חקה את הצדק והרחמים של יהוה
”משפט אמת שְׁפֹטוּ; וחסד ורחמים עשו איש את אחיו” (זכ’ ז’:9).
שירים: 21, 11
1, 2. (א) מה חש ישוע לגבי תורת אלוהים? (ב) כיצד עוותו הסופרים והפרושים את התורה?
ישוע אהב את תורת משה, ואין זה פלא! התורה מקורה בישות החשובה ביותר בחייו – אביו, יהוה. הערכתו העמוקה של ישוע כלפי חוקי אלוהים תוארה באורח נבואי בתהלים מ’:9: ”לעשות רצונך, אלוהיי, חפצתי, ותורתך בתוך מעיי”. במילים ובמעש הראה ישוע שתורת אלוהים הייתה מושלמת, מועילה ושלא היה כל ספק בהתגשמותה (מתי ה’:17–19).
2 אם כן, עד כמה ודאי התעצב לראות כיצד הסופרים והפרושים מעוותים את תורת אביו! הם הקפידו בדקדקנות על קיום חלק מההיבטים הקטנים יותר של התורה, ולכן ישוע אמר להם: ”נותנים אתם מעשרות ממנתה ושמיר וכמון”. מדוע הייתה זו בעיה? הוא הוסיף: ”מתעלמים [אתם] מן הדברים החשובים יותר שבתורה – הצדק, הרחמים והנאמנות” (מתי כ”ג:23). בניגוד לאותם פרושים צדקנים, הבין ישוע את רוח הדברים של התורה – את התכונות האלוהיות המשתקפות בכל אחת ממצוותיה.
3. במה ידון המאמר?
3 בתור משיחיים אין אנו כפופים לברית התורה (רומ’ ז’:6). בכל זאת, יהוה שימר תורה זו עבורנו בדברו המקרא. הוא אינו חפץ שנדקדק בהיבטים הקטנים שבתורה, אלא שנבחין ב”דברים החשובים יותר” – העקרונות הנעלים שעליהם מושתתות מצוותיה – ושניישם אותם. לדוגמה, אילו עקרונות נוכל ללמוד מסידור ערי המקלט? המאמר הקודם הציג לקחים שניתן ללמוד מהצעדים שנקט הנמלט. אולם מסידור ערי המקלט אנו גם לומדים להכיר את יהוה ורואים כיצד ניתן לשקף את תכונותיו. מאמר זה ישיב על שלוש שאלות: כיצד הסידור של ערי המקלט חושף את רחמי יהוה? מה הוא מלמד אותנו באשר להשקפתו על החיים? וכיצד הוא משקף את הצדק המושלם של אלוהים? במהלך הדיון בכל שאלה חפש אחר דרכים שבהן תוכל לחקות את אביך השמימי (קרא אפסים ה’:1).
מיקומן של ערי המקלט – ביטוי לרחמים
4, 5. (א) מה נעשה כדי שניתן יהיה להגיע בקלות לערי המקלט, ומדוע? (ב) מה אנו למדים מכך על יהוה?
4 ניתן היה להגיע בקלות לשש ערי המקלט. יהוה ציווה על בני ישראל לפזר את הערים בצורה שווה משני צדי נהר הירדן. מדוע? כדי שהנמלט יוכל למצוא מקלט במהירות ובקלות (במ’ ל”ה:11–14). הדרכים שהובילו לערי המקלט תוחזקו היטב (דב’ י”ט:3). על־פי המסורת היהודית הוצבו שלטים שכיוונו את הנמלטים אל הערים. תודות לסידור ערי המקלט, מי שהרג אדם בשוגג לא היה צריך להימלט לארץ זרה, שם עלול היה להתפתות ליטול חלק בעבודת אלילים.
5 חשוב על כך: יהוה, אשר קבע עונש מוות לרוצחים במזיד, העניק למי שהרגו בשוגג הזדמנות לזכות לחמלה ולהגנה. ”הכול היה פשוט וקל ככל האפשר”, כתב חוקר אחד, והוסיף: ”הייתה זו דרכו האדיבה של אלוהים”. יהוה אינו שופט חסר לב החפץ להעניש את משרתיו. להיפך, הוא ”שופע רחמים” (אפ’ ב’:4).
6. כיצד עמדה גישתם של הפרושים בניגוד לרחמי אלוהים?
6 לעומת זאת, הפרושים לא היו מוכנים לנהוג ברחמים. למשל, על־פי המסורת, הם לא הסכימו לסלוח על אותה פגיעה יותר משלוש פעמים. ישוע הדגיש את גישתם כלפי החוטאים במשל שסיפר על פרוש אשר התפלל: ”אלוהים, מודה אני לך שאינני כמו אנשים אחרים – סחטנים, רשעים, נואפים – וגם לא כמו המוכס הזה”, מוכס אשר באותה עת התפלל בענווה לרחמי אלוהים. מדוע לא היו מוכנים הפרושים לנהוג ברחמים? במקרא נאמר שהם ”זלזלו באחרים” (לוקס י”ח:9–14).
האם ”הדרך” לסלחנותך פתוחה ומתוחזקת היטב? היה נגיש (ראה סעיפים 4–8)
7, 8. (א) כיצד תוכל לחקות את יהוה כאשר מישהו חוטא לך? (ב) מדוע הסלחנות בוחנת את ענוותנו?
7 חקה את יהוה, ולא את הפרושים. נהג בחמלה. (קרא קולוסים ג’:13.) אחת הדרכים לעשות כן היא להקל על אחרים לבקש את סליחתך (לוקס י”ז:3, 4). שאל את עצמך: ’האם אני מוכן לסלוח לאחרים שחטאו לי, גם אם הם עשו זאת שוב ושוב? האם אני חפץ להשכין שלום עם מי שהעליב אותי או פגע בי?’
8 הסלחנות אכן בוחנת את ענוותנו. הפרושים נכשלו במבחן זה מפני שהחשיבו אחרים לנחותים מהם. אך בתור משיחיים עלינו לנהוג בענווה ו’להחשיב את האחרים לנעלים’ מאתנו, למי שראויים לסליחתנו (פיל’ ב’:3). האם תחקה את יהוה ותעבור את מבחן הענווה? שמור את ”הדרך” לסלחנותך פתוחה ומתוחזקת היטב. היה מהיר לנהוג ברחמים ואל תמהר להיפגע (קהלת ז’:8, 9).
רחש כבוד לחיים וכך תימנע מאשמת דמים
9. כיצד הבליט יהוה לבני ישראל את קדושת חיי האדם?
9 אחת המטרות העיקריות של ערי המקלט הייתה להגן על בני ישראל מפני אשמת דמים (דב’ י”ט:10). יהוה אוהב את החיים, והוא מתעב את מי ש’ידיו שופכות דם נקי’ ממניעים רצחניים (מש’ ו’:16, 17). בתור אל צודק וקדוש אין הוא יכול להעלים עין אפילו משפיכת דמים בשוגג. אמת, מי שהרג אדם בשוגג זכה לרחמים. בכל זאת, היה עליו להציג את המקרה שלו בפני הזקנים, ואם נקבע שההריגה בוצעה בשוגג, היה עליו להישאר בעיר המקלט עד מותו של הכוהן הגדול. משמע הדבר שאולי יהיה עליו לבלות שם את שארית חייו. ההשלכות החמורות הללו הבליטו לכל אחד מבני ישראל את קדושת חיי האדם. כדי להסב כבוד לאלוהים, מקור החיים, היה עליהם להימנע מכל מעשה או חוסר מעשה שעלול היה לסכן את חיי הזולת.
10. על־פי דברי ישוע, כיצד גילו הסופרים והפרושים חוסר כבוד משווע כלפי החיים?
10 בשונה מיהוה גילו הסופרים והפרושים חוסר כבוד משווע כלפי החיים. כיצד? ישוע אמר להם: ”גזלתם את מפתח הידע; אתם עצמכם לא נכנסתם ומן הבאים ניסיתם למנוע מלהיכנס!” (לוקס י”א:52) הם היו אמורים להסביר את משמעות דבר־אלוהים ולסייע לאחרים להתהלך בדרך לחיי עולם. במקום זאת, הם הרחיקו אנשים מ”שר החיים”, ישוע, והובילו אותם לדרך שעלולה הייתה להסתיים בהשמדתם הנצחית (מה”ש ג’:15). הסופרים והפרושים היו גאוותנים ואנוכיים, ולא היה להם אכפת מחייהם ורווחתם של רעיהם. איזו התנהגות אכזרית וחסרת רחמים!
11. (א) כיצד שיקף השליח פאולוס את ראייתו של אלוהים על החיים? (ב) מה יסייע לנו לאמץ את גישתו של פאולוס באשר לשירות?
11 כיצד נוכל להימנע מגישתם של הסופרים והפרושים ולחקות את יהוה? עלינו לכבד ולהוקיר את מתת החיים. השליח פאולוס עשה כן כאשר העיד ביסודיות. כתוצאה מכך, הוא יכול היה לומר: ”נקי אני מדם כל איש”. (קרא מעשי השליחים כ’:26, 27.) עם זאת, פאולוס לא בישר מתוך תחושת אשמה או תחושת חובה. הוא אהב אנשים, וחייהם היו יקרים לו (קור”א ט’:19–23). באופן דומה, עלינו לטפח את השקפתו של אלוהים על החיים. יהוה ”חפץ... שהכול יחזרו בתשובה” (פט”ב ג’:9). האם גם אתה חפץ בכך? אולי תגלה שאם תטפח רחמים בלבך, הדבר יגביר את קנאותך לשירות וימלא אותך בשמחה רבה יותר.
12. מדוע הבטיחות חשובה למשרתי אלוהים?
12 נוכל לשקף גם אנו את ראייתו של יהוה על החיים אם נטפח את הגישה הנכונה באשר לבטיחות. עלינו לשמור על הבטיחות כשאנו נוהגים ברכב או עובדים, גם כשאנו בונים או מתחזקים מבנים תיאוקרטיים או נוסעים למקומות המשמשים לעבודת אלוהים. לעולם אל תציב את התפוקה, העניינים הכספיים או לוח הזמנים לפני הבטיחות והבריאות. אלוהינו הצודק תמיד עושה את הראוי והנכון, וברצוננו להידמות לו. זקני־הקהילה במיוחד עושים כל מאמץ לדאוג לבטיחותם ולבטיחות כל העובדים לצדם (מש’ כ”ב:3). לכן אם זקן־קהילה יזכיר לך כללים וסטנדרטים הנוגעים לבטיחות, הישמע לעצותיו (גל’ ו’:1). ראה את החיים כפי שיהוה רואה אותם, ו’לא יהיה עליך דמים’.
”ושָפטו... על המשפטים האלה”
13, 14. כיצד יכלו זקני ישראל לשקף את הצדק של יהוה?
13 יהוה הורה לזקני ישראל לחקות את דרישות הצדק הנעלות שלו. תחילה נדרשו הזקנים לברר מה הן העובדות. בנוסף, היה עליהם לשקול בכובד ראש את מניעיו של מי שביצע את ההריגה, את גישתו ואת התנהגותו הקודמת כדי להחליט האם יש מקום לרחמים. על מנת לשקף את הצדק של אלוהים, הם היו צריכים לקבוע אם הנמלט פעל ”בשנאה” ו”בצְדִיָה”, כלומר מתוך כוונה זדונית. (קרא במדבר ל”ה:20–24.) אם נשמעה עדותם של עדים, נדרשו לפחות שני עדים כדי לאמת את ההאשמה לפיה מדובר ברוצח במזיד (במ’ ל”ה:30).
14 לאחר בירור עובדות המקרה, היה על הזקנים להביא בחשבון את האדם, ולא רק את המעשה שביצע. הם נזקקו לתובנה, היכולת להביט אל מעבר למה שנראה על פני השטח ולרדת לעומקו של עניין. מעל לכול, הם נזקקו לרוח קודשו של יהוה, אשר בזכותה יכלו לשקף את התובנה, הרחמים והצדק שלו (שמ’ ל”ד:6, 7).
15. במה הייתה שונה גישתו של ישוע מגישתם של הפרושים באשר לחוטאים?
15 הפרושים התמקדו אך רק במעשה שביצע החוטא ולא במי שהיה בתוך לבו. כאשר ראו הפרושים את ישוע נוכח במשתה שנערך בביתו של מתי, הם שאלו את תלמידיו: ”מדוע אוכל מורכם עם מוכסים וחוטאים?” ישוע השיב: ”לא הבריאים זקוקים לרופא, אלא החולים. לכו אפוא ולמדו מה משמע: ’ברחמים חפץ אני ולא בזבח’. הן לא באתי לקרוא לַצדיקים כי אם לַחוטאים” (מתי ט’:9–13). האם בזאת הצדיק ישוע חטאים חמורים? לא ולא. למעשה המסר העיקרי של ישוע כלל קריאה לחוטאים לחזור בתשובה (מתי ד’:17). אולם ישוע הבחין בכך שלפחות כמה מאותם ”מוכסים וחוטאים” רצו להשתנות. הם לא הגיעו לביתו של מתי רק כדי לאכול. רבים מהם היו שם מפני שרצו להיות תלמידיו של ישוע (מר’ ב’:15). למרבה הצער, רוב הפרושים לא הצליחו לראות באותם אנשים את מה שראה ישוע. בשונה מהאל הצודק והרחמן שאותו עבדו לטענתם, הפרושים תייגו את האחרים כחוטאים וכחסרי תקנה.
16. במה משתדלים להבחין הזקנים המשרתים בוועדה שיפוטית?
16 זקני־קהילה בימינו צריכים לעשות כל שביכולתם כדי לחקות את יהוה, אשר ”אוהב משפט [צדק]” (תהל’ ל”ז:28). ראשית, עליהם ’לחקור ולשאול היטב’ כדי לקבוע אם אכן נעשתה עבירה. אם אכן בוצעה עבירה, הם יטפלו במקרה על־פי הנחיות המקרא (דב’ י”ג:13–15). כאשר הם משרתים בוועדות שיפוטיות עליהם לנהוג בכובד ראש בבואם לקבוע האם המשיחי שביצע חטא חמור מגלה חרטה. אין זה תמיד קל להבחין בחרטה או בהיעדר חרטה. קיים קשר בין חרטה לבין השקפתו של האדם, גישתו ומצב לבו (ההת’ ג’:3). החוטא חייב להתחרט כדי לזכות לרחמים. *
17, 18. כיצד יכולים הזקנים להבחין בחרטה כנה? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
17 בשונה מיהוה ומישוע, זקני־הקהילה אינם מסוגלים לקרוא לבבות. אם אתה זקן־קהילה, כיצד תוכל לעמוד באתגר לקבוע האם מישהו מגלה חרטה כנה? ראשית, התפלל לקבלת חוכמה וכושר הבחנה (מל”א ג’:9). שנית, פנה אל דבר־אלוהים ופרסומים מטעם העבד הנאמן אשר יסייעו לך להבדיל בין ”העצב האופייני לעולם” ל”עצב שהוא כרצון אלוהים”, חרטה כנה (קור”ב ז’:10, 11). למד כיצד כתבי־הקודש מתארים אנשים שגילו חרטה ואנשים חסרי חרטה. כיצד המקרא מתאר את רגשותיהם, גישתם והתנהגותם?
18 לבסוף, נסה לראות את האדם בכללותו. הבא בחשבון את הרקע של החוטא, מניעיו ומגבלותיו. המקרא ניבא באשר לישוע, ראש הקהילה המשיחית: ”לא למראה עיניו ישפוט, ולא למשמע אוזניו יוכיח. ושפט בצדק דלים, והוכיח במישור לענווי ארץ” (יש’ י”א:3, 4). אתם, זקני־הקהילה, הנכם רועי המשנה של ישוע, והוא יסייע לכם לשפוט כפי שהוא שופט (מתי י”ח:18–20). האין אנו אסירי תודה על כך שיש לנו זקנים אוהבים המשתדלים לעשות כן? עד כמה אנו מעריכים את מאמציהם הבלתי פוסקים לקדם רחמים וצדק בקהילותינו!
19. איזה מהלקחים הנלמדים מערי המקלט ברצונך ליישם?
19 תורת משה שיקפה את ”מסגרת הידע והאמת” אודות יהוה ועקרונותיו הצודקים (רומ’ ב’:20). לדוגמה, ערי המקלט מלמדות את זקני־הקהילה כיצד ’לשפוט משפט אמת’, והן מלמדות את כולנו כיצד ’לעשות חסד ורחמים איש עם אחיו’ (זכ’ ז’:9). איננו כפופים עוד לתורה, אך יהוה אינו משתנה, והוא עדיין מייחס חשיבות לצדק ולרחמים. איזו זכות יש לנו לעבוד את האל שבצלמו נבראנו, שאת תכונותיו אנו יכולים לחקות ושבו אנו יכולים לחסות!
^ ס' 16 ראה ”שאלות של קוראים” בהוצאת המצפה מ־15 בספטמבר 2006, עמ’ 30.
