מאמר לימודי 48
’הבט היישר קדימה’ לעתיד
”על עיניך להביט היישר קדימה; מקד את מבטך היישר לפניך” (מש׳ ד׳:25).
שיר 77 אור בעולם אפל
סקירה מקדימה a
1, 2. כיצד נוכל ליישם את העצה המצויה במשלי ד׳:25? הבא דוגמה.
חשוב על התרחישים הבאים: משיחית קשישה נזכרת בזמנים טובים שחוותה בעבר. אף־על־פי שחייה קשים יותר כעת, היא ממשיכה לעשות כל שביכולתה למען יהוה (קור״א ט״ו:58). כל יום היא מדמיינת את עצמה ואת יקיריה חיים יחד בעולם החדש המובטח. אחות אחרת זוכרת שמישהו בקהילה פגע בה אך בוחרת להניח לתרעומת (קול׳ ג׳:13). אח מודע לגמרי לטעויות שביצע בעבר אבל עושה כל מאמץ להיות נאמן מעכשיו והלאה (תהל׳ נ״א:10).
2 מה משותף לשלושת המשיחיים? הם כולם זוכרים את מה שאירע בעברם, אך אינם חיים בעבר. להיפך, הם ’מביטים היישר קדימה’ לעתיד (קרא משלי ד׳:25).
3. מדוע עלינו ”להביט היישר קדימה” לעתיד?
3 מדוע חשוב ”להביט היישר קדימה” לעתיד? בדיוק כפי שאדם אינו מסוגל ללכת בקו ישר ובו בזמן להביט לאחור, איננו מסוגלים להתקדם בשירות יהוה אם אנחנו כל הזמן מביטים על עברנו (לוקס ט׳:62).
4. במה נדון במאמר?
4 במאמר נדון בשלוש מלכודות העלולות לגרום לנו לחיות בעבר. b אילו מלכודות? (1) נוסטלגיה (2) תרעומת ו־(3) רגשות אשמה מופרזים. בכל אחד מהמקרים נראה כיצד עקרונות המקרא יכולים לעזור לנו לא לשקוע ב’מה שמאחורינו’, אלא ’להטיל את גופנו קדימה לעבר מה שלפנינו’ (פיל׳ ג׳:13).
מלכודת הנוסטלגיה
5. מאיזו מלכודת מזהיר אותנו הכתוב בקהלת ז׳:10?
5 קרא קהלת ז׳:10. שים לב שהפסוק אינו פוסל את השאלה: ”למה היו הימים הראשונים טובים?” זיכרונות טובים הם מתנה מיהוה. למעשה, בפסוק כתוב: ”אל תאמר, ’למה היו הימים הראשונים טובים מאלה?’” במילים אחרות, המלכודת טמונה בהשוואת נסיבותינו הקודמות לנסיבותינו העכשוויות והסקת המסקנה שעכשיו הכול רע יותר. בתרגום מקרא אחר מתורגם הפסוק כך: ”לעולם אל תשאל: ’אה! מדוע הדברים היו הרבה יותר טובים בימים עברו?’ אין זו שאלה נבונה”.
6. מדוע אין זה נבון להמשיך לחשוב שחיינו היו טובים יותר בעבר? הבא דוגמה.
6 מדוע אין זה נבון להמשיך לחשוב שחיינו היו טובים יותר בעבר? נוסטלגיה עלולה לגרום לנו לזכור רק את הדברים הטובים מעברנו או להמעיט בקשיים שחווינו. חשוב, למשל, על בני ישראל. לאחר שעזבו את מצרים, הם שכחו במהרה כמה קשים היו חייהם שם. הם התמקדו במזון העשיר שממנו נהנו ואמרו: ”אנו זוכרים את הדגים אשר אכלנו חינם במצרים, את המלפפונים, את האבטיחים, את הכרשה, את הבצלים ואת השומים!” (במ׳ י״א:5) אך האם הם באמת אכלו מזון זה ”חינם”? לא. בני ישראל שילמו מחיר כבד — באותה עת הם דוכאו ביד ברזל כעבדים במצרים (שמ׳ א׳:13, 14; ג׳:6–9). בכל זאת, עם הזמן הקשיים פרחו מזיכרונם והם התגעגעו לעבר. הם בחרו להתמקד ב”זמנים היפים ההם” במקום בדברים הטובים שיהוה עושה עבורם כעת. גישתם הכעיסה את יהוה (במ׳ י״א:10).
7. מה עזר לאחות המוזכרת בסעיף להימנע ממלכודת הנוסטלגיה?
7 כיצד נוכל להימנע ממלכודת הנוסטלגיה? תן דעתך לדוגמתה של אחות שהחלה לשרת בבית־אל בברוקלין בשנת 1945. כעבור כמה שנים היא התחתנה עם חבר בית־אל, והם המשיכו לשרת שם יחד שנים רבות. אולם באמצע שנות ה־70 חלה בעלה. היא סיפרה שכאשר הבין שמותו קרב, הוא יעץ לה מספר עצות טובות כדי לעזור לה להתמודד עם אלמנותה. הוא אמר לה: ”היו לנו נישואין מאושרים. רבים אינם זוכים לכך”. אך עוד אמר לה: ”אל תחיי בעבר — אף שהזיכרונות לא ירפו. הזמן יעזור לך להתרפא. אל תהיי מרירה ואל תרחמי על עצמך. שמחי על החוויות המשמחות שחווית ועל הברכות שהיו לך... זיכרונות הם מתת אלוהים”. ודאי תסכים שהיו אלה עצות טובות.
8. כיצד עזרה לאחות העובדה שלא חיה בעבר?
8 אחותנו אימצה מילים אלה לליבה. היא שירתה את יהוה בנאמנות עד מותה בגיל 92. כמה שנים קודם לכן אמרה: ”במבט לאחור אל יותר מ־63 שנה בשירות מלא למען יהוה, אוכל לומר שאכן היו לי חיים מספקים”. מדוע? היא הסבירה: ”מה שבאמת הופך את החיים למספקים הוא אגודת האחים הנפלאה שלנו והתקווה לחיות עם אחינו ואחיותינו בגן עדן עלי אדמות, ולשרת יחד איתם את הבורא, אלוהי האמת לבדו, את יהוה, לנצח נצחים”. c איזו דוגמה מצוינת למישהי שהביטה היישר קדימה לעתיד!
מלכודת התרעומת
9. מתי אולי קשה לנו במיוחד להניח לתרעומת, כפי שעולה מהכתוב בספר ויקרא י״ט:18?
9 קרא ויקרא י״ט:18. לא אחת קשה לנו להניח לתרעומת אם האדם שנהג בנו בצורה פסולה הוא אח לאמונה, חבר קרוב או בן משפחה. אחות אחת, לדוגמה, הואשמה שלא בצדק על־ידי אחות לאמונה בגניבת כסף. בהמשך האחות המאשימה התנצלה, אך האחות שהואשמה שלא בצדק המשיכה להתמקד במה שקרה. האם אי פעם הרגשת ככה? גם אם לא היינו בדיוק באותו מצב, רובנו ודאי התרעמנו על משהו וחשבנו שלעולם לא נוכל להניח לתרעומת.
10. מה יכול לעזור לנו כשיש בליבנו תרעומת?
10 מה יכול לעזור לנו כשיש בליבנו תרעומת? קודם כול, עלינו לזכור שיהוה רואה הכול. הוא מודע לכל מה שעובר עלינו, לרבות כל עוולה שאנו חווים (עב׳ ד׳:13). כואב לו כשאנו סובלים (יש׳ ס״ג:9). והוא מבטיח שבסופו של דבר הוא יבטל כל נזק שנגרם כתוצאה מעוולות שנעשו נגדנו (ההת׳ כ״א:3, 4).
11. כיצד זניחת תרעומת פועלת לטובתנו?
11 אנו רוצים לזכור גם שזניחת תרעומת פועלת לטובתנו. זה מה שהבינה האחות שהואשמה שלא־בצדק. עם הזמן היא הצליחה להניח לתרעומת. היא הגיעה לידי הכרה שכאשר אנו סולחים לאחרים, יהוה סולח לנו (מתי ו׳:14). היא לא המעיטה בחומרת המעשה שעשתה אחותה לאמונה או הצדיקה אותו, אך בחרה להניח לתרעומת. מה הייתה התוצאה? אחותנו הייתה מאושרת יותר ויכולה הייתה להתמקד בשירות יהוה.
מלכודת רגשות האשמה המופרזים
12. מה אנו לומדים מהכתוב ביוחנן א׳. ג׳:19, 20?
12 קרא יוחנן א׳. ג׳:19, 20. רגשות אשמה אינם דבר נדיר. יש החשים אשמה בשל דברים שעשו לפני שלמדו את האמת. אחרים חשים אשמה בשל טעויות שעשו לאחר טבילתם. רגשות אלה נפוצים (רומ׳ ג׳:23). אנו רוצים, כמובן, לעשות את הטוב, אך ”כולנו מרבים להיכשל” (יעקב ג׳:2; רומ׳ ז׳:21–23). אף־על־פי שאיננו מוצאים הנאה ברגשות אשמה, הללו יכולים להועיל לנו. מדוע? מפני שרגשות אשמה יכולים להניע אותנו לתקן את דרכנו ולהיות נחושים שלא לחזור על טעויותינו (עב׳ י״ב:12, 13).
13. מדוע עלינו להישמר מפני רגשות אשמה מופרזים?
13 מאידך, רגשות אשמה מופרזים עלולים לתקוף אותנו, כלומר, גם לאחר שהתחרטנו ולאחר שיהוה הראה שהוא סלח לנו רגשות אשמה עלולים לעלות ולצוף. רגשות אשמה כאלה עלולים להזיק לנו (תהל׳ ל״א:10; ל״ח:3, 4). כיצד? חשוב על דוגמתה של אחות שנאבקה ברגשות אשמה בשל חטאים שביצעה בעבר. היא אמרה: ”חשתי שאין טעם שאתאמץ בשירות יהוה, משום שקרוב לוודאי זה כבר מאוחר מדי לגביי”. רבים מאיתנו יכולים להזדהות איתה. מן ההכרח שנישמר מפני מלכודת רגשות האשמה המופרזים. אחרי הכול, חשוב כמה ישמח השטן אם נוותר על עצמנו — אפילו שיהוה לא ויתר עלינו! (השווה קורינתים ב׳. ב׳:5–7, 11).
14. כיצד נוכל להיות בטוחים שיהוה לא ויתר עלינו?
14 אך אנו אולי תוהים: ’כיצד אוכל להיות בטוח שיהוה לא ויתר עליי?’ כשאנו שואלים שאלה זו, במובן מסוים אנו גם משיבים עליה. לפני עשרות שנים נאמר בכתב העת המצפה: ”[אפשר ש]אנו נכשלים ומוֹעדים פעמים רבות עקב הרגל פסול כלשהו, שהיכה בדפוסי חיינו הקודמים שורש עמוק משסברנו... אל תתייאש. אל תסיק שביצעת חטא בל יסולח. זה בדיוק מה שהשטן מעוניין שתחשוב. עצם העובדה שאתה חש בתוכך צער ומצוקה, מהווה הוכחה לכך שלא הרחקת לכת מדי. לעולם אל תלאה מלפנות לאלוהים בענווה ובכנות, בבקשה של סליחה, טיהור ועזרה. פנה אליו כילד הפונה אל אביו בשעת צרה, אין זה משנה כמה פעמים לגבי אותה חולשה, ובאדיבות יעניק לך יהוה את העזרה בשל חסדו”. d
15, 16. כיצד הרגישו מי שהבינו שיהוה לא ויתר עליהם?
15 משרתי יהוה רבים הפיקו נחמה מההבנה שיהוה לא ויתר עליהם. לדוגמה, לפני כמה שנים אח אחד התעודד מסיפורה של אחות שפורסם במדור ”בכוחו של המקרא לשנות חיים”. במאמר הודתה האחות שבשל חוויות מעברה היה לה קשה להאמין שיהוה יכול לאהוב אותה. היא נאבקה באותם רגשות גם שנים לאחר טבילתה. אולם הרהורים בקורבן הכופר עזרו לה להתחיל לראות דברים בצורה שונה. e
16 כיצד סיפורה השפיע על האח? הוא כתב: ”בצעירותי נאבקתי בהתמכרות לפורנוגרפיה. לאחרונה הייתה לי מעידה. פניתי לזקני־הקהילה וקיבלתי עזרה כדי לגבור על הבעיה. הם חיזקו את בטחוני באהבתו וברחמיו של אלוהים. אך לפעמים אני מרגיש חסר ערך, כאילו אין סיכוי שיהוה יכול לאהוב אותי. קריאת החוויה [של האחות] ממש עזרה לי. אני עכשיו מבין שכשאני חושב שאין סיכוי שאלוהים יכול לסלוח לי, אני בעצם אומר שאפילו הקורבן של בנו לא יכול לכפר על חטאיי. תייקתי את המאמר כדי שאוכל לקרוא אותו ולהרהר בו בכל פעם שתחושות של חוסר ערך מציפות אותי”.
17. כיצד נמנע השליח פאולוס ממלכודת רגשות האשמה המופרזים?
17 חוויות כאלה מזכירות לנו את השליח פאולוס. לפני שהפך למשיחי, הוא ביצע חטאים חמורים. פאולוס זכר את מה שעשה, אך לא שקע במחשבות על כך (טימ״א א׳:12–15). הוא ראה בקורבן הכופר מתנה שהוענקה לו באופן אישי (גל׳ ב׳:20). כך נמנע פאולוס ממלכודת רגשות האשמה המופרזים והתמקד בלתת ליהוה מאותה עת ואילך את מיטבו.
חיה ופניך לעתיד!
18. מה למדנו במאמר?
18 מה למדנו מבחינת המלכודות שנידונו במאמר? (1) זיכרונות טובים הם ברכה מיהוה; אך כל כמה שחיינו היו טובים בעבר, עתידנו בעולם החדש יהיה טוב אף יותר. (2) אחרים עלולים לפגוע בנו, אך כאשר אנו מחליטים לסלוח, אנו יכולים להמשיך הלאה. (3) רגשות אשמה מופרזים עלולים למנוע מאיתנו לשרת את יהוה בשמחה. לכן, בדומה לפאולוס, עלינו להיות משוכנעים שיהוה סולח לנו.
19. מניין לנו שבעולם החדש חרטות לגבי העבר לא ייסרו אותנו?
19 יש לנו התקווה לחיות לנצח. ובעולמו החדש של אלוהים חרטות לגבי העבר לא ייסרו אותנו. באשר לאותה עת נאמר במקרא: ”הדברים הקודמים לא ייזכרו” (יש׳ ס״ה:17). חשוב לעצמך: חלקנו הגיע לשיבה בשירות יהוה, אך בעולם החדש נשוב להיות צעירים (איוב ל״ג:25). לכן, הבה נהיה נחושים שלא לחיות בעבר, אלא להביט לעתיד ולחיות למען הדברים הצפונים בו!
שיר 140 חיי עולם סוף סוף
a טוב לזכור את עברנו. אך איננו רוצים להיות כל כך ממוקדים בעבר עד כי איננו מפיקים את המיטב מההווה או שוכחים מה יקרה בעתיד. מאמר זה ידון בשלוש מלכודות העלולות לגרום לנו לחיות בעבר. נבחן עקרונות מקראיים ודוגמאות מימינו היכולים לעזור לנו להימנע מאותן מלכודות.
b ביאור מונחים: במאמר זה המושג ”לחיות בעבר” משמעו להמשיך לחשוב על עברנו — לדבר עליו כל הזמן, לשחזר אותו או לחשוב שחיינו היו טובים יותר אז.
c ראה הוצאת המצפה מ־1 ביולי 2004, עמ׳ 23–29.
d ראה הוצאת המצפה מ־1 בדצמבר 1995, עמ׳ 23.
e ראה הוצאת המצפה מ־1 באוגוסט 2011, עמ׳ 20, 21 (אנג׳) והוצאת המצפה מספטמבר 2017, תיבה בעמ׳ 27.