האם אתה מאמץ לליבך את מחשבותיו של יהוה?
”השתנו על־ידי התחדשות שכלכם” (רומ’ י”ב:2).
שירים: 64, 43
1, 2. מה אנו לומדים לעשות בעודנו מתקדמים מבחינה רוחנית? המחש.
ילד קטן מקבל מתנה. הוריו אומרים לו: ”אמור תודה”. הילד מציית, אם כי בצורה די מכאנית. בחלוף הזמן הוא מבין טוב יותר את חשיבת הוריו והערכתו כלפי טוב ליבם של אחרים גוברת. כעת הוא מגלה נכונות רבה יותר לבטא הכרת תודה, ועושה כן מעומק ליבו. מדוע? מפני שהכרת טובה הפכה לחלק מחשיבתו שלו.
2 באופן דומה, כאשר התחלנו לרכוש ידע על האמת, למדנו עד כמה חשוב לציית לדרישותיו הבסיסיות של יהוה. אך ככל שאנו ממשיכים לגדול מבחינה רוחנית, אנו לומדים עוד על חשיבתו של יהוה – מה הוא אוהב, מה אינו אוהב, ומהי השקפתו על נושאים שונים. כאשר אנו לומדים לחשוב בצורה דומה ומאפשרים לחשיבה זו להשפיע על מעשינו ועל בחירותינו האישיות, אנו מראים שאנו מאמצים לליבנו את מחשבותיו של יהוה.
3. מדוע אין זה קל לאמץ לליבנו את מחשבותיו של יהוה?
3 אנו אומנם שמחים ללמוד לחשוב כדוגמת יהוה, אך הדבר עשוי להיות גם אתגר. לעיתים חשיבתנו הלא־מושלמת עלולה לעמוד בדרכנו. לדוגמה, אולי אנו מתקשים להבין את השקפתו של יהוה על טוהר מוסרי, על חומרנות, על פעילות הבישור, על שימוש בדם או על נושאים אחרים. מה נוכל לעשות? כיצד נוכל להתאים את מחשבותינו לאלה של אלוהים במידה רבה יותר? וכיצד צריך הדבר להשפיע על מעשינו כיום ובעתיד?
לומדים לחשוב את מחשבות אלוהים
4. מה דרוש מאיתנו כדי להיענות לקריאתו של פאולוס ’לחדש את שכלנו’?
4 קרא רומים י”ב:2. בפסוק זה מתאר השליח פאולוס מה דרוש כדי ללמוד לחשוב את מחשבות יהוה. המאמר הקודם סייע לנו להבין שכדי ’לחדול לתת לסדר העולמי הזה לעצב אותנו’, אל לנו להיזון בשום פנים ואופן מהתפיסות ומהגישות של העולם. עם זאת, פאולוס הזכיר שאנו צריכים ’לחדש את שכלנו’. כדי לעשות כן עלינו ללמוד את דברו של אלוהים במטרה להבין את מחשבותיו, להרהר בהן וליישר קו עם חשיבתו.
5. הסבר את ההבדל בין קריאה שטחית לבין לימוד.
5 לימוד הוא יותר מאשר קריאה שטחית, ומקפל בתוכו הרבה יותר מאשר רק לסמן את התשובות לשאלות הלימוד. כאשר אנו לומדים, אנו חושבים מה ניתן להבין מחומר הלימוד על יהוה, על דרכיו ועל חשיבתו. אנו מנסים להבין מדוע אלוהים מצווה לקיים דבר אחד ומגנה דבר אחר. אנו גם מקדישים מחשבה לשינויים שעלינו לערוך בחיינו ובחשיבתנו. אולי לא נחשוב על כל ההיבטים הללו בכל אחד מפרקי הזמן המוקדשים ללימוד. אולם יהיה זה לתועלתנו אם נקצה זמן, אולי מחצית מהזמן המוקדש ללימוד, כדי להרהר בהערכה במה שאנו קוראים (תהל’ קי”ט:97; טימ”א ד’:15).
6. מה קורה כשאנו הוגים במחשבותיו של יהוה?
6 בעודנו מהרהרים בקביעות בדבר־אלוהים, קורה דבר מדהים. אנו ’נוכחים’, למעשה משכנעים את עצמנו, שחשיבתו של יהוה בנושאים שונים היא מושלמת. אנו מתחילים לראות דברים מנקודת מבטו ומסכימים עם השקפתו. שכלנו ’מתחדש’, ואנו מפתחים דפוס חשיבה חדש. בהדרגה, אנו לומדים לחשוב את מחשבותיו של יהוה.
מחשבותינו משפיעות על מעשינו
7, 8. (א) מהי השקפתו של יהוה על עושר חומרי? (ראה תמונות בפתיח המאמר.) (ב) אם נאמץ את השקפתו, מה תמיד יקבל אצלנו עדיפות?
7 בל נסיק שחשיבה היא מאמץ שכלי ותו לא. מחשבות ומעשים קשורים זה בזה (מר’ ז’:21–23; יעקב ב’:17). נוכל להבין זאת בבירור אם נבחן כמה דוגמאות. ספרי הבשורה, למשל, מבהירים לנו מהי חשיבתו של יהוה על דברים חומריים. אלוהים עצמו בחר במי שיהיו הורי בנו ויגדלו אותו – זוג שהיה דל אמצעים (וי’ י”ב:8; לוקס ב’:24). כאשר נולד ישוע, מרים ”השכיבה אותו באבוס, משום שלא היה להם מקום לינה באכסניה” (לוקס ב’:7). אילו היה זה רצונו, היה יכול יהוה בכל דרך שהיא לדאוג שבנו ייוולד במקום טוב יותר. אולם מה שהיה לו חשוב הוא שישוע יגדל ויתחנך בסביבה רוחנית.
8 מתיאור מקראי זה של לידת ישוע אנו יכולים להבין מהי השקפתו של יהוה על דברים חומריים. כמה הורים רוצים את הטוב ביותר מבחינה חומרית עבור ילדיהם, אפילו על חשבון בריאותם הרוחנית של הילדים. אך אין ספק שבעיני יהוה עניינים רוחניים הם בעלי חשיבות עליונה. האם אימצת את השקפתו של יהוה? מה חושפים מעשיך? (קרא עברים י”ג:5).
9, 10. כיצד נוכל להראות שאימצנו את השקפתו של יהוה על מי שגורם לאחרים להיכשל?
9 דוגמה נוספת היא השקפתו של אלוהים על מי שגורם לאחרים להיכשל. ישוע אמר: ”כל המכשיל אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי, מוטב לו שיניחו רחיים של חמור על צווארו וישליכו אותו לים” (מר’ ט’:42). המילים הללו מבטאות רגשות עזים! הואיל וישוע שיקף בצורה מושלמת את אישיותו של אביו, אנו יכולים להיות בטוחים שגם יהוה חש רגשות עזים כלפי מי שמבצע מעשים חסרי התחשבות המכשילים את אחד מתלמידיו של ישוע (יוח’ י”ד:9).
10 האם השקפתנו היא כשל יהוה וישוע? האם אימצנו אותה לליבנו? מה חושפים מעשינו? למשל, נניח שאנו נמשכים לסגנון מסוים של לבוש או הופעה חיצונית העשוי להפריע לכמה בקהילה או לעורר באחר תשוקה. האם מתוך דאגה אוהבת כלפי אחינו לאמונה נוותר על העדפותינו האישיות באשר לסגנון לבוש זה? (טימ”א ב’:9, 10).
11, 12. כיצד טיפוח השקפתו של אלוהים על הרע ושליטה עצמית יגנו עלינו מפני התנהגות פסולה?
11 להלן דוגמה שלישית: יהוה שונא עוולה (יש’ ס”א:8). אף־על־פי שהוא יודע שיש לנו נטיות פסולות בשל אי־השלמות שירשנו, הוא קורא לנו לפתח שנאה דומה לעוולה. (קרא תהלים צ”ז:10.) אם נהרהר בסיבות לכך שיהוה מתעב את הרע, יהיה לנו קל יותר לטפח את השקפתו. הרהורים אלה ייסכו בנו כוח נוסף להדוף מעשים פסולים.
12 טיפוח השקפתו של יהוה על עוולה יסייע לנו גם להבין שמעשים מסוימים פסולים, אף־על־פי שאין הם מוזכרים מפורשות בדבר־אלוהים. לדוגמה, לאפ דאנס היא צורת התנהגות גסה ההופכת ליותר ויותר נפוצה בעולם. יש שאולי מצדיקים התנהגות זו בטענה שלא מדובר ביחסי מין פשוטו כמשמעו. * אולם האם המעשים הללו משקפים את חשיבתו של אלוהים, המתעב את הרוע על כל צורותיו? הבה נדחה על הסף התנהגות פסולה על־ידי כך שנטפח שליטה עצמית ונסלוד מכל מה שיהוה שונא (רומ’ י”ב:9).
הקדש מחשבה מקדימה להחלטות עתידיות
13. מדוע עלינו לחשוב מראש איזו השפעה יכולה להיות להשקפותיו של יהוה על החלטותינו העתידיות?
13 במהלך הלימוד האישי מוטב שנשקול כיצד נוגעות מחשבותיו של יהוה למצבים שאולי נתמודד עימם בעתיד. כך אם ניקלע למצב שבו יהיה עלינו לקבל החלטה מיידית, לא ניתפס בלתי מוכנים לגמרי (מש’ כ”ב:3). חשוב על כמה דוגמאות מקראיות.
14. מה אנו לומדים מסירובו של יוסף לאשת פוטיפר?
14 יוסף דחה מייד את פיתוייה של אשת פוטיפר, ובכך הראה שעוד קודם לכן הקדיש מחשבה להשקפתו של יהוה על נאמנות במסגרת הנישואין. (קרא בראשית ל”ט:8, 9.) כמו כן, הוא השיב לאשת פוטיפר: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?” מכאן עולה שאימץ לעצמו את השקפת אלוהים. מה לגבינו? נניח שעמית לעבודה מתחיל לפלרטט איתך, או שקיבלת בטלפון הנייד שלך הודעה או תמונה בעלות אופי מיני מובהק. * יהיה לנו קל יותר לנקוט עמדה אם כבר למדנו מהי השקפתו של יהוה על עניינים אלה ואימצנו אותה, ואם החלטנו מראש מה נעשה.
15. כיצד נוכל, בדומה לשלושת העברים, להדוף את הלחץ להתפשר על נאמנותנו ליהוה?
15 תן דעתך כעת לדוגמתם של שלושת העברים המוכרים כשדרך, מישך ועבד נגו. סירובם המוחלט לעבוד את צלם הזהב שהקים המלך נבוכדנאצר והתשובה החד־משמעית שהשיבו לו הראו שעוד קודם לכן חשבו מה משמע הדבר לשמור אמונים ליהוה (שמ’ כ’:4, 5; דנ’ ג’:4–6, 12, 16–18). נניח שהמעסיק שלך יבקש ממך לתרום כסף עבור חגיגה שתצוין בקרוב הקשורה לדת כזב. מה תעשה? במקום לחכות עד שמצבים כאלה יתעוררו, מדוע לא תקדיש מחשבה כעת לחשיבתו של יהוה על הנושאים הללו? כך, אם יתעורר מצב שכזה, יהיה לך קל יותר לעשות ולומר את הדבר הנכון, בדומה לשלושת העברים.
האם ערכת מחקר, מילאת מסמך רפואי משפטי ושוחחת עם הרופא שלך? (ראה סעיף 16)
16. אם נבין בבירור מהי חשיבתו של יהוה, כיצד זה יסייע לנו להיערך למצב חירום רפואי?
16 אם נקדים ונחשוב על הצורך לשמור אמונים, יסייע לנו הדבר גם במקרה של מצב חירום רפואי. אנו אומנם נחושים להימנע מעירוי של דם מלא או של אחד מארבעת מרכיביו העיקריים, אך מספר הליכים הקשורים לדם מצריכים קבלת החלטה אישית המבוססת על עקרונות מקראיים המצביעים על חשיבתו של יהוה (מה”ש ט”ו:28, 29). המועד הטוב ביותר לשקול את הנושאים הללו ודאי אינו כשאנו בבית־החולים, ואולי סובלים מכאבים וחייבים לקבל החלטה מהירה. כעת זה הזמן לערוך מחקר, למלא מסמך רפואי משפטי שיביע את רצונותיך ולשוחח עם הרופא שלך. *
17–19. מדוע חשוב ללמוד כעת מהי חשיבתו של יהוה על נושאים שונים? הבא דוגמה של מצב שלקראתו עלינו להיות מוכנים.
17 לבסוף, תן דעתך לתגובתו המיידית של ישוע לעצתו המוטעית של פטרוס: ”חוס על עצמך, אדוני”. ברור אפוא שישוע הקדיש קודם לכן מחשבה רבה לרצונו של אלוהים בנוגע אליו ולפסוקים המתייחסים לחייו ולמותו עלי אדמות. ידע זה חיזק את נחישותו להמשיך לגלות נאמנות ורוח של הקרבה עצמית ללא פקפוק (קרא מתי ט”ז:21–23).
18 כיום אלוהים חפץ שמשרתיו ירקמו עימו קשרי ידידות וישתתפו במלאכתו בצורה מלאה ככל האפשר (מתי ו’:33; כ”ח:19, 20; יעקב ד’:8). כפי שהיה במקרה של ישוע, אנשים בעלי כוונות טובות אולי ינסו להניא אותנו מקו פעולה זה. למשל, מה אם מעסיקך יציע לך קידום עם העלאה ניכרת בשכר, אך משרה זו תפריע לפעילויותיך הרוחניות? או נניח שאתה תלמיד בבית־הספר, ומציעים לך לעבור הרחק מביתך כדי לקבל השכלה נוספת. האם תצטרך באותו רגע לערוך מחקר בליווי תפילות, להתייעץ עם בני משפחתך ואולי עם זקני־הקהילה ולאחר מכן לקבל החלטה? מדוע לא תלמד כעת על חשיבתו של יהוה בנושאים הללו ותעשה מאמצים כדי ללמוד לחשוב את מחשבותיו של אלוהים? כך, אם אי פעם תוצע לך הצעה שכזו, אפשר שתמצא כי הדבר כמעט ואינו מפתה עבורך. מטרותיך הרוחניות כבר ברורות, ליבך נחוש וכל שנותר לך הוא להוציא לפועל החלטה שכבר קיבלת.
19 קרוב לוודאי שתוכל לחשוב על מצבים אחרים העלולים להתעורר בפתאומיות ובצורה בלתי צפויה. כמובן, לא נוכל להיערך לכל תרחיש אפשרי. אך אם נהרהר בחשיבתו של יהוה במהלך הלימוד האישי, יהיה לנו קל יותר לזכור את מה שלמדנו ונהיה מסוגלים ליישם זאת במצב הספציפי שבו אנו מצויים. לכן הבה נהיה ערים לצורך להבחין מהי חשיבתו של יהוה על נושאים שונים, לאמץ אותה לליבנו ולחשוב כיצד טיפוח השקפתו ישפיע על מעשינו כיום ובעתיד.
מחשבותיו של יהוה ועתידך
20, 21. (א) מדוע החירות שממנה ניהנה בעולם החדש תהיה יחסית? (ב) כיצד אנו יכולים ליהנות ממידה מסוימת של שמחה זו כעת?
20 אנו מצפים בכיליון עיניים לעולם החדש. רובנו מצפים לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות. תחת שלטונה של המלכות תשוחרר האנושות מהסבל המאפיין סדר עולמי זה. גם באותם ימים ייהנו בני האדם מבחירה חופשית. כל אדם יקבל החלטות בהתאם להעדפותיו ולרצונותיו.
21 חירות זו, כמובן, לא תהיה מוחלטת. באשר לעניינים הנוגעים לטוב ורע, חוקיו של יהוה וחשיבתו הם שידריכו את הענווים. הדבר יסב הנאה רבה, שמחה עילאית ורוב שלום (תהל’ ל”ז:11). אך כבר כעת אנו יכולים ליהנות ממידה מסוימת של שמחה זו בעודנו מאמצים לליבנו את מחשבותיו של יהוה.
^ ס' 12 לאפ דאנס מוגדר כ”פעילות שבה רקדנית, על פי רוב ערומה למחצה, יושבת ומניעה את גופה על ברכיו של לקוח”. בהתחשב בעובדות הנוגעות למצב, הדבר יכול להיחשב לאי־מוסריות מינית המצריכה פעולה שיפוטית. על משיחי שנטל חלק בפעילות שכזו לבקש את עזרתם של זקני־הקהילה (יעקב ה’:14, 15).
^ ס' 14 שליחת הודעות, תמונות או סרטונים בעלי אופי מיני מובהק באמצעות טלפון נייד מכונה ”סקסטינג”. בהתחשב בפרטים הנוגעים למקרה, הדבר יכול להצריך פעולה שיפוטית. בכמה מקרים, קטינים שהיו מעורבים בשליחת הודעות סקסטינג הועמדו לדין כעברייני מין. למידע נוסף, היכנס לאתר jw.org וקרא אונליין את המאמר ”צעירים שואלים – מה אני צריך לדעת על סקסטינג?” (חפש במדור: הדרכה מן המקרא > בני נוער.) או ראה המאמר ”כיצד לדבר עם ילדך בן העשרה על ’סקסטינג’?” בהוצאת עורו! מנובמבר 2013, עמ’ 4, 5.
^ ס' 16 עקרונות מקראיים רלוונטיים נידונו בפרסומינו. ראה, לדוגמה, הספר ”שימרו את עצמכם באהבת האלוהים”, עמ’ 215–218.
