עבור לתוכן

עבור לתוכן העניינים

מי מעצב את חשיבתך?‏

מי מעצב את חשיבתך?‏

‏”חדלו לתת לסדר העולמי הזה לעצב אתכם” (‏רומ’ י”ב:2‏).‏

שירים: 11,‏ 57

1, 2. ‏(א) כיצד הגיב ישוע לעצתו של פטרוס שיחוס על עצמו? (ראה תמונה בפתיח המאמר.) (ב) מדוע הגיב ישוע בצורה שכזו?‏

תלמידיו של ישוע לא יכלו להאמין למשמע אוזניהם. ישוע, זה שציפו שישיב את מלכות ישראל, אמר שהוא עומד לסבול ולמות. היה זה השליח פטרוס שפצה פיו ואמר: ”חוס על עצמך, אדוני; לא יהיה לך כדבר הזה”. ישוע השיב: ”סור אל מאחוריי, שטן! מכשול אתה לי, כי מחשבותיך אינן מחשבות אלוהים אלא מחשבות בני אדם” (‏מתי ט”ז:21–23;‏ מה”ש א’:6‏).‏

2 במילים הללו הבחין ישוע בין מחשבות שמקורן באלוהים לבין מחשבות שמקורן בעולם הנתון לשליטתו של השטן (‏יוח”א ה’:19‏). דבריו של פטרוס שיקפו את חוסר הנכונות לגלות הקרבה עצמית המאפיין את העולם. אולם ישוע ידע שחשיבתו של אביו שונה. הוא ידע שאלוהים רוצה שיתכונן לקראת הסבל והמוות המצפים לו. בתשובתו לפטרוס דחה ישוע מכול וכול את חשיבת העולם לטובת חשיבתו של יהוה.‏

3. מדוע אין זה קל לדחות את צורת החשיבה של העולם לטובת זו של יהוה?‏

3 מה לגבינו? האם אנו חושבים את מחשבותיו של אלוהים או את אלו של העולם? סביר להניח שהתאמנו את התנהגותנו לדרישותיו של אלוהים. אך מה לגבי חשיבתנו? האם אנו מיישרים קו עם מחשבותיו והשקפותיו של יהוה? כדי לעשות כן דרוש מאיתנו מאמץ מכוון. לעומת זאת, כדי לספוג את חשיבת העולם דרושים מאיתנו מאמצים מועטים, אם בכלל, שהרי רוח העולם מקיפה אותנו מכל עבר (‏אפ’ ב’:2‏). כמו כן, הואיל וצורת חשיבתו של העולם מלבה במקרים רבים אנוכיות, היא עלולה לקסום לנו. אכן, אין זה קל לחשוב בדומה ליהוה, אך אין זה קשה כלל לחשוב בדומה לעולם.‏

4. ‏(א) מה יקרה אם נאפשר לעולם לעצב את חשיבתנו? (ב) כיצד יסייע לנו מאמר זה?‏

4 אם נאפשר לעולם לעצב את חשיבתנו, נפתח את הנטייה לנהוג באנוכיות ולהתאוות לעצמאות מוסרית (‏מר’ ז’:21, 22‏). לכן מן ההכרח שנטפח את ”מחשבות אלוהים”, ולא את ”מחשבות בני אדם”. מאמר זה יסייע לנו בכך. הוא יבחן מדוע יישור קו עם מחשבותיו של יהוה אינו מגביל מדי, אלא מועיל. המאמר גם יראה כיצד נוכל לא לאפשר לחשיבת העולם לעצב אותנו. במאמר הבא נלמד כיצד נוכל לדעת מהי חשיבתו של יהוה בנושאים שונים ולעצב את מחשבותינו בהתאם לחשיבה זו.‏

חשיבתו של יהוה מועילה

5. מדוע כמה אינם מסכימים שמישהו אחר יעצב אותם?‏

5 יש שאינם מסכימים שמישהו אחר יעצב את מחשבותיהם או ישפיע עליהן. ”אף אחד לא יכתיב לי איך לחשוב”, הם אומרים. ככל הנראה כוונתם היא שהם מקבלים בעצמם את החלטותיהם ושראוי שכך יהיה. הם אינם רוצים שישלטו בהם, ואינם רוצים לוותר על ייחודיותם.‏ *

6. ‏(א) איזו חירות מעניק לנו יהוה? (ב) האם מדובר בחירות מוחלטת?‏

6 אולם אנו יכולים להיות בטוחים שכדי להתאים את חשיבתנו לזו של יהוה, אין פירוש הדבר שעלינו לוותר על כל אפשרות לחשוב או להביע את עצמנו באופן אישי. כפי שצוין בקורינתים ב’. ג’:17‏, ”במקום שבו נמצאת רוח יהוה ישנה חירות”. כל אחד מאיתנו רשאי לפתח אישיות ייחודית משלו. יש לנו החירות להעדיף העדפות אישיות ולבחור את תחומי העניין שלנו. למעשה, כך ברא אותנו יהוה. אולם איננו יכולים להשתמש בחירות שלנו ללא הגבלה. ‏(קרא פטרוס א’. ב’:16‏.) באשר לעניינים הנוגעים לטוב ורע, יהוה חפץ שנהיה מודרכים על־ידי חשיבתו הנחשפת בדברו. האם הדבר מגביל מדי או מועיל?‏

7, 8. מדוע טיפוח השקפתו של יהוה על עניינים שונים אינו מגביל מדי? המחש.‏

7 חשוב על הדוגמה הבאה. הורים עושים מאמץ לטעת בילדיהם ערכים טובים. הם אולי מלמדים אותם להיות ישרים, חרוצים ומתחשבים. אין אלה הגבלות מחמירות מדי. נהפוך הוא, ההורים מכינים אותם לחיים מוצלחים כמבוגרים עצמאיים. כאשר הילדים יגדלו ויעזבו את הבית, הם יהיו חופשיים לקבל החלטות בעצמם. אם יבחרו לחיות בהתאם לערכים שלמדו מהוריהם, גדלים הסיכויים שיקבלו החלטות שבהמשך לא יתחרטו עליהן. כתוצאה מכך, יחסכו מעצמם בעיות ודאגות רבות.‏

8 בדומה להורה טוב, יהוה רוצה שילדיו ייהנו מחיים מספקים ככל האפשר (‏יש’ מ”ח:17, 18‏). לכן הוא מספק עקרונות בסיסיים הנוגעים להתנהגות מוסרית וליחס כלפי אחרים. הוא מזמין אותנו לטפח את צורת חשיבתו ולאמץ את ערכיו בתחומים הללו. הדבר אינו מגביל אותנו, אלא גורם לכושר חשיבתנו להפוך למשופר, נעלה ורחב יותר (‏תהל’ צ”ב:6;‏ מש’ ב’:1–5;‏ יש’ נ”ה:9‏). אם ניענה להזמנתו, יסייע לנו הדבר לקבל החלטות שבעקבותיהן נהיה מאושרים, ובמקביל עדיין נהיה חופשיים לפרוח באופן אישי (‏תהל’ א’:2, 3‏). צורת חשיבה המשקפת את זו של יהוה היא אכן מועילה!‏

חשיבתו של יהוה נעלה

9, 10. כיצד מוכיחה עצמה חשיבתו של יהוה כנעלה מזו של העולם?‏

9 סיבה נוספת שבעטייה משרתי יהוה חפצים ליישר קו עם חשיבתו של אלוהים היא שחשיבתו נעלה בהרבה מחשיבת העולם הזה. גורמים שונים בעולם מספקים עצות הנוגעות להתנהגות מוסרית, ליחסים בין בני משפחה, למציאת סיפוק במקום העבודה ולתחומים אחרים בחיים. חלק ניכר מהעצות הללו סותרות את חשיבתו של יהוה. לדוגמה, הללו לא אחת מעודדות את האנשים לקדם את עצמם ולהתייחס לאי־מוסריות מינית כאל דבר מקובל. פירוד וגירושין מסיבות טריוויאליות לעיתים מוצגים כדרך להשיג אושר רב יותר. העצות הללו מתנגשות עם הנאמר בכתבי־הקודש. אך האם יכול להיות שחלקן תואמות יותר את זמננו?‏

10 ישוע אמר: ”החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה” (‏מתי י”א:19‏). העולם התקדם בצורה ניכרת מבחינה טכנולוגית; למרות זאת, לא עלה בידו לפתור את הבעיות החמורות העומדות בדרכו של האושר – כגון מלחמות, גזענות ופשיעה. ומה לגבי השקפת העולם המתירנית בכל הנוגע למוסר? רבים מכירים בכך שהדבר אינו פותר את התמוטטות התא המשפחתי, החולי וצרות אחרות, אלא תורם להחרפתם. לעומת זאת, משיחיים המאמצים את השקפתו של אלוהים נהנים מקשרי משפחה טובים יותר, מהיתרונות הבריאותיים הנובעים מטוהר מוסרי ומשלום עם אחיהם לאמונה בקנה מידה כלל־עולמי (‏יש’ ב’:4;‏ מה”ש י’:34, 35;‏ קור”א ו’:9–11‏). האין זה מראה שחשיבתו של יהוה נעלה מזו של העולם?‏

11. חשיבתו של מי הדריכה את משה, ומה הייתה התוצאה?‏

11 משרתי אלוהים האמיתיים המוזכרים במקרא הכירו בעובדה שמחשבותיו של יהוה נעלות. למשל, אף־על־פי שמשה התחנך ”על־פי כל חוכמת המצרִים”, הוא ביקש מאלוהים ”לבב חוכמה” (‏מה”ש ז’:22;‏ תהל’ צ’:12‏). כמו כן, הוא התחנן ליהוה: ”הודיעני נא את דרכיך” (‏שמ’ ל”ג:13‏). משום שאפשר למחשבותיו של יהוה להדריכו, מילא תפקיד משמעותי במימוש מטרת אלוהים, והוא מוזכר בחיוב בכתבי־הקודש כאדם בעל אמונה יוצאת דופן (‏עב’ י”א:24–27‏).‏

12. על מה ביסס פאולוס את נימוקיו?‏

12 השליח פאולוס היה אדם חכם ומלומד, וידע לפחות שתי שפות (‏מה”ש ה’:34; כ”א:37,‏ 39; כ”ב:2, 3‏). אך כאשר היה מדובר בעניינים עקרוניים, דחה את חוכמת העולם. במקום זאת, ביסס את נימוקיו על כתבי־הקודש. ‏(קרא מעשי השליחים י”ז:2;‏ קורינתים א’. ב’:6, 7,‏ 13‏.) כתוצאה מכך, פאולוס נהנה משירות מוצלח וציפה לגמול נצחי (‏טימ”ב ד’:8‏).‏

13. איזו אחריות מוטלת על כל אחד מאיתנו?‏

13 אין ספק שחשיבתו של אלוהים נעלה מזו של עולם זה. אם נחיה על־פי מחשבות אלוהים, יסב לנו הדבר את האושר וההצלחה הרבים ביותר. אולם יהוה אינו כופה עלינו את חשיבתו. ”העבד הנאמן והנבון” אינו שולט במחשבותיהם של יחידים, וגם זקני־הקהילה אינם עושים כן (‏מתי כ”ד:45;‏ קור”ב א’:24‏). על כל משיחי מוטלת האחריות האישית להתאים את חשיבתו לזו של אלוהים. כיצד נוכל לעשות כן?‏

אל תאפשר לסדר העולמי הזה לעצב אותך

14, 15. ‏(א) במה עלינו להרהר כדי שחשיבתנו תהיה כשל יהוה? (ב) לאור הכתוב ברומים י”ב:2‏, מדוע אל לנו לתת לתפיסות העולם לחדור לשכלנו? המחש.‏

14 הכתוב ברומים י”ב:2 קורא לנו: ”חדלו לתת לסדר העולמי הזה לעצב אתכם, אלא השתנו על־ידי התחדשות שכלכם, וכך תוכלו להיווכח מהו רצונו הטוב, הראוי והמושלם של אלוהים”. המילים הללו שנכתבו בהשראת הרוח מראות שללא תלות במה שעיצב את חשיבתנו לפני שלמדנו את האמת, אנו יכולים לשנות את מחשבותינו על מנת שיהיו תואמות יותר לאלה של אלוהים. אמת, חשיבתנו מושפעת במידת מה מגורמים תורשתיים ומחוויות העבר. אך שכלנו גמיש ויכול להמשיך להשתנות. במידה רבה מה שיקבע אילו שינויים יתרחשו, יהיו הדברים שאנו מאפשרים להם לחדור לשכלנו והדברים שאנו בוחרים להרהר בהם. אם נהרהר בצורת חשיבתו של יהוה, נוכיח לעצמנו שהשקפותיו נכונות. אז יהיה זה רצוננו הטבעי ליישר קו עם מחשבותיו.‏

15 אך שים לב שכדי לחדש את שכלנו בהתאם לצורת חשיבתו של יהוה, עלינו ’לחדול לתת לסדר העולמי הזה לעצב אותנו’. עלינו לחדול לאפשר לתפיסות או להשקפות המנוגדות לאלה של אלוהים לחדור לשכלנו. ניתן להמחיש את חשיבותו של צעד מקדים זה בדוגמה הנוגעת למזון. נניח שאדם מנסה לשפר את בריאותו על־ידי אכילת מזון בריא. אך מה הטעם אם הוא גם צורך באופן קבוע מזון מזוהם? באופן דומה, אם אנו משחיתים את שכלנו בתפיסותיו של העולם, הזנתנו ממחשבותיו של יהוה תצמיח לנו תועלת מועטה.‏

16. ממה עלינו להגן על עצמנו?‏

16 האם נוכל להימנע מכל מגע עם חשיבתו של העולם? לא, לא נוכל לצאת מן העולם פשוטו כמשמעו. חשיפה מסוימת לתפיסותיו היא בלתי נמנעת (‏קור”א ה’:9, 10‏). פעילות הבישור כשלעצמה מפגישה אותנו עם תפיסות מוטעות. אולם, גם כאשר חשיפה להשקפות המנוגדות לאלוהים היא הכרחית, אל לנו להשתעשע בהן או לאמצן. בדומה לישוע, עלינו למהר לדחות מחשבות המשרתות את מטרתו של השטן. בנוסף, אנו יכולים להגן על עצמנו מפני חשיפה שלא לצורך לחשיבתו של העולם ‏(קרא משלי ד’:23‏).‏

17. מה הן כמה דרכים שבהן אנו יכולים להימנע מחשיפה לא־הכרחית לחשיבת העולם?‏

17 לדוגמה, עלינו לנהוג במשנה זהירות כשאנו בוחרים את חברינו הקרובים. המקרא מזהיר שאם אנו רוקמים קשרי ידידות קרובים עם אנשים שאינם עובדים את יהוה, חשיבתם תיטמע בנו (‏מש’ י”ג:20;‏ קור”א ט”ו:12,‏ 32, 33‏). נוכל להיות בררניים גם באשר לבידור שבו אנו בוחרים. אם נדחה בידור המקדם את תיאוריית האבולוציה, אלימות או אי־מוסריות, נימנע מלהרעיל את חשיבתנו בתפיסות העומדות ”נגד הידע על אלוהים” (‏קור”ב י’:5‏).‏

האם אנו עוזרים לילדינו לדחות בידור מזיק? (ראה סעיפים 18, 19)‏

18, 19. ‏(א) מדוע עלינו להיזהר מתפיסות העולם המקודמות בדרכים עקיפות? (ב) אילו שאלות עלינו לשאול את עצמנו, ומדוע?‏

18 יתר על כן, טוב נעשה אם נבחין בחשיבת העולם ונדחה אותה גם כאשר היא מוצגת בדרכים פחות גלויות. לדוגמה, ידיעה חדשותית עלולה להיות מוצגת באור מסוים כדי לקדם דעות פוליטיות מסוימות. סיפור אנושי עשוי לקדם את השקפת העולם על מטרות והישגי האדם. כמה סרטים וספרים מקדמים את הרעיונות ”קודם אני” או ”המשפחה קודמת לכול”, וגורמים להם להיראות סבירים, מושכים ואף צודקים. ההשקפות הללו מתעלמות מההשקפה המקראית שלפיה משפחותינו משגשגות והערכתנו העצמית גוברת כאשר אנו מציבים את אהבתנו ליהוה מעל הכול (‏מתי כ”ב:36–39‏). לעיתים גם סיפורי ילדים, אף־על־פי שמבחינות רבות אין כל פסול בהם, עלולים בעדינות להכשיר את הקרקע להסכמה עם התנהגות לא־מוסרית.‏

19 אך אין משמע הדבר שפסול ליהנות מבידור הולם. בכל זאת, מוטב שנשאל את עצמנו: ’האם אנו מבחינים בתפיסות העולם גם כשהן מקודמות בצורה עקיפה? האם אנו מגבילים את חשיפת ילדינו – ואת חשיפתנו אנו – לתוכניות מסוימות או לחומר קריאה מסוים? האם אנו מציגים לילדינו את השקפת יהוה על נושאים שונים כדי להדוף את השפעתן של תפיסות עולמיות שהם שומעים או רואים?’ אם נבחין בהבדל שבין חשיבתו של אלוהים לבין חשיבת העולם, נוכל להימנע מ’לתת לסדר העולמי הזה לעצב אותנו’.‏

מי מעצב אותך כעת?‏

20. מה יקבע אם אנו מושפעים מחשיבתו של אלוהים או מחשיבתו של העולם?‏

20 זכור, ביסודו של דבר קיימים שני מקורות מידע – יהוה והעולם הנתון לשליטתו של השטן. לאיזה מקור אנו מאפשרים לעצב אותנו? התשובה היא: המקור שממנו אנו מלקטים מידע. אם נאפשר לתפיסותיו של העולם לחדור לשכלנו, הן יעצבו את חשיבתנו, ובעקבות כך נטייתנו תהיה להשקפות ולהתנהגויות לא־רוחניות. לכן, חיוני שנבחר בקפידה את הדברים שבהם אנו מעסיקים את מחשבותינו.‏

21. באיזה היבט חיוני נדון במאמר הבא?‏

21 כפי שהוזכר קודם לכן, על מנת שחשיבתנו תהיה דומה לזו של יהוה, עלינו לעשות יותר מאשר להדוף משכלנו השפעות משחיתות. עלינו גם להיזון ממחשבותיו של אלוהים במטרה לאמצן לעצמנו. המאמר הבא יסביר כיצד נוכל לעשות כן.‏

^ ס' 5 במציאות גם מי שיש להם החשיבה העצמאית ביותר אינם יכולים להימנע מכל השפעה. בין שהם מהרהרים בנושא מעמיק כגון מקור החיים ובין שהם פשוט מחליטים מה ללבוש, אנשים מושפעים במידה מסוימת מאחרים. אך ביכולתנו להחליט למי אנו מאפשרים להשפיע עלינו.‏