המקרא מראה בבירור שיהוה מסוגל לחזות את העתיד (‏יש׳ מ״ה:‏21‏)‏.‏ עם זאת,‏ המקרא לא מפרט איך או מתי הוא עושה כן,‏ או כמה בדיוק הוא בוחר לדעת.‏ לא ניתן לקבוע עמדה חד־משמעית,‏ אבל יש כמה גורמים ששופכים אור על הנושא.‏

ליהוה אין מגבלות מלבד אלו שקבע לעצמו.‏ ליהוה יש חוכמה אינסופית,‏ והוא מסוגל לצפות את העתיד כשהוא בוחר לעשות זאת (‏רומ׳ י״א:‏33‏)‏.‏ אך הוא גם מגלה שליטה עצמית מושלמת,‏ ולכן הוא יכול לבחור לא לדעת מה יקרה (‏השווה ישעיהו מ״ב:‏14‏)‏.‏

יהוה פועל להגשמת רצונו.‏ כיצד עובדה זו קשורה ליכולתו לחזות את העתיד?‏ ישעיהו מ״ו:‏10 מציין:‏ ‏”‏אני חוזה מראשית את האחרית,‏ ומקדם את הדברים אשר טרם נעשו.‏ אני אומר,‏ ’‏החלטתי תקום,‏ ואת כל חפצי אעשה’‏”‏.‏

מכאן שיהוה יכול לחזות את העתיד משום שיש ביכולתו להשפיע על השתלשלות האירועים.‏ הוא לא צריך כביכול להריץ את המאורעות קדימה כדי לדעת מה יקרה — כאילו כל המאורעות העתידיים כבר התרחשו מבחינתו והוא רק צופה בהם מבעוד מועד.‏ במקום זאת,‏ הוא יכול להחליט שמשהו יקרה במועד מסוים,‏ ואז בבוא העת להוציא זאת לפועל (‏שמ׳ ט׳:‏5,‏ 6;‏ מתי כ״ד:‏36;‏ מה״ש י״ז:‏31‏)‏.‏

משום כך המקרא משתמש במילים כמו ”‏הכנתי”‏ ו”‏קבעתי”‏ כדי לתאר את אופן פעולתו של יהוה בקשר למאורעות עתידיים מסוימים (‏מל״ב י״ט:‏25;‏ יש׳ מ״ו:‏11‏)‏.‏ המילים האלו מתורגמות מהמילה המקראית ”‏יצרתי”‏,‏ הנגזרת מהמילה ”‏יוצר”‏ שמשמעותה ”‏קדר”‏ (‏יר׳ י״ח:‏4‏)‏.‏ בדיוק כמו שקדר מיומן יכול להפוך גוש חמר לאגרטל יפהפה,‏ כך יהוה מסוגל לעצב או לכוון את השתלשלות האירועים בצורה שתגשים את מטרתו (‏אפ׳ א׳:‏11‏)‏.‏

יהוה מכבד את מתנת הבחירה החופשית.‏ הוא לא מכתיב גורלות ולא גורם לאנשים טובים לעשות משהו שיוביל לאובדנם.‏ הוא מאפשר לכל אחד לבחור את דרך חייו,‏ והוא מעודד את כולם לבחור בדרך הנכונה.‏

שים לב לשתי דוגמאות.‏ הראשונה היא של תושבי נינווה.‏ יהוה ניבא שהעיר תושמד בגלל רשעותם של תושביה.‏ אבל כשהם התחרטו על מעשיהם,‏ יהוה ”‏חזר בו מן האסון אשר אמר שיביא עליהם,‏ ולא הביאו”‏ (‏יונה ג׳:‏1–10‏)‏.‏ אם כן,‏ יהוה שינה את גזר הדין שנובא מכיוון שתושבי נינווה בחרו לשנות את דרכם לאחר ששמעו את אזהרתו.‏

הדוגמה השנייה היא הנבואה על המצביא כורש,‏ שנועד לשחרר את היהודים מהשבי ולהוציא צו לבנות מחדש את היכל יהוה (‏יש׳ מ״ד:‏26 עד מ״ה:‏4‏)‏.‏ כורש הפרסי הגשים את הנבואה הזו (‏עז׳ א׳:‏1–4‏)‏.‏ הוא אומנם לא שירת את האל האמיתי,‏ אבל יהוה השתמש בו כדי להגשים את דברו מבלי לקחת ממנו את הזכות לבחור את מי הוא יעבוד (‏מש׳ כ״א:‏1‏)‏.‏

כמובן,‏ אלו רק חלק מהגורמים שיהוה לוקח בחשבון כשהוא בוחר לצפות את העתיד.‏ אך יש לזכור שאף אדם לא יכול להבין עד תום את דרכיו של יהוה (‏יש׳ נ״ה:‏8,‏ 9‏)‏.‏ בכל זאת,‏ מה שיהוה כן גילה לנו מחזק את ביטחוננו שהוא תמיד עושה את הדבר הנכון,‏ גם בכל הקשור ליכולתו לנבא את העתיד.‏