‏”כשאני בדיכאון”, אומרת אנה,‏ * ”אין לי חשק לעשות כלום, אפילו לא דברים שבדרך כלל אני אוהבת לעשות. אני רק רוצה לישון. לפעמים אני מרגישה שלא אוהבים אותי, שאני לא שווה כלום ושאני רק מכבידה על אחרים”.‏

‏”חשבתי להתאבד”, נזכרת ג’וליה. ”לא באמת רציתי למות. רק רציתי להפסיק להרגיש ככה. בדרך כלל אני אדם אכפתי, אבל כשאני בדיכאון לא אכפת לי מאף אחד ומשום דבר”.‏

אנה וג’וליה היו בשנות העשרה המוקדמות שלהן כשהחלו לסבול מדיכאון. בניגוד לצעירים אחרים המרגישים מדוכדכים מדי פעם, לאנה וג’וליה היו תקופות דיכאון שנמשכו שבועות ואפילו חודשים. ”זה כמו להיתקע בבור עמוק וחשוך שאי־אפשר לצאת ממנו”, אומרת אנה. ”את מרגישה שאת משתגעת ושאת כבר לא עצמך”.‏

המצב של אנה וג’וליה אינו נדיר. נראה כי שיעורי הדיכאון בקרב צעירים עולים בקצב מדאיג ולפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), הדיכאון הוא ”הגורם העיקרי למחלות  ולתפקוד ירוד אצל בנים ובנות בני 10 עד 19”.‏

תסמיני הדיכאון עשויים להופיע במהלך גיל ההתבגרות והם יכולים לכלול שינויים בדפוסי השינה והאכילה ושינויים במשקל. בנוסף, יכולים להופיע רגשי ייאוש, חוסר אונים, עצב ותחושת חוסר ערך. סימנים נוספים הם הסתגרות חברתית, קשיי ריכוז, שכחה, מחשבות או מעשים אובדניים ותסמינים שאין להם הסבר רפואי. כשמתעורר חשד לדיכאון, מומחים לבריאות הנפש בודקים אם ישנן קבוצות תסמינים שמופיעים במשך שבועות ומפריעים לאדם בשגרת היומיום.‏

לפי ארגון הבריאות העולמי, ”דיכאון נובע משילוב מורכב של מספר גורמים חברתיים, פסיכולוגיים וביולוגיים”. להלן כמה מהם.‏

גורמים גופניים. כמו במקרה של ג’וליה, דיכאון לא אחת עובר בתורשה. מכאן שלגנטיקה אולי יש השפעה על הפעילות הכימית במוח. גורמים גופניים אחרים המהווים סיכון הם מחלות לב וכלי דם ושינויים ברמות ההורמונים. גם צריכה ממושכת של אלכוהול וסמים עלולה להגביר את הדיכאון או אף לעורר אותו.‏ *

מתח. מעט מתח יכול להיות בריא, אך מתח כרוני או מופרז עלול ליצור נזק גופני ופסיכולוגי ואף לגרום לצעיר, הפגיע ממילא בשל השינויים הביולוגיים שהוא חווה, לשקוע בדיכאון. אולם הסיבות המדויקות לדיכאון עדיין אינן ידועות, והוא עשוי לנבוע משילוב של כמה גורמים כפי שהוזכר קודם לכן.‏

בין גורמי המתח המובילים לדיכאון ניתן  לכלול גירושין או פירוד בין ההורים, מותו של אדם קרוב, התעללות גופנית או מינית, תאונה קשה, מחלה או לקות למידה — במיוחד אם הילד חש דחוי כתוצאה מכך. גם ציפיות לא מציאותיות מצד ההורים, אולי בקשר להישגים בלימודים, עלולות להוביל לדיכאון. גורמים אפשריים נוספים הם בריונות, אי־ודאות לגבי העתיד, התנכרות מצד הורה המצוי בדיכאון והתנהגות לא־צפויה של ההורים. אם כן, מה יכול לעזור לבני נוער להתמודד עם דיכאון?‏

דיכאון מתון עד חמור בדרך כלל מטופל באמצעות תרופות וייעוץ עם מומחה לבריאות הנפש.‏ * ישוע אמר: ”לא החזקים זקוקים לרופא, אלא החולים” (‏מרקוס ב’:17‏). מחלות עלולות להתפתח בכל איבר בגופנו, כולל המוח. מאחר שיש קשר הדוק בין הגוף לנפש לפעמים כדאי לעשות שינויים בסגנון החיים שלנו.‏

אם אתה סובל מדיכאון, נקוט כמה צעדים פשוטים על מנת לשמור על בריאותך הגופנית והרגשית. למשל, אכול ארוחות מזינות, דאג לשינה מספקת ועסוק בפעילות גופנית בקביעות. פעילות גופנית משחררת כימיקלים שמרוממים את מצב הרוח, מגבירים את האנרגיה ומשפרים את איכות השינה. נסה לזהות גורמים וסימני אזהרה מוקדמים של מצב רוח דיכאוני, וצור לעצמך תוכנית פעולה מתאימה. ספר למישהו שאתה בוטח בו את מה שעובר עליך. רשת תמיכה של קרובי משפחה וחברים יכולה לעזור לך להתמודד עם הדיכאון בצורה טובה יותר, ואפילו להפחית את התסמינים. רשום ביומן את מחשבותיך ואת רגשותיך. זה מה שעזר לג’וליה שצוטטה קודם לכן. הדבר  החשוב ביותר הוא למלא את צרכיך הרוחניים, כלומר להדק את הקשר שלך עם אלוהים. זה יכול לשפר פלאים את השקפתך על החיים. ישוע אמר: ”אשרי המשוועים לדברים רוחניים” (‏מתי ה’:3‏).‏

דבריו של ישוע עזרו רבות לאנה וג’וליה. אנה אומרת: ”פעילויות רוחניות גורמות לי להתמקד באחרים במקום בבעיות שלי. לא תמיד קל לעשות את זה, אבל כתוצאה מכך אני הרבה יותר שמחה”. ג’וליה מוצאת נחמה כשהיא מתפללת וקוראת במקרא. ”זה מרגיע אותי כשאני מתפללת ושופכת את הלב לפני אלוהים”, היא אומרת. ”והמקרא עוזר לי להבין שאני יקרה בעיני אלוהים ושבאמת אכפת לו ממני. הקריאה במקרא גם עוזרת לי להיות אופטימית לגבי העתיד”.‏

בתור בוראנו, יהוה אלוהים יודע בדיוק איזו השפעה יש לחינוך שקיבלנו, לחוויות שחווינו בחיים ולמבנה הגנטי שלנו על ראיית עולמנו ורגשותינו. לכן הוא יכול להעניק לנו את התמיכה והנחמה שאנו צריכים. הוא יכול לעשות זאת באמצעות אנשים מבינים ואכפתיים. מלבד זאת, עוד יבוא היום שאלוהים ירפא אותנו מכל מחלותינו, גם הגופניות וגם הנפשיות. בישעיהו ל”ג:24 כתוב: ”ובל יאמר שכן: ’חליתי’”, כלומר אף אדם לא יאמר שהוא חולה.‏

כן, המקרא מבטיח שאלוהים ”ימחה כל דמעה [מעינינו], והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד” (‏ההתגלות כ”א:4‏). עד כמה מילים אלה מנחמות ומרגיעות! אם אתה רוצה ללמוד עוד על מטרתו של אלוהים כלפי האנושות וכדור הארץ, בקר באתר שלנו jw.org/he. שם תוכל לקרוא את המקרא אונליין ולמצוא מאמרים במגוון רחב של נושאים, כולל דיכאון.‏