עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מאמר לימודי 18

שיר 1 תכונותיו של יהוה

בטח ברחמיו של ”‏שופט כל הארץ”‏!‏

בטח ברחמיו של ”‏שופט כל הארץ”‏!‏

‏”‏השופט כל הארץ לא יעשה משפט?‏”‏ (‏בר׳ י״ח:‏25‏)‏.‏

במה נתמקד

נעמיק את הבנתנו בנוגע לרחמים והצדק שיגלה יהוה בתחיית הלא־צדיקים.‏

1.‏ איזו עובדה מנחמת הבהיר יהוה לאברהם?‏

 הייתה זו שיחה שנחקקה לעד בזיכרונו של אברהם.‏ יהוה הודיע לו באמצעות מלאך שהוא עומד למחות את סדום ועמורה מעל פני האדמה.‏ הבשורה הזו הטרידה מאוד את אברהם,‏ והוא שאל את יהוה:‏ ”‏האומנם תספה את הצדיק עם הרשע?‏ .‏.‏.‏ השופט כל הארץ לא יעשה משפט?‏”‏ אך יהוה הבהיר בסבלנות לידידו היקר עובדה המנחמת את כולנו עד היום:‏ הוא לעולם לא ישמיד צדיק עם רשע (‏בר׳ י״ח:‏23–33‏)‏.‏

2.‏ מה מחזק את ביטחוננו בכך שיהוה שופט בצדק וברחמים?‏

2 איך נוכל להיות בטוחים שיהוה תמיד שופט בצדק וברחמים?‏ משום ש”‏יהוה רואה ללבב”‏ (‏שמ״א ט״ז:‏7‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא ”‏יודע את לבבם של כל בני האדם”‏ (‏מל״א ח׳:‏39;‏ דה״א כ״ח:‏9‏)‏.‏ איזו עובדה מדהימה!‏ בנוסף,‏ משפטיו של יהוה נשגבים מבינתנו,‏ ולכן השליח פאולוס אמר בהשראת הרוח על יהוה אלוהים:‏ ”‏אין חקר למשפטיו”‏ (‏רומ׳ י״א:‏33‏)‏.‏

3,‏ 4.‏ אילו שאלות מתעוררות לפעמים בשכלנו,‏ ומה נבחן במאמר?‏ (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏)‏

3 למרות זאת,‏ לפעמים מתעוררות בשכלנו שאלות הדומות לאלו ששאל אברהם.‏ אולי אנו תוהים:‏ ’‏האם יש תקווה לאנשים שיהוה חרץ עליהם דין מוות,‏ כמו תושבי סדום ועמורה?‏ האם חלקם יוקמו ב”‏תחייה.‏.‏.‏ של הלא־צדיקים”‏?‏’‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏

4 נתעמק כעת בנושא תחיית המתים.‏ לאחרונה התבהרה הבנתנו באשר ל’‏תקומה לחיים’‏ ול’‏תקומה למשפט’‏.‏ a ‏(‏קרא יוחנן ה׳:‏28,‏ 29‏.‏)‏ הדבר הוביל להבהרות נוספות בנושא,‏ ובהן נדון במאמר זה ובמאמר הבא.‏ תחילה נלמד מה איננו יודעים על משפטיו הצודקים של יהוה,‏ ולאחר מכן נראה מה אנו כן יודעים.‏

מה איננו יודעים

5.‏ מה הסברנו בעבר בפרסומינו לגבי תושבי סדום ועמורה?‏

5 בעבר הסברנו בפרסומינו שלאנשים שיהוה שפט כרשעים,‏ בדומה לתושבי סדום ועמורה,‏ אין תקווה לקום לתחייה.‏ אבל לאחר תפילות מעמיקות ומחקרים נוספים,‏ עלתה השאלה:‏ האם ניתן לקבוע בוודאות שאנשים כאלה לא יוקמו לתחייה?‏

6.‏ (‏א)‏ הזכר מספר מקרים שבהם יהוה הביא משפט על עושי הרע בימי המקרא.‏ (‏ב)‏ אילו פרטים איננו יודעים באשר למקרים הללו?‏

6 תן דעתך לכמה מקרים שבהם יהוה הביא משפט על עושי הרע בימי המקרא:‏ האנשים שנספו במבול,‏ אשר מספרם אינו ידוע,‏ שבע האומות בארץ המובטחת שיהוה ציווה להקדיש להשמדה,‏ או 000,‏185 החיילים האשורים שהושמדו בן לילה בידי מלאך יהוה (‏בר׳ ז׳:‏23;‏ דב׳ ז׳:‏1–3;‏ יש׳ ל״ז:‏36,‏ 37‏)‏.‏ בכל אחד מהמקרים הללו המקרא אינו חושף בפנינו מספיק מידע כדי שנוכל להסיק אם יהוה גזר על כל אותם אנשים השמדה נצחית ללא תקווה לקום לתחייה.‏

7.‏ אילו פרטים איננו יודעים לגבי האנשים שמצאו את מותם במבול ובכיבוש ארץ כנען?‏ (‏ראה תמונה.‏)‏

7 בכל אותם מקרים איננו יודעים אם יהוה חרץ דין מוות על כל אדם באופן אינדיבידואלי,‏ והמקרא גם אינו מוסר אם לכל אחד מהם הייתה הזדמנות ללמוד על יהוה ולהתחרט על מעשיו לפני בוא המשפט.‏ חשוב לדוגמה על תקופת המבול.‏ המקרא מתאר את נוח כ”‏מבשר הצדקה”‏,‏ אך הוא לא מציין שתוך כדי בניית התיבה העצומה נוח ניסה להזהיר כל אדם עלי אדמות מפני ההשמדה הקרבה ובאה (‏פט״ב ב׳:‏5‏)‏.‏ גם לגבי עמי כנען,‏ איננו יודעים אם כל אותם אנשים קיבלו את ההזדמנות להכיר את יהוה ולשנות את דרכיהם הפסולות.‏

נוח ובני משפחתו עמלים על בניית תיבה עצומת ממדים.‏ איננו יודעים אם במקביל לכך נוח ניהל מבצע בישור נרחב בניסיון להזהיר כל אדם מפני המבול (‏ראה סעיף 7)‏


8.‏ מה איננו יודעים לגבי תושבי סדום ועמורה?‏

8 מה באשר לתושבי סדום ועמורה?‏ אומנם לוט הצדיק חי בקרבם,‏ אך האם הוא האיץ בכל אחד ואחד מהם לשנות את דרכיו?‏ איננו יודעים.‏ אין ספק שהם היו רשעים,‏ אך האם הם הכירו דרך אחרת?‏ אולי אתה נזכר במקרה שבו המוני אנשים ”‏מנער ועד זקן”‏ התקהלו סביב ביתו של לוט ודרשו לשכב עם אורחיו (‏בר׳ י״ט:‏4;‏ פט״ב ב׳:‏7‏)‏.‏ אולם האם ניתן לקבוע חד־משמעית שאלוהינו הרחום חרץ על כל אחד מהם אבדון עולם ללא תקווה לתחייה?‏ ודאי זכור לך שיהוה אמר לאברהם שאין אפילו עשרה צדיקים בסדום (‏בר׳ י״ח:‏32‏)‏.‏ תושבי העיר אכן היו אנשים מרושעים שנענשו בצדק על מעשיהם,‏ אבל האם ניתן לומר ללא צל של ספק שאף אחד מהם לא יוקם בתחייתם של ”‏הלא־צדיקים”‏?‏ איננו יכולים לקבוע מסמרות בדבר.‏

9.‏ מה איננו יודעים לגבי שלמה?‏

9 נתייחס למצב שונה.‏ במקרא מסופר על אנשים צדיקים שהפכו לרשעים.‏ שלמה המלך הינו דוגמה לכך.‏ הוא זכה להדרכה רוחנית מן המעלה הראשונה ויהוה הרעיף עליו שפע ברכות.‏ אך בשלב מסוים בחייו הוא החל לעבוד אלי כזב.‏ חטאיו עוררו את מורת רוחו של יהוה והובילו להשלכות הרסניות שנמשכו מאות שנים.‏ אומנם המקרא מציין ש”‏שלמה שכב עם אבותיו”‏ ונקבר לצד עובדי אלוהים נאמנים כמו דוד המלך,‏ אבל האם אופן קבורתו מהווה ערובה לכך שהוא יוקם לתחייה?‏ (‏מל״א י״א:‏5–9,‏ 43;‏ מל״ב כ״ג:‏13‏)‏ המקרא אינו עונה על כך.‏ יהיו שיניחו ששלמה יוקם לתחייה משום ש”‏מי שמת זוכה מחטאו”‏ (‏רומ׳ ו׳:‏7‏)‏.‏ עם זאת,‏ הפסוק לא מבטיח שכל המתים ישובו לחיים,‏ כאילו זו זכות טבעית המגיעה לכל אדם.‏ תחיית המתים היא מתנה מאלוהינו האוהב.‏ הוא אינו מעניק אותה לכל אחד,‏ אלא רק לאנשים שהוא רוצה לפתוח בפניהם את ההזדמנות לשרת אותו לנצח (‏איוב י״ד:‏13,‏ 14;‏ יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ האם שלמה יזכה למתנה הזו?‏ התשובה ידועה אך ורק ליהוה.‏ אולם אנו בטוחים שהוא יעשה את הדבר הנכון.‏

מה אנו כן יודעים

10.‏ כיצד יהוה מרגיש כשהוא צריך לחרוץ את דינם של הרשעים?‏ (‏יחזקאל ל״ג:‏11‏)‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

10 קרא יחזקאל ל״ג:‏11‏.‏ פסוק זה מראה כיצד יהוה מרגיש כשהוא צריך לשפוט את בני האדם.‏ השליח פטרוס כתב בהשראת הרוח מילים דומות לאלו של הנביא יחזקאל:‏ ’‏יהוה אינו חפץ שיושמד איש’‏ (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏.‏ לאור המילים המנחמות האלו,‏ אנו בטוחים שיהוה אינו ממהר לחרוץ השמדה נצחית.‏ הוא אל מלא רחמים המגלה את התכונה הזו בכל הזדמנות אפשרית.‏

בעקבות תחיית הלא־צדיקים,‏ מגוון רחב של אנשים יקבלו הזדמנות ללמוד על יהוה (‏ראה סעיף 10)‏


11.‏ מי לא יקומו לתחייה,‏ ומניין אנו יודעים זאת?‏

11 מה ידוע לנו על מי שלא יזכו לקום לתחייה?‏ המקרא מזכיר רק כמה מקרים בודדים.‏ b ישוע ציין שיהודה איש קריות לא יוקם לתחייה (‏מר׳ י״ד:‏21;‏ יוח׳ י״ז:‏12‏)‏.‏ c יהודה פעל בזדון ובכוונה תחילה נגד יהוה אלוהים ובנו.‏ (‏ראה מרקוס ג׳:‏29 והערות לימוד.‏)‏ ישוע גם אמר שמנהיגי הדת שהתנגדו לו לא יקומו בתחיית המתים (‏מתי כ״ג:‏33‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ השליח פאולוס הסביר שכופרים שאינם מגלים חרטה לא יזכו לקום לתחייה (‏עב׳ ו׳:‏4–8;‏ י׳:‏29‏)‏.‏

12.‏ כיצד יהוה מראה את רחמיו?‏ הזכר דוגמאות.‏

12 לעומת זאת,‏ כלפי מי מגלה יהוה את רחמיו?‏ כיצד הוא מראה ’‏שהוא לא חפץ שיושמד איש’‏?‏ שים לב כיצד הוכיח יהוה את רחמיו כלפי מי שביצעו חטאים חמורים.‏ לדוגמה,‏ דוד המלך היה אשם בכמה וכמה חטאים קשים,‏ לרבות ניאוף ורצח.‏ אבל הוא התחרט,‏ ויהוה סלח לו ברוב רחמיו (‏שמ״ב י״ב:‏1–13‏)‏.‏ כמו כן,‏ המלך מנשה ביצע מעשים נתעבים במשך רוב חייו,‏ אך אפילו במקרה הקיצוני הזה יהוה היה מוכן לרחם עליו ולסלוח לו על סמך חרטתו הכנה (‏דה״ב ל״ג:‏9–16‏)‏.‏ הדוגמאות האלה ממחישות לנו עד כמה יהוה חפץ לגלות רחמים כל עוד יש באפשרותו לעשות זאת.‏ הוא יקים לתחייה אנשים כדוגמת דוד ומנשה שהכירו בחומרת מעשיהם ושבו מדרכם הרעה.‏

13.‏ (‏א)‏ מדוע גילה יהוה רחמים כלפי תושבי נינווה?‏ (‏ב)‏ מה ציין ישוע בקשר לתושבי נינווה?‏

13 יהוה נהג ברחמים גם עם תושבי נינווה.‏ הוא אמר ליונה:‏ ”‏עלתה רעתם לפניי”‏.‏ אך כשהם חזרו בתשובה,‏ יהוה סלח להם ברוחב לב,‏ ואילו יונה התמלא זעם.‏ רחמיו של יהוה כלפיהם עלו בהרבה על רחמיו של יונה.‏ יהוה הזכיר לנביאו שהם ”‏אינם מבחינים בין טוב לרע”‏ (‏יונה א׳:‏1,‏ 2;‏ ג׳:‏10;‏ ד׳:‏9–11‏)‏.‏ בחלוף מאות שנים,‏ ישוע השתמש בדוגמה הזו כדי ללמד על הצדק והרחמים של יהוה,‏ והוא גם אמר שתושבי נינווה שהתחרטו ”‏יקומו בַּמשפט”‏ (‏מתי י״ב:‏41‏)‏.‏

14.‏ מה צפוי לאנשי נינווה שיקומו ב’‏תקומה למשפט’‏?‏

14 לאיזה ”‏משפט”‏ יקומו תושבי נינווה?‏ ישוע ציין שבעתיד תתרחש ’‏תקומה למשפט’‏ (‏יוח׳ ה׳:‏29‏)‏.‏ במהלך אלף שנות שלטונו יקומו לתחייה ”‏הצדיקים”‏ ו”‏הלא־צדיקים”‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ באותה תקופה יבחנו יהוה וישוע את התנהגותם של ”‏הלא־צדיקים”‏ ויראו כיצד הם מגיבים להדרכתם.‏ לדוגמה,‏ אם אחד מתושבי נינווה יסרב לשרת את יהוה,‏ הוא יישפט לכף חובה (‏יש׳ ס״ה:‏20‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ כל מי שיבחרו לשרת את יהוה בנאמנות יישפטו לכף זכות ותינתן להם ההזדמנות לחיות לנצח (‏דנ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏

15.‏ (‏א)‏ מדוע אי־אפשר לומר שאיש מתושבי סדום ועמורה לא יוקם לתחייה?‏ (‏ב)‏ כיצד ניתן להבין את הכתוב ביהודה 7‏?‏ (‏ראה התיבה ”‏ למה התכוון יהודה?‏‏”‏)‏

15 מה לגבי תושבי סדום ועמורה?‏ ישוע ציין ש”‏ביום הדין”‏ יהיה להם קל יותר מאשר למי שדחו אותו ואת תורתו (‏מתי י׳:‏14,‏ 15;‏ י״א:‏23,‏ 24;‏ לוקס י׳:‏12‏)‏.‏ מה הייתה כוונתו?‏ אומנם ניתן להניח שישוע השתמש כאן בלשון גוזמה,‏ אך ככל הנראה הוא התכוון לכך פשוטו כמשמעו,‏ כמו לגבי אנשי נינווה.‏ אין ספק ש”‏יום הדין”‏ שהזכיר ישוע בפסוק זה מקביל לאותו משפט המוזכר בהקשר לאנשי נינווה.‏ בדומה לאנשי נינווה,‏ גם תושבי סדום ועמורה ביצעו מעשים מזוויעים.‏ אבל לאנשי נינווה הייתה הזדמנות להתחרט.‏ כמו כן,‏ זכור שישוע ציין ש’‏התקומה למשפט’‏ תכלול את ”‏מי שעשו מעשים נתעבים”‏ (‏יוח׳ ה׳:‏29‏)‏.‏ לאור זאת,‏ אנו יכולים להסיק שיש תקווה לתושבי סדום ועמורה.‏ חלקם אולי יזכו לקום לתחייה,‏ ותיפול בחלקנו הזכות ללמד אותם על יהוה אלוהים וישוע המשיח.‏

16.‏ מה אנו יודעים לגבי האופן שבו יחליט יהוה את מי להקים לתחייה?‏ (‏ירמיהו י״ז:‏10‏)‏

16 קרא ירמיהו י״ז:‏10‏.‏ הפסוק הזה מסכם היטב את מה שידוע לנו על יהוה:‏ הוא ’‏חוקר לב ובוחן כליות’‏,‏ ובכל הנוגע לתחיית המתים שתתרחש בעתיד הוא ’‏ייתן לכל איש כדרכיו’‏.‏ יהוה ישפוט אנשים בחומרה רק כשאין ברירה אחרת,‏ אך הוא תמיד יחפש בסיס לנהוג ברחמים.‏ לכן איננו יכולים לקבוע שאדם לא יקום לתחייה,‏ אלא אם כן יש לכך סיבה מקראית מובהקת.‏

‏”‏שופט כל הארץ”‏ יעשה משפט צדק

17.‏ מה צופן העתיד למי שאינם בין החיים?‏

17 לאחר שאדם וחוה חברו למרד שהנהיג השטן נגד יהוה אלוהים,‏ מיליארדי אנשים איבדו את חייהם.‏ המוות,‏ אויב האנושות,‏ אכן קצר קציר דמים בלתי נתפס (‏קור״א ט״ו:‏26‏)‏.‏ מה צופן העתיד לכל אותם אנשים?‏ המקרא מגלה ש־000,‏144 מבין תלמידיו הנאמנים של המשיח יזכו לתחייה שמימית ולחיי אלמוות (‏ההת׳ י״ד:‏1‏)‏.‏ בנוסף להם,‏ מספר לא מבוטל של משרתי אלוהים יוקמו ב’‏תחיית הצדיקים’‏ ויחיו לנצח עלי אדמות אם ימשיכו לשרת את יהוה בנאמנות במהלך אלף שנות שלטון המשיח ויעברו את המבחן הסופי (‏דנ׳ י״ב:‏13;‏ עב׳ י״ב:‏1‏)‏.‏ במהלך אלף השנים ”‏הלא־צדיקים”‏,‏ הכוללים אנשים שמעולם לא שירתו את יהוה או אף ביצעו ”‏מעשים נתעבים”‏,‏ יקבלו את ההזדמנות לשנות את דרכיהם (‏לוקס כ״ג:‏42,‏ 43‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ אנשים מסוימים נחשבים בעיני יהוה לרשעים גמורים משום שהם פעלו במצח נחושה נגדו ונגד מטרתו,‏ ולכן הוא החליט שלא להקימם לתחייה (‏לוקס י״ב:‏4,‏ 5‏)‏.‏

18,‏ 19.‏ (‏א)‏ מדוע אנו בטוחים שיהוה ישפוט בצדק בעת תחיית המתים?‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏8,‏ 9‏)‏ (‏ב)‏ במה יעסוק המאמר הבא?‏

18 האם אנו יכולים לסמוך בלב שלם על כל החלטותיו של יהוה,‏ בין שישפוט אדם מסוים למוות ובין שלחיים?‏ אין ספק שכן!‏ כפי שציין אברהם,‏ יהוה הוא ”‏שופט כל הארץ”‏ הנוהג תמיד בחוכמה וברחמים,‏ וכל פעליו מושלמים.‏ הוא גם לימד את בנו את כל דרכיו והפקיד בידו את הסמכות לשפוט (‏יוח׳ ה׳:‏22‏)‏.‏ הן האב והן הבן יודעים מה טמון בליבו של כל אחד מאיתנו (‏מתי ט׳:‏4‏)‏.‏ על כן אנו בטוחים שכל אדם ואדם יזכה למשפט צדק!‏

19 לכן נרצה לחזק את ביטחוננו בכך שיהוה תמיד יודע מהו הדבר הנכון לעשות.‏ אנו מכירים בעובדה שאין לנו הכישורים הנדרשים כדי לשמש כשופטים,‏ אך יהוה הוא שופט נשגב מאין כמוהו.‏ ‏(‏קרא ישעיהו נ״ה:‏8,‏ 9‏.‏)‏ משום כך איננו מהססים להותיר את כל השיפוט בידיו ובידי בנו המלך,‏ המשקף בצורה מושלמת את צדקתו ורחמיו (‏יש׳ י״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ עם זאת,‏ כיצד ישפוט יהוה אנשים במהלך הצרה הגדולה?‏ מה איננו יודעים,‏ ומה אנו כן יודעים?‏ המאמר הבא יעסוק בשאלות אלה.‏

שיר 57 לבשר לאנשים מכל הסוגים

b למידע באשר לאדם,‏ חוה וקין,‏ ראה הוצאת המצפה מ־1 בינואר 2013,‏ עמ׳ 12,‏ הערת שוליים‏.‏

c כוונת המילים ”‏בן האבדון”‏ ביוחנן י״ז:‏12 היא שיהודה איש קריות נידון לאבדון עולם ללא תקווה לקום לתחייה.‏