אשרי המשרתים את ”האל המאושר”
”אשרי העם שיהוה אלוהיו” (תהל’ קמ”ד:15).
שירים: 68, 21
1. מדוע משרתי יהוה הם עם מאושר? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
עדי־יהוה הם ללא ספק עַם מאושר. אסיפותיהם, כינוסיהם ומפגשיהם החברתיים מתאפיינים בצלילים נעימים של שיחות לבביות וקולות צחוק. מדוע הם כה מאושרים? הסיבה העיקרית היא שהם מכירים, משרתים ועושים כל מאמץ לחקות את יהוה, ”האל המאושר” (טימ”א א’:11; תהל’ ט”ז:11). הואיל והוא מקור האושר, אלוהים חפץ שנהיה מאושרים ונותן לנו סיבות רבות לשמוח (דב’ י”ב:7; קהלת ג’:12, 13).
2, 3. (א) מהו אושר? (ב) מדוע ייתכן שאין זה קל להיות מאושרים?
2 מה לגביך באופן אישי? האם אתה מאושר? האם תוכל להגביר את אושרך? ניתן להגדיר אושר כ”מצב קבוע יחסית של נחת, המתאפיין ברגשות הנעים בין סיפוק לבין שמחת חיים עמוקה ועזה וברצון טבעי שמצב זה יימשך”. המקרא מראה שאושר אמיתי הוא מצבו של מי שניהנה מברכת יהוה. אולם בעולם של ימינו ייתכן שאין זה קל להיות מאושרים. מדוע?
3 סיטואציות קשות – כגון מוות או נידוי של אדם יקר, התמודדות עם גירושין או אובדן מקום עבודה – עלולות לגזול את שמחתנו. סכסוכים משפחתיים ובעיות בתקשורת עלולים לפגוע ברווחתנו. לעג מצד עמיתים לעבודה או חברים לספסל הלימודים, רדיפות דתיות או מאסרים עלולים לערער את אושרנו. כך גם התדרדרות במצב בריאותי, מחלות כרוניות או דיכאון. אך ישוע המשיח, ”המאושר, האדון רב־הכוח היחיד”, שאב הנאה מכך שניחם ושימח אנשים (טימ”א ו’:15; מתי י”א:28–30). בדרשת ההר שנשא הצביע ישוע על מספר תכונות היכולות לתרום לאושרנו חרף ניסיונות קשים בעולמו של השטן.
רוחניות איתנה – גורם חיוני לאושר
4, 5. כיצד נוכל למצוא אושר ולשמור עליו?
4 הדבר הראשון שבו התמקד ישוע חשוב במיוחד: ”אשרי המודעים לצורכם הרוחני, כי להם שייכת מלכות השמיים” (מתי ה’:3, הערת שוליים). כיצד אנו מראים שאנו מודעים לצורך זה? אנו עושים כן כאשר אנו צורכים מזון רוחני, מוקירים ערכים רוחניים ונותנים עדיפות לעבודת האל המאושר. אם ננקוט בצעדים הללו, יגבר אושרנו ונחזק את אמונתנו בהתגשמותן הקרובה של הבטחות אלוהים. כמו כן, נשאב עידוד מ”התקווה המשמחת” שמספק דברו של אלוהים לעובדיו האמיתיים (טיט’ ב’:13).
5 רקימת יחסים הדוקים עם יהוה היא מרכיב חיוני במציאת אושר מתמשך. השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים: ”שמחו תמיד באדון [יהוה]. אומר שוב: שמחו!” (פיל’ ד’:4). על מנת ליהנות מיחסים יקרים אלה, עלינו לרכוש את החוכמה שמאת אלוהים. דבר־אלוהים מציין: ”אשרי אדם מצא חוכמה, ואדם יפיק תבונה. ... עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר” (מש’ ג’:13, 18).
6. מה חיוני כדי שנוכל ליהנות מאושר מתמשך?
6 אולם כדי ליהנות מאושר מתמשך, חיוני לא רק לקרוא בדבר־אלוהים, אלא גם ליישם את הכתוב בו. ישוע הדגיש עד כמה חשוב ליישם את מה שאנו לומדים באמרו: ”הואיל ואתם יודעים את הדברים האלה, אשריכם אם תנהגו לפיהם”. (יוח’ י”ג:17; קרא יעקב א’:25.) זהו המפתח לסיפוק צורכנו הרוחני ולאושר מתמשך. אך כיצד אנו יכולים להיות מאושרים כאשר יש כל כך הרבה גורמים העלולים לגזול מאיתנו את אושרנו? הבה נבחן מה אמר ישוע בהמשך דרשת ההר.
תכונות התורמות לאושר
7. כיצד יכולים האבלים להיות מאושרים?
7 ”אשרי האבלים, כי הם ינוחמו” (מתי ה’:4). יש שאולי יתהו: ’כיצד יכולים האבלים להיות מאושרים?’ ישוע לא התכוון כאן לכל מי שאבלים מכל סיבה שהיא. אפילו אנשים רשעים מבכים על הקשיים המייסרים המאפיינים תקופה זו של ”עיתות משבר קשות להתמודדות” (טימ”ב ג’:1). אולם הם מרוכזים בעצמם והאבל שלהם אינו מקרב אותם ליהוה ואינו מוביל אותם לאושר. ישוע ודאי חשב על אנשים המודעים לצורכם הרוחני ולכן מתאבלים על המצב הרוחני הירוד הרווח בסביבתם. הם מכירים במצבם החוטא ובנסיבות המצערות שנוצרו בשל החטא הטבוע בבני האדם. יהוה שם לב לאותם אבלים כנים; הוא מנחם אותם ומברך אותם בעידוד רוחני, באושר ובתקווה לחיי עולם (קרא יחזקאל ה’:11; ט’:4).
8. הסבר כיצד תורמת הענווה לאושר.
8 ”אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ” (מתי ה’:5). כיצד תורמת הענווה לאושר? אנשים משתנים לאחר שהם רוכשים ידע מדויק על האמת. אולי בעבר היו נוקשים, שוחרי ריב ואגרסיביים. אולם הם לבשו את ”האישיות החדשה”, וכעת הם מגלים ”חמלה וחיבה לבבית, טוב לב, שפלות רוח, ענווה וסבלנות” (קול’ ג’:9–12). כתוצאה מכך הם נהנים כיום משלום, אהבה ואושר רב יותר בחיים. בנוסף, דבר־אלוהים מבטיח שהללו ”יירשו את הארץ” (תהל’ ל”ז:8–10, 29).
9. (א) באיזה מובן הענווים ”יירשו את הארץ”? (ב) מדוע ”הרעבים והצמאים לצדקה” יכולים להיות מאושרים?
9 באיזה מובן הענווים ”יירשו את הארץ”? תלמידיו משוחי הרוח של ישוע יירשו את הארץ כאשר ישלטו עליה כמלכים וככוהנים (ההת’ כ’:6). אולם מיליוני אחרים שלא קיבלו קריאה שמימית יירשו את הארץ במובן זה שיתאפשר להם לחיות עליה לנצח וליהנות משלמות, שלום ואושר. על אותם אנשים נאמר גם שהם מאושרים מפני שהם ’רעבים וצמאים לצדקה’ (מתי ה’:6). רעבונם הרוחני וצימאונם לצדקה יבואו על סיפוקם במלואם בעולם החדש (פט”ב ג’:13). לאחר שימגר אלוהים אחת ולתמיד את הרשע כולו, אושרם של הצדיקים לעולם לא יתערער עוד בשל הרשע והעוולה (תהל’ ל”ז:17).
10. מה משמע הדבר להיות רחמנים?
10 ”אשרי הרחמנים, כי הם ירוחמו” (מתי ה’:7). הפועל העברי הקשור למילה רחמים משמעו ”לחוש רגשות חמימים ורכים; ... לנהוג בחמלה”. באופן דומה, הפועל היווני מקפל בתוכו את הרעיון של לחוש אהדה כלפי אדם אחר. אולם רחמים אינם רגש רך ותו לא. הרחמים במקרא טומנים בחובם גם גילוי חמלה בפועל באמצעות מעשים המשקפים רחמים.
11. מה נוכל ללמוד מהמשל על השומרוני הטוב באשר לגילוי רחמים?
11 קרא לוקס י’:30–37. משלו של ישוע על השומרוני הטוב מתאר בצורה חיה מה משמע הדבר לנהוג ברחמים. מתוך חמלה ורחמים נקט השומרוני פעולה חיובית כדי להסב הקלה לקורבן הסובל. לאחר שסיפר את המשל, אמר ישוע: ”לך ועשה כן גם אתה”. לכן כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם אני עושה כן? האם אני נוהג כדוגמת השומרוני הרחמן? האם אוכל לנהוג ברחמים רבים יותר ולעשות מעשי חסד לטובת הסובלים? לדוגמה, האם אוכל להציע עזרה מעשית לאחינו לאמונה המבוגרים, לאלמנות וכן ליתומים מבחינה רוחנית? האם אוכל לנקוט יוזמה ולומר ”דברי נחמה לַנדכאים”?’ (תסל”א ה’:14; יעקב א’:27).
אם תנקוט יוזמה ותגלה רחמים, תקצור אושר רב (ראה סעיף 12)
12. כיצד גילוי רחמים תורם לאושרנו?
12 אולם כיצד גילוי רחמים מוביל לאושר? כאשר אנו נוהגים עם אחרים ברחמים, אנו נהנים מהשמחה הנובעת מנתינה. כמו כן, אנו יודעים שאנו משמחים את ליבו של יהוה. (מה”ש כ’:35; קרא עברים י”ג:16.) באשר למי שמתחשב בזולת אמר דוד המלך: ”יהוה ישמרהו ויחיֵהו. ואֻשַר באָרץ”, כלומר, יאמרו עליו שהוא מאושר (תהל’ מ”א:2, 3). אם נפעל מתוך חמלה, נוכל לזכות לרחמיו של יהוה, ובעקבות זאת ליהנות מאושר עד אין קץ (יעקב ב’:13).
מדוע ”טהורי הלב” מאושרים
13, 14. איזה קשר קיים בין לב טהור לבין אושר?
13 ”אשרי טהורי הלב”, אמר ישוע, ”כי הם יראו את אלוהים” (מתי ה’:8). על מנת לשמור על טוהר ליבנו עלינו להיות טהורים מבפנים ולשמור על טוהר זה בכל הנוגע לרצונותינו ולמושאי חיבתנו. עלינו להקפיד שמחשבותינו יהיו טהורות כדי שעבודתנו את יהוה תהיה ללא רבב מבחינה רוחנית (קרא קורינתים ב’. ד’:2; טימ”א א’:5).
14 מי שליבם טהור יכולים לחוש שמחה וליהנות ממעמד טהור לפני יהוה, אשר הכריז: ”אשרי המכבסים את גלימותיהם” (ההת’ כ”ב:14). באיזה מובן הם ”מכבסים את גלימותיהם”? המשיחיים המשוחים ”מכבסים את גלימותיהם” במובן זה שהם טהורים בעיני יהוה, והוא יעניק להם חיי אלמוות ואושר אינסופי במעמדם השמימי. חברי ההמון הרב, שתקוותם לחיות עלי אדמות, יכולים גם הם ליהנות ממעמד של צדקה כידידיו של אלוהים. כבר כיום הם ’מכבסים את גלימותיהם ומלבינים אותן בדם השה’ (ההת’ ז’:9, 13, 14).
15, 16. כיצד יכולים טהורי הלב ’לראות את אלוהים’?
15 אולם כיצד טהורי הלב ’רואים את אלוהים’ בעוד שלמעשה איש אינו יכול לראות את אלוהים ולהיוותר בחיים? (שמ’ ל”ג:20) אחת המשמעויות של המילה היוונית המתורגמת כ”יראו” היא ”לראות בעיני השכל, להבחין, לדעת”. מי שרואים את אלוהים ב’עיני לבבם’ הם מי שלמדו להכיר אותו באמת ומוקירים את תכונותיו (אפ’ א’:18). ישוע שיקף בצורה מושלמת את אישיותו של אלוהים, ולכן יכול היה לומר: ”מי שראה אותי ראה גם את האב” (יוח’ י”ד:7–9).
16 בנוסף לרכישת ידע על תכונותיו של אלוהים, עובדיו האמיתיים יכולים ’לראות את אלוהים’ על־ידי התבוננות באופן שבו הוא פועל למענם (איוב מ”ב:5). הם גם ממקדים את ’עיני לבבם’ בברכות הנפלאות שמועיד אלוהים למי שמתאמצים לשמור על טוהר ולשרתו בנאמנות. כמובן, המשוחים המוקמים לתחייה יראו את יהוה פשוטו כמשמעו כאשר יקבלו את גמולם השמימי (יוח”א ג’:2).
מאושרים חרף קשיים
17. איזה תפקיד ממלא השלום באושר?
17 בהמשך אמר ישוע: ”אשרי רודפי שלום” (מתי ה’:9). למי שנוקטים יוזמה ומשכינים שלום עם אחרים יש סיבה טובה להיות מאושרים. התלמיד יעקב כתב: ”פרי הצדקה נזרע בתנאי שלום בקרב עושי שלום” (יעקב ג’:18). אם יש לנו יחסים מתוחים עם אח בקהילה או עם קרוב משפחה, נוכל לבקש מאלוהים שיעזור לנו להיות רודפי שלום. כך נוכל ליהנות מרוח קודשו של יהוה, לנהוג על־פי עקרונות הצדקה ולהיות מאושרים. ישוע הדגיש עד כמה חשוב לנקוט יוזמה ולהשכין שלום באמרו: ”לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחִיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך לפני המזבח ולך משם. תחילה התפייס עם אחיך, ואחר כך בשובך הקרב את קורבנך” (מתי ה’:23, 24).
18, 19. מדוע יכולים המשיחיים לשמוח גם אם הם נרדפים?
18 ”אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם ויעלילו עליכם כל מיני עלילות שקר מרושעות בגללי”. למה התכוון ישוע? בהמשך ציין: ”שמחו ועלזו מאוד, כי שכרכם רב בשמיים, שהרי כך רדפו את הנביאים שהיו לפניכם” (מתי ה’:11, 12). לאחר שהולקו השליחים וצוו להפסיק לבשר, הם ”יצאו... מלפני הסנהדרין כשהם שמחים”. כמובן, הם לא התענגו מהכאב שנגרם להם בשל ההלקאות. אך שמחו ”על כך שנמצאו ראויים לסבול חרפה למען שמו [של ישוע]” (מה”ש ה’:41).
19 גם משרתי יהוה בימינו מחזיקים מעמד בשמחה בשעה שהם סובלים למען שמו של ישוע או מתמודדים עם ניסיונות קשים. (קרא יעקב א’:2–4.) בדומה לשליחים, אף סבל אינו מסב לנו הנאה. אבל אם נשמור אמונים ליהוה בשעת ניסיונות, הוא יוכל לעזור לנו להחזיק מעמד בגבורה. לדוגמה, באוגוסט 1944 שלחו רשויות משטר טוטליטרי את הנריק דורניק ואת אחִיו למחנה ריכוז. אולם המתנגדים הודו: ”אי־אפשר לשכנע אותם לעשות משהו. הם שמחים להיות קדושים מעונים”. אח דורניק הסביר: ”אומנם לא היה לי שום רצון להיות קדוש מעונה, אך שמחתי שזכיתי לסבול באומץ ובכבוד עקב נאמנותי ליהוה. ... תפילות עזות ליהוה קירבו אותי אליו יותר, והוא אכן התגלה כ’עוזר’ מהימן”.
20. מדוע אנו שמחים לשרת את ”האל המאושר”?
20 כאשר אנו זוכים לחיוך של שביעות רצון מצד ”האל המאושר”, אנו יכולים להיות מאושרים חרף רדיפות דתיות, התנגדות מצד המשפחה, מחלות או גיל מתקדם (טימ”א א’:11). כמו כן, אנו שואבים שמחה מהבטחותיו היקרות של אלוהינו, ”שאינו יכול לשקר” (טיט’ א’:2). התגשמות הבטחותיו של יהוה תהיה כה מרשימה עד כי הקשיים והניסיונות הנוכחיים יהפכו לחסרי חשיבות. בגן העדן העתיד לבוא יעלו ברכותיו של יהוה על כל דמיון. אנו ללא ספק נחוש אושר שלא היה כמותו קודם לכן ו’נתענג על רוב שלום’ (תהל’ ל”ז:11).
