חשוב על היום המאושר ביותר בחייך.‏ האם היה זה כשהתחתנת או כשנולד ילדך הראשון?‏ או האם היה זה היום שבו נטבלת כסמל להקדשתך ליהוה?‏ בהחלט ראוי להחשיב יום זה ליום החשוב והמשמח ביותר בחייך.‏ עד כמה ודאי שמחו אחיך לאמונה לראות אותך נותן ביטוי פומבי לכך שאתה אוהב את אלוהים בכל לבבך,‏ נפשך,‏ שכלך וכוחך (‏מר׳ י״ב:‏30‏)‏.‏

מאז טבילתך ודאי חווית שמחה רבה בשירות יהוה.‏ אולם יש מכריזי מלכות שכבר אינם חווים את השמחה שהייתה להם בעבר.‏ מדוע?‏ אילו סיבות יש לנו להמשיך לשרת את יהוה בשמחה?‏

אין ספק שבשורת המלכות — לרבות ההבטחה שיהוה יביא בקרוב קץ לסדר העולמי המרושע הזה ויכונן עולם חדש — היא סיבה לשמוח.‏ זאת ועוד,‏ הכתוב בצפניה א׳:‏14 נוסך בנו ביטחון:‏ ”קרוב יום יהוה הגדול,‏ קרוב ומהר מאוד”.‏ עם זאת,‏ אם אנו מחכים זמן רב יותר מכפי שציפינו,‏ הדבר עלול לגזול משמחתנו ולגרום לנו להאט את הקצב בשירותנו המקודש לאלוהים (‏מש׳ י״ג:‏12‏)‏.‏

התרועעות בונה עם משרתי אלוהים מעניקה לנו תמריץ להמשיך לשרת את יהוה בשמחה.‏ למעשה,‏ ייתכן שהתנהגותם הטובה של משרתי יהוה משכה אותנו לעבודת האל האמיתית ועזרה לנו להתחיל לשרת את אלוהים בשמחה (‏פט״א ב׳:‏12‏)‏.‏ אבל מה עלול לקרות אם אח לאמונה מקבל תוכחה משום שלא פעל על־פי אמות המידה של אלוהים?‏ מצב זה עלול לרפות את ידיהם של כמה ממי שנמשכו לאמת בגלל התנהגותם הטהורה של משרתי יהוה ולגרום להם לאבד את שמחתם.‏

הגישה החומרנית שמקדם הסדר העולמי המרושע של השטן עלולה גם היא לגזול את שמחתנו.‏ השטן מנצל את עולמו כדי לגרום לנו להאמין שאנו זקוקים לדברים שהם בעצם מיותרים.‏ אולם מוטב שנזכור את דברי ישוע:‏ ”איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים,‏ שכן או ישנא אחד ויאהב את השני או יהיה מסור  לאחד ויבוז לשני.‏ אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון” (‏מתי ו׳:‏24‏)‏.‏ לא נוכל לשרת את יהוה בשמחה ובו בזמן לנסות לנצל את העולם עד תום.‏

שירות יהוה אינו מכביד עבור מי שאוהבים אותו (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ זכור שישוע אמר:‏ ”בואו אליי,‏ כל העמלים והעמוסים,‏ ואני ארענן את נפשותיכם.‏ קחו עליכם את עולי ולמדו ממני,‏ כי עניו אני ושפל רוח,‏ ותמצאו מרגוע לנפשותיכם;‏ שכן נוח עולי וקל משאי” (‏מתי י״א:‏28–30‏)‏.‏ כשאנו לוקחים את עול המשיח והופכים לתלמידיו,‏ אנו זוכים לרענון ולשמחה.‏ ואכן,‏ יש לנו סיבה להתמלא שמחה בשירות יהוה.‏ נבחן כעת שלוש סיבות חשובות ’‏לגיל באלוהי ישענו’‏ (‏חב׳ ג׳:‏18‏)‏.‏

אנו משרתים את האל המאושר,‏ מקור חיינו ‏(‏מה״ש י״ז:‏28;‏ טימ״א א׳:‏11‏)‏.‏ אנו מודעים לכך שאנו חבים את קיומנו לבוראנו.‏ לכן אנו ממשיכים לשרת אותו בשמחה,‏ ואין זה משנה כמה שנים חלפו מאז נטבלנו.‏

תן דעתך לדוגמתו של הקטור ששירת את יהוה כמשגיח נודד במשך 40 שנה.‏ גם בגיל ”שיבה” הוא מניב פרי (‏תהל׳ צ״ב:‏13–15‏)‏.‏ מחלתה של אשתו הגבילה את פעילותו בשירות אלוהים,‏ אך שמחתו לא דעכה.‏ הוא אומר:‏ ”אף שעצוב לי לראות את ההידרדרות במצבה הבריאותי של אשתי ולא קל לי לדאוג לצרכיה,‏ אני לא מניח למצב הזה לגזול את שמחתי בשירות אלוהי האמת.‏ הידיעה שאני חב את חיי ליהוה,‏ אשר ברא את האדם למטרה משמעותית,‏ היא סיבה מספקת לאהוב אותו עמוקות ולשרת אותו בלב ונפש.‏ אני משתדל להישאר פעיל במלאכת ההטפה,‏ ואני מנסה למקד את מחשבותיי בתקוות המלכות כדי לא לאבד את שמחתי”.‏

יהוה סיפק את קורבן הכופר ותודות לכך אנו יכולים למצוא שמחה בחיים.‏ במקרא כתוב:‏ ”כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו,‏ למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו,‏ אלא ינחל חיי עולם” (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ אנו יכולים לזכות בסליחת חטאים ובחיי נצח בשל אמונתנו בקורבן הכופר של ישוע,‏ האמצעי האוהב שסיפק אלוהים.‏ האין זו סיבה מצוינת לחוש הכרת תודה?‏ אין ספק שהערכתנו ליהוה על קורבן הכופר שהעניק לנו צריכה להניע אותנו לשרת אותו בשמחה.‏

 אח ממקסיקו ששמו חסוס סיפר:‏ ”הייתי משועבד לעבודה שלי ולפעמים עבדתי חמש משמרות רצופות למרות שלא הייתי מחויב לעשות זאת,‏ וכל זה רק כדי להרוויח יותר כסף.‏ בהמשך למדתי על יהוה וגיליתי שהוא נתן את בנו יקירו עבור האנושות.‏ ניעור בי רצון עז לשרת אותו.‏ לכן הקדשתי את חיי ליהוה והחלטתי להתפטר מהחברה שבה עבדתי במשך 28 שנה ולשרת בשירות המורחב”.‏ כך הוא החל לשרת את יהוה בשמחה למשך שנים רבות.‏

הפרי שאנו קוצרים מניב שמחה רבה ולא עצב.‏ האם אתה זוכר איך נראו חייך לפני שהכרת את יהוה?‏ השליח פאולוס הזכיר למשיחיים ברומא שבעבר הם היו ”עבדים לחטא” אך נעשו ”עבדים לצדקה”.‏ הם קצרו פרי של ”קדושה”,‏ אשר מוביל לבסוף לחיי עולם (‏רומ׳ ו׳:‏17–22‏)‏.‏ גם אנחנו מנהלים את חיינו בקדושה,‏ ובזכות כך איננו חווים עצב הנובע מהתנהגות לא־מוסרית או אלימה.‏ זו כשלעצמה סיבה טובה לשמוח!‏

תן דעתך לדוגמתו של חַיימה,‏ שהיה אתיאיסט ואבולוציוניסט ועסק באגרוף.‏ חיימה התחיל לנכוח באסיפות המשיחיות והתרשם מהאהבה ששררה בהן.‏ כדי להצליח לנטוש את דרכיו הוא היה צריך לבקש מיהוה שיעזור לו להאמין בו.‏ ”לאט לאט למדתי שקיים אב אוהב ואל רחמן”,‏ אומר חיימה.‏ ”דבקותי באמות המידה הצודקות של יהוה הגנה עליי.‏ אם לא הייתי משנה את חיי,‏ הייתי עלול להיהרג כפי שקרה לכמה מחבריי לשעבר שעסקו באגרוף.‏ השנים המאושרות בחיי הן השנים שהקדשתי לשירות יהוה”.‏

כיצד לדעתך עלינו להרגיש בעודנו מחכים לקץ הסדר העולמי המרושע הזה?‏ זכור שאנו ’‏זורעים למען הרוח’‏ וש’‏נקצור חיי עולם’‏.‏ לפיכך ”אל ירפו ידינו בעשיית הטוב,‏ כי בבוא העת נקצור אם לא נלאה” (‏גל׳ ו׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ בעזרת יהוה הבה נעמוד איתן,‏ נתאמץ לטפח את התכונות הדרושות כדי להינצל מ”הצרה הגדולה” ונמשיך לשרת את יהוה בשמחה,‏ גם לנוכח קשיים וניסיונות (‏ההת׳ ז׳:‏9,‏ 13,‏ 14;‏ יעקב א׳:‏2–4‏)‏.‏

נוכל להיות סמוכים ובטוחים שאלוהים יגמול לנו על עמידתנו האיתנה מפני שהוא מודע היטב לעמלנו ולאהבתנו כלפיו וכלפי שמו.‏ אם נמשיך לשרת את יהוה בשמחה,‏ נחוש כמו דוד מחבר התהלים שאמר:‏ ”שיוויתי יהוה לנגדי תמיד,‏ כי מימיני בל אמוט.‏ לכן שמח לבי ויגל כבודי,‏ אף בשרי ישכון לבטח” (‏תהל׳ ט״ז:‏8,‏ 9‏)‏.‏