מאמר לימודי 35
יהוה מוקיר את משרתיו הענווים
”יהוה... שפל יראה” (תהל׳ קל״ח:6).
שיר 48 נתהלך יום יום עם יהוה
סקירה מקדימה *
1. מה חש יהוה באשר לאנשים ענווים? הסבר.
יהוה אוהב אנשים ענווים. אנשים ענווים באמת הם היחידים שיכולים ליהנות מיחסים לבביים וקרובים איתו. אולם ”גבוה [גאוותן] ממרחק יְיֵדָע” (תהל׳ קל״ח:6). כולנו רוצים לשמח את יהוה ולחוש באהבתו הלבבית. לכן יש לנו סיבות טובות ללמוד כיצד לטפח ענווה.
2. במה נדון במאמר זה?
2 במאמר זה נדון בתשובות לשלוש שאלות: (1) מהי ענווה? (2) מדוע עלינו לטפח תכונה זו? (3) אילו מצבים עלולים לבחון את ענוותנו? כפי שנראה, כאשר אנו מטפחים ענווה, אנו משמחים את ליבו של יהוה וצומחת לנו מכך תועלת (מש׳ כ״ז:11; יש׳ מ״ח:17).
מהי ענווה?
3. מהי ענווה?
3 ענווה היא שפלות רוח והיעדר גאווה או יהירות. המקרא מציין שלאדם עניו יש השקפה נכונה על יחסיו עם יהוה אלוהים ועם רעהו. העניו מכיר בכך שכל אחד נעלה ממנו בהיבט מסוים (פיל׳ ב׳:3, 4).
4, 5. מדוע ניתן לומר שענווה אמיתית אינה נמדדת במה שנראה כלפי חוץ?
4 אנשים מסוימים ענווים רק למראית עין. הם אולי שקטים מטבעם או נוהגים בצורה מכובדת ומנומסת בשל תרבותם או החינוך שקיבלו. אולם בתוך תוכם הם עלולים להיות למעשה מלאי גאווה. במוקדם או במאוחר, הם יחשפו מי הם באמת (לוקס ו׳:45).
5 מנגד, אנשים הנתפסים כבעלי ביטחון או ישירים אינם בהכרח גאוותנים (יוח׳ א׳:46, 47). אך מי שיש להם אישיות דומיננטית צריכים להישמר שלא להישען על היכולות הטבעיות שלהם. בין שיש לנו אישיות דומיננטית ובין שלא, כולנו צריכים להתאמץ לפתח לב עניו.
השליח פאולוס היה עניו ולא רומם את עצמו מעל אחרים (ראה סעיף 6) *
6. לאור הכתוב בקורינתים א׳. ט״ו:10, מה נוכל ללמוד מדוגמתו של השליח פאולוס?
6 חשוב על דוגמתו של השליח פאולוס. יהוה השתמש בו בצורה נרחבת כדי לייסד קהילות חדשות בערים רבות. ייתכן אפילו שהיו לו הישגים רבים יותר בשירות מאשר לכל שליח אחר של ישוע המשיח. בכל זאת, פאולוס לא רומם את עצמו מעל אחיו. הוא הודה בענווה: ”אני הקטן מבין השליחים ואינני ראוי להיקרא שליח מפני שרדפתי את קהילת אלוהים” (קור״א ט״ו:9). בהמשך פאולוס זקף בצדק את מעמדו הרצוי לפני יהוה לא לתכונותיו או לפעליו, אלא לחסדו של אלוהים. (קרא קורינתים א׳. ט״ו:10.) איזה שיעור מצוין בענווה נתן פאולוס באיגרתו אל הקורינתים — במיוחד לאור העובדה שכמה בקהילה ניסו להוכיח שהם נעלים ממנו (קור״ב י׳:10).
קרל פ. קליין, אח עניו ששירת בגוף המנהל (ראה סעיף 7)
7. כיצד אחים בולטים בימינו גילו ענווה? ספר דוגמה.
7 רבים ממשרתי יהוה התעודדו מסיפור חייו של אח קרל פ. קליין, אשר שירת כחבר בגוף המנהל. בסיפור חייו סיפר אח קליין בענווה על כמה מהקשיים שהיו לו לאורך השנים. למשל, בשנות ה־20 הוא חש שפעילות הבישור מבית לבית כל כך קשה עבורו עד כי לאחר הפעם הראשונה שיצא לשירות מבית לבית, הוא לא שב לעשות זאת במשך כשנתיים. בהמשך, במהלך שירותו בבית־אל, הוא נטר טינה למשך זמן מה לאחר שקיבל עצה. הוא גם סבל מהתמוטטות עצבים, אשר ממנה החלים מאוחר יותר. למרות זאת, הוא נהנה מזכויות מיוחדות רבות. נסה לחשוב כמה ענווה הייתה דרושה לאח כה מוכר כדי להודות בפתיחות בחולשותיו! אחים ואחיות רבים זוכרים לטובה את אח קליין ואת סיפור חייו הכנה והנוגע ללב. *
מדוע עלינו לטפח ענווה?
8. כיצד הכתוב בפטרוס א׳. ה׳:6 עוזר לנו להבין שענווה משמחת את יהוה?
8 אנו מטפחים ענווה בעיקר משום שזה משמח את יהוה. השליח פטרוס הבהיר נקודה זו. (קרא פטרוס א׳. ה׳:6.) בהתייחסו לדבריו של פטרוס מסביר הספר ”בוא ולך אחריי” (אנג׳): ”יהירות היא כמו רעל. ההשלכות עלולות להיות הרסניות. זוהי תכונה העלולה להפוך את האדם המוכשר ביותר לחסר תועלת עבור אלוהים. ענווה, לעומת זאת, יכולה להפוך את הקטן ביותר לכלי יעיל מאוד בידיו של יהוה... [הוא] ישמח לגמול לך על ענוותך”. * האם יש דבר טוב יותר מאשר לשמח את ליבו של יהוה? (מש׳ כ״ג:15).
9. כיצד ענווה גורמת לאחרים להימשך אלינו?
9 כאשר אנחנו מטפחים ענווה, אנחנו לא רק משמחים את יהוה, אלא גם מפיקים מכך יתרונות רבים. ענווה גורמת לאחרים להימשך אלינו. כדי להבין מדוע, שים את עצמך בנעליהם של אחרים (מתי ז׳:12). רובנו לא נהנים להיות בחברת אנשים המתעקשים תמיד שהכול ייעשה בדרכם ומסרבים לקבל הצעות מאחרים. מנגד, אנו חשים רענון כאשר אחינו לאמונה מגלים ’הזדהות, אהבת אחים, רחמים ושפלות רוח’ (פט״א ג׳:8). אנו נמשכים לאנשים כאלה, וקרוב לוודאי שגם הם יימשכו אלינו — כל עוד נהיה ענווים.
10. כיצד ענווה מקלה על חיינו?
10 ענווה גם מקלה על חיינו. יש להודות שלעיתים אנו שמים לב לדברים בחיים שאינם נראים צודקים או הוגנים. שלמה המלך החכם הכיר בעובדה הבאה: ”ראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ” (קהלת י׳:7). מי שיש להם יכולות רבות אינם זוכים תמיד להכרה, ואילו לעיתים מי שיש להם יכולות פחותות זוכים לכבוד רב יותר. למרות זאת, שלמה הכיר בכך שיהיה זה נבון לקבל את המציאות כמו שהיא במקום להיות מוטרדים מנסיבות שליליות (קהלת ו׳:9). אם אנו ענווים, יהיה לנו קל יותר לקבל את החיים כפי שהם — ולא כפי שאנו חושבים שעליהם להיות.
אילו מצבים עלולים לבחון את ענוותנו?
כיצד מצבים כמו זה עלולים לבחון את ענוותנו? (ראה סעיפים 11, 12) *
11. כיצד עלינו להגיב כאשר אנו מקבלים עצות ותיקון?
11 מדי יום יש לנו אינספור הזדמנויות לגלות ענווה. תן דעתך לכמה מצבים. כאשר אנו מקבלים עצות ותיקון. כדאי שנזכור שאם מישהו מקדיש זמן כדי לתקן אותנו, קרוב לוודאי שסטינו מהדרך יותר משאנחנו חושבים. במצבים כאלה, אולי נגלה שהנטייה המיידית שלנו היא לדחות את העצה. אולי נמתח ביקורת על האדם שנתן לנו את העצה או על האופן שבו נאמרו הדברים. אך אם אנו ענווים, נעשה כל מאמץ לשוב לאיזון.
12. על־פי הכתוב במשלי כ״ז:5, 6, מדוע עלינו להעריך אדם הנותן לנו עצות ותיקון? המחש.
12 אדם עניו שמח לקבל עצות. לשם המחשה: תאר לעצמך שאתה באסיפה משיחית. לאחר שאתה משוחח עם כמה מאחיך לאמונה, אחד מהם לוקח אותך הצידה ואומר לך באופן אישי שיש לך שאריות אוכל בין השיניים. אין ספק שתחוש מבוכה. אך האם לא תעריך את העובדה שהוא אמר לך זאת? למעשה, אולי היית שמח אם מישהו היה אומר לך את זה עוד קודם לכן! עלינו, באופן דומה, לגלות ענווה ולהעריך אח לאמונה שיש לו האומץ לתת לנו תיקון הנחוץ לנו. אנו מחשיבים את אותו אדם לאוהבנו, לא לשונאנו (קרא משלי כ״ז:5, 6; גל׳ ד׳:16).
מדוע אנו זקוקים לענווה כאשר אחרים מקבלים זכויות שירות? (ראה סעיפים 13, 14) *
13. כיצד נוכל לגלות ענווה כשאחרים מקבלים זכויות שירות?
13 כאשר אחרים מקבלים זכויות שירות. ”כשאני רואה אחרים מקבלים זכויות, לפעמים אני תוהה למה לא בחרו בי”, מודה זקן־קהילה ששמו ג׳ייסון. האם אתה מרגיש ככה לפעמים? לא פסול ’לשאוף’ לזכויות שירות גדולות יותר (טימ״א ג׳:1). אולם עלינו לנצור את מחשבותינו. אם לא נהיה זהירים, אנו עלולים לאפשר לגאווה לצמוח בליבנו. לדוגמה, משיחי עלול להתחיל לחשוב שהוא הכשיר ביותר למשימה מסוימת. רעיה משיחית עלולה לחשוב לעצמה: ’בעלי הרבה יותר כשיר מאח זה או אחר!’ אבל אם אנחנו באמת ענווים, נימנע מרוח גאוותנית זו.
14. מה נוכל ללמוד מהדרך שבה הגיב משה כאשר אחרים קיבלו זכויות?
14 נוכל ללמוד מהדרך שבה הגיב משה כאשר אחרים קיבלו זכויות. משה העריך את המשימה שהייתה לו להנהיג את עם ישראל. כיצד הגיב כאשר יהוה הרשה לאחרים לשרת לצידו? הוא לא חש קנאה (במ׳ י״א:24–29). הייתה לו גם הזכות לשפוט את העם, ובענווה הוא אפשר לאחרים לשאת בחלק מהעול שלו (שמ׳ י״ח:13–24). תודות לכך בני ישראל, אשר אותם התמנה לשפוט, קיבלו מענה טוב יותר לצורכיהם. במובן זה, משה לא הציב את הזכויות שלו לפני רווחתם של אחרים. איזו דוגמה טובה עבורנו! עלינו לזכור שכדי להיות כלים באמת יעילים בידיים של יהוה, ענוותנו צריכה תמיד לעלות על יכולותינו. יהוה אומנם ”רם”, אך ”שפל יראה” (תהל׳ קל״ח:6).
15. כיצד השתנו נסיבותיהם של רבים?
15 כאשר אנו ניצבים מול נסיבות חדשות. בשנים האחרונות רבים שיש להם עשרות שנות ניסיון חוו שינוי במשימתם. לדוגמה, בשנת 2014 משגיחי מחוז ונשותיהם הוזמנו לשרת בהיבט אחר של השירות המורחב. החל מאותה שנה, משגיחי נפה התבקשו לחדול ממשימתם בהגיעם לגיל 70. כמו כן, אחים בני 80 ומעלה כבר אינם משרתים בקהילות כמתאמי מועצות הזקנים. נוסף על כך, בשנים האחרונות רבים במשפחת בית־אל נשלחו לשדה. אחרים נאלצו להפסיק לשרת במסגרת השירות המורחב המיוחד בשל בעיות בריאות, מחויבויות משפחתיות או נסיבות אישיות אחרות.
16. כיצד מגלים אחינו ואחיותינו ענווה בעודם מסתגלים לנסיבותיהם החדשות?
16 לא היה קל לאותם אחים ואחיות לערוך את השינויים האלה. הם חשו, כמובן, קשורים למשימתם הקודמת, משימה שרבים מהם הוקירו במשך שנים. כמה חוו תהליך ”אבל” בעודם מסתגלים לנסיבות החדשות. אך עם הזמן הם הצליחו להסתגל. מדוע? מעל לכול, משום שהם אוהבים את יהוה. הם ידעו שהם מוקדשים לאלוהים — ולא לפעילות, תואר או משימה כלשהם (קול׳ ג׳:23). הם שמחים להמשיך לשרת את יהוה בענווה בכל תפקיד. הם ’משליכים עליו את כל דאגותיהם’ בידיעה שהוא דואג להם (פט״א ה׳:6, 7).
17. מדוע אנו אסירי תודה שדבר־אלוהים מעודד אותנו לטפח ענווה?
17 האין אנו אסירי תודה שדבר־אלוהים מעודד אותנו לטפח ענווה? כאשר אנו מטפחים תכונה שובת לב זו, זה מועיל לנו ולאחרים. כך יש לנו כלים טובים יותר להתמודדות עם קשיי החיים. וחשוב מכול, אנו קרבים לאבינו השמימי. עד כמה אנחנו שמחים לדעת שאף־על־פי שהוא ”רם ונישא”, הוא אוהב ומוקיר את משרתיו הענווים! (יש׳ נ״ז:15).
שיר 57 הֶגיון לבי
