ליהודי ששמו מרדכי היה תפקיד חשוב באירועים המוזכרים בספר אסתר.‏ הוא היה גולה יהודי ששירת בארמון מלך פרס בתחילת המאה החמישית לפה״ס ”‏בימי [‏המלך]‏ אחשוורוש”‏ (‏מלך זה היה על־פי הסברות כסרכסס ה־1)‏.‏ מרדכי סיכל מזימה להתנקש במלך.‏ מתוך הכרת תודה המלך ציווה שמרדכי יכובד בפומבי.‏ בהמשך,‏ לאחר מותו של המן,‏ אויבם של מרדכי ושל שאר היהודים,‏ המלך קידם את מרדכי ומינה אותו לראש השרים.‏ מעמד זה אפשר למרדכי להוציא צו שהציל את היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם (‏אסתר א׳:‏1;‏ ב׳:‏5,‏ 21–23;‏ ח׳:‏1,‏ 2;‏ ט׳:‏16‏)‏.‏

כמה היסטוריונים מתחילת המאה ה־20 טענו שספר אסתר הוא בדיה ושמרדכי מעולם לא היה קיים.‏ אולם ב־1941 ארכיאולוגים מצאו ראיה שיכולה לתמוך בסיפור המקראי על מרדכי.‏ מה הם גילו?‏

חוקרים גילו תעודה פרסית בכתב יתדות שמזכירה אדם בשם מרדוקה (‏מרדכי)‏.‏ הוא שירת כפקיד,‏ אולי רואה חשבון,‏ בשושן.‏ ארתור אוּנגנַד,‏ מומחה להיסטוריה של ארצות המזרח,‏ דיווח שהתעודה הזאת הייתה ”‏האזכור החוץ מקראי היחיד למרדכי”‏ באותו זמן.‏

מאז מאמרו של אונגנד חוקרים תרגמו עוד אלפי תעודות פרסיות.‏ ביניהן תורגמו לוחות פרספוליס,‏ שהתגלו בחורבות בית האוצר,‏ בקרבת חומות העיר.‏ לוחות אלה מתוארכים לזמן שלטונו של כסרכסס ה־1.‏ הם בשפה העילמית ומכילים מספר שמות מספר אסתר.‏ a

לא מעט לוחות פרספוליס מזכירים את השם מרדוקה,‏ ששירת כסופר המלך בארמון בשושן בזמן שלטונו של כסרכסס ה־1.‏ אחד הלוחות מתאר את מרדוקה כמתרגם.‏ פרט זה מתיישב עם התיאור המקראי על מרדכי.‏ הוא היה פקיד ששירת בחצר המלך אחשוורוש (‏כסרכסס ה־1)‏ ודיבר לפחות שתי שפות.‏ מרדכי נהג לשבת בשער המלך בארמון בשושן (‏אסתר ב׳:‏19,‏ 21;‏ ג׳:‏3‏)‏.‏ השער המלכותי הזה היה בניין מרשים שבו עבדו פקידי הארמון.‏

יש קווי דמיון מרשימים בין מרדוקה שמוזכר בלוחות ובין מרדכי שמוזכר במקרא.‏ הם חיו באותה תקופה ובאותו מקום,‏ ושירתו בתפקידים רשמיים באותו מקום עבודה.‏ כל קווי הדמיון האלה מצביעים על כך שהתגליות הארכיאולוגיות אולי מתייחסות למרדכי המוזכר בספר אסתר.‏