אנו יודעים שהדרך היחידה לזכות לסליחת חטאים היא בזכות דמו השפוך של ישוע,‏ שהקריב את חייו למעננו (‏אפ׳ א׳:‏7‏)‏.‏ אולם במקרא נאמר שאלוהים ”‏נהג בסובלנות וסלח על חטאי העבר”‏,‏ כלומר החטאים שנעשו עוד לפני שישוע מת כקורבן כופר (‏רומ׳ ג׳:‏25‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ איך יהוה יכול היה לסלוח על החטאים האלה מבלי להפר את עקרונות הצדק המושלמים שלו?‏

מנקודת מבטו של יהוה,‏ קורבן הכופר כבר כביכול שולם ברגע שהוא הבטיח שיבוא זרע שיושיע את האנושות (‏בר׳ ג׳:‏15;‏ כ״ב:‏18‏)‏.‏ יהוה היה בטוח שבנו יחידו ימלא את תפקידו בתור קורבן הכופר בזמן המיועד (‏גל׳ ד׳:‏4;‏ עב׳ י׳:‏7–10‏)‏.‏ מעניין לציין שבתקופת שירותו עלי אדמות הייתה לישוע סמכות לסלוח על חטאים בתור נציגו של יהוה,‏ וזאת עוד לפני ששולם הכופר.‏ הוא עשה זאת על סמך הקורבן שהוא עתיד היה להקריב עבור מי שיאמינו בו (‏מתי ט׳:‏2–6‏)‏.‏