדי בעצמנו, כפי שניתן לראות בתמונות בעמוד 24?
15 לפני כ־15 שנה מאמר בכתב העת המצפה עודד אותנו לטפח השקפה מאוזנת על עצמנו. נאמר שם: ”ברור שלא נרצה להפריז בערכנו עד כדי יהירות; מאידך, גם לא נרצה לנקוט בקיצוניות השנייה ולחשוב שאנחנו לא שווים כלום. המטרה צריכה להיות לטפח השקפה מאוזנת על עצמנו ולהביא בחשבון הן את מעלותינו והן את מגבלותינו. אישה משיחית ניסחה זאת כך: ’אני לא התגלמות הרוע; ואני גם לא מתנתו של אלוהים לאנושות. יש לי צדדים טובים וצדדים רעים, כמו לכולם’”. * ודאי תסכים שזה יועיל לנו אם נטפח השקפה מאוזנת על עצמנו.
16. למה יהוה מעניק לנו הדרכה נבונה?
16 יהוה מעניק לנו הדרכה נבונה באמצעות דברו. הוא אוהב אותנו ורוצה שנהיה מאושרים (יש׳ מ״ח:17, 18). הדרך הנבונה, הדרך שמובילה לאושר הגדול ביותר, היא להציב את ענייניו של יהוה במקום הראשון בחיינו. אם נעשה זאת, נחסוך מעצמנו הרבה מהבעיות שיש למי שמתמקדים יותר מדי בכסף, בעבודה או בעצמם. הבה נהיה נחושים לנהוג בחוכמה ולשמח את ליבו של יהוה! (מש׳ כ״ג:15).
שיר 94 אסירי תודה על דבר אלוהים
^ שלמה וישוע היו מאוד חכמים. מקור חוכמתם היה יהוה אלוהים. במאמר נראה מה נוכל ללמוד מהעצות ששלמה וישוע נתנו בהשראת אלוהים בנוגע להשקפה מאוזנת על כסף, על עבודה ועל עצמנו. כמו כן, נראה איך עצות המקרא בתחומים האלה הועילו לחלק מאחינו לאמונה.
^ ראה המאמר ”כיצד ליהנות מעבודה קשה?” בהוצאת המצפה מ־1 בפברואר 2015.
^ ראה המאמר ”תוכל למצוא אושר אמיתי בעזרת המקרא” בהוצאת המצפה מ־1 באוגוסט 2005.
^ תיאור התמונות: ג׳ון וטום הם שני אחים צעירים שמשרתים באותה קהילה. ג׳ון מקדיש הרבה זמן לטיפול ברכב שלו. טום משתמש ברכב שלו כדי להסיע אחרים לשירות ולאסיפות.
^ תיאור התמונות: ג׳ון עובד שעות נוספות. הוא לא רוצה לאכזב את המעסיק שלו ובכל פעם שהמעסיק מבקש ממנו לעבוד עד מאוחר, הוא מסכים. באותו ערב טום, שמשרת כמשרת־עוזר, מתלווה לזקן קהילה לביקור רעייה. בעבר טום הסביר למעסיק שלו שהוא מקדיש כמה ערבים בשבוע לפעילויות שנוגעות לעבודת יהוה.
^ תיאור התמונות: ג׳ון ממוקד בעצמו. טום מציב את העניינים הרוחניים לפני העניינים האישיים שלו. הוא עוזר בשיפוץ אולם כינוסים ומרחיב את מעגל החברים שלו.
