1.‏ מאילו ברכות אנו נהנים בתור משרתי יהוה?‏

 כמה נפלא להשתייך לארגונו של יהוה!‏ המצב בעולם הולך ומידרדר,‏ אך יהוה נתן לנו את הזכות להיות חלק מאגודת אחים מאוחדת (‏תהל׳ קל״ג:‏1‏)‏.‏ הוא גם עוזר לנו לבנות משפחה מאושרת (‏אפ׳ ה׳:‏33 עד ו׳:‏1‏)‏.‏ בנוסף,‏ אנחנו נהנים משלוות נפש בזכות החוכמה והתבונה שהוא מעניק לנו.‏

2.‏ מה נדרש מצידנו כדי להמשיך לשרת את יהוה,‏ ומדוע?‏

² בכל זאת עלינו להתאמץ כדי להמשיך לשרת את יהוה בנאמנות.‏ מדוע?‏ כי לפעמים אנחנו עלולים להיפגע מאחרים או להתייאש מהחולשות האישיות שלנו,‏ במיוחד אם אנו חוזרים על אותן טעויות שוב ושוב.‏ לכן נדרשת מצידנו התמדה כדי להמשיך לשרת את יהוה,‏ בייחוד במצבים הבאים:‏ (‏1)‏ כשאח לאמונה פוגע בנו,‏ (‏2)‏ כשבן הזוג מאכזב אותנו ו־(‏3)‏ כשאנחנו מתאכזבים מעצמנו.‏ במאמר זה נבחן כל אחד מהקשיים הללו ונדון בדוגמאות של אנשים נאמנים מימי המקרא שהתמודדו עם מצבים דומים.‏

כשאח לאמונה פוגע בך

3.‏ עם איזה קושי מתמודדים לעיתים משרתי יהוה?‏

³ הקושי.‏ ייתכן שלחלק מאחיך יש תכונות אופי שקשה לך להסתדר איתן.‏ יכול להיות שמדי פעם הם יאכזבו אותך או יתייחסו אליך בצורה לא נעימה או בלתי מתחשבת.‏ גם זקני קהילה טועים לפעמים.‏ בשל מצבים כאלה,‏ חלק עלולים להסיק שזהו לא באמת ארגונו של יהוה.‏ הם אולי יתרחקו  מהאח שפגע בהם או אף יפסיקו לבוא לאסיפות ולשרת את יהוה ”‏שכם אחד”‏ לצד אחיהם (‏צפ׳ ג׳:‏9‏)‏.‏ אך האם זוהי הדרך הנכונה לפעול?‏ ראה מה נוכל ללמוד בנושא מהשליח פאולוס,‏ אשר התמודד עם בעיות דומות.‏

4.‏ אילו אכזבות חווה פאולוס?‏

⁴ דוגמה מהמקרא.‏ השליח פאולוס ידע שאחיו לאמונה אינם מושלמים.‏ לדוגמה,‏ זמן קצר לאחר שהפך למאמין,‏ היו אחים שחשדו במניעיו והתרחקו ממנו (‏מה״ש ט׳:‏26‏)‏.‏ בשלב מאוחר יותר,‏ חלק מחברי הקהילה דיברו עליו מאחורי הגב והכפישו את שמו הטוב (‏קור״ב י׳:‏10‏)‏.‏ הוא גם ראה זקן קהילה פועל בדרך מוטעית שהכשילה את האחים (‏גל׳ ב׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ בנוסף,‏ הוא חווה אכזבה קשה מצד מרקוס,‏ אחד משותפיו הקרובים (‏מה״ש ט״ו:‏37,‏ 38‏)‏.‏ כל זה עלול היה לגרום לפאולוס להתרחק ממי שפגעו בו,‏ אך הוא בחר לפעול אחרת.‏ הוא שמר על השקפה חיובית לגבי אחיו לאמונה והמשיך להיות פעיל בשירות יהוה.‏ מה עזר לפאולוס להתמיד בשירותו למרות האכזבות האלה?‏

5.‏ מה עזר לפאולוס לא לוותר על אחיו לאמונה?‏ (‏קולוסים ג׳:‏13,‏ 14‏)‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

⁵ אהבתו של פאולוס לאחיו ואחיותיו עזרה לו להתמקד בתכונותיהם הטובות,‏ ולא במגרעותיהם.‏ האהבה שרחש להם הניעה אותו ליישם את מה שהוא עצמו כתב בקולוסים ג׳:‏13,‏ 14 ‏(‏קרא.‏)‏ ראה גם איך הדבר התבטא ביחסיו עם מרקוס.‏ למרות שהוא עזב את פאולוס במהלך מסע ההטפה הראשון שלו,‏ פאולוס לא נטר לו טינה.‏ בשלב מאוחר יותר,‏ כשכתב איגרת לקהילה בקולוסה,‏ הוא תיאר אותו כשותף מוערך ואמר שהוא היה מקור ל’‏נחמה גדולה’‏ עבורו (‏קול׳ ד׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ בזמן מאסרו ברומא הוא ביקש מפורשות שמרקוס יבוא לעזור לו (‏טימ״ב ד׳:‏11‏)‏.‏ ללא ספק,‏ פאולוס לא התייאש מאֶחיו לאמונה.‏ אילו לקחים מעשיים נוכל להפיק מדוגמתו?‏

6,‏ 7.‏ כיצד נוכל להמשיך לגלות אהבה כלפי אחינו ואחיותינו למרות מגרעותיהם?‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏7‏)‏

⁶ הלקח.‏ יהוה רוצה שנמשיך לגלות אהבה לאחינו ואחיותינו.‏ ‏(‏קרא יוחנן א׳.‏ ד׳:‏7‏.‏)‏ אם אח לאמונה פגע בנו,‏ נרצה להאמין שהוא כן מתאמץ ליישם את עקרונות המקרא ושרק במקרה הזה הוא  פעל ללא מחשבה (‏מש׳ י״ב:‏18‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ אלוהים אוהב את משרתיו הנאמנים למרות שהם לא מושלמים.‏ כשאנחנו עושים טעויות,‏ הוא לא מתרחק מאיתנו או שומר לנו טינה (‏תהל׳ ק״ג:‏9‏)‏.‏ אין ספק שאנו רוצים לחקות את אבינו הסלחן!‏ (‏אפ׳ ד׳:‏32 עד ה׳:‏1‏)‏.‏

⁷ זכור שככל שהקץ מתקרב,‏ עלינו להישאר קרובים לאחינו.‏ אנו יודעים שהרדיפות רק ילכו ויתגברו,‏ ואולי אפילו נמצא את עצמנו בכלא בשל אמונתנו.‏ במקרה כזה נזדקק לאחינו יותר מאי פעם (‏מש׳ י״ז:‏17‏)‏.‏ שים לב לחווייתו של ג׳וזף,‏ a זקן קהילה מספרד.‏ הוא ועוד כמה אחים נאסרו בגלל עמדתם הניטרלית.‏ הוא מספר:‏ ”‏בכלא הרבה יותר קל לאבד את הסבלנות כלפי האחים כי אין שום פרטיות.‏ היינו צריכים ללמוד להסתדר בינינו ותמיד להיות מוכנים לסלוח.‏ זה עזר לנו להישאר מאוחדים ולשמור אחד על השני,‏ משום שהיינו מוקפים באנשים שלא שירתו את יהוה.‏ אני זוכר שבמקרה אחד שברתי את היד והיה לי גבס,‏ ולכן לא הייתי מסוגל לבצע פעולות בסיסיות בעצמי.‏ אבל אחד מהאחים כיבס את הבגדים שלי ועזר לי בהרבה דרכים אחרות.‏ הרגשתי את האהבה הכנה של האחים בזמן שהייתי זקוק לה יותר מתמיד”‏.‏ כמה חשוב שנלמד לפתור בעיות עם אחינו כבר עכשיו!‏

כשאתה מאוכזב מנישואיך

8.‏ עם אילו קשיים מתמודדים זוגות נשואים?‏

⁸ הקושי.‏ כל הזוגות הנשואים עוברים קשיים.‏ המקרא מציג בכנות את העובדה שהנשואים יחוו ”‏צרות בבשרם”‏ (‏קור״א ז׳:‏28‏)‏.‏ אחרי הכול,‏ מדובר בקשר בין שני אנשים לא מושלמים בעלי אישיות שונה והעדפות שונות.‏ ייתכן שיש ביניהם הבדלי רקע או תרבות.‏ לעיתים רק לאחר החתונה הם מבחינים בתכונות אופי שהם לא ראו לפני כן.‏ כל אחד מהדברים האלה עלול להוביל לבעיות בנישואין.‏ לפעמים במקום להודות שלכל אחד מהם יש חלק בבעיה ושעליהם לפתור אותה יחד,‏ הם עלולים להאשים זה את זה ואף לראות בפרידה או בגירושין כדרך המוצא.‏ אבל האם פירוק הקשר הוא הפתרון?‏ b נבחן כעת דמות מקראית שהתמודדה בהצלחה עם נישואין קשים במיוחד.‏

9.‏ עם אילו קשיים התמודדה אביגיל?‏

⁹ דוגמה מהמקרא.‏ אביגיל הייתה נשואה לנבל,‏ המתואר כאיש ”‏קשה ורע מעללים”‏ (‏שמ״א כ״ה:‏3‏)‏.‏ אין ספק שלא היה לה קל לחיות עם אדם כזה.‏ אבל היא לא ניסתה למצוא דרך קלה להיחלץ מנישואיה.‏ הזדמנות כזו נקרתה בדרכה כאשר דוד,‏ המלך העתידי של ישראל,‏ התכוון להרוג את בעלה על כך שהעליב אותו ואת אנשיו (‏שמ״א כ״ה:‏9–13‏)‏.‏ אביגיל הייתה יכולה לברוח ולאפשר לדוד להוציא לפועל את תוכניתו.‏ אבל היא החליטה להתערב לטובתו ושכנעה את דוד לחוס על חייו (‏שמ״א כ״ה:‏23–27‏)‏.‏ מדוע היא פעלה כך?‏

10.‏ מה הניע את אביגיל לשמור על קשר הנישואין שלה?‏

¹⁰ אביגיל אהבה את יהוה וכיבדה את השקפתו באשר למוסד הנישואין.‏ אין ספק  שהיא ידעה מה יהוה אמר כשהוא כונן את קשר הנישואין הראשון בין אדם וחוה (‏בר׳ ב׳:‏24‏)‏.‏ היא הבינה שהנישואין הם דבר קדוש בעיני יהוה והייתה נחושה למלא את רצונו.‏ לכן היא עשתה כל שביכולתה על מנת להגן על משפחתה,‏ וגם על בעלה.‏ היא פעלה באופן מיידי על מנת למנוע מדוד להרוג את נבל,‏ ואפילו התנצלה בפניו אף שהיא לא הייתה אשמה במצב.‏ יהוה אהב את אביגיל מפני שהיא הייתה אישה אמיצה ולא אנוכית.‏ מה נשים ובעלים יכולים ללמוד מדוגמתה של אביגיל?‏

11.‏ (‏א)‏ מה יהוה מצפה מזוגות נשואים?‏ (‏אפסים ה׳:‏33‏)‏ (‏ב)‏ מה למדת מהאופן שבו פעלה כרמן כדי להציל את נישואיה?‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

¹¹ הלקח.‏ יהוה מצפה שזוגות יכבדו את נישואיהם גם אם הם מתקשים להסתדר.‏ אין ספק שיהוה נהנה לראות בני זוג המתאמצים לפתור את בעיותיהם ולגלות אהבה וכבוד אחד כלפי השני.‏ ‏(‏קרא אפסים ה׳:‏33‏.‏)‏ חשוב למשל על דוגמתה של כרמן.‏ לאחר שש שנות נישואין היא החלה ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה ובשלב מאוחר יותר נטבלה.‏ היא מספרת:‏ ”‏בעלי בכלל לא היה מרוצה מכך.‏ הוא קינא בקשר שלי עם יהוה,‏ ולכן נהג להעליב אותי ואפילו איים לעזוב אותי”‏.‏ למרות המצב הקשה,‏ במשך 50 שנה היא התאמצה לשמור על נישואיה ולנהוג בבעלה באהבה ובכבוד.‏ ”‏ככל שחלפו השנים למדתי לגלות חוש הבחנה ולתקשר בצורה טובה יותר עם בעלי.‏ תמיד זכרתי עד כמה הנישואין קדושים בעיני יהוה,‏ ולכן עשיתי ככל יכולתי כדי לשמור על הקשר בינינו.‏ אהבתי ליהוה הניעה אותי לא לוותר על נישואיי”‏.‏ c אם גם אתה חווה קשיים בנישואין,‏ תוכל להיות בטוח שיהוה יספק לך תמיכה ויעזור לך להחזיק מעמד.‏

כשאתה מאוכזב מעצמך

12.‏ איזו סכנה טמונה ברגשות אשמה מופרזים?‏

¹² הקושי.‏ אם חטאת חטא חמור,‏ אתה עלול לחוש רפיון ידיים.‏ המקרא אומר שחטאים עלולים לגרום לאדם להרגיש ”‏שבור ונדכה”‏ (‏תהל׳ נ״א:‏17‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אח בשם רוברט חתר במשך שנים לשמש כמשרת עוזר,‏ אבל אז הוא ביצע חטא חמור והרגיש שהוא בגד ביהוה.‏ הוא אמר:‏ ”‏המצפון ייסר אותי,‏ ורגשות האשמה הכבידו עליי כמו ערימת לבנים.‏ הרגשתי  נורא.‏ התייפחתי בבכי והתפללתי שיהוה יעזור לי.‏ אני זוכר שחשבתי שהוא לעולם לא ישמע את תפילותיי.‏ למה שהוא ירצה להקשיב לי אחרי שאכזבתי אותו?‏”‏ אם ביצענו חטא חמור,‏ אנחנו עלולים להרגיש כל כך שבורים שנתייאש מעצמנו.‏ ליבנו השבור עלול לשכנע אותנו שיהוה לעולם לא יסלח לנו (‏תהל׳ ל״ח:‏4‏)‏.‏ אם גם אתה מרגיש כך,‏ תוכל להתעודד מדוגמתו של אדם מהמקרא שהמשיך לשרת את יהוה למרות שהוא ביצע חטא חמור.‏

13.‏ איזה חטא חמור ביצע השליח פטרוס,‏ ומה הוביל לכך?‏

¹³ דוגמה מהמקרא.‏ בלילה שלפני מותו של ישוע,‏ השליח פטרוס עשה כמה טעויות חמורות שהובילו לכישלון הגדול ביותר בחייו.‏ תחילה,‏ הוא גילה ביטחון עצמי מופרז כשהתרברב ואמר שהוא לא ינטוש את ישוע גם אם שאר השליחים ינטשו אותו (‏מר׳ י״ד:‏27–29‏)‏.‏ לאחר מכן הוא לא הצליח להישאר ער בגן גת שמנים (‏מר׳ י״ד:‏32,‏ 37–41‏)‏.‏ בהמשך,‏ הוא ברח כשבאו לתפוס את ישוע (‏מר׳ י״ד:‏50‏)‏.‏ לבסוף,‏ הוא התכחש לישוע שלוש פעמים,‏ ואפילו נשבע שהוא לא מכיר אותו (‏מר׳ י״ד:‏66–71‏)‏.‏ כיצד הרגיש פטרוס כשהבין את חומרת חטאו?‏ הוא התמלא בתחושות אשמה קשות ופרץ בבכי מר (‏מר׳ י״ד:‏72‏)‏.‏ תאר לעצמך את רגשות האשמה והצער העמוק שפטרוס חש כמה שעות לאחר מכן,‏ כשחברו ישוע הוצא להורג.‏

14.‏ מה עזר לפטרוס להמשיך לשרת את יהוה בנאמנות?‏ (‏ראה תמונה.‏)‏

¹⁴ למרות זאת פטרוס לא אמר נואש,‏ אלא המשיך לשרת את יהוה בנאמנות.‏ היו כמה גורמים שסייעו לו לעשות כן.‏ למשל,‏ במקום להתרחק מאחרים,‏ הוא חיפש את חברתם של אחיו לאמונה ושאב מהם נחמה רבה (‏לוקס כ״ד:‏33‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ לאחר שישוע קם לתחייה,‏ הוא התגלה בפניו וחיזק אותו (‏לוקס כ״ד:‏34;‏ קור״א ט״ו:‏5‏)‏.‏ במקרה אחר שבו דיבר ישוע עם פטרוס לאחר תחייתו,‏ הוא לא נזף בו על כישלונותיו,‏ אלא הפקיד בידיו אחריות כבדת משקל (‏יוח׳ כ״א:‏15–17‏)‏.‏ אומנם פטרוס הכיר בחומרת מעשיו,‏ אך הוא לא הרים ידיים מפני שהיה בטוח שאדונו ישוע לא ויתר עליו.‏ הוא גם התחזק בזכות תמיכתם של אחיו לאמונה.‏ מה נוכל ללמוד מדוגמתו?‏

15.‏ במה יהוה רוצה שנהיה משוכנעים?‏ (‏תהלים פ״ו:‏5;‏ רומים ח׳:‏38,‏ 39‏)‏ (‏ראה גם תמונה.‏)‏

 ¹⁵ הלקח.‏ יהוה רוצה שנהיה משוכנעים באהבתו ובנכונותו לסלוח לנו.‏ ‏(‏קרא תהלים פ״ו:‏5;‏ רומים ח׳:‏38,‏ 39‏.‏)‏ כשאנו חוטאים,‏ זה טבעי וראוי להיתקף רגשות אשמה,‏ אבל אסור לנו להיכנע למחשבה שאיננו ראויים לאהבתו וסליחתו של יהוה.‏ כיצד עלינו לפעול אם חטאנו חטא חמור?‏ תחילה עלינו לבקש עזרה באופן מיידי.‏ כך עשה רוברט שהוזכר קודם לכן.‏ הוא מודה:‏ ”‏הסיבה שחטאתי הייתה שנשענתי על עצמי ועל היכולת שלי לעמוד בפיתויים”‏.‏ רוברט הבין שעליו לפנות לזקני הקהילה.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏ברגע שפניתי אליהם,‏ הרגשתי שיהוה בעצם משתמש בהם כדי לבטא את אהבתו כלפיי.‏ זקני הקהילה לא ויתרו עליי ועזרו לי להשתכנע שיהוה לא נטש אותי”‏.‏ אם גם אנחנו התחרטנו על חטאינו,‏ ביקשנו עזרה ואנו משתדלים בכל מאודנו לא לחזור על אותן טעויות,‏ נוכל להיות בטוחים שיהוה אוהב אותנו מעומק ליבו ושהוא באמת סלח לנו (‏יוח״א א׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ אם עשינו טעות,‏ הביטחון הזה יעזור לנו לא להתייאש מעצמנו.‏

16.‏ מדוע אתה נחוש להמשיך לשרת את יהוה בנאמנות?‏

¹⁶ יהוה מוקיר עד מאוד את מאמצינו לשרת אותו בתקופה קשה זו של אחרית הימים.‏ ובעזרתו אנחנו יכולים להישאר נאמנים לו חרף כל אכזבה.‏ אם אחינו פוגעים בנו,‏ אהבתנו החזקה כלפיהם תניע אותנו לסלוח להם.‏ אם אנו מתמודדים עם בעיות בנישואין,‏ אהבתנו העמוקה ליהוה והכבוד שאנו רוחשים למסגרת הנישואין,‏ יניעו אותנו להילחם על נישואינו.‏ ואם חטאנו חטא חמור,‏ נבקש את עזרתו של יהוה,‏ נאמין באהבתו ובנכונותו לסלוח לנו ונמשיך לשרת אותו.‏ אנו יכולים להיות בטוחים בכל ליבנו שנקצור שפע ברכות אם לא ”‏ירפו ידינו בעשיית הטוב”‏ (‏גל׳ ו׳:‏9‏)‏.‏