מאמר לימודי 7
בקש ענווה ושמח את יהוה
”בקשו את יהוה, כל ענווי הארץ... בקשו ענווה” (צפ׳ ב׳:3).
שיר 95 ”טעמו וראו כי טוב יהוה”
סקירה מקדימה *
1, 2. (א) כיצד מתואר משה, ומה עשה? (ב) איזה תמריץ יש לנו לפתח ענווה?
המקרא מתאר את משה כ”עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה” (במ׳ י״ב:3). האם משמע הדבר שהיה חלש אופי, הססני וחשש מעימותים? כך יש המתארים אדם עניו. אולם תפיסה זו רחוקה מהאמת. משה היה משרת אלוהים חזק, החלטי ואמיץ. בעזרת יהוה התייצב מול השליט המצרי העוצמתי, הנהיג ככל הנראה 000,000,3 איש במדבר וסייע לעם ישראל לגבור על אויביו.
2 איננו מתמודדים עם הקשיים שעליהם התגבר משה, אך מדי יום עלינו להתמודד עם אנשים או עם מצבים המקשים עלינו לגלות ענווה. אולם יש לנו תמריץ רב־עוצמה לפתח תכונה זו. יהוה מבטיח ש”ענווים יירשו ארץ” (תהל׳ ל״ז:11). האם אתה מגדיר את עצמך כאדם עניו? האם כך יגדירו אותך אחרים? לפני שנוכל להשיב על שאלות חשובות אלה, עלינו לדעת מה משמע הדבר להיות עניו.
מהי ענווה?
3, 4. (א) לְמה ניתן לדמות ענווה? (ב) לאילו תכונות אנו זקוקים אם ברצוננו להיות ענווים, ומדוע?
3 ענווה * היא כמו ציור יפה. באיזה מובן? כפי שאומן משלב מספר צבעים מושכים כדי ליצור ציור, כך עלינו לשלב מספר תכונות מושכות כדי להיות ענווים. בין התכונות הללו בולטות כניעות, עדינות וחוסן פנימי. מדוע אנו זקוקים לתכונות הספציפיות הללו אם ברצוננו לשמח את יהוה?
4 רק אנשים ענווים ייכנעו לרצון אלוהים. חלק מרצונו הוא שננהג בעדינות, או ברוך (טימ״ב ב׳:24). כאשר אנו עושים את רצון אלוהים, אנו מכעיסים את השטן עד מאוד. לכן גם אם אנו ענווים ורכי מזג, אנשים רבים שהם חלק מעולמו של השטן שונאים אותנו (יוח׳ ט״ו:18, 19). לפיכך, אנו זקוקים לחוסן פנימי כדי להתנגד לשטן.
5, 6. (א) מדוע השטן שונא אנשים ענווים? (ב) על אילו שאלות נשיב?
5 ההיפך מאדם עניו הוא אדם יהיר, אשר אינו שולט בכעס ואינו מציית ליהוה. הדבר מתאר בצורה מדויקת את השטן. אין פלא שהוא שונא אנשים ענווים. הם חושפים את הפגמים באישיותו. ומה שגרוע עוד יותר עבורו, הם מוכיחים שהוא שקרן. מה הכוונה? אין זה משנה מה הוא אומר או עושה, אין הוא מסוגל למנוע מאנשים ענווים לשרת את יהוה (איוב ב׳:3–5).
6 מתי עלול להיות לנו קשה לגלות ענווה? ומדוע עלינו להמשיך לבקש ענווה? על מנת להשיב על השאלות הללו, נבחן את דוגמתם של משה, של שלושת העברים הגולים בבבל ושל ישוע.
מתי קשה לנהוג בענווה?
7, 8. כיצד הגיב משה כשנהגו בו בחוסר כבוד?
7 כאשר יש בידנו סמכות: אפשר שקשה למי שיש בידם סמכות להישאר ענווים, בייחוד אם חלק ממי שנמצאים תחת השגחתם נוהגים בהם בחוסר כבוד או מטילים ספק בשיפוטם. האם זה אי פעם קרה לך? מה אם בן משפחה ינהג בך בצורה שכזאת? כיצד תגיב? ראה כיצד התנהג משה במצב שכזה.
8 יהוה מינה את משה למנהיגו של עם ישראל והשתמש בו לתיעוד החוקים שהדריכו את האומה. לא היה צל של ספק שיהוה תומך במשה. בכל זאת, אחותו במ׳ י״ב:1–13). מדוע משה הגיב כך?
ואחִיו של משה עצמם, מרים ואהרון, דיברו נגדו והטילו ספק בשיפוטו בעניין בחירת אשתו. גברים אחרים במעמדו של משה אולי היו מתמלאים כעס ונקם – אך לא כך משה. הוא לא נפגע בקלות. הוא אף התחנן ליהוה שיסיר ממרים את עונשה (9, 10. (א) מה יהוה סייע למשה להבין? (ב) מה יכולים ראשי משפחות וזקני־קהילה ללמוד ממשה?
9 משה אפשר ליהוה להכשיר אותו. כ־40 שנה קודם לכן, כאשר היה חלק ממשפחת המלוכה המצרית, לא היה משה אדם עניו. למעשה, הוא היה כה חם מזג עד כי הרג אדם שלפי דעתו נהג בצורה לא־הוגנת. משה הניח שיהוה יסכים עם מעשיו. יהוה הקדיש 40 שנה כדי לסייע למשה להבין שדרוש לו יותר מאומץ כדי להנהיג את עם ישראל; היה עליו להיות עניו. על מנת להיות עניו היה עליו להיות גם כנוע ורך מזג. הוא למד היטב את הלקח והפך למשגיח מעולה (שמ׳ ב׳:11, 12; מה״ש ז׳:21–30, 36).
10 כיום, ראשי משפחות וזקני־קהילה ייטיבו לעשות אם יחקו את משה. כאשר נוהגים בכם בחוסר כבוד, אל תיפגעו בקלות. הכירו בענווה במגרעותיכם (קהלת ז׳:9, 20). פעלו בכניעות על־פי הדרכתו של יהוה לטיפול בבעיות. תמיד השיבו לאחרים ברוך (מש׳ ט״ו:1). ראשי משפחות ומשגיחים הנוהגים כך משמחים את יהוה, מקדמים שלום ומציבים דוגמה לגילוי ענווה.
11–13. איזו דוגמה הציבו עבורנו שלושת העברים?
11 כאשר אנחנו נרדפים: לאורך ההיסטוריה רדפו שליטי אנוש את משרתי יהוה. הם אולי מאשימים אותנו ב”פשעים” שונים, אך הסיבה האמיתית לרדיפותיהם היא שאנו בוחרים ”לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (מה״ש ה׳:29). אולי ילעגו לנו, יכלאו אותנו או אף ינהגו בנו באלימות. אולם בעזרת יהוה לא נשיב רעה תחת רעה, אלא נישאר רכי מזג בשעת ניסיון.
12 תן דעתך לדוגמה שהציבו עבורנו שלושת העברים הגולים – חנניה, מישאל ועזריה. * מלך בבל ציווה עליהם להשתחוות לפסל גדול מזהב. הם הסבירו למלך בעדינות מדוע לא ישתחוו לפסל. חרף איומו של המלך לשרוף אותם בכבשן אש בוערת, הם המשיכו להיכנע לאלוהים. יהוה בחר להציל את הגברים הללו מייד, אך הם לא הניחו שהוא יעשה זאת עבורם. הם היו מוכנים להשלים עם כל דבר שירשה יהוה (דנ׳ ג׳:1, 8–28). הם הוכיחו שאנשים ענווים הם באמת אמיצים – אף מלך, איום או עונש אינם יכולים לשבור את נחישותנו להעניק ליהוה מסירות בלעדית (שמ׳ כ׳:4, 5).
13 כיצד נוכל לחקות את שלושת העברים כאשר נאמנותנו לאלוהים נבחנת? אנו בוטחים בענווה ביהוה שידאג לנו (תהל׳ קי״ח:6, 7). אנו משיבים ברוך ובכבוד למי שמאשימים אותנו בעשיית הרע (פט״א ג׳:15). כמו כן, אנו נחושים שלא לפגוע בידידותנו עם אבינו האוהב.
14, 15. (א) מה עלול לקרות כשאנו נתונים בלחצים? (ב) על־פי ישעיהו נ״ג:7, 10, מדוע אנו יכולים לומר שישוע הוא המופת המרשים ביותר בגילוי ענווה תחת לחץ?
14 כאשר אנחנו מתמודדים עם לחץ: כולנו חשים לחץ מסיבות שונות. אולי אנו חשים זאת לפני מבחן בבית־הספר או לפני ביצוע מטלה מסוימת בעבודה. אנו עלולים להרגיש לחץ רק מעצם המחשבה על הליך רפואי שאנו צריכים לעבור. כאשר אנחנו נתונים בלחץ, קשה לנו לנהוג בענווה. דברים שבדרך כלל אינם מפריעים לנו עלולים להתחיל להרגיז אותנו. מילותינו עלולות להפוך לנוקשות ואנו עלולים לדבר בטון קר. אם אי פעם היית לחוץ, חשוב על דוגמתו של ישוע.
15 במהלך החודשים האחרונים לחייו עלי אדמות ישוע היה נתון בלחצים עזים. הוא ידע שיוצא להורג ושיסבול סבל בל יתואר (יוח׳ ג׳:14, 15; גל׳ ג׳:13). כמה חודשים לפני מותו אמר שהוא מתייסר (לוקס י״ב:50). כמה ימים לפני מותו אמר: ”נפשי נסערת”. ניתן להבחין בענוותו ובכניעותו לאלוהים מהאופן שבו שפך בפניו את רגשותיו בתפילה: ”אבי, הצילני מן השעה הזאת. אך לשם כך באתי – לשעה הזאת. אבי, פאר את שמך” (יוח׳ י״ב:27, 28). בבוא העת מסר ישוע את עצמו באומץ לאויבי אלוהים, אשר הוציאו אותו להורג בדרך המייסרת והמשפילה ביותר. חרף הלחץ והסבל עשה ישוע בענווה את רצון אלוהים. אנו ללא ספק יכולים לומר שישוע הוא המופת המרשים ביותר בגילוי ענווה חרף לחצים (קרא ישעיהו נ״ג:7, 10).
16, 17. (א) כיצד בחנו חבריו של ישוע את ענוותו? (ב) כיצד נוכל לחקות את ישוע?
16 בלילה האחרון של ישוע עלי אדמות, חבריו הקרובים ביותר בחנו את ענוותו. תאר לעצמך את הלחץ שחש ישוע באותו לילה. האם ישמור על נאמנות מושלמת עד מותו? חייהם של מיליארדי איש היו מונחים על כף המאזניים (רומ׳ ה׳:18, 19). חשוב מכך, הדבר נגע למוניטין של אביו (איוב ב׳:4). ואז, במהלך ארוחתו האחרונה עם חבריו הקרובים ביותר, כלומר השליחים, שיחתם הידרדרה ל”ויכוח סוער בשאלה מי מהם נחשב לגדול ביותר”. ישוע כבר תיקן את חבריו מספר פעמים באותו עניין, כולל מוקדם יותר באותו ערב. אך ראוי לציין שהוא לא התרגז. במקום זאת, הגיב ברוך. בטוב לב, אך בהחלטיות, הסביר ישוע פעם נוספת איזו גישה צריכה להיות להם. לאחר מכן שיבח את חבריו על כך שדבקו בו בנאמנות (לוקס כ״ב:24–28; יוח׳ י״ג:1–5, 12–15).
17 כיצד היית מגיב אילו היית במצב דומה? אנו יכולים לחקות את ישוע ולהישאר רכי מזג גם לנוכח לחצים. עלינו לציית בכניעות למצוותו של יהוה: ”סבלו תמיד איש את רעהו” (קול׳ ג׳:13). אם נזכור שכולנו אומרים או עושים דברים המרגיזים אחרים, נראה שאנו מצייתים למצווה זו (מש׳ י״ב:18; יעקב ג׳:2, 5). נסה לציין בפני אחרים את הדברים הטובים שאתה רואה בהם (אפ׳ ד׳:29).
מדוע עלינו להמשיך לבקש ענווה?
18. כיצד מסייע יהוה לענווים להחליט החלטות טובות, אך מה עליהם לעשות?
18 נחליט החלטות טובות יותר. כאשר אנו ניצבים מול בחירות קשות בחיים, יהוה יסייע לנו להחליט החלטות טובות – אך ורק בתנאי שאנו ענווים. הוא מבטיח שישמע ”תאוַת [מאוויי] ענווים” (תהל׳ י׳:17). והוא לא רק ישמע את בקשתנו. המקרא מבטיח: ”ידרֵך ענווים במשפט, וילמד ענווים דרכו” (תהל׳ כ״ה:9). יהוה מספק הדרכה זו באמצעות המקרא והפרסומים, * וכן באמצעות תוכניות מטעם ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45–47). אך עלינו למלא את חלקנו – להכיר בענווה בעובדה שאנו זקוקים לעזרה, ללמוד את החומר שמספק יהוה וליישם בכניעות את מה שאנחנו לומדים.
19–21. איזו טעות עשה משה בקדש, ואילו לקחים אנו לומדים מכך?
19 נימנע מטעויות. חשוב שוב על משה. במשך עשרות שנים הוא נותר עניו ושימח את יהוה. אך לקראת סוף מסע מפרך של 40 שנה במדבר, משה לא גילה ענווה. אחותו, אשר קרוב לוודאי סייעה להציל את חייו במצרים, מתה זמן קצר לפני כן ונקברה בקדש. וכעת שוב התלוננו בני ישראל שאין דואגים להם כראוי. הפעם הם ’רבו עם משה’ בשל מחסור במים. חרף כל הניסים שחולל יהוה באמצעות משה ואף־על־פי במ׳ כ׳:1–5, 9–11).
שבמשך זמן רב משה הוכיח את עצמו כמנהיג לא־אנוכי, העם התלונן. הם לא התלוננו רק על מחסור במים, אלא גם על משה, כאילו העובדה שהם צמאים הייתה באשמתו (20 מתוך כעס חדל משה לנהוג ברוך. במקום לדבר באמונה אל הסלע, כפי שהורה לו יהוה, דיבר משה במרירות אל העם וזקף את הכבוד לעצמו. לאחר מכן היכה פעמיים בסלע, ויצאו ממנו מים רבים. גאווה וכעס גרמו לו לעשות טעות מרה (תהל׳ ק״ו:32, 33). בשל מחסור זמני בענווה, לא הורשה משה להיכנס אל הארץ המובטחת (במ׳ כ׳:12).
21 ממקרה זה אנו לומדים לקחים יקרי ערך. ראשית, עלינו להתמיד במאמצינו כדי לשמור על ענוותנו. אם נחדל לעשות כן אפילו לרגע קט, גאווה עלולה לשוב ולעלות, ולגרום לנו לדבר ולנהוג בחוסר תבונה. שנית, לחץ עלול להחליש אותנו, ולכן עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לנהוג בענווה גם אם אנו נתונים ללחצים.
22, 23. (א) מדוע עלינו להמשיך לבקש ענווה? (ב) על מה מצביע הכתוב בצפניה ב׳:3?
22 נהיה מוגנים. בקרוב ימחה יהוה את כל הרשעים מכדור הארץ, ורק הענווים ייוותרו. לאחר מכן בכדור הארץ אכן ישרור שלום (תהל׳ ל״ז:10, 11). האם תהיה בין אותם ענווים? תוכל להיות ביניהם אם תיענה להזמנתו הלבבית של יהוה המתועדת בידי הנביא צפניה (קרא צפניה ב׳:3).
23 מדוע נאמר בצפניה ב׳:3 ”אולי תיסתרו”? אמירה זו אין משמעה שיהוה אינו מסוגל להגן על מי שרוצים לשמח אותו ושאותם הוא אוהב. הדבר מצביע על כך שיש לנו חלק בקביעת התוצאה. נוכל לשרוד את ”יום אף יהוה” ולחיות לנצח אם נתאמץ כיום לבקש ענווה ולשמח את יהוה.
שיר 21 אשרי הרחמנים!
^ 5 ס׳ איש מאיתנו אינו נולד עניו. הענווה היא תכונה שעלינו לפתח. אולי שמנו לב שקל לנו לנהוג בענווה עם אנשים שלווים, אך קשה לנו להישאר ענווים במגעינו עם אנשים גאוותנים. מאמר זה ידון בכמה קשיים שאולי יהיה עלינו להתגבר עליהם כדי לפתח תכונה יפה זו.
^ 3 ס׳ ביאור מונחים: ענווה. אנשים ענווים נוהגים ברוך עם אחרים, גם לנוכח התגרות. הם אינם גאוותנים או יהירים; הם רואים אחרים כנעלים מהם. בהקשר ליהוה, ענווה משמעה שהוא נוהג באהבה וברחמים בנחותים ממנו.
^ 18 ס׳ לדוגמה, ראה המאמר ”החלט החלטות המסבות כבוד לאלוהים”, אשר התפרסם בהוצאת המצפה מ־15 באפריל 2011.
^ 59 ס׳ תיאור התמונות: ישוע ממשיך לנהוג ברוך ומתקן בצורה רגועה את תלמידיו לאחר שהתווכחו מי הגדול ביניהם.