האם יש לך משהו מן המשותף עם נביאי קדם?‏ במונחון של מהדורת 2013 של תרגום עולם חדש ‏(‏אנג׳)‏ מוגדר הערך ”נביא” באופן הבא:‏ ”אדם אשר דרכו מתגלות מטרות אלוהים.‏ הנביאים שימשו כדובריו של אלוהים.‏ הם מסרו לא רק נבואות אלא גם את הדברים שלימד יהוה,‏ את מצוותיו ואת משפטיו”.‏ אף שאינך מוסר נבואות,‏ אתה מדבר מטעם אלוהים כשאתה מכריז את הכתוב בדבר־אלוהים (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏

איזו זכות נפלאה נפלה בחלקנו לספר לאחרים על אלוהינו,‏ יהוה,‏ וללמד אותם מהו רצונו לגבי האנושות!‏ אנו מבצעים פעילות זו ביחד עם ’‏המלאך המעופף באמצע השמיים’‏ (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ עם זאת,‏ אנו מתמודדים לעיתים עם קשיים שעלולים לגרום לנו לשכוח זכות נפלאה זו.‏ מה הם כמה מן הקשיים הללו?‏ הם יכולים להיות תשישות,‏ רפיון ידיים או תחושות של חוסר ערך.‏ הנביאים הנאמנים התמודדו עם מצבים דומים,‏ אך הם לא אמרו נואש.‏ ויהוה עזר להם לבצע את משימתם.‏ שים לב למספר דוגמאות,‏ וראה כיצד נוכל לחקותן.‏

לפעמים אנו עייפים משגרת היומיום ואולי מרגישים שאיננו מסוגלים לצאת לשירות.‏ כמובן,‏ אנו זקוקים למנוחה;‏ גם ישוע ושליחיו הזדקקו למנוחה (‏מר׳ ו׳:‏31‏)‏.‏ אבל חשוב על יחזקאל שהיה בבבל ועל השליחות שביצע בקרב בני ישראל שהוגלו מירושלים.‏ אלוהים אמר ליחזקאל לקחת לבנה ולחקוק עליה את העיר ירושלים.‏ לאחר מכן הוא נצטווה להדגים מצור על העיר המיניאטורית על־ידי שכיבה על צדו השמאלי במשך 390 יום ואז על צדו הימני במשך 40 יום.‏ יהוה אמר ליחזקאל:‏ ”הנה נתתי עליך עבותים,‏ ולא  תיהפך מצדך אל צדך,‏ עד כלותך ימי מצורך” (‏יח׳ ד׳:‏1–8‏)‏.‏ הדבר ודאי משך את תשומת לבם של היהודים הגולים.‏ במשך למעלה משנה מילא יחזקאל את המשימה המייגעת.‏ מה עזר לנביא להצליח במשימתו?‏

יחזקאל הבין מדוע הוא נשלח כנביא.‏ כאשר שלח אותו אלוהים,‏ הוא אמר לו:‏ ”אם ישמעו [בני ישראל] ואם יחדלו.‏.‏.‏ ויָדעו כי נביא היה בתוכם” (‏יח׳ ב׳:‏5‏)‏.‏ הוא זכר את מטרת שליחותו.‏ לכן הוא הדגים ברצון את המצור על ירושלים.‏ לימים הוכח שהוא נביא אמת.‏ הוא ואֶחיו שבגולה שמעו את הדיווח:‏ ”הוכתה העיר!‏” כן,‏ בני ישראל נוכחו לדעת שנביא היה בתוכם (‏יח׳ ל״ג:‏21,‏ 33‏)‏.‏

כיום אנו מזהירים את האנשים מפני ההשמדה הקרבה של כל הסדר העולמי של השטן.‏ אף שלעיתים אנו עייפים פיזית,‏ אנו מנצלים את כוחנו כדי להכריז את דבר־אלוהים,‏ לערוך ביקורים חוזרים ולנהל שיעורי מקרא.‏ בשעה שהנבואות על אחרית הסדר העולמי מתגשמות,‏ אנו שואבים סיפוק מן הידיעה שאנו אנשים ’‏אשר דרכם מתגלות מטרות אלוהים’‏.‏

אנו אומנם מתאמצים בכל מאודנו,‏ ורוח יהוה עוזרת לנו בכך.‏ בכל זאת,‏ לעיתים אנו חשים רפיון ידיים בשל תגובת האנשים למסר שבפינו.‏ בהקשר זה כדאי שנזכור את דוגמתו של הנביא ירמיהו.‏ לעגו לו,‏ הטיחו בו עלבונות ובזו לו משום שהכריז באוזני בני ישראל את מסריו של אלוהים.‏ בשלב מסוים ירמיהו אף אמר:‏ ”לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו”.‏ ירמיהו היה אדם בעל רגשות כשלנו.‏ למרות זאת,‏ הוא המשיך להכריז את מסריו של אלוהים.‏ מדוע?‏ הנביא הוסיף:‏ ”והיה בלבי כאש בוערת,‏ עצור בעצמותיי;‏ ונלאיתי כלכל ולא אוכל” (‏יר׳ כ׳:‏7–9‏)‏.‏

בדומה לכך,‏ אם רפו ידינו בשל תגובת האנשים למסר שבפינו,‏ נוכל להילחם ברגשות אלו על־ידי הרהורים בבשורה שאנו מכריזים.‏ היא יכולה להיות כ’‏אש בוערת עצורה בעצמותינו’‏.‏ אם נעשה לעצמנו להרגל לקרוא מדי יום במקרא,‏ נוכל לשמור על אש זו בוערת בקרבנו.‏

ישנם משיחיים שהרגישו אבודים כשקיבלו משימה שהם לא הבינו איך לבצעה או מדוע היא ניתנה להם.‏ הנביא הושע אולי גם חש כך.‏ יהוה ציווה עליו:‏ ”לך,‏ קח לך אשת זנונים וילדי זנונים” (‏הוש׳ א׳:‏2‏)‏.‏ חשוב כיצד היית מרגיש אילו עמדת להינשא ואלוהים היה אומר לך שהכלה שלך תהיה אישה זונה!‏ הושע קיבל על עצמו את המשימה.‏ הוא נשא את גומר לאישה,‏ והיא ילדה בן.‏ מאוחר יותר היא ילדה בת ואז בן נוסף.‏ ככל הנראה שני הילדים האחרונים היו פרי ניאופיה.‏ יהוה כבר אמר להושע שאשתו לעתיד ’‏תרדוף אחר מאהביה’‏.‏ שים לב לשימוש בלשון רבים — ”מאהביה”.‏ יהוה חזה שאחרי כן היא תנסה לחזור אל הושע.‏ אילו היית במקומו של אותו נביא,‏ האם היית מקבל את אשתך בחזרה?‏ זה בדיוק מה שאמר יהוה להושע לעשות!‏ הנביא אפילו שילם סכום ניכר כדי לקנותה בחזרה (‏הוש׳ ב׳:‏9;‏ ג׳:‏1–5‏)‏.‏

הושע אולי תהה איזו תועלת תצמח ממילוי משימתו.‏ אך העובדה שהוא הסכים בנאמנות להמחיש בחייו האמיתיים את הדרמה הזו עוזרת לנו להבין את עוצמת הכאב שחש האל הכול יכול כאשר בני ישראל בגדו בו.‏ ולמעשה,‏ בעם ישראל כן היו אנשים ישרי לב שבסופו של דבר שבו לאלוהים.‏

כיום אלוהים אינו אומר לאיש ’‏לקחת אשת זנונים’‏.‏ בכל זאת,‏ האם נוכל להפיק לקחים מנכונותו של הושע לקבל על עצמו משימה כזו?‏ אחד הלקחים עבורנו הוא להיות נכונים לבשר את הבשורה הטובה על המלכות ”בפומבי ומבית לבית”,‏ גם אם הדבר קשה לנו אישית (‏מה״ש כ׳:‏20‏)‏.‏ ייתכן שיש מאפיינים בפעילות ההכרזה על המלכות  שאינם קלים עבורך.‏ לא מעט אנשים שלומדים עם עדי־יהוה אומרים שהם נהנים ללמוד את המקרא אבל שהם לעולם לא ילכו מבית לבית כדי להפיץ את המסר.‏ אולם מאוחר יותר רבים מהם מתחילים לעשות את מה שקודם לכן נתפס בעיניהם כבלתי אפשרי.‏ האם אתה מבין את הלקח?‏

נוכל ללמוד לקח נוסף מכך שהושע קיבל את המשימה הקשה.‏ הוא יכול היה לבקש שלא למלא תפקיד באותה דרמה סמלית שבה הייתה מעורבת אשתו.‏ מי היה יודע על שליחותו אלמלא הוא עצמו היה כותב על כך?‏ אולי גם אנחנו ניתקל במצב שבו תהיה לנו הזדמנות לספר למישהו על יהוה ואף אחד לא יהיה מודע לכך.‏ זה מה שקרה לאנה,‏ תלמידת תיכון בארצות הברית.‏ * המורה שלה ביקשה מהתלמידים בכיתה לכתוב חיבור על נושא או על סוגיה הקרובים ללבם ואחרי כן לנסות לשכנע את הכיתה.‏ אנה יכלה לוותר על שעת הכושר לשאת עדות.‏ אך היא הרגישה שזאת הייתה הזדמנות מאלוהים.‏ היא הייתה מודעת לתגובות האפשריות,‏ ולכן התפללה ליהוה.‏ בעקבות זאת גבר בה הרצון לנצל את ההזדמנות.‏ היא כתבה חיבור בנושא:‏ ”אבולוציה:‏ בחן את הראיות”.‏

כשהציגה אנה את החיבור בפני הכיתה,‏ נערה אחת שהאמינה באבולוציה המטירה עליה כל מיני שאלות.‏ אנה הגנה בהצלחה על עמדתה.‏ מורתה התרשמה מהצגת הדברים והעניקה לה את הפרס על החיבור המשכנע ביותר.‏ לאנה היו מאז שיחות נוספות בנושא הבריאה עם אותה נערה שניסתה להתקיל אותה בשאלות.‏ אנה אומרת:‏ ”עכשיו אני מבשרת את הבשורה הטובה בביטחון ובלי פחד”,‏ והכול תודות לכך שהסכימה לקבל את ה”משימה” הזאת מיהוה.‏

אומנם איננו נביאים במלוא מובן המילה,‏ אך אם נחקה את ההקרבה העצמית שגילו נביאים כמו יחזקאל,‏ ירמיהו והושע,‏ נוכל גם אנחנו לעשות את רצון יהוה לגבינו כיום.‏ מדוע שלא תלמד במהלך התוכנית הרוחנית המשפחתית או כפרויקט מחקר אישי על נביאים אחרים ותחשוב כיצד תוכל לחקות את דוגמתם?‏